סל ניוז

אני ממש מקווה שהוא לא יהיה בחמש הבחירות הראשונות.
הסיכוי לבאסט בבחירה כלכך גבוהה עם הלחץ הזה הוא מטורף.
אני מאחל לו הצלחה לא משנה איפה הוא ייבחר, כי מקום הבחירה פחות חשוב מאשר לאן הוא מגיע ומה הוא יעשה שם, אבל זה לא יהיה כיף אם הוא ייבחר כל כך גבוה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני חושב שאנחנו רואים פעם אחר פעם (ואולי אף באופן מתגבר) בשנים האחרונות עד כמה חשוב לרוקי לאן הוא מגיע להתפתח
אפשר אמנם לטעון שממילא "הארגונים הטובים" בוחרים טוב יותר כבר ברמת "חומר הגלם", אבל לטעמי זה כבר מעבר לזה
לכן אני מקווה מאוד שאבדיה יגיע לגולדן סטייט, כי אני לא אוהב יותר את האפשרויות האחרות עבור התפתחותו
אטלנטה בבחירה 6 "מרגיש לי" גם כאופציה מעניינת, אבל אני מוטה כי אני מאמין מאוד בקבוצה שם פשוט

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לא רואה אותו בשום סיטואציה הופך לכוכב בליגה. אם הוא יעשה קריירה כמו של גאלינרי נניח (אחלה שחקן, אבל בטח לא כוכב) זה יהיה מדהים. מבחינת כישרון נטו, ממה שיצא לי לראות הייתי מדרג אותו 5-6 בדראפט הזה (מודה, מהתרשמות די שטחית של חלק מהשחקנים).
ובדראפט כל כך דל בכישרון, עבור קבוצה בסיטואציה כל כך רעה כמו מינסוטה, לבחור שחקן משיקולי עמדות זו טעות קטסטרופלית.

גולדן סטייט זו פנטזיה מהסוג הרע, כיוון שסופו יהיה בטרייד לניקס או לארגון גרוע אחר שעושה טנקינג

_________________
נערך יותר מפעם אחת

איפה אתה רואה את זה?
אני ממש לא מסכים עם זה
ורואים את זה גם בניסיונות שלא עולים יפה לשקם בחירות שלא צלחו.

איפה לא?
תסתכל על אסופת הבחירות של מינסוטה, פיניקס ושות' מהשנים האחרונות
לא ייתכן הרי שכולן בחירות רעות נכון לרגע הבחירה - זה טיעון לא סביר
גם השחקנים המוכשרים באמת (שממש נבחרו בטופ, ובאמת הוכיחו את עצמם מבחינת סקילס, בריאות וכו') עדיין סוג של מפוספסים ולא עשו תכלס כלום בליגה ברמת ההישגית הקבוצתית - וויגינס, טאונס, בוקר
ואלו שפחות - דאן, מרקאנן (שהועבר לשיקאגו), אלכס לן, בנדר, ג'וש ג'קסון - כל אלה בחירות 4-7 שכבר היו אמורים להפוך למשהו משמעותי לכאורה

מצד שני
אדביו והירו במיאמי, סיאקם ואנונובי בטורונטו - בחירות 13 ואילך
לסיאקם כבר יש טבעת (אנונובי היה פצוע טכנית אמנם), אדביו והירו היו בגמר NBA, וכל הנ"ל צפויים גם בשנים הבאות להיות משמעותיים במאבקי פלייאוף. על מי אפשר להגיד זאת מהרשימה המכובדת כמה שורות למעלה?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

במחשבה נוספת, אמנם זה לא רוקים, אבל אפשר גם לראות את ההשתלבות של סתם שחקנים שהקבוצות מרימות מ"שום מקום":
ואן-וליט, דאנקן רובינסון, קנדריק נאן
אם מחפשים השתלבות מצוינת של שחקנים די בינוניים לכאורה שהגיעו מאירופה (ולא בגיל צעיר, כלומר בכלל לא מסומנים כפרוספקטים או משהו): תייס, אינגלס (אם הולכים קצת אחורה)

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לא נראה לך שההבדל הוא ברמת ההנהלה?
אתה נותן דוגמאות של מיאמי וטורונטו ובוסטון, שלוש מההנהלות הכי טובות בליגה.
וכן, בהחלט ייתכן שבנדר, ג'וש ג'קסון ולן היו בחירות רעות. זה טיעון סביר מאוד שהנהלות חלשות יבחרו לא טוב בדראפט. או לא יצליחו לפתח קבוצות מצליחות סביב שחקנים טובים.

יהיה קשה להפריד משתנים בין תוצר לא טוב מהדראפט בגלל עצם הבחירה בו, או שיפור פחות טוב של השחקן בהמשך מבחינת התאמת role מתאים בקבוצה, פיתוח יכולות אישיות, ביטחון מהמערכת וכו'.

אני חושב שאם חלק משחקני פיניקס הנ"ל (כולל אפילו בנדר למשל) היו נוחתים בטורונטו או בוסטון למשל - הם היו משתלבים שם נהדר כשחקני רוטציה בקבוצות מנצחות.
מנגד, אם אנונובי למשל היה נוחת בפיניקס/מינסוטה - אני בכלל לא בטוח שהוא ב-NBA היום למשל (בטח אחרי שנה בחוץ בגלל פציעה - שנניח שהייתה מתרחשת בכל מקרה...).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני ממש ממש לא חושב כך
וממילא שחקן רוטציה בבחירה גבוהה זה כישלון באופן יחסי לציפיות (בניגוד לאנונובי).

אגב, למה בוקר התפתח נהדר באותה פיניקס ואילו החבר׳ה האחרים לא?
למה לג׳ימי באטלר היה את אחד הגרפים המרשימים ביותר אולי בהיסטוריה של שיפור
ואילו חבר׳ה אחרים כמו ג׳יימס ג׳ונסון שעברו בבולס באותה תקופה לא מצאו את עצמם בקבוצה?
אני לא אומר שלקבוצה שאתה נבחר אליה אין חשיבות אבל החשיבות היא שולית באופן יחסי לאיכות הבחירה.
הבחירות שאתה ציינת פשוט היו בחירות גרועות מאוד.

שוב, "בחירות גרועות מאוד" זה מה שאתה טוען לאור מה שראית עד כה מאותם שחקנים על המגרש - ובצדק מבחינתך.
חלק מהטיעון שלי הוא שאותם שחקנים בדיוק - היו אולי נראים טוב יותר בקבוצות אחרות (אפילו אם הם באמת בחירות גרועות).

אגב, כספי בפודקאסט שלו חזר מספר פעמים על הטיעון הבא פחות או יותר: "יש סדר גודל של 50 שחקנים בליגה שהם ממש טובים והיו מגיעים לרמות של אולסטאר (ומעלה) כמעט בכל סיטואציה. מבין היתר - ההבדלים לא כה גדולים, ומה שמכריע בסוף מה תהיה רמתו של השחקן - אלו המערכות והסיטואציות שהוא חווה לאורך השנים".
מן הסתם הוא טיפה מפשט, וברור שהשחקן המאה בטיבו בליגה הוא בממוצע יותר "מוכשר" מהשחקן ה-400 בטיבו בממוצע, אבל אני באופן מסוים יכול להתחבר ל"תזה" הזו.

בוא נשאל הפוך דווקא לגבי ה-undrafted, אתה רואה את ואן-וליט מגיע לכזאת רמת כדורסל (ולא מבחינת סקורר חסר משמעות בקבוצה קטנה, אלא השליטה במשחק וכו') בקרקס של פיניקס? את דאנקן רובינסון מקבל סט תרגילים עבורו במינסוטה?
לא יודע כמה אתה עוקב אחרי הכדורסל באירופה, אבל אני לא חושב שהייתה סיבה לחשוב שדווקא דניאל תייס ישתלב טוב יותר ב-NBA מכל מיני ניקולו מלי, ג'פרי לוברן, אנטה ז'יז'יץ' ושחקנים מהסטייל הזה.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני חושב שבוקר התפתח מאוד לאט ומאוד לא נהדר בהתחשב ברמת הכישרון הגולמי שלו.

בפעם האחרונה שבדקתי הוא בסך הכל בן 23. התפתח יפה מאוד.

לכספי הטיעון מאוד נוח. זה אומר למעשה שבזמנו הוא היה שווה ערך, פחות או יותר, לשחקן ה-51 בטיבו בליגה.
כמובן שזה קשקוש.

אני כן מסכים עם שיש מעט מאוד שחקנים שמזיזים את המחט
ואני נוטה להסתכל על הליגה בדרגות - טופ5 (סופרסטאר), טופ25 בליגה (כוכב), טופ75 (שחקן טוב מאוד)
אבל זה לא אומר שכל שאר השחקנים שווים בערכם.

כך או כך, לא ברורה לי ההשוואה לשחקנים שמשחקים בקבוצות עם המאמנים הטובים בליגה. ברור שימקסמו את התפוקה שלהם.
זה לא אומר שום דבר לגבי ההתפתחות שלהם.

הוא בן 24 והוא שיחק 5 עונות כבר. הוא לא התפתח יפה מאוד, הוא התפתח לאט ולא נהדר בהתחשב ברמת הכישרון הגולמי שלו.
אני גם לא באמת מאמין שאתה טוען אחרת. גם לא הבנתי את הטענה על המאמנים. למה מאמן טוב זה לא חשוב להתפתחות של שחקן. וגם לא המועדון. אבל אני מפחד לשאול

בוקר נבחר במקום ה-13 בדראפט. זה לא שהיה לנו כאן כוכב ברור מאליו.
כך או כך, הוא מתפתח יפה מאוד והצוות מסביבו משתפר ויחד איתו גם ההישגים הקבוצתיים של פיניקס.
עד השנה, הוא היה אנדרייטד בגלל הסגל המשלים האומלל שהיה לידו.

תנסה לחשוב איך אפשר להפריך את הטענה שלך.
כי אם אני מבין נכון, בהנחה שהשחקן לא התפתח טוב, זה כי הוא היה בחירה רעה.
הוא היה בחירה רעה כי ההנהלה גרועה.
אם הוא התפתח טוב בקבוצה טובה זה כי ההנהלה בחרה שחקן טוב.
ואם הוא התפתח בסדר זה בגלל שהוא אמור היה להתפתח בסדר.

זה נשמע שלא משנה מה קורה, לקבוצה והסיטואציה אין משמעות.

יש להן משמעות אבל כאמור, היא שולית באופן יחסי לבחירה עצמה.
האם אתה באמת חושב שאלכס לן או בנדר או שאר הבחירות האומללות של פיניקס היו הופכים להיות כוכבים בקבוצה אחרת?

לא, אני חושב שזה שילוב של כשרון, ארגון, מאמן וסיטואציה. בטח ללבל של רול פליירס מוצלחים. בנדר לא היה מצליח בשום מקום

סתם קח דוגמא את דני גרין מהויכוח הקודם שלי. אתה חושב שאם הוא לא היה מתגלגל לספרס אחרי שקליבלנד חתכו אותו, הייתה לו אותה קריירה? לא חושב שהשנים שלו בסן אנטוניו גרמו לו להתפתח טוב יותר מאשר אם נניח היה חותם בסקרמנטו ב-2010?

יש בחירות רעות. יש בחירות טובות. ויש שחקנים שההתפתחות שלהם תלויה בסיטואציה ומקום לא פחות מהכישרון שלהם.

תריץ את הקריירה של דני גרין בסימולטור מאה פעם והוא מגיע להפועל ירושלים באחוז דיי גבוה מהם.

יש גם דוגמאות מהסוג שרמזת שלא רואים. צ'ונסי בילאפס. ג'רלד וואלאס זו עוד אחת שאני זוכר. ג'רמיין אוניל.

אני יודע שזה בעיקר אומר שאני זקן, אבל זה השחקנים שעולים לי בראש בלי להתחיל לגגל קרייריות.

זה לא בגלל שאתה זקן

לא הבנתי את החידוד.
אבל התעלמת מהתוכן. אם כי אני מודה שהציפיות שלי היו נמוכות.

נתתי לך דוגמא של שחקן שדיברנו עליו לא מעט השבוע.

שיחק חמש עונות, כשהאחרונה מביניהן תחת המאמן החמישי שלו כבר. עד אייטון, השחקנים שפניקס בחרה מהלוטרי להקיף אותו בהם היו בנדר, כריס וג'וש ג'קסון. בין הטרייד על בלדסו ועד שרוביו הגיע בקיץ האחרון, לא היה רכז נורמלי לצדו וכך הוא פיתח הרגלים גרועים - מנטליות של סקורר אנוכי (אני זוכר שמיד לאחר הדראפט הוא נראה יותר כמו ריי אלן צעיר).

אז הצליח להנהלת הסאנס שבחרה בו 13 בדראפט; פחות הצליח לה בפיתוח שלו ובבנייה סביבו, עד לשנה+ האחרונה (מאוד אהבתי את הטרייד דאון מג'ארט קולבר לקמרון ג'ונסון + שאריץ', את הבאת ביינס במחיר מינימלי ואת החתמת רוביו כמובן - פחות אהבתי את מכירת וורן תמורת נזיד עדשים, אבל אם זה מה שהיה נחוץ לפינוי הקאפ ספייס עבור רוביו, ניחא).

גם לא הבנתי איך גררת את דני גרין לדיון, הוא ובוקר זה apples & oranges.

למה ההשוואה בין בוקר לדני גרין צריכה להיות רלוונטית? יובל הביא את גרין כדוגמא לשחקן שהתפתח בין היתר בזכות הארגון שהוא היה בו, הוא לא השווה בין השניים בשום שלב.

גם מה שכתבת על ההרגלים שבוקר פיתח זה חלק מהטענה- בפיניקס הוא פיתח הרגלים רעים, בארגונים מוצלחים יותר זה אולי לא היה קורה.
אני חושב שבוקר הוא דוגמא טובה מאוד לחשיבות הארגון - שחקן יותר מוכשר מקליי תומפסון שכנראה בחיים לא יהיה טוב כמוהו, בעיקר כי הוא עסוק הרבה יותר בלרפד סטטיסטיקות מבלנצח משחקים.
מאוד ייתכן שהוא הגיע עם הגישה הלא נכונה לליגה, אבל עצם זה שהוא הגיע לארגון מבולגן שלא באמת מחפש לנצח משחקים ושמאפשר לו את זה, בטוח לא עזר.

גם אייטון זה שחקן שמבחינת כשרון הוא כנראה בין 5 הגבוהים המובילים בליגה ואני די בספק אם יגיע לשם, וגם פה קשה שלא לתהות אם יש לפיניקס חלק בזה שאף אחד לא מדבר עליו כפרוספקט לכוח מאוד משמעותי בליגה בעתיד הקרוב.

מרקיז כריס, ג'וש ג'קסון וTJ וורן זה עוד דוגמאות לשחקנים שלא מיצו את הפוטנציאל בפיניקס, אבל בדוגמאות שלהם כנראה שלפחות שחקן או שניים הם פשוט באסטים שאף פעם לא היו מממשים את ההבטחה.