הגיע הזמן לעדכן את הת'רד מלפני שנתיים (
viewtopic.php?f=1&t=18681). מקום לדבר בו על השחקנים הצעירים במסגרות השונות (ליגת העל, הלאומית, וליגות הנוער), אלה שאולי בעוד כמה שנים יגיעו גם לבוגרת או לפחות בתקווה לליגת העל.
אותם כללים כמו מקודם -- שחקנים בני 20 ומטה (ילידי 2002 והלאה). וגם 16 ומעלה, כי באמת אין טעם לדבר על כאלו שאפילו עוד לא גמרו לגבוה.
הסך הכל נראה בכלל לא רע, עם כמה כישרונות מבטיחים מאוד ועוד כמה בוסריים אבל עם פוטנציאל מעניין.
הטופ-15 שלי נכון להיום (לא קל להשוות בני 20 לבני 16 מבחינת פוטנציאל, אבל ננסה):
1.
בן שרף. שתי רמות מעל כל היתר מבחינת פוטנציאל. השחקן הכי מוכשר שגדל כאן ב-15 השנים האחרונות אחרי אבדיה. רכז גבוה (1.97) עם כל החבילה: קליעה ברמה גבוהה וטאץ' טוב, שליטה מרשימה בכדור, חדירה מצוינת, ובעיקר יכולת מסירה אדירה. צריך להתחזק ולשפר את האתלטיות, אבל NBA זו לא מלה גסה.
2.
נועם יעקוב. רכז לא גבוה (1.86) אבל אתלטי ומאוד מוכשר. הוביל את אליפות אירופה לנוער באסיסטים וסיים שני בנקודות. בוגר וחכם. מרגיש טוב את המשחק ולא כופה מהלכים. אמבידקסטרי ויוצר לעצמו ולאחרים. יכולת לקלוע מכל שלושת הטווחים אבל צריך יותר יציבות בקליעה משלוש ולשפר סיומת מול אורך.
3.
נועם דוברת. בדירוג של לפני שנתיים שמתי אותו שני (לפני מדר). לא התקדם מאז בקצב שקיוויתי לו, אבל בכל זאת נתן יופי של אליפות עתודה השנה והראה את היכולות -- קליעה, יצירה, ומסירה בגודל מצויין לקומבו גארד. האתלטיות הבינונית מקשה קצת על סיומות בצבע והוא יצטרך להתחיל להראות יותר יציבות ברמת הבוגרים.
4.
עמנואל שארפ. קצת שכחנו ממנו אחרי פציעה קשה שהשביתה אותו לשנה וחצי. גארד בגובה 1.93 שנראה טיפה שמנמן וכבד. לא כולם אוהבים את סגנון המשחק הקצת סוליסטי שלו. אבל הוא סקורר אדיר מכל הטווחים עם יכולת להגיע לטבעת ולסיים עם מגע. מאמין שהוא יהיה שחקן מצוין ביוסטון, אחת המכללות הטובות בארה"ב, אולי אפילו כבר השנה.
5.
ניב למפרט. פוינט גארד אמיתי עם גובה מצויין (1.95), אתלטיות לא רעה, שליטה בכדור, חדירה טובה, וגם יכולת מסירה וראיית משחק יפה. אינסטינקטים טובים בהגנה (חוטף מצוין). לא מספיק יציב ולא מאוד אקספלוסיבי אבל משחק חכם. צריך לשפר את הקליעה מבחוץ והסיומת בצבע כדי להגיע לרמות הגבוהות.
6.
איליי דולינסקי. למרות אליפות אירופה חלשה מאוד עם הנוער, יש כאן המון כישרון בגובה 2.04 והמון אורך. קודם כל, הטאץ' הנהדר מכל הטווחים. אבל גם ניידות מצוינת ויכולת להוריד כדור לפרקט. חייב להתחזק משמעותית ולשפר את התחושה למשחק, קבלת ההחלטות וההגנה.
7.
גלעד לוי. אליפות עתודה נהדרת ודומיננטית מחזירה אותו למקום גבוה ברשימה. יכולת יפה עם הגב לסל, שימוש יפה בגוף הגדול שלו וטאץ' מצויין (כולל מהעונשין). אבל בסופו של דבר, לרמות הגבוהות, היכולת להחזיק מעמד הגנתית תהיה נקודת המפתח כי בלי זה הוא יתקשה להישאר על המגרש.
8.
ירין חסון. ההחתמה החדשה של קונטיקט. נמצא כאן יותר בגלל תקרה גבוהה מאשר מה שהראה עד עכשיו. פאוור פורוורד בגובה 2.07 עם מוטת ידיים של 2.15 ולא מעט כישורים של ווינג, כולל קליעה וכדרור נחמד. עד היום הדברים לא התחברו לתפוקה יציבה אפילו ברמת הנוער. אבל אם זה יקרה, השמיים הם הגבול.
9.
עומר מאייר. אליפות בינונית עם הקדטים אבל הכי צעיר ברשימה עם הרבה כישרון. חדירה יפה וסיומת חזקה בשתי הידיים, אתלטיות ברמה גבוהה, כח מתפרץ ועלייה יפה לג'אמפ מכדרור. מגן אגרסיבי ופעיל שמשחק עם הרבה ביטחון ורצון להוביל. חייב לשפר את הקליעה והיציבות.
10.
אורי כהן. סמול פורוורד גבוה (שני מטר), אתלטי ומוכשר, עם מוטת ידיים של אלבטרוס (2.15). גם קליעה וכדרור יש שם. חוזר משנה מלאת פציעות. כישרון גדול אבל בינתיים עדיין לא הצליח לחבר את זה ליכולת עקבית. אולי השנה?
11.
עופרי נווה. סמול פורוורד שיש לו הכל: גודל, אתלטיות, חדירה וקליעה. כישרון גדול שבינתיים לא מצליח לממש את הפוטנציאל. טורניר חלש עם הקדטים בשנה שעברה וגם במכבי ראו רק הבלחות. לא מספיק אסרטיבי, לא יציב, ונראה חסר ביטחון. אבל אם הדברים מתחברים הוא עוד ינסוק ברשימה הזו בעתיד.
12.
יואב ברמן. ווינג עם גודל טוב (1.98) ואתלטיות נחמדה. חזק, אגרסיבי, ואוהב לתקוף את הטבעת. שחקן הגנה טוב עם הרבה רצון ויכולת. הקליעה משלוש היא סימן השאלה הגדול. המכניקה נראית לא רע, אבל הטאץ' לא מספיק טוב. אם זה ישתפר, הוא מינימום שחקן ליגת על עם פוטנציאל ליותר.
13.
ירון גולדמן. קלעי מעולה ושחקן יצירתי שפספס את אליפות הקדטים השנה בגלל פציעה. מהמעט שראיתי בליגת הנערים השנה, נראה כמו כישרון מעניין (יש מצב שהוא לא פחות טוב ממאייר מהמקום ה-9). אבל צריך לראות יותר כדי לגבש דעה.
14.
הראל רינסקי. עוד אחד מהרשימה המקורית שעשה קמבק הקיץ אחרי שכבר קצת התייאשתי ממנו. גודל טוב לסמול פורוורד והראה יכולת קליעה אדירה בטורניר העתודה עם מכניקה יפה וגם סייד-סטפ נחמד כשסוגרים עליו חזק ומדי. גם בהגנה היה יחסית לא רע. מוגבל אתלטית, בכדרור ובמסירה, אבל הקליעה שווה ליגת על ואולי אפילו יותר מזה.
15.
עמית מנחם. התלבטתי בינו לבין בן אונצ'ה למקום האחרון ברשימה. בסוף החלטתי ללכת איתו כי נראה לי שהתקרה גבוהה יותר (אבל גם הרצפה נמוכה יותר). אתלט נהדר ופצצת אנרגיה בשני צידי המגרש. חוטף מצויין, חודר בלי פחד, ומסיים אגרסיבי. אבל הוא לא גבוה ובעיקר הקליעה משלוש חשודה מאוד. בלי שיפור משמעותי בקליעה הוא לא יגיע רחוק.
10 אזכורים של כבוד (לפי גיל): עמית אהרוני, רועי פריצקי, אליעד טל, אבנר דרור, רון ציפר, בן אונצ'ה, אייל הראל, יאיר דוברת, שחר דורון, רני בלגה.