סל ניוז

חשוב להציב למולנו מה ייעוד הצעד - המטרה היא להניע את הצריכה בארץ. זה לא הוצאה כספית לשם הוצאה כספית ולכן השוואה לעובדות סוציאליות לא רלוונטי פה. יכול להיות שמגיע להם ויכול להיות שלא, אבל בכל מקרה סיוע להם לא משפיע על ייעוד ה-6 מיליארד הללו - הנעת צריכה (ד"א, אני משער שאנשי אוצר יגידו לך שגם אם דרישות העו"סים זה "רק" 500 מיליון שקל, באם ייתנו להם המחיר בפועל יהיה הרבה יותר גבוה כי הרבה מגזרים אחרים יידרשו גם כן ובמקביל ההסתדרות תכנס לקו מתריס הרבה יותר במו"מ הנוכחי מה שיסתכם בפועל במיליארדים רבים)

יש שני טיעונים מרכזיים של התומכים:

1. מהירות
2. הימנעות מדיון ציבורי ארוך בדבר מי מגיע לו (שתמיד בסופו יהיו אנשים שייפלו בין הכסאות)


אז נתחיל בלהסתכל בשני הטיעונים:
כמובן שבמידה והיו חושבים על הצעד הזה לפני כמה חודשים היה מספיק זמן לתכנן, להתארגן ולהביא את הכסף היום בצורה יותר מדויקת. האם זה פיזיבלי - לטעמי לא. לא ידעו על עומק הגל השני עד לאחרונה ובמידה והיו מתניעים את התוכנית לפני כמה חודשים התקשורת היו מייצרים לחצים רבים להסיט כספים למוקדי כוח שמקורבים לכתבים (וראינו שזה השפיע רבות בתוכניות האחרות) ומכל מצב, בראי ניתוח ההחלטות ביום רביעי בבוקר, לא רלוונטי מה לא בוצע בעבר, זו עלות שקועה. נכון לנתח את המצב מרביעי והלאה - בנקודת הזמן הזו חשוב להבין את ההבדל בין ישראל והרבה מדינות אחרות בעולם (במוקדן ארה"ב) - בארה"ב כל האנשים מוגדרים למעשה "עצמאיים" בהקשרי מיסוי - משמע הם מחויבים במילוי מס מלא - אירוע שיש בו כאב ראש לא קטן אבל גם במקביל הרבה מאוד מקום לתכנוני מס (שהוא חוקי לגמרי בשונה מהמונח "העלמת מס" שהכתבים משתמשים בו במקום פעמים רבות משום מה). בניגוד לכך, בישראל הרוב המוחלט של האנשים בגילאי העבודה הינם שכירים והמיסוי עובר למעשה דרך המעסיק והתשלום הוא מדי חודש בחודשו (ולא שנתי כמו במודל הראשון)
למודל הישראלי יש יתרון עצום לרמת המדינה בשגרה - מצמצם יכולת תכנוני מס אגרסיביים למרבית האנשים ובכך ממקסם על גביית המס, פשטני מאוד בהשוואה למודל האמריקאי (לא צריך המוני פקידי שומה לעבור על כל הדו"חות) ומגביר יכולת השקעה של הכסף (שווי הכסף וההבדל בין גבייה זורמת לאורך השנה לבין גבייה חד פעמית בסופה). הבעיה במודל הזה זה שאין קשר ישיר בין כל אזרח לממשל - אירוע שלא מעניין אף אחד בשגרה, אבל הוא דרמטי באירוע משברי כמו שיש לנו עכשיו - למדינה אין שום יכולת לפלח בצורה נורמלית ובהירה כמה כל אדם הרוויח (לדוג' אם בן אדם עובד בכמה עבודות או שיש לו הכנסות לא מעבודה) ואין לה על כל אזרח את נתוני ההון המדויקים
מכאן, היכולת של המדינה לשים "קריטריונים" לסיוע מייצרים אירוע כמעט בלתי אפשרי של ניתוח נתונים שפשוט לא בידי הממשלה ובשביל לאסוף אותם יצטרכו שבועות על גבי שבועות (וגם אז לא ברור איך יצליחו)

מכאן הגענו לאמירה שנשמעת רבות בתקשורת של - אוקיי, אתם לא יכולים לפלח את כל המדינה, אבל למה לא לתת את הכסף רק לאנשים שמקבלים ממילא סיוע מהמדינה - הם האנשים שנפגעו והם האנשים שאתם כבר ממילא מחזיקים את כל הפרטים שלהם - האנשים שמקבלים קצבת זקנה ולא עובדים, המובטלים, העצמאיים

וזה נוגע לנקודה השנייה - במידה ושמים קריטריונים, מהם הקריטריונים
הבעיה בטיעון הזה זה אי הבנה של מהות הקצבאות הללו (בעיקר דמי אבטלה לשכירים, קצבת זקנה והעכשיו ה"קצבת קיום" לעצמאיים) - תוחלתו של הסיוע הזה הינו סיוע למול אנשים שנפגעו תזרימית. מדוע זה חשוב - כי ממש לא בטוח שהסיוע צריך להיות משוקלל תזרימית או שבכלל כסף צריך להינתן על פי אלמנטיים תזרימיים

ניקח לדוג' שלושה אנשים - בעל מסעדה מפורסמת ואיכותית, איש היי טק שפוטר מעבודתו ועובד קבלן
בעל המסעדה עשה עסק טוב לאורך השנים, הרוויח הון רב, סביר כי גר בתל אביב בדירה בבעלותו ומחזיק הון רב בבנק (או בנכסים אחרים)
איש ההיי טק הרוויח שנים רבות שכר גבוה מאוד (מעל 25,000) וגם אם פוטר כעת סביר שהאופק התעסוקתי שלו חיובי והוא יימצאו עבודה במהרה
לשני האנשים הללו (במידה ובעל המסעדה מקבל פיצוי לעסק) לא תהיה פגיעה דרמטית בהון. בעוד כמה שנים האירוע יזכר כאירוע שפגע בצבירה ההונית אבל ליבתו הייתה בפגיעה תזרימית נקודתית לשנה הזו. שניהם כנראה גם שייכים לעשירון 9-10

בשונה מכך, יש את עובד הקבלן. הוא קוצץ בשעות העבודה (כי פחות מקומות צריכים עכשיו עובדים) אבל ממשיך להיות מועסק בחלקיות משרה. קדימה, יש לו אופק קידום ופיתוח קטן מאוד. הוא כנראה שייך לאחד מהעשירונים התחתונים

בעולם הקצבאות הנוכחי של סיוע תזרימי - איש ההיטק והמסעדן מקבלים סיוע (ובצדק) ועובד הקבלן לא - מכיוון שזוהי המטרה של קצבת הקיום - סיוע תזרימי

עם זאת, הסיוע שמדובר עליו פה הוא איננו סיוע תזרימי אלא סיוע הוני בניסיון להניע צריכה. בתרחיש כזה - מדוע נכון יהיה שבעל המסעדה ואיש ההיי טק יקבלו בעוד עובד הקבלן לא חרף העובדה שלשניהם הון עצמי רב מאוד בהשוואה לעובד הקבלן - רק בגלל שבנקודת הזמן הנוכחית הם בצמצום תזרימי בהשוואה אליו?
כמו הבעיה הזו יש בעיות רבות דומות

מכל זה, לפחות בראייתי, במידה ואני הייתי מקבל ההחלטות ברביעי בבוקר (ושוב, לא מנתח מה היה נכון לעשות במידה והיינו חוזרים אחורה בזמן) - כנראה גם אני הייתי מחליט על סיוע לכולם. עם זאת, הייתי עושה את זה בשינוי אחד חד מאוד - באם המטרה היא צריכה - הייתי פונה לכל חברות השוברים הגדולות (BUYME, XTRA, הייטקזון, חבר וכו') ומגיע איתם להסכם מהיר שדרכם יינתן הכסף והייתי שולח לכל אדם הבייתה קוד ייעודי עבורו שדרכו הוא יכול להטעין איפה שהוא רוצה (והמדינה יודעת את המגורים של כולם על בסיס פנקס הבוחר, ואלוהים יודע שהיו מספיק בחירות בעת האחרונה כדי שהוא יהיה מעודכן). המודל הזה של קבלה של הכסף בתצורה של שובר צריכה ולא מזומן היה מגביר דרמטית את הסבירות לכך שהכסף היה הולך לצריכה ולא לבורסה (כמו שקרה בארה"ב) או להחזקה מתחת לבלטות

נפלת כבר בשורה הראשונה עם "מה ייעוד הצעד" ייעוד הצעד הוא להרגיע את המחאה וההתרסקות בסקרים.

_________________
לשעבר לאומית.

נועם, ניתוח מעניין ויפה, אבל כל זה אולי נכון במצב שלמדינה יש כסף ספייר, ואז גם אם נניח רק חצי מהסכום באמת יילך למקומות מועילים, אפשר אולי לחיות עם זה ולקבל את עניין המהירות כתירוץ. אבל למדינה אין כסף, להפך - הגרעון הולך ומעמיק, וששת המיליארדים הללו בהכרח יבואו על חשבון תוכניות אחרות, מועילות יותר. אין את הפריווילגיה של לעשות צעדים עצלניים וחסרי תכנון, כי אין מספיק כסף לבזבז

_________________
Gibon

העניין הוא שבכל משבר גדול למדינה לא יהיה כסף ותצטרך להיכנס לגרעון - זו הנחת היסוד של העקרון הקיינסיאני של הפעולה האנטי-מחזורית - כשהמצב במשק רע המדינה צריכה להיכנס לגרעונות ולהוציא כספים (פיסקלית ומוניטרית) וכשהמצב טוב, צריך לצמצם חוב ולפעול במדיניות מצמצת. הוכח בהרבה מחקרים בעבר שהימנעות של מדינות מהוצאת כספים במהלך משבר עקב חשש מגרעונות פעמים רבות מביא להוצאות כבדות יותר במרוצת הדרך (יש אנשים בישראל שיטענו שהמדיניות המצמצמת של האוצר בתחילת המשבר היא זו שמאלצת עכשיו הוצאות כבדות, לא בטוח שאני מסכים עם הטיעון הזה)

הבעיה בעולם של השנים האחרונות זה שמדינות רבות התאהבו באירוע האנטי מחזורי של תקופת משבר 2008 והמשיכו איתו קדימה כי זה מיטיב עם הפוליטיקאים מה שהביא אותנו למשבר הזה במצב רע - בארה"ב, שלא עברו את משבר הבנקאות כמו ישראל, פעלו במשך שנים על גבי שנים במדיניות מוניטרית מרחיבה (בשלל כלים - QE, ריבית נמוכה, קניית אג"ח קונצרני וכו') ובישראל, תקופת כחלון הידועה לשמצה, שפעל בצעדי פופוליסטיות נטו של סבסוד מוצרים (נדל"ן, מוצרי צריכה וכו') במקום הגברת תחרות ושרף את התקופות הטובות הכנסות המדינה

המתח שיש לנו כאן ועכשיו זה שיש בפנינו גרעון גדול כבר עכשיו, או שאתה נמנע מהוצאות גבוהות ואז מסתכן בכניסה למיתון עמוק (מ-Recession ל-Depression) או שאתה מוציא כסף עכשיו ובמקס אומר אח"כ שזה לא השפיע רבות. לתחושתי בעומק המשבר הנוכחי, לטעמי עדיף להיות במצב השני מאשר המצב הראשון, אבל כל תשובה לשאלה הזו תינתן רק בעתיד

החשש המרכזי שלי הוא אחר - התחושה שהארנק פתוח והקופסא השחורה של "הלוואת כספים" תייצר אירוע של הוצאות כספים גבוהות נוספות בניסיון להרגיע קבוצות לחץ - עוד פעימות לעצמאים, מתן כל הרצון של העו"סים והאחיות (שמגיע להם בהחלט אבל לאו דווקא בנקודת הזמן הזו ודקה אחרי ששר האוצר אומר שלא יהיו הסכמי שכר במגזר הציבורי), עוד פעימות של מתן כסף ישיר ועוד. אני גם מזכיר ברקע - רצף סבבי הבחירות הכניסו אותנו למצב רע - יש שלוש קבוצות לחץ עצומות שהן ללא הסכמי שכר כבר שנתיים - המורים, הרופאים והמגזר הציבורי. עד כה היה ברור לכולם שבמקרה הטוב דוחים את המשא ומתן לאחרי המשבר ובמקרה הרע נדרשים קיצוצים. אני כבר שומע רחשים שהקבוצות הללו הבינו שהכסף נשפך כאן ועכשיו וצריך לוודא שמקבלים את ליטרת הבשר הנדרשת לפני שזה הולך למקום אחר

הנעת הצריכה בארץ תלויה ברמת הביטחון שאנשים חשים.
קבלת החלטות מהסוג הזה מביאה לחוסר ביטחון באנשים שמובילים את המשבר, באופן שבו הם מקבלים החלטות וביכולת שלהם להוציא אותנו ממנו.

השאלה היא מתי ואיך לשיטתך כן יהיה הזמן לתמוך בעו"סים והאחיות ("שמגיע להם בהחלט"). האם העברה כספית אליהם לא תניע את אותם גלגלי הצמיחה?
רצף סבבי הבחירות זו בדיוק המחשת הבעיה עצמה - זה לא מנותק, ולא אירוע בלתי תלוי. גם הפיתרון הנוכחי מכוון בדיוק לקראת בחירות נוספות, שהרי אינספור אנשים אומרים לעצמם כעת "וואלה, איזה תותח הביבי הזה, הנה ראש ממשלה שבאמת דואג לאזרחים". לעומת זאת דאגה לעו"סים ולחלשים - זה פחות מצטייר טוב.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

איך לא ידעו ואיך לא חשבו?
אני לא מצליח להבין את זה...

בכל העולם נערכו להתמודדות עם המשבר הכלכלי שנובע מאחוזי אבטלה הולכים ועולים והקטנה משמעותית של הצריכה.
להזרים כסף לציבור זה לא רעיון חדש ומקורי.

זה עניין של מנהיגות.
המחאה של העו״סים/ות היא מחאה ״ישנה״ שכבר הייתה צריכה להיות מטופלת מזמן.
גם המחאה הזו וגם מחאת הנכים לא טופלו בצורה נכונה.
אם הפעולות הנכונות היו מתבצעות, הן בהקשר הזה והן בהקשר של הקורונה, לנתניהו הייתה היכולת לומר שכרגע כולנו צריכים להתגייס ושזה לא זמן מתאים והוגן לטפל בהעלאות שכר למיניהן. אני מאמין שהייתה לו תמיכה ציבורית רחבה וכך לא הייתה לגיטימציה למחאה.

כרגע, יש תחושה חזקה של חוסר שליטה במצב. כמעט כולם מבינים שאין על מי לסמוך.
מצטבר עליהום על נתניהו, הוא מגיב כרגיל ביריות מהמותן והלחץ עליו (בין השאר ממחאות שונות) גובר.

אם זה היה ייעוד הצעד, אז אי אפשר יומיים אח"כ להוציא הגבלות שלמעשה סוגרות חלק גדול מהעסקים בארץ. זה קצת מעקר מהמטרה של חלוקת הסכומים לכל האזרחים, לא?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

דבר ראשון תודה על הניתוח. אני לחלוטין מסכים שאם כבר להביא סיוע, שהוא יהיה בצורת שוברים ולא במזומן לבנק.

משהו לא הבנתי - אם למדינה (רשות המיסים לצורך העניין) יש נגישות לתלושי השכר של כל האזרחים באופן חודשי (בין אם עבדו בעבודה אחת או יותר) - מדוע היא לא יכולה לעשות SUM ולהבין כמה כל אדם הרוויח בחודש, בחצי שנה או בשנה?

העובדה שהמדינה לא יודעת דברים בסיסיים כאלה על האזרחים שלה, נתונים שהם חשובים לא רק בימי קורונה אלא באופן כללי - לגבי תכנון תקציב, בניית מערכות מסובכות ועוד - היא תעודת עניות. זה רק עוד נקודה שמשקפת כמה הממשלה הזאת לא מתפקדת.

ואף אחד לא מדבר על זה כל כך, אבל ישראל נכנסת לגירעון עמוק והגדלה משמעותית של היחס חוב לתוצר. כבר הפסקתי לעקוב אחרי הנתון, אבל נדמה לי שהוא כבר עלה ל80%. מה אומרות חברות דירוג האשראי על ישראל כיום? האם האופק שלילי או חיובי?
איך בימים כאלה ישראל הצליחה לגייס 500 מיליון יורו בריבית אפסית?
זה היה גיוס למשקיע פרטי מאירופה. משהו מאוד אפלולי ומסתורי... לא ברור.
https://www.bizportal.co.il/globalmarke ... cle/782226

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

היום הממשלה אמורה לאשר את הזרמת הכספים
גפני רוצה מענק גבוה יותר לילד 4_5. חרדי חמדן.

אז תכף תם לו שבוע מרגע ההכרזה, והמענק הבהול שחוזקו במהירותו עדיין לא הועבר (או אפילו עבר את כל שלבי האישור). בינתיים מסתבר שדווקא כן יש נתונים זמינים שאפשר להשתמש בהם להכוונה - בכירים במגזר הציבורי שמרוויחים מעל 30 אלף בחודש ובמגזר הפרטי עם הכנסה גדולה מ-640 אלף בשנה לא יקבלו את המענק, מהלך שיפנה חצי מיליארד ש''ח שיופנו להכפלת המענק לאוכלוסיות חלשות. אז מה ההצדקה לכל המהלך ההזוי הזה? ורגע - עובד במגזר הציבורי שמרוויח רק 29,999 בחודש, כמה תועלת תצמח לכלכלת המדינה מזה שהוא יקבל עכשיו מענק שכזה?

_________________
Gibon

אז בדיון הבא יגידו בדיוק את זה, ואז יעדכנו את גובה הזכאות רק למי שמרוויח רק עד 19,999 ש"ח וידחו את היישום בעוד כמה ימים, רק בשביל לעדכן את הרשימות ולנסח מחדש את החוק. בדיון בשבוע הבא, זה שעושים כדי לסגור את החוק סופית והרמטית, יקפוץ ח"כ חכם ויגיד שבעצם, רק מי שמרוויח עד 14,999 צריך לקבל כי מי שמקבל 15 הוא כבר עשיר, ועוד טיפה ניסוחים מחדש, ועוד איזו פגרונת קטנה ואוי, לא הספקנו להעביר את המענקים לראש השנה. לא נורא, אולי לפסח נצליח, תחזיקו מעמד.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מביך.

זה שלא נערכו מבעוד מועד (היו חודשים לעשות את זה).
ההכרזה הפומבית כאשר לא באמת הכינו את הקרקע.
החשיבה הפשטנית מאחורי.
הזיג-זגים והשינויים הפופוליסטיים לאחר מכן.
מהירות הביצוע.

מביך. מביך. מביך.

אני חושב שרוב העם מבין היום שביבי הוא אולי פוליטיקאי מחונן אבל הוא לא מנהל מוצלח במיוחד.

העיקר המענה הזריז והמיידי.
בינתיים גם האחיות בשביתה, כאשר - לפי מה שהבנתי מדברי יו"ר האיגוד ברדיו, לפחות - הדרישות שלהן מסתכמות בהוספת 1,500 תקנים והגברת האבטחה בבתי החולים ובחדרי המיון. נניח שיכולים לסכם איתן על קצת פחות תקנים מהדרישה. כמה כסף זה? 200 מיליון בשנה?

_________________
Gibon

הדלתא הזאת של השניים-שלושה מיליארד שכמעט ונזרקו כאן סתם - יכלו בשקט לסדר איזה 10 ענפים "בעלי תועלת ציבורית", קודם כל לתקופת הקורונה, ובכלל לשיפור עתידי (תקנים לאחיות ושיפור תנאי העו"סים אלו צעדים חיוביים באופן כללי ולא רק נקודתי למשבר כעת). אז נכון שקל לי האדם הקטן לנקוב ב-x ענפים, ויבוא מישהו אחר וישאל למה ענף y לא מקבל תמיכה?
אבל אלו בדיוק התפקידים של מקבלי ההחלטות. בשביל להחליט שמחלקים כסף ככה סתם ולכולם (ומסתבר שאפילו את זה הם לא יודעים לבצע כמו שצריך) - לא צריך גדודי שרים, מומחים ופקידים.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012