לפני שאני מפרסם מחר מוק דראפט 23, חשבתי לחזור למוק (שני המוקים, אם לדייק) שפרסמתי כאן לצורך קומבינציה של תעופה וביקורת עצמית, ובעיקר הפקת לקחים.
את המוק הראשון פרסמתי ב 12 ליוני והשתדלתי להימנע בו מטריידים בומבסטיים, למעט השניים הבאים: הספרס שולחים את הזכויות על שיידון שארפ (בחירה 9 להזכירכם) לתאנדר בתמורה לבחירות 12 ו-30; והטרייד שכנראה היה מציל את מינסוטה מעצמה - גובר לשארלוט תמורת בחירות 13, 15, פי ג'יי וושינגטון והייוורד. את המוק השני פרסמתי יום לפני הדראפט והוא הושפע יותר מהקונצנזוס, אבל גם משינויי דעה שלי לגבי פרוספקטים מסוימים. גם בו שילבתי שני טריידים, אחד מהם מצד הבלייזרס שלי שהיה נראה לי אז כמתבקש (למנף את הבחירה השביעית ואת החוזה הסחיר של בלדסו בשביל לרדת עד לאמצע הסיבוב הראשון ובדרך לאסוף את דורט וקניון מרטין ג'וניור הזולים - רצף מהלכים שהיה מסדר אותנו בעמדת הסמול ומפנה לנו קאפ ספייס לקיץ שעבר).
בכל אופן, נניח לטריידים ההיפותטיים בצד ונתמקד בהערכת הפרוספקטים עצמם. פרוספקטים שהייתי חם עליהם ודירגתי מעל למיקומים בקונצנזוס:
בנדיקט מתורין (בחירה 4 לקינגס, בפועל בחירה 6 של הפייסרס): כמו שכתבתי במוק הראשון, מתורין לא מוקם גבוה יותר מבחירה 5 לדטרויט וגם זה היה נדיר, ממה שזכור לי הוא שובץ בעיקר לבלייזרס, פליקנס או ספרס בבחירות 7-9. אהבתי במיוחד את ההתאמה שלו לצד פוקס וסבוניס, אבל גם הצבעתי על פוטנציאל הכוכבות שלו. מאז קיבלתי תיקוף מצד הפייסרס עצמם, שרקורד הדראפט שלהם די מוצלח סה"כ, מצד מיודעיכם Mook שבהתכתבות פרטית באזור תחילת העונה אמר שבעיניו מתורין הוא השחקן השני הכי מוכשר במחזור הזה אחרי באנקרו, ובעיקר מצד עונת רוקי מבטיחה מאוד מצד מתורין.
אדריאן גריפין ג'וניור (בחירה 5 ולאחר מכן 11, בפועל בחירה 16 להוקס): לקחתי כאן הימור על גריפין והיסטוריית הפציעות שלו כתיכוניסט, שאכן התחשבתי בה (ובמוקים אחרים) במוק השני בו הורדתי אותו שש בחירות. קשה לומר אם זו הסיבה העיקרית בגללה החליק עד להוקס באמצע הדראפט, שם הוא נחשב מלכתחילה לבחירה טובה יחסית למיקום, אבל ברור שיש לדברים האלה אפקט כדור שלג - כעת גריפין הוא מחליף בקבוצה יחסית-צעירה, אבל כזו שכבר כמה שנים מנסה לקחת את הצעד קדימה. זה כמובן נותן לו יתרון של תקופת התפתחות ללא לחץ לתרום מידית, כשמנגד, רקורד הפציעות של דיאנדרה האנטר כבר אפשר לו לפתוח בתריסר משחקים העונה ולתת בהם 13.4 נקודות לצד כמות נאה של שלשות וחטיפות. לאורך העונה כולה הוא שיחק כמעט 20 דקות בממוצע ותרם 8.9 נקודות עם 1.4 שלשות. זה לא רע יחסית לשחקן שהחמיץ כ"כ זמן פרקט בשנים האחרונות. stay tuned.
ג'רמי זוהאן (בחירה 7 לבלייזרס ולאחר מכן 9 לספרס, כפי שאכן נבחר בפועל): עוד הערכה שאני מאוד גאה בה ועומד מאחוריה, כשגם כאן התיקוף מצד פרנצ'ייז כמו הספרס מעודד בהחלט. לפי האתר הזה, הקונצנזוס מיקם את זוהאן בבחירה 12, זה באמת מה שאני זוכר, הרבה ממסקרי הדראפט היו קרים לגבי הרפרטואר ההתקפי שלו. האמת היא שגם הפרופיל הסטטיסטי מעונת הרוקי ממשיך להיראות די מרתיע בכל הנוגע לאחוזי קליעה מכל הטווחים ואפילו האסל, אבל צריך לראות איך זוהאן משחק בהגנה בשביל להבין שנתוני ההאסל הנמוכים הם יותר עדות לשמירה המרוסנת שלו מאשר לכל דבר אחר, ומבט בספליטים מראה מגמה מעודדת בכל הנוגע לאחוזי קליעה, שהגיעה לשיאה בינואר (אז שיחק 14 משחקים, יותר ממה ששיחק אח"כ בפברואר ובמרץ יחדיו). השאלה המעניינת שעומדת על הפרק כרגע היא איך ייראה השילוב עם וומבניאמה (וקלדון?), שעל פניו אמור לשחק כמה שפחות סנטר בשנותיו הראשונות בליגה. אבל אין לי ספק שבטווח הרחוק, זוהאן-וומנביאמה יהיה צמד הגנתי מטורף בעמדות 5-4.
את ג'יילן וויליאמס אומנם שיבצתי בול בבחירה 11 במוק הראשון (אבל לניקס, שהחזיקו בבחירה), באותו מוק גם חזיתי במדויק את הבחירה הבאה של אוקלהומה בעוסמאן דיינג, אבל במוק השני משום מה דחקתי אותו מחוץ לטופ 17...כך שלא יכול לייחס לעצמי הערכה מדויקת שלו. מה הלקח? נראה לי שהערכת-יתר של הפרוספקטים שמיקמתי לפניו. את ג'וני דייויס דחקתי במוק הראשון מחוץ לטופ 15, אח"כ התחממתי לגביו וביטלתי חששות שהיו לי לגבי הסייז שלו - כפי שניכר בפניי לא רק מהנתונים אלא גם במבחן העין - ומהאחוזים הבעייתיים, והקפצתי אותו כל הדרך לבחירה 8 של הפליקנס (בין היתר כי ראיתי אותם כמסודרים מבחינת החמישייה ונתתי להם בחירת התאמה של שחקן שישי סקורר). הלקח? להסתמך על מבחן העין ולא על חוות הדעת של אחרים... טארי איסון התחיל אצלי בבחירה 15, שזה היה הדירוג הקונצנזוסיאלי שלו, לאחר מכן קודם לבחירה 13 הרבה בזכות חוות הדעת של ג'ונתן טצארקס ז"ל, שבדיעבד היתה חוות הדעת האחרונה שאני ואחרים קיבלנו ממנו.
סה"כ אני מזהה פה שתי הערכות מוצלחות עם מתורין וזוהאן. אצל מתורין אהבתי את השילוב בין אתלטיות, פריים שמאזן את הגובה הבינוני, האקטיביות בהתקפה, יכולת המסירה ובעיקר הקליעה משלוש. גם לא חמקה מעיניי העובדה שמתורין הושווה למגוון כה רחב של שחקנים: אולדיפו, לאברט, ג'מאל קרופורד, ג'יי וקיו ריץ'. וספציפית עבור הקינגס, אהבתי את השילוב בין התאמה לאפסייד, זאת בהשוואה לבחירות בג'יידן אייבי (נחשב BPA אבל ממש לא התאים לצד פוקס) או זו שנעשתה בפועל בקיגן. אצל זוהאן אהבתי את האופן שבו שחקן עם כזה סייז מתנועע על הפרקט, מה שבא לידי ביטוי בעיקר בהגנה, אבל גם בהתקפה הוא הראה לי מספיק - כולל יכולת מסירה - בשביל שאולי אפריז מעט עם השוואתו לבוריס דיאו. בכל הנוגע לזריקה מבחוץ, הבעתי אופטימיות בכך שהשד לא כ"כ נורא ואפילו עוד ישתפר (הנימוקים בגוף הבחירה, עמוד 1). אני לא איזה מומחה למכניקת זריקה, למרות שזה כן היה הסקיל היחיד שלי כשעוד שיחקתי כדורסל לפני בוא הקורונה ותהפוכות אחרות ): אבל שוב, במבחן העין התרשמתי שהמכניקה של זוהאן היתה סבירה וברת תיקון, והיכולת לעשות את ההבחנה הזאת היא קריטית תמיד ובפרט בכל האמור לגבי המחזור הקרוב, שמתהדר בכמה קלעים בעייתיים מאוד כרגע: התאומים תומפסון, אנתוני בלאק וקאם וויטמור הם הבולטים שבהם ואמורים להיבחר בטופ 10.
|