סל ניוז

נשמע לי כאילו ההשוואה האמיתית שלו היא דטלף שרמפף

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קשה להתחמק מהשוואות, בטח כשאתה סתם אוהד כורסה,
אבל בגדול, אם הייתי ב-fo מקצועי, לא הייתי משתמש בהן בכלל.
זה מטעה, מתעתע, צובע בצבעים לא נכונים ולא פרודוקטיבי.

אני מעדיף - תיאורטית - לפרק כל שחקן לפרמטרים ורכיבים ולבדוק איפה הוא ביחס לאחרים בליגה
ואז, אם חייבים, אפשר אולי לשלוף שחקן מקביל.
נניח, יש לו יכולת כדרור ברמה של קיירי אירווינג.

בכל מקרה, שרמפף היה כוכב בליגה, נכון?
זה אומר שאתה חושב שסביר שאבדיה יתפתח בכיוון הזה?

אני כמעט לא מכיר אותו, אבל מקריאה וממעט התבוננות, זה השם שעולה לי לראש. פורוורד גבוה, קולע, מודרני לזמנו שיודע להוריד כדור והוא מוסר די מחונן. זה היה הגרמני

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ואם אתה רוצה עוד שם, דווקא של בחור שחור שלא יגידו שאני חושב רק בלבן, למאר אודום

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ברור שזה לא מופרך שאבדיה יגיע בהמשך לרמה ששאריץ' הגיע ביורוליג, אבל זה כן מופרך בעיני לחשוב ששחקן כזה זה הרצפה של אבדיה (ועושה רושם שאתה מסכים איתי).
בכל אופן, אני לא חושב שהוא צריך להתאכזב אם הוא יעשה קריירה כמו של שאריץ'. קשה מאוד להגיד כרגע כי הכל נראה אחרת ברגע שאתה דורך על הפרקט ב-NBA, אבל בסוף יש לא מעט סימני שאלה סביב אבדיה ואם הוא יעשה קריירה ברמה הזו זה אומר שלפחות חלקם יתבררו כלא נכונים.
בכל אופן אני מסכים איתך שהרבה תלוי ביכולת שלו להיות קלע טוב ויציב.

שאריץ׳ זה לא הרצפה של אבדיה אבל זה גם לא ממש האפסייד שלו. אבדיה יותר אתלטי ומהיר משאריץ׳ (נקודות החולשה העיקריות שלו).
שאריץ׳ נחשב לשחקן טוב שנע בין חמישיה לבין שחקן מרכזי מהספסל. אבדיה לכאורה יכול להיות יותר מזה.
זה כמובן לא מבטיח שום דבר.

לדעתי אבדיה הנוכחי הוא כבר שחקן ממש על גבול הדו-ספרתי בנקודות (ותרומה גדולה בפרמטרים האחרים) גם בקבוצת יורוליג ממוצעת (ומעלה). מן הסתם הכל גם תלוי כמות דקות, אבל זו דעתי למה שהוא "שווה".

אגב, לגבי חוזק דראפטים באופן כללי - כספי הזכיר בפודקאסט שלו (עם אבדיה...) שדראפט 2009 בו נבחר נחשב לחלש בזמנו. בסוף יצאו משם קארי, הארדן, בלייק, דרוזן, טייריק, הולידיי, טיג וכו'...
זה יכול אף להיחשב לדראפט חזק מאוד ברמה ההיסטורית, לא?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

דראפט שהוציא שחקנים ברמה של סטף, הארדן, בלייק ודרוזן הוא בוודאי חזק מאד ברמה הסטורית, עם עוד כמה מובילים של קבוצות קטנות שהבולט שבהם הוא ג'רו הולידיי.

מה שהיה מוזר בדראפט הזה הוא הסדר. על בלייק היה קונצנזוס למקום ראשון. לגבי המקום השני כבר היו התלבטויות, והאשים ת'אביט ייזכר כאחד הבאסטים הקשים כשנבחר לפני הארדן. טייריק שהיה כוכב תיכונים ופרשמן מרשים במכללות נבחר רביעי, זכה בROY עם עונת רוקי היסטורית של 5-5-20 (למעשה קרוב ל6 אסיסטים למשחק, ועוד חטיפה וחצי לערב) ואז רק הלך וירד ביכולת ושיחק בכל הקריירה 8 משחקי פלייאוף בלי לנצח אפילו אחד. ואז באה מינסוטה, בחרה 2 רכזים אחד אחרי השני, ולמרות שאחד בשם סטף קארי היה פנוי (עם תווית של ילד רזה שספק אם יוכל להתאים את עצמו לקשיחות של הליגה) הם הלכו על ריקי רוביו וג'וני פלין. ואם יש אנשים שעוד אוהבים את הספרדי שבכל הקריירה לא הצליח להגיע ל40% מהשדה, פלין פרש מכדורסל ב2014 לא לפני שנבחר לחמישייה השניה בליגה האוסטרלית. הניקס בהחלטה מבריקה ואופיינית לקחו במקום השמיני את ג'ורדן היל לפני דרוזן, ואת העשירייה הראשונה חתם אחד השחקנים המדוברים לפני הדראפט, בחור בשם ברנדון ג'נינגס שנחשב בזמנו לשחקן התיכונים הטוב באמריקה, עשה החלטה היסטורית להעביר שנה מקצוענית ברומא לפני הבחירה בדראפט, הוביל את מילווקי בעונת הרוקי לסיבוב השני בפלייאוף כשהוא קולע כמעט 19 למשחק בפוסטסיזן, ומשם הלך והתדרדר וגם הוא גארד של פחות מ40% שדה בקריירה.

גם בסיבוב השני היו בחירות מעניינות, דג'ואן בלייר שהפגין חייתיות ראויה לציון בפיטסבורג הפך לשחקן משלים די משמעותי אצל פופ עד שהברכיים הרסו אותו, פטריק בוורלי יצא לסיבוב אירופאי כולל תחת צביקה שרף והופעת אורח באולם ישורון בנתניה עד שחזר לליגה כגארד הגנתי משובח, מרקוס ת'ורנטון הפציע נתן כמה וכמה משחקי סקור מרשימים, דני גרין שמעמקי המקום ה46 וכאלוף מכללות עם צפון קרוליינה היה רול פלייר משמעותי באליפויות NBA עם הספרס ועם הראפטורס, גם פאטי מילס נשלף ע"י הספרס במקום ה55 כדי לעזור להם לאליפות ב2014 (כן, הספרס אשכרה הביאו 3 שחקנים משלימים תורמים בסיבוב שני אחד), אבל הסיפור האהוב עליי מכל הוא צ'ייס באדינגר-הכוכב של אריזונה לצד אותו ג'ורדן היל מושמץ מהמקום השמיני, שבתיכון היה גם מר קליפורניה וMVP משותף של המקדונלדס בכדורסל יחד עם אחד בשם קווין דוראנט וזאת לצד היותו שחקן השנה בכדורעף, עשה קריירת NBA סבירה וביקר גם לעונה אחת ביורוליג עם בסקוניה, ואז החליט לחזור לכדורעף והפך לשחקן כדורעף חופים מקצועני, מה שהוא עושה עד היום.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ATT, אתה יכול לתת דוגמא לשחקן שהתקרה שלו הייתה ברורה בדראפטים האחרונים? ( נגיד בחירות טופ 10 בדראפטים).

לגבי קליבלנד - אני מסכים איתך לגבי התאוריה אבל זה נראה לי לא אפשרי מבחינה מעשית... שחקן שיש לו אפ-סייד להפוך לכוכב ( ורצפה מאוד נמוכה לצרוך הענין) אולי לא ילך במקומות 1-7 (נגיד) אבל במקומות 10+ אין שום לא להמר אותו (כי כבר אין פחד אמיתי מבאסטים).

יאניס, קאווי, באטלר, יוקיץ', גובר וכו' לא נבחרו נמוך ( חלקם נמוך יחסית) כי קבוצות פחדו להמר על שחקנים עם אפסייד ברור אבל רצפה לא ידועה, הם נבחרו נמוך כי פספסו אותם לגמרי ולא ראו את הפוטנציאל.

אגב, אני מסכים איתך לגמרי לגבי הלחץ הפסיכולוגי בענק שיש בבחירות הגבוהות על לא לבחור באסטים ושם באמת קבוצות לא יהמרו (ולכן לקבוצה כמו קליבלנד אכן שווה לעשות טרייד-דאון).
מצד שני אני לא חושב שזו הסיבה שהכוכבים הגדולים באמת (יאניס, קאווי, יוקיץ' וכו') לא נבחרו בטופ 10

אולי לא הבנתי את ההקשר (כי דילגתי על כמה הודעות לפני), אבל מה זה רלוונטי?
אם אנחנו מדברים על הסיכוי של אבדיה להיבחר במקום כזה או אחר, אז אנחנו מתייחסים לאיך ששחקנים נתפשים כרגע ע"י המומחים והקבוצות. אולי בעתיד יסתבר שזה היה דראפט חזק, אבל להיום מה שמשנה זה רק מה חושבים עכשיו.

לדעתי זה נכון רק חלקית.
לא חושב שפספסו את הכישרון של יאניס לדוגמה, אבל כששחקן מגיע מרמת תחרות כל כך נמוכה (וגם די raw מבחינת כישורים) אף אחד לא מעיז לבחור בו במקומות הראשונים. קצת מזכיר איך אוהדי הניקס הגיבו בשריקות בוז לבחירה בפורזינגיס.
בכלל, לדעתי ה-FOMO נמשך מעבר לטופ 10 והלחץ משתחרר רק באזור הבחירה העשרים.

אני לא בטוח שזה בדיוק FOMO כמו שזה ניהול סיכונים.
הרי את דרקו מיליצ'יץ, ברניאני ( וואו דראפט 2006 היה אשפה) אודן והאשים ת'אביט כולנו זוכרים, לכולם היה אפסייד ענק ועדיין כולנו זוכרים בעיקר את מי שפספסו בבחירה שלהם ולא את מי שבחרו.
אני מציע לך 2 שחקנים, איזה מהם היית בוחר אם הייתה לך את הבחירה החמישית:
שחקן א' - 1 אחוז שיהיה סופרסטאר, 15 אחוז שיהיה סף אולסטאר, 75 שיהיה שחקן רוטציה חשוב ( שחקן 3-4-5-6 בקבוצה סבבה) ועוד 9 אחוז שיהיה באסט מוחלט
שחקן ב' - 3 אחוז שיהיה סופרסטאר, 4 אחוז שיהיה סף אולסטאר, 43 אחוז שיהיה שחקן רוטציה חשוב ו50 אחוז שיהיה באסט מוחלט.

לא ניסיתי לתת הודעה סופר רלוונטית
סתם הדיבורים על "דראפט חלש" גרמו לי לכתוב זאת

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תלוי איזו קבוצה. במקרה של קליבלנד, שחקן א' בלי למצמץ.

יותר מעניין להגיד אילו קבוצות צריכות לבחור בשחקן ב'...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

שום קבוצה בערך. על קפיצה זניחה מאחוז אחד ל-3% אתה משלם בירידה לאחוז זניח של 4% סף אולסטאר, לעומת 15% באופציה א', שזה אחוז גבוה. אתה מאבד ודאות גבוהה מאד בבחירת שחקן חמישיה ואתה עובר מאופציה נמוכה לבאסט, לרולטה של 50% באסט. כל זה בשביל 3% סיכוי של סופרסטאר?
מעבר לכל הפלפולים, תסריט ב' הוא לא הגיוני. אם כבר אתה מדבר על שחקן גולמי עם נתונים אתלטיים ופיזיים מעולים, אז אתה צריך להעלות את אחוזי הסופרסטאר. אם ניקח את הדוגמא הכי מובהקת למקרה זה, יאניס שנבחר במקום ה-15, אז סיכויי הסופרסטאר היו מעל 3%. היה ברור שהוא פריק, השאלה הייתה הכדורסל.
מעבר לכך, אני לא חושב שמישהו מסוגל לפלח את הנתונים בצורה כזאת מדוייקת של 1% לעומת 3%.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לגבי המספרים הספציפים ברור שאתה צודק, סתם זרקתי מספרים שנראו לי סבירים... רוצה לכתוב 5% במקום 3%? סבבה
אצל יאניס ספציפית אני לא יודע מה היו התחזיות אבל אני לא מאמין ששחקן שיש לו 10-20 אחוז להיות סופרסטאר ( גם אם זה 80 אחוז באסט) היה נבחר אחרי קלי אוליניק ושבאז מוחמד שנלקחו בבחירות 13 ו14...

וברור שאי אפשר לפלח נתונים ככה, זו שאלה תאורטית מן הסתם והיא באה הייתה אמורה להיות שאלה מחשבתית לגבי הטיעון של ATT (שיש בו הרבה היגיון).

כמה שחקנים מעבר לבחירות טופ 3 (או אפילו נקצין ונלך על טופ 10 ) אתה יכול להגיד שיש להם פוטנציאל סופרסטאר של יותר מ3%? אתה מאמין שיוקיץ' וקאווי לדוגמא היו עם פוטנציאל גבוה מזה?

אני מתקשה לראות איך לא ראו את הפוטנציאל והאפסייד בהתחשב בנתונים הגופניים יוצאי הדופן של כל אחד ברשימה (אולי אולי מלבד באטלר שגם הוא אתלט נהדר).

הניסיון מלמד אותי לא לענות לך על שאלות כאלו
אבל שיהיה -
אם תיקח את העשיריה הראשונה של דראפט 2016, אני לא ראיתי את האפסייד של בנדר.
שחקן עם feel גרוע למשחק ומנטליות שברירית. לא ראיתי את האפסייד בכלל. לא ראיתי אותו נאבק מתחת לסלים בעמדה מס׳ 5 והוא לא הראה לי שום דבר שגרם לי לחשוב שהוא מסוגל להיות שחקן חוץ אפקטיבי. זה אפסייד מדומיין.
כריס דאן - גם אפסייד מוגבל יחסית. הוא לא אתלט יוצא דופן ולא סקורר יוצא דופן.
פואטל שיוג׳ירי שלרוב בוחר היטב בדראפט בחר - לא ברור לי מה האפסייד כאן. סנטר חביב וטוב שלא היה לו שום סיכוי להגיע לטופ5 בעמדה שלו.

יכולהיות שמדובר בחכמה בדיעבד (אם כי על בנדר כתבתי בזמנו), קשה לי לחזור אחורה ולהעריך את השחקנים האלו מחדש, אבל בעיניי אלו 3 שחקנים עם תקרה ברורה ומוגדרת.

חוץ מיאניס שהוא באמת פריק, ואולי-אולי גובר (כמה באסטים כבר היו עם נתונים פיזיים דומים לשלו?), זה פשוט לא נכון. את דו"ח הסקאוטינג על יוקיץ' כתבו על כמעט כל סנטר אירופאי לבן לפניו ואחריו. הנתונים הפיזיים שלו מצויינים כחסרון הגדול ביותר. לקוואי יש וינג-ספן אדיר וכפות ידיים ענקיות, אבל הוא לא כזה יוצא דופן - לוק מבה-א-מוטה למשל בעל נתונים מאוד דומים, האם היית בוחר אותו במקום גבוה? באטלר הוא שחקן שאני מאוד מאוד אוהב, הוא אתלט טוב וחזק כמו שור, אבל הנתונים הפיזיים שלו בהחלט לא יוצאים דופן מדי ולא רמזו כלום לגבי העתיד. אני לא חושב שהיה אדם אחד בעולם, כולל הנהלת הבולס שבחרה בו, שחשב שהוא יהפוך לשחקן שהוא היום. בדוחות הסקאוטינג דיברו על רול-פלייר איכותי, וציינו כחסרון שהוא לא אתלט מצטיין. באטלר הגיע לאן שהגיע בזכות האופי שלו והעבודה הקשה, שהם חריגים לחלוטין. במידה רבה גם קוואי.

בדו"חות על כריס דאן, דובר בעיקר על הנתונים הפיזיים הנהדרים שלו - גודל טוב לעמדה, ווינג-ספן, ידיים ענקיות, אתלטיות וזריזות - כבסיס לתקרה גבוהה. הסייז הנפלא שלו מאפשר לו להיות יופי של שחקן הגנה, והוא גם מנהל משחק לא רע. רק שהוא לא ממש קולע.

_________________
Gibon

I come in peace
ראית שכתבתי כמה פעמים שאני מסכים איתך ברמה העקרונית


דווקא לבנדר לדעתי הייתה תקרה מאוד גבוה בהסתברות מאוד נמוכה... שחקן 2.13 עם קליעה טובה וזריזות יחסית זה שחקן שקבוצות מזילות ריר על הפוטנציאל ( עד שהן רואות איך הוא נראה במכבי ואז לא ברור למה שיבחרו בו).
ומבחינה פיזית מה ההבדל הגדול בין פואטל לגובר שעליו ציינת שיש לו מימדים מעולים?
( על כריס דאן אני באמת לא יודע כלום)

יש הבדל עצום בין גובר לפואטל, ליתר דיוק, הבדל של 5 ס"מ בגובה ולא פחות מ-20 ס"מ במוטת הידיים. בהתחשב בסגנון המשחק המדובר, זה הבדל של שמיים וארץ.
דווקא בנדר הוא טכנית כן שחקן עם יכולות מיוחדות שבדראפט כל כך חלש אפשר אולי להצדיק את הבחירה בו. ספציפית זה שחקן שיש לי הרבה שעות של צפייה בו וידעתי גם אז שאסור לגעת בו במקל, אבל לפחות שם יש הצדקה מסוימת בניגוד לאנתוני בנט נניח.
באטלר זה שחקן שגם היום די קל להבין למה פוספס. צריך היה ממש להכיר אותו ולהאמין באופי שלו כדי לחשוב שהוא הולך להגיע לגבהים כאלה.
קוואי זה דווקא כן שחקן עם נתונים מיוחדים שלא אמור להפתיע אם היה נבחר בטופ 10 (אפילו אם בסוף היה מתברר שהוא לוק מבה א-מוטה ותו לא).
יוקיץ' זה אולי שחקן שנשמע כמו גבוה אירופי טיפוסי, אבל בעיני סקאוט טוב אמור לראות שיש פה משהו מיוחד. בסוף הוא הצליח בזכות כישרון כדורסל מטורף על גוף של סנטר, לא בזכות אופי יוצא דופן (למרות שגם זה יש לו).

מקבל את התיקון!

לקוואי הייתה בעיה רצינית של עמדה. בתיכון הוא בכלל שיחק סנטר. בקולג' הוא שיחק בשתי עמדות הפורוורד. קליעה מבחוץ לא ממש הייתה לו. יכולות של שחקן חוץ גם לא. הוא נודע כשחקן הגנה מצויין וכאתלט עם יכולות פיזיות מעולות. משחק התקפה מאד לא מפותח ובניגוד לגריק פריק, האתלטיות והפיזיות והסייז של לאונרד היו טובים אפילו טובים מאד, אבל לא משהו מיוחד. הוא הגיע לאן שהוא בזכות עבודה מאד קשה על המשחק שלו וכמובן בזכות המערכת של הספארס שעזרה לו להתפתח. אפשר היה לראות כל שנה באן.בי.איי את ההתפתחות שלו כשחקן. גם הספארס שהאמינו בו לקחו את ההחלטה להעביר בשבילו את ג'ורג' היל אחרי התלבטות לא קטנה. אנחנו מדברים על ג'ורג' היל, הרכז המחליף של הספארס, כן?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

בהמשך למה שעמוס אומר, יש סיבה למה קוואי נבחר מחוץ ללוטרי בדראפט שנחשב בזמן אמת לבינוני-מינוס במקרה הטוב. שחקן מכללות טוב מאד, קשוח מאד ומסור מאד אבל רחוק מאד מלהיראות כמו חומר של כוכב. וזה בדיוק הקטע, והראינו אותו כלכך הרבה פעמים שזה שחוק ממש. לא היתה שום דרך לראות שהגפרור נטול ההגנה סטף קארי ישנה את הכדורסל, ובגלל זה בחרו לפניו את ריקי רוביו וג'וני פלין. אי אפשר היה לדעת שהפריק האתלטי נטול היסודות והקליעה יהפוך למפלצת כדורסל אימתנית, ובגלל זה הוא נבחר מחוץ ללוטרי בדראפט מביש. וככה סטיב נאש, וג'ון סטוקטון, ודירק נוביצקי, ועוד. יש חבילות שלמות מדהימות שאפשר לזהות מרחוק, סטייל לברון ודוראנט. אבל יש גם הרבה סופרסטארים שאי אפשר היה לדעת שדווקא הם יהיו כאלה. מאז 2003 נבחרו 11 שחקנים לMVP, שניים מהם (לברון ודרק רוז) מהמקום הראשון, אחד (דוראנט) מהמקום השני, אחד (הארדן) מהמקום השלישי, שניים (גארנט ו-ווסטברוק) מהטופ 5, שניים (סטף ונוביצקי) בעשירייה הראשונה מחוץ לטופ 5 ושלושה (קובי, נאש ויאניס) בעשירייה השנייה כשהשניים האחרונים מחוץ ללוטרי. וזה לא שככל שמתקדמים בזמן המדע נהיה מדויק יותר, הרי כאמור סטף, קאווי ויאניס הם מקום 7, ומקומות 15.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.