סל ניוז

במסגרת משחקי הטורניר בשישי:

הסיקסרס בדטרויט, ההורנטס בוושינגטון, הנטס בבוסטון, הפליקאנס ביוסטון, הג'אז בממפיס, הוולבס אצל וומבי, הקליפרס בדאלאס, הלייקרס בפיניקס, הת'אנדר בסקרמנטו.

בשבת:

הבאקס באורלנדו, הראפטורס בבוסטון, ההיט באטלנטה, הקאבס בסן פרנסיסקו

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ממפיס פותחים עם שחקן שלא שמעתי עליו מעולם בתור רכז. גיגלתי והוא בן 25 ו1.70

הגיוני סה"כ

רבייעית הקליפרס המופלאים חוטפים בראש מדאלאס. לוקה מסיים את חלקו שתי דק' לסוף עם 44 נק' ב-81% מהשדה.
נורמן פאוול שיחק 11 דק'. איכשהו, הוא מצליח לסיים את הדק' האלה עם 35-.

ראס והארדן, שני מלכי אסיסטים בעברם, מקמבנים חמישה ביחד

_________________
Gibon

עוד הפסד לפיניקס, אפילו שבראדלי ביל כבר משחק
בוקר עדיין לא
לברון מחזיק את הלייקרס כמעט לבד, חדגבה חזר לשחק אחרי פציעונת

אני חושב שאני רואה בשנים האחרונות משהו כמו 10-12 משחקים בעונה של אמביד, ב40%-50% מהם הוא נראה כמו שחקן על שאין שום דבר לעשות כדי לעצור אותו. בשאר הוא נראה כמו אות קלון לענף הכדורסל.
הלילה היה משחק שמשתייך לקטגוריה השנייה. 19 זריקות עונשין, אולי 6 מתוכן הגיעו בלי שהוא יעשה פלופ מגעיל למדי.

אם כבר מגעיל, אז המגרש של יוסטון.
אבל יוסטון עצמה לא מפסיקה לנצח לאחרונה. ברוקס, ואן וליט ואודוקה עשו שם שינוי אמיתי בבגרות של הקבוצה, לשנגון זה עושה טוב, the jury is still out לגבי ג׳יילן גרין בתוך זה.

הצבעים של המגרשים, הם חלק מהקטע של הטורניר אמצע עונה והם פשוט מזעזעים
דלאס לא שמה אותם בתירוץ של בעיות בייצור של הצבעים, אני חושד שהסיבה אחרת ולא רק אני

כמה מהלכים פסיכיים של ויקטור:
https://www.youtube.com/watch?v=tWpFSjQulG0

מנגד, מיניסוטה עם ניצחון חמישי ברצף.

זה אמנם מוקדם בעונה אבל למינסוטה יש את ההגנה הטובה ביותר בליגה בהפרש לא קטן עד עכשיו.

הקורלציה בין דירוג פנטזי ליכולת כדורסל לא תמיד גבוהה אבל אוסאר תומפסון מסתמן כמפלצת פנטזי. אין לי מושג איך הוא במציאות עדיין.

והארדן בדרך לחרב עוד קבוצה. בלעדיו הקליפרס היו במאזן 3-1 חיובי ומאז הטרייד הם במאזן של 0-4 שלילי.

מארק וויליאמס לקח לא פחות מ-15 ריבאונדים בהתקפה (!) על הראש של וושינגטון. ההורנטס לא קלעו טוב כמעט כל המשחק אבל מה זה משנה כשאתה מקבל 20 ומשהו פוזשנים יותר. המאמן של וושינגטון בהחלט עוזר לטאנקינג.

מעולה

_________________
Gibon

עוקב לא מעט אחרי הפליקנס השנה..ממש חסר להם יוצר טוב בקו האחורי (מקולום לא מספיק).
בכל מקה זאיון ואינגרם ממש מפריעים אחד לשני וממש הייתי שוקל טרייד על אחד מהם

1. המג'יק מנצחים את ה35 נק' של יאניס וה20 דק'של מידלטון. לילארד שוב לא בא
אייזיק ממשיך לשחק בלי להפצע, פולץ לא שיחק, בלאק פתח במקומו
זאת לא העונה של הסופר טימס, בנתיים
פיניקס, קליפרס והלייקרס במאזן שלילי והבאקס מתקרבת לשם

2. טורונטו עם 38% מהשדה לא מצחיקה את בוסטון

3. אטלנטה מקבלת בראש ממיאמי. מיאמי בלי באטלר ועם רובינסון ולאורי כצמד גארדים פותח. חקאז 20 נק' יוביץ, לא שותף, שוב לא שותף, מאמן אנטישמי

4. ג"ס מפסידה, גרין עם הרחקה ראשונה העונה. קליבלנד מנצחת אותה, מובלי, גרלנד, מיטצ'ל ולברט כולם סביב ה20 נק'לשחקן

זהו, סיכמנו את 4 המשחקים שהיו היום

לא ברור לי הסיפור של מידלטון ומילווקי.
הוא היה אצלכם בקבוצה וידעתם שהוא כבר די גופה, איך לעזעזל הבאתם לו חוזה גבוה שוב?

אוריאל כתב שמיאמי שיחקו בלי באטלר. הוא שכח לכתוב שהם שיחקו גם בלי הירו.
החמישיה כללה את לאורי בן השמונה מאות, האקז הרוקי, רובינסון, הייסמית' ובאם. חמישיה כזאת עם כל גופיה אחרת של קבוצת אן.בי.איי זה 20 הפרש קל ליריבה. במיאמי זה מספיק לניצחון על אטלנטה שדווקא בתקופה טובה עם 5 ניצחונות בששת המשחקים עד לפגישה מול מיאמי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הירו פצוע לתקופה של שבועיים לפחות, הוא לא יהיה בבית עד לקראת סוף נובמבר, וזה לא המשחק הראשון שהוא נעדר ממנו בגלל אותה פציעה בקרסול
באטלר נעדר מסיבות אישיות
אגב מרטין עם פציעה בברך שיחק 20 דקות, כל העונה כולה, ואם אני זוכר נכון את הפלייאוף של 2023 הוא שחקן ממש טוב
וכן אתה צודק, מה שמיאמי מוציאה מההרכבים שלה נשאר במיאמי
אני מצליח להסביר למה בקבוצה כל כך פצועה יוביץ לא משחק, אחרי אליפות העולם וליגת הקיץ והטרום עונה
ואם נזכרים בפציעה של אוברה, וג'עג'וע של הבאקס, יש מצב שהדרך מתפנה למיאמי לשיר דואט צמרת עם בוסטון

אוברה זו אבידה רצינית, אבל פילי מאד עמוקה, בעיקר אחרי התוספות מהקליפרס ויש לה את מקסי שבינתיים נותן עונת פריצה אמיתית. זה אמור להספיק לריצה טובה בעונה הרגילה ולפלייאוף אוברה כנראה יחזור, גם בלעדיו לדעתי הם מועמדים חזקים מאד במזרח.
גם לגבי הבאקס הייתי זהיר בפסימיות, בסופו של דבר זה שני שחקני על וסגל מסייע שכבר הביא אליפות. השאלה אם מידלטון, לופז ופורטיס יכולים לתת עוד ריצה או שגמרו את הסוס. אני חושב שההימור על מידלטון עם החוזה החדש הוא הגיוני למרות המחיר הגבוה. הבאקס הלכו אול אין על החלון הנוכחי, אחרת היו מאבדים את יאניס. אני מניח שהם מקווים שמידלטון יחזור ל-70-80% מהרמה שהיה לפני הפציעה, פורטיס ולופז יהיו בכושר של השנה שעברה ובמאני טיים יאניס ולילארד יסחבו את הקבוצה. לא בלתי סביר.

גם אם כל אלו נותנים פלייאוף טוב מאוד (ומידלטון כרגע באמת לא קרוב ל70-80 אחוז מהיכולת, הוא זז כמו בן 40), לבאקס פשוט אין הגנה על עמדות 1-3 בגרוש, כשהטים טו ביט במזרח היא בוסטון, זו בעיה.
יש להם את יאניס, והוא יכול להיות פתרון חלק מהזמן, למשל בשמירה על באטלר, כמו ב2021 וכמו שהם עשו במשחק שלהם מול מיאמי העונה (שבאטלר סיים עם 0 זריקות מהשדה בדקות שבהן יאניס שמר עליו), אבל בימינו כל גארד שלא שומר זו חתיכת נורה אדומה בפלייאוף. כרגע מילווקי צפויים לעלות עם 3 כאלו בחמישייה, ובלי אף מחליף ראוי על הספסל.

אני חושב שעוד לא ראינו לאן השילוב הזה של יאניס ודיים יכול להגיע בהתקפה, אבל ההגנה שלהם נראית ממש לא טוב כרגע, וזה משהו שיש גבול עד כמה הוא יכול להשתנות העונה. אני לא רואה את זה מספיק לאליפות.

נראה לי שהבעיות שאתה מעלה הן בהחלט נכונות, אבל במידה מסויימת גם צפויות. היה ברור שבהחלפה של ג'רו בלילארד אתה משדרג את ההתקפה ופוגע מאד בהגנה. ועדיין, לפחות לפי סוכנויות ההימורים זה אמור לשדרג את הסיכויים שלהם לאליפות. מה שקרה מתחילת העונה זה ירידה משמעותית של לופז, מידלטון וגם קצת פורטיס. אם זה יימשך אז באמת שסיכויי האליפות שלהם ירדו משמעותית.

איכשהו אני מרגיש בשנים האחרונות (לא יודע אם באמת משהו השתנה ב"שוק", אולי המחיר היחסי של "כוכבים" עלה?!), שהקבוצה שנותנת בטרייד "שחקנים בינוניים+נכסים" בשביל לקבל כוכב - באחוזים גדולים לא משתפרת (ולעיתים אף הולכת אחורה מיידית), מה שאומר (לעיתים רק בדיעבד, לעיתים ניתן להרים גבה כבר בזמן אמת...) שהיא "הפסידה את הטרייד" (כי נחלשת עתידית באובדן צעירים/בחירות/גמישות כלכלית וכו').
בעבר לכאורה הייתה המוסכמה שהמנצחת בעסקה היא לרוב זו ש"קיבלה את השחקן הטוב ביותר בטרייד", וגם אם זה לא נשמע לי כלל אצבע טוב במיוחד בעבר - אז כיום זה לטעמי לחלוטין לא המצב, ואף יותר קרוב להיפך מכך כאמור.

תחשבו על כל הטריידים בשנים האחרונות על הארדן, ווסטברוק, קיירי (כבר קשה לעקוב מאיפה ולאיפה עברו כל פעם...), גובר, דוראנט וביל לפיניקס, ג'ורג לקליפרס (כן, גם בשביל להביא את קוואי, אבל ויתרו על SGA בסופו של יום...).
ברור שזה לא אבסולוטי ויש את קוואי בטורונטו ואנתוני דיוויס (אגב, המשותף זה אמנם אולי לא שחקנים בריאים למדי, אבל כאלו שעברו בטרייד בגיל לא מבוגר - 27 ו-26 בהתאמה) שהביאו אליפות (ומי יודע מה יקרה עם לילארד, פורזינגיס וכו'), אבל לטעמי האחוזים נוטים לכיוון מסוים (ולא רק בכך שלא הובילו לאליפות - שזה כמובן מובן לגמרי כי יש רק זוכה אחת בכל פעם, אלא בכך שהקבוצה שקיבלה את הכוכב בכלל לא הלכה קדימה, כפי שהיה לכאורה צפוי).
לגבי הטיעון הנגדי "נו ברור, אין מה להיות מופתעים, אילו מין כוכבים מזדקנים אלו, לאחר ירידה, עם בעיות כאלו ואחרות" - אענה שזה בסוף מי שעומדים לטרייד, ועל זה הדיון (מבחינתי). בסוף הטופ האמיתי בשיאם, כמעט ולא עוברים בטריידים, גם לא אחד תמורת השני.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מסוג המקרים שבהם קשה מאוד לשפוט מגמות, כי הפרטים מאוד משתנים ממקרה למקרה.
בסוף מדובר לרוב בטריידים מאוד ריסקיים באופן אינהרנטי. כלומר, כל הקבוצות האלו ידעו שהן לוקחות הימור גדול. ברוקלין הימרה על הבריאות של קיירי, דוראנט והארדן, כנ"ל הקליפרס עם קוואי וג'ורג'. הן ידעו שכל מה שהן צריכות זה פלייאוף אחד שבו הם בריאים כדי ללכת חזק מאוד על אליפות. זה לא קרה, אבל כמו שציינת, אצל קוואי וטורונטו או דייוויס והלייקרס זה כן קרה. גם כריס פול לרוקטס זו דוגמה בעיני למהלך מצוין גם אם לא נגמר באליפות. בליגה של 30 קבוצות, אלו היו הימורים ששווים לקחת בעיני.
הבעיה שלי עם הקליפרס היא אחרת. זה הגיוני שבשביל להביא שחקן כמו קוואי תצטרך למשכן את העתיד שלך, אבל הקליפרס לא הבינו שיש להם סופרסטאר פוטנציאלי בדמות שג"א. זו בעיני פאדיחה גדולה מאוד.
בכל אופן, כאמור אלו היו החלטות שגם בדיעבד היו נכונות, אפילו אם לא צלחו. היו גם מקרים הרבה פחות טובים, כמו ווסטברוק לרוקטס, שלא ברור מה עבר שם לאנשים בראש.

לאף אחד מאיתנו אין כדור בדולח. כמו תמיד, צריך לחשוב לא רק מה אתה נותן לעומת מקבל, אלא גם מה הבסט קייס סצנריו (או לחילופין, וורסט קייס) ומה הסיכוי שהוא יתממש.
אני חושב שבמקרה של מילווקי לדוגמה, הבסט קייס מאוד ברור וגם הסיכוי שיתממש הוא לא רע. צריך גם לזכור שהם די במצב של now or never, וזה גם משהו שצריך לקחת בחשבון.

השורה התחתונה שלך (ואני בהחלט מסכים עם רוח הדברים) היא בדיוק חלק מהנקודה שלי - "הבסט קייס" למי שמביא את קיירי/הארדן/ווסטברוק זה אליפות, לשיטתו.
איך אני יודע? כי אני רואה כמה נותנים תמורתם (שחקנים בירידה, בגיל מתקדם, עם בעיות על ומחוץ למגרש, עם חוזה ענק לרוב). אף אחד לא עושה טרייד כזה (עם מסירת שחקנים צעירים ובחירות דראפט) עם מטרה לעבור סיבוב אחד בפלייאוף.
שחקנים מוכשרים זה דבר טוב, אבל לכל דבר אמור להיות מחיר סביר תמורתו, ולדעתי באופן די עקבי בשנים האחרונות - נותנים יותר מדי עבור אותם "סמי-כוכבים".

מילווקי וליליארד זו דוגמא יותר אפורה בעיניי, כי ההבדל בין לילארד והולידיי בגיל (אותו דבר) ומעמד/שכר (כמובן לא בסגנון ומה שהם מביאים למגרש - שזה שמיים וארץ אחד מהשני, לטוב ולרע) הוא לא כזה גדול, ומילווקי לא ויתרו על עוד שחקנים משמעותיים/צעירים מדי, אלא על בחירות דראפט מאוד רחוקות (2028 ואילך).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

נראה לי שיש פה שתי מגמות:
- קודם כל, ברור שאם המוסכמה היא שהקבוצה שמקבלת את השחקן הטוב יותר ניצחה בטרייד, לאורך זמן המחיר של השחקן הטוב יותר יעלה עד שיגיעו לאיזון מחדש. כנראה שאפילו היה overshoot, והמחיר אפילו עלה על איכות השחקן. מכיוון שיש גבול למחיר, מה שקרה שהתחילו לשלם את המחיר המקסימלי גם על שחקנים פחות טובים. פעם עברו שחקנים כמו בארקלי ושאקיל, שניהם בפריים, היום עוברים שחקנים כמו קיירי, דוראנט (שכבר לא בפריים) או גובר. גם המחיר השתנה, ומהרבה שחקנים תמורת כוכב זה הפך להיות הרבה בחירות דראפט.
- הכוכבים הגדולים נוטים להשאר יותר בקבוצה שלהם. זה התחיל במגמה הפוכה, שבאה כתגובה לג'ורדן והחשיבות של האליפות (וגם העובדה שהוא סגר את רוב האליפויות). פתאום כל מיני שחקנים כמו בארקלי שאקיל וגם גארנט הלכו בפריים לקבוצות אחרות, כמו גם קצת אחרי הפריים כמו אייברסון, דרקסלר, מאלון ועוד. מי שלא עברו אלו שחקנים שכבר טעמו אליפות בהתחלה (קובי, דאנקן, ווייד). ואז בא לברון ולקח את התופעה הזו לקצה עם הנאום שלו, ואחריו דוראנט. מאז לברון אני מרגיש שזה קצת התהפך בחזרה. זה התחיל עם נוביצקי שהנאמנות שלו השתלמה עם אליפות ונמשך עם השחקנים של היום, כשרוב השחקנים הכי טובים בליגה משחקים בקבוצה שבה הם התחילו - יוקיץ', לוקה, אמבייד, יאניס, טייטום (גם סטף אבל הוא זכה באליפות יחסית מוקדם). ולא סתם, הרבה מהם התחילו ונשארו בקבוצות משווקים קטנים עם סיכוי קטן יותר לאליפות, יותר קל להשאר בלייקרס מאשר בבאקס.

יהיה מעניין לעקוב בשנים הקרובות. אמבייד ולוקה צריכים להיות במעקב, לוקה שחקן שהמעמד ההיסטורי שלו מאד ישתנה אם ייקח או לא ייקח אליפות. מעניין אם יעשה מעשה לברון או ינסה כמו יאניס להביא אליפות לקבוצה "שלו".