Hacohen כתב:
אתה יכול להיות בהלם, ניכר שהרבה דברים מכניסים אותך להלם עד כדי שאתה לא מסוגל לענות עליהם (קשרי מנדלבליט-נתניהו וההקלות בכתבי האישום?).
ההדגשה היתה על היותו של פילבר עד מדינה, ברור ששל התביעה. אתה רק שכחת, כהרגלך לשכוח, כשהדגשת שהוא עד של התביעה את העובדה שהוא עד מדינה, שמעולם לא הסתיר את הערצתו ואת היותו שאוויש של נתניהו.
ועכשיו לעניין: ברור שאם פילבר סותר את עצמו, הוא שיקר או בחקירה או על דוכן העדים. אבל בעניין עצם קיומה של פגישת הנחיה והוראה לסגור עסקה, פילבר העיד כך בחקירה והעיד כך גם על דוכן העדים. דרך אגב, למרות שפילבר הוא עד מדינה, הוא טוען שלא ביצע עבירה פלילית. גם אם ניקח את דבריו מטבע הדברים בערבון מוגבל, עד היום לא עלתה מכל החומר והמהלכים שום תמורה שפילבר עצמו היה אמור לקבל מקבוצת בזק ו/או אלוביץ', ונראה ברור לחלוטין הוא פעל מול בזק כשליח של נתניהו ולא על דעת עצמו. אתה מלהטט פה לאורך כל הדיון בין הפלילי למוסרי, מזלזל כשזה נוח לך בחומרת האישומים של 1000 למרות העדות הקשה והקוהרנטית של קליין שברור שניתן היה לגבש אותה לאישום בשוחד, ובתיק שבו יש אישום בשוחד אתה נתלה בטעות הרשלנית של הפרקליטות לגבי תאריך ובאופיו הנלעג של פילבר, אבל לא מתייחס לעצם המעשים הנטענים.
ובסוף אתה שוב שוכח משהו, כהרגלך. עדות של עד מדינה זקוקה לסיוע כאשר ההרשעה מסתמכת על עדותו היחידה של עד המדינה. בכל אופן המשפט, ככל שבדקתי, טרם הסתיים אז אולי בכל זאת כדאי לחכות להמשכו ולהכרעת הדין, אע"פ שאצלך בראש הוא הסתיים. להזכירך, אגב נוסף, בפרשת הרצת המניות של דנקנר גם כן היתה טעות של הפרקליטות לגבי תאריך פגישה ואיכונים, ועדיין היתה הרשעה כי השופטים השתכנעו שהיתה פגישה שהובילה לעבירה פלילית. שם זה היה סקנדל הדור או משהו אחר?
1. בחיי שאני עדיין לא מבין מה אתה רוצה ממני. אמרת ששכחתי לציין שהוא "עד מדינה" - איך זה בדיוק מחזק את מה שאתה אומר? איך זה בכלל רלוונטי שאותו עד מדינה אומר שהוא מעריץ את נתניהו, מה זה בכלל אומר? ממתי יש משקל ראייתי לאמירות בנוסח כזה? בסופו של דבר הוא עד של התביעה, תפקידו הוא להכניס את הנאשם לכלא (כדי לחלץ את ישבנו מאותו מקום), והטרמינולוגיה שלך שלפיה הוא "הודה" בקיומה של פגישת תדרוך היא אידיוטית מבסיסה. עד לא יכול "להודות" בטענות שמובאות בכתב אישום, מעצם היותו עד ולא בעל דין. מי שיכול "להודות" הוא בעל הדין, קרי נתניהו.
2. גם אין באמת ראייה מבוססת במיוחד שנתניהו קיבל משהו בתמורה. לא לחינם הפרקליטות בהתחלה טענה שהוא זכה לסיקור חיובי ובהמשך התקפלה וטענה שלמעשה מדובר במשהו עמום יותר שנקרא "היענות חריגה", כאשר לא ברור מהי בדיוק היענות חריגה ובהשוואה למה היא חריגה. וגם זה נראה כמו דבר קלוש לאור העובדה שהובאו ראיות משמעותיות לכך שלא היתה באמת היענות חריגה או סיקור אוהד. וזה עוד בכלל לפני שנכנסים לשאלה הפילוסופית האם סיקור אוהד יכול להיחשב כמתת, ביחסים בין פוליטיקאים ועיתונאים. מעולם לא הורשע פוליטיקאי בעבירת שוחד בגין "סיקור אוהד" (שבנקרה הנדון כאמור לא היה). כל פוליטיקאי שואף ופועל לקבל סיקור חיובי, אך רק במקרה של נתניהו בחרו פתאום לחקור.
ואני לא חושב שתיק 1000 הוא תיק שוחד בשום צורה. פשוט מאוד. העדות של קליין מכילה המון רכילויות זולות, וקשה מאוד לבסס שוחד במתן מתנות בין חברים. האם זה יספיק לעבירת מרמה והפרת אמונים? ייתכן שכן.
3. העניין של דנקנר שונה מאוד. גם שם היה את סיפור האיכונים שהוכיחו שלא התקיימה פגישת הנחייה במועד הנטען, כפי שטען עד המדינה, עדי שלג. אלא שבית המשפט נתן לעדות של שלג משקל ראייתי נמוך, ונתן לה משקל ראייתי של חיזוק בלבד, וההרשעה בתכלס ניתנה על
בסיס ראיות אחרות בתיק. במקרה שלנו, לעומת זאת, העדות של פילבר היא היא לב התיק. ובהיעדר ראיות נוספות (ואם היו כאלה היו כבר מוצגות בדיונים של תיק 4000) אני פשוט לא רואה איך יש כאן היתכנות לעבירת שוחד. בהמשך נתניהו גם יעיד על דוכן העדים, ואם הוא יתחיל לגמגם ביחס לקיומה של שיחת תדרוך, אזי יש סיכוי שבית המשפט באמת ירשיע על בסיס עובדות שהתגלו במשפט, ולא נטענו בכתב האישום. אבל אני חושב שהסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר.