סל ניוז

2 הערות קטנות על הלייקרס :

1) לא יאמן שככה לברון נראה בעונה ה17 שלו בליגה.. הוא נייד ואתלט בטופ של הליגה וזה פשוט מדהים משחקן בן 35 בעונה ה17 שלו בליגה. והוא גם טוב בכדורסל.
2) קרוסו מותק

הממבה הקירח בשבילך

קשה היה לראות את המשחק של הלייקרס והפאליקנס ולא לחשוב על המשחק של ג'ורדן במדי שיקאגו מול קובי הצעיר בשנתו השנייה.
מהרגע שקובי התפרסם והגיע לליגה הוא הושווה לג'ורדן, והמשחק הזה הפגיש אגדה חיה ובועטת מול המינימי הצעיר שקורא עליה תיגר.
זה היה משחק העברת הלפיד הסמלית, למרות שג'ורדן עוד היה בהחלט מהטופ של הליגה באותו שלב.

אני בטוח שנסתכל על התמונות מהמשחק הזה עוד 5 או 10 שנים, אחרי הפרישה של לברון ונהיה בתחושות דומות.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

אני חייב לציין שהייתי פסימי לגבי הלייקרס, אחרי שנכשלו להביא את קוואי, אבל אולי זאת הייתה ברכה. הלייקרס רק עם 2 כוכבי על, אבל סגל עמוק. הסגל המסייע הכי טוב שהיה ללברון. לברון כבר לא יכול להטביע מתי שהוא רוצה, אבל הוא כ"כ אינטילגנטי בלנהל את המשחק. הם המועמדים המובילים לזכייה באליפות.

לא חושב שזה סגל יותר איכותי ממה שהיה לו במיאמי.
להזכיר -

דרג א' : דווין ווייד, כריס בוש, ריי אלן
דרג ב': שיין באטייה, בירדמן, האסלם, נוריס קול, צ'אלמרס, ג'ונס, רשארד לואיס, מייק מילר.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

אין לי מושג על איזה העברת לפיד סמלית מדובר. להגיד על מייקל שבאותה עונה הוא עוד היה בהחלט מהטופ של הליגה זה אנדרסטייטמנט, אלא אם כן אתה מחשיב את הטופ כשחקן אחד בלבד. זאת הייתה העונה האחרונה של השחקן הכי טוב בהיסטוריה במדי שיקגו, שבה הוא היה השחקן הכי טוב בליגה, בלי באמת מתחרים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

קארל מאלון זכה ב-mvp בעונה לפני, ובהחלט היה ראוי לקרוא תיגר על ג׳ורדן. סדרת הגמר האחרונה הסירה כל ספק מג׳ורדן ומיצגה אותו כגדול בהיסטוריה עד היום.

נו, נו, ה-MVP הזה למאלון היה בדיחה.

אממממממ, לא. קארל מאלון זכה ב - MVP כי אי אפשר לתת היה כל שנה לג'ורדן את התואר, אז נתנו למישהו שהקבוצה שלו השתפרה מאד והוא נתן עונה מעולה. גם בארקלי קיבל ב-93 את התואר כשבתכל'ס, מייקל היה יכול לזכות גם בתואר שלישי ברציפות. לא היה ראוי לקרוא תיגר על ג'ורדן כשחקן הטוב ביותר בליגה באותה שנה ובוודאי לא כטוב ביותר בהיסטוריה. סדרת הגמר האחרונה לא הגדירה שום דבר. ג'ורדן היה השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה מזמן. היא פשוט נתנה תמונת סיום מדהימה לקריירה אגדית. רק חבל שאח"כ ג'ורדן הוסיף עוד הערת ביניים מיותרת בוושינגטון. אם כבר בעיני היו 2 ארועים שמיצבו אותו סופית כשחקן הגדול בהיסטוריה. סדרת הגמר מול פורטלנד שבה מייקל פשוט עשה הכול, כולל לשבור שיא שלשות, לשחקן שלא נודע ביכולת שלו לקלוע משלוש והדרים טים ב-92 בקיץ של אותה עונה שבה מייקל היה בכל זאת ראשון בין השחקנים הטובים ביותר שהתכנסו אי פעם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לא בטוח לגבי הדרים טים. בארקלי היה השחקן המצטיין באולימפיאדה, בדרך לעונת הMVP בפיניקס (שבהחלט הגיע לו).

אני דווקא זוכר את ג'ורדן כאלפא דוג המובהק של הקבוצה. היחיד שפתח בחמישיה בכל המשחקים. זרק לסל יותר מכולם (באחוז לא מאוד טוב) קלע אמנם פחות מבארקלי, בעיקר בגלל אחוז רע מהשלוש אבל היה פחות או יותר הגו טו גאי (ככל היה שם מישהו כזה) של הקבוצה

הוא היה הרוברט דה נירו כשלצידו ג'ו פשים למיניהם אם רוצים אנלוגיה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זו לדעתי הגזמה, מג'יק, דרקסלר ובארקלי היו רחוקים מאוד מלהיות ג'ו פשי וגם בלי ג'ורדן הם היו לוקחים את הטורניר בהליכה.

על מה אתה מדבר, ג'ו פשי שחקן מדהים, אחד הגדולים בעיני. הוא פשוט לא דה נירו. וכן הם היו לוקחים את הטורניר בהליכה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אה, חשבתי שהתכוונת ספציפית ל"חבר'ה הטובים"

בחבר'ה הטובים זה אחד התפקידים היותר טובים וזכורים של פשי. הרבה יותר זכור מהתפקיד היחסית אפור שעשה שם דה נירו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

היו לפשי עוד כמה תפקידים גדולים. בעיקר זכורים השור הזועם ובן דודי ויני.

חפרתם.
היה משחק אש אמש בטורונטו. עצימות של פלייאוף.
ההגנה הכי טובה שראיתי על הפריק. פשוט לא נתנו להגיע לטבעת.
בלדסו היה טוב מאד. לופס גם. שאר הספסל היה טוב מאד.
מידלטון החל חלש ואז התעורר.

מצד שני טורונטו ניגרה משלוש. איבקה עם 1-10.
לאורי כזה מגעיל שנתן פלופים באולסטאר. אמש נתן תצוגה מגעילה של פלופים כולל ניסיון כניסה מתחת לרגליים של היל. כל המשחק שלו מבוסס על יצירת מגע ופליירינג. גועל נפש.

אז מצד אחד נצחון גדול בחוץ ללא הסקורינג של פריק אבל מצד שני, הפריק לדעתי מקווה לא לפגוש אותם בפלייאוף כי הם שומרים אותו מעולה

בפילי מודאגים ממצב הכתף של אמביד ומקווים שלא פרק אותה.במהלך היום הם ידעו יותר על מצבו.

אז יונס ולנציונס שהוא חופר רציני ושחקן התקפה עם יותר כלים מרודי גובר, קולע רק 16 מול הגמדים של הרקטות. אבל הבטיחו לי 40 נק' מולם.

לא ראיתי את המשחק אבל לא נראה שהפעילו אותו יותר מדי.
קלע 6 מ-9 מהשדה ב-22 דקות.

כרגע מה שיוסטון עושים עובד יפה.
השאלה היא כמובן הפלייאוף.