סל ניוז

אני גם לא מאמין.
בכלל בנוסחאות קסם, בטח ובטח אם גם הבסיס לא הגיוני.

אני אפילו מציע להסתכל על זה מזווית אחרת - כמה כוכבים הובילו קבוצה לאליפות אחרי שב5 השנים הראשונות של הקריירה שלהם לא הצליחו להגיע לפחות לגמר איזורי?
דיברנו על זה כאן המון פעמים, אבל זה ממשיך להיות נכון - ההפיכה של קבוצה לאלופה היא לרוב משהו שקורה במדרגות לאורך הפלייאוף. יש ממש הגיון בלתת לוומבי סיכוי טוב לצבור ניסיון בסדרות חצי גמר וגמר מערב גם לפני השיא של השיא שלו

אתם לוקחים משהו שנמצא במתאם ומוצאים סיבתיות.

אם וומבי יהיה השחקן הטוב בעולם בשלב מסוים, הוא יגיע לשם בכל מקרה.
הוא יצבור ניסיון פלייאוף ברמות הגבוהות.

השאלה המרכזית היא עם מי הוא יגיע ולמה זה יספיק.

לפני הניצחון הלילה בוושינגטון, אפשר לסכם חצי עונה עם הפסד בשארלוט ומאזן עלוב של 7-34 ב-41 משחקים.
דיברנו לא מעט על הדרך שעברה הקבוצה מאז שוומבי הגיע ועל הסיבות ליכולת הנוראית, ונראה שלאחרונה סוף-סוף יש התייצבות בהיררכיה. לכולם ברור שג'ונס הוא הרכז, וומבי הוא 5(לפחות בשלב הזה), קלדון עולה מהספסל ו-וואסל הוא האיש בקו האחורי והואפציה מס' 2 אחרי וומבי. לגבי הצרפתי אפשר לציין שהוא היה בהגבלת דקות בחודש האחרון והפסיד הזדמנויות לשחק בק-טו-בק, הגבלה שאמורה להיות מוסרת אחרי פילי ביום שלישי.

עם מבט קדימה, אפשר לדבר על הציפיות לחצי השני של העונה מבחינת הקבוצה, ואולי להתמקד ב-3 השחקנים המרכזיים ומה מצופה מהם כדי שהקבוצה תמשיך להתקדם ולהיבנות להיכן שוומבי רוצה ומצפה להגיע.

לגבי המאזן ב-41 המשחקים הבאים, אני חושב שאם ישיגו 10 ניצחונות זה יהיה פחות או יותר שווה לחצי העונה הראשונה (אם לוקחים בחשבון היררכיה ברורה, שיפור אינדבידואלי של שחקנים והסרת המגבלה מעל ויקטור), אבל לבד לאו דווקא יראה על שיפור קבוצתי בהרגלים שהם כל-כך רוצים לפתח. 14-15 ניצחונות וסיום במאזן דומה לשנה שעברה כבר יראה על התקדמות אמיתית. מעבר לזה, היות וגם בחצי העונה השני רוב המדגם יכיל הפסדים, נרצה לראות שההפסדים הללו כללו כמה שיותר דקות טובות ועקביות (לפחות ברוב ההפסדים), ולא התפרקות ורצף ארוך ללא יכולת לקלוע או הגנה גרועה כפי שהיה בחצי העונה הראשון.

ומה הצפי לגבי השחקנים המובילים?

ויקטור:מספרים של 19.8 נק', 10.1 ריב', 2.9 אס', 1.1 חט', 3.1 חס' ו - 3.2 איב'. מבחינת אחוזים, %TS באזור ה-55% עם דגש על 29.3% ל-3 (על 5 זריקות), וקליעה לא רעה בכלל מהקו ב - 80.6% על 4.6 זריקות. 35 משחקים ו - 28.5 דק' למשחק.
מספרים מרשימים בהחלט, אבל עם כישרון כזה זה די צפוי אז אין מה להתעכב על החיובי יותר מדי. אני חושב שבשלב הזה הוא עדיין לא ממצה את הפוטנציאל ההגנתי שלו עד תום, טועה לא מעט בקריאת הפיק נ' רול, מבחינת הבנת המרחקים והיכולות של השחקנים שהוא מתמודד איתם. צפוי אומנם לרוקי שבילה את כל חייו באירופה, אבל אתה כן רוצה לראות שיפור מסוים בחצי השני של העונה כשהוא ישחק פעם שנייה ושלישית מול אותם שחקנים.
דבר נוסף זה האיבודים. יש סיבות שונות לטעמי ולא לכולן יש פתרון מיידי (אחד מהם זה כח שישתפר כשהוא יעלה מאסה) ויכולת כדרור שצפויה להשתפר מעונה לעונה גם אם בקצב מתון, אבל חלק מאותם איבודים זה מסירות "משוחררות" כאלה לרוחב או לעומק, וזה הרבה עניין של ריכוז והבנה של הסיטואציה, כי איבודים כאלה שהולכים ישירות לידיים של היריב כשכל הקבוצה עם הפנים קדימה, זה סל אוטומטי. במידה ויצליח להוריד את הממוצע ל - 2.5 איב' בחצי השני של העונה (מה שיעמיד אותו על בערך 2.85 עונתי) זו תהיה הצלחה גדולה בעיניי.
הסימן המעודד ביותר? נראה שהספרס מצאו עוד אצן שיישא את הלפיד של התרבות שלהם. מה היה לוומבי להגיד לשאלה של כתב האם הוא נהנה מאימון קשוח? "אני אוהב שמאיימים עליי לשלוח אותי לג'י-ליג אם אני לא משחק בדרך הנכונה." הדרך הנכונה בשפה הספרסית זה לנוע ללא כדור ולהניע את הכדור, לפני הכל.


וואסל:17.7 נק', 3.4 ריב', 3.3 אס', 1.3 חט' ו - 1.3 איב'. %TS של 57%, כאשר הוא עושה 35.8% מ - 3 (על 6.8 ניסיונות) ומגיע לקו מספר צנוע של 2.8 פעמים (אותם קולע ב - 81%). 30.7 דק' ב - 36 משחקים. ארוך, אתלטי, חזק, קליעה טובה מכל הטווחים - נראה כמו שחקן עם כל הכלים להיות כוכב אמיתי. גם הספרס רואים בו ככזה ולראייה ההארכה השמנה שקיבל בקיץ. אני חושב שבמקרה שלו, בדומה למה שהיה עם דריק וויט, האתגר האמיתי של הצוות המקצועי זה לשכנע אותו בזה שהוא יכול להיות הטוב ביותר. לא מדובר במישהו כריזמטי, הטבע שלו הוא יותר נחבא אל הכלים. במשחקים האחרונים רואים אותו יותר אסרטיבי, אף שלא תמיד הקליעה נכנסת הוא נכנס לצבע באגרסיביות, מוסר לחברים שלו וממשיך לנוע ללא הכדור. מה הצפי לגביו? כדי לראות שיפור צריך קודם כל עקביות. 2.8 זריקות מהעונשין זה מעט מאד למישהו עם הכישרון שלו, וגם 3.3 אס' צריך לעלות. יעדים ריאליים יכולים להראות כמו: 19 נק', 4 זריקות מהקו ו - 4 אס' (עם יחס אס'/איב' דומה) בחצי השני של העונה. במידה ויגיע לשם, זה יראה שהוא עושה את זה בצורה עקבית וזה שיפור גדול בפני עצמו. וכמובן שיבין ש He's the man.

סוהאן:11.1 נק', 5.7 ריב', 4 אס', 2 איב'. %TS של 52%, מתוך זה 37.3% מאד יפה ל-3 על 2.7 זריקות. מגיע 2 פעמים לקו וקולע ב - 77.5%. 29.5 דק' ב - 41 משחקים. הספרס מאוהבים בו, הוא נותן את כל הדברים הקטנים והגדולים, הדבק של הקבוצה. שיפר משמעותית את הקליעה ל - 3 העונה, ברמה כזו שאפילו בספרס הופתעו. בד"כ שומר על השחקן הטוב ביותר של היריב. מריץ את הקבוצה מעולה, והכי מרשים אותי זה השיפטינג של הריכוז להגנה ברגע שהקבוצה קולעת סל/היריב לוקח ריבאונד הגנה. התבגר העונה וצפוי להמשיך ולהשתפר. ציפיות לחצי השני של העונה? רק שימשיך ככה.


מה הציפיות שלכם? מה ייחשב להצלחה בחצי השני של העונה?

לא חושב שמספר הנצחונות יהיו קריטריון למשהו
אלא מציאת 2-3 הרכבים עם כימיה טובה שיכול לרוץ טוב
הרכב אחד לפחות צריך להיות בלי וומבי
הקריטריון יהיה הפלוס מינוס של ההרכבים האלה אחרי פקטור של נגד איזה הרכבים הם שיחקו cleaning the glass נותנים את זה אבל לא מפקטרים את ההרכבים מולם שיחקו ההרכבים האלה
לפי התוצאות של ההרכבים האלה צריך לבנות את הטריידים בקיץ
בדדליין הם צריכים להיות שקטים ולפתח את ג'ולייאן שמפיין שהוא הפטיש שלי בסן אנטוניו

לקהל בסן אנטוניו, יש כנראה סבלנות לעוד עונה וחצי של בישול על אש קטנה

1. עונה בריאה של וומבי
2. לסיים באחד מארבעת המקומות האחרונים בליגה



* לקבל החלטה בנוגע לעתיד של קלדון ג'ונסון ושל וואסל יהיה נחמד גם כן

1. למצוא סיבה זניחה להשבית את וומבי עד סוף העונה. הוא שיחק מספיק ואולי אם הוא לא יזכה ברוקי השנה זה ייתן לו עוד אקסטרה מוטיבציה להיות טוב יותר בעונה הבאה.
2. להפסיד כמה שיותר.
3. לא לעשות שום שטויות של חיזוק הקבוצה לפני הפגרה. השגת נכסי דראפט יכול להיות נחמד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אוריאל, אתה לא חושב שניצחנות זה אינדיקטור של התקדמות? או שלדעתך גם אם תהיה התקדמות היא לא רלוונטית כי במילא כל הסגל הזה לא רלוונטי?

אהבתי את רעיון ההרכבים, אין לי ספק שהם בודקים ומשקיעים הרבה משאבים בלנתח את הדברים הללו. נראה שלזאק קולינס יש כימיה טובה עם וואסל, זה יכול להיות רעיון להרכב בלי וומבי. בכלל, יכולת המסירה של קולינס זה משהו שהם כנראה צריכים להשתמש בו יותר.

מסכים לגבי הדדליין, לא חושב שזה בכלל על הפרק אלא אם תגיע הזדמנות סופר טובה (בשוק הנוכחי קשה לראות את זה). לגבי הקיץ זה מאד מעניין מה הם יעשו, אין ספק שהתובנות שהשיגו העונה ישמשו אותם לקבלת ההחלטות.

מה עושה לך את זה לגבי שמפני? פופ נותן לו הרבה קרדיט, אפילו היה משחק לאחרונה שהם התבזו במחצית הראשונה ופופ עלה בלי 3 שחקני חמישייה במחצית השנייה. שמפני וסוהאן היו היחידים שפתחו (כלומר, לא הוענשו). הוא פרויקט ארוך טווח כזה שהספרס מאד אוהבים, נראה שהם מנסים לפתח אותו לסוג של דני גרין בעמדה 3 (כמובן שדני גרין זה רף מאד גבוה).

אם פופ נתן לשמפיין, סימן שפופ מבין בכדורסל
סתם ראיתי אותו בליגת הקיץ ונדלקתי על הקליעה שלו, מהירות ההוצאה הקשת המדויקת
וסיבה שאני מעיז לקשקש עליו היא כי עשיתי כאן קמפיין למקס סטוריס אחרי ליגת קיץ הראשונה שלו והשאר היסטוריה
אחרי משחק אחד העונה, כשאטלנטה הפסידה לשארלוט והוא עלה מהספסל אמרתי שזו השנה של ג'יילן ג'ונסון, ועכשיו כולם מציעים אותו בטריידים מכובדים ואטלנטה מכריזה עליו כעל חיה מוגנת
אחרי שתי הצלחות כאלה אני מתגרה בגורל לראות מתי אפול
עד כאן השמפניה. הוגים את השם שלו כמו שהוגים את המילה שמפנייה באנגלית (שמפיין) אל תיתן לאיות הצרפתי לבלבל אותך.

לגבי נצחונות, שאלה טובה, הרבה פעמים נצחון זה עניין של מזל, כלומר הפסדים צמודים שהיו בקלות יכולים להיות נצחונות, לכן יש לא מעט אנליסטים שאוהבים לבדוק הפרשי סלים בשביל למדוד עוצמה של קבוצה
שים לב למשל שלאוקלהומה יש הפרש סלים טוב משל מיניסוטה ומי שראה את שתי הקבוצות משחקות, רואה שאוקלהומה קבוצת כדורסל טובה יותר ממיניסוטה נכון לעכשיו למרות שהמאזן של מיניסוטה טוב יותר.
כדי להעריך את מה שיקרה אני מעדיף פלוס מינוס ככלי אנליטי

אם כבר השבתה של וומבי בעונה הבאה, לפרקים.
השנה אפשר להתנסות יותר על חשבון יעילות

ג'וליאן שמפיין, רשמתי
בהחלט קליעה ושחרור מהירים, נותן גם הגנה קבוצתית וריבאונד ברמה טובה, בהחלט אפשר לומר שיש לו אינסטינקטים טובים.
סחטיין על הטראק רקורד, עם הצלחה לא מתווכחים

לגבי הפרש הסלים זו נקודה סופר מעניינת ואולי שווה אפילו לדון על זה במסגרת ת'רד של KPI's או משהו בסגנון.
2 הסנטים הלא מבוססים שלי: מסכים שמדד הפרש סלים יכול להיות כלי עזר טוב וחלק מהפאזל בהערכה של עוצמת קבוצה, אבל בסופו של דבר הייתי מצפה לקורלציה די גבוהה בינו לבין המאזן, בטח לאורך עונה של 82 משחקים.
לצורך העניין, אני חושב שגם אתה תסכים שאם הקבוצה תנצח 14 משחקים מתוך ה - 41 האחרונים (כלומר, שיפור של 100%) זה יראה על שיפור אמיתי. אני גם יכול לדמיין את הפרש הסלים משתפר בהתאם כי כדי להגיע לשם, צריך לשחק בצורה טובה יותר ועקבית יותר.
מסכים שלפעמים המזל או פרט קטן כזה או אחר עושים את ההבדל בין ניצחון להפסד, עם כי בעונה כזו ארוכה הייתי מצפה שזה יתאזן ומדד הניצחונות ישקף את הממוצע, כשפעם זה הולך לטובתך ופעם נגדך.
מעיון קצר שעשיתי בהפרש הסלים הנוכחי, אכן אוקלהומה סיטי חזקים מאד, למשל בפער של 2-3 נק' לפני הקליפרס ודנבר (מאזנים דומים ל - 3 הקבוצות). אני דווקא הייתי מדרג אותן ביחס הפוך, כאשר דנבר ראשונה, אח"כ הקליפרס ואז אוקלהומה. כמובן שזה לוקח בחשבון רק עונה רגילה וקבוצות כאלה ימדדו בפלייאוף, וכנראה שהשתיים הראשונות לא מרוקנות את כל המחסנית בעונה הרגילה. דוגמא נוספת זה הפליקאנס שלפי הפרשי הסלים כרגע היא קבוצה אימתנית, בטח בהשוואה לפיניקס וסקרמנטו (מאזנים דומים בין הקבוצות). היית מדרג את הפליקאנס לפני השתיים האחרונות? אני שואל נטו מתוך עניין וסקרנות.

הטרייד דד-ליין מאחורינו ומקדרמוט הועבר תמורת מוריס (שככל הנראה לא יישאר) ובחירת סיבוב שני עתידית. גם פופ נתן ראיון מעניין לאחרונה (שאגב, נראה כאילו נלקח מה"אני מאמין" של אטט), אבל הדבר המרכזי שקורה בספרס לאחרונה זו ההתקדמות של דווין וואסל;

את המשחק הלילה מול אורלנדו הוא סיים עם 30 נק', אחרי שעלה לרבע השלישי (23 נק') כשהוא על 0 עגול. זה משחק חריג אומנם, אבל מבחינת הפאסיב/אגרסיב שוואסל מתאפיין בו (כאשר הפאסיב זה הטבע שלו, והאגרסיב מגיע מפופ ושות') זה מספר את הסיפור של העונה וההתפתחות שלו.
אם נסתכל על חתך של 13 המשחקים האחרונים שלו, אל מול 34 הראשונים (מתוך 39 של הקבוצה, הוא גם הפסיד 5 משחקים בגלל פציעה) נראה שישנה מגמת שיפור די ברורה:

ב - 13 המשחקים האחרונים הוא עומד על: 22.4 נק' (לעומת 17.6), 4.5 אס' (3.2) ו - 1.8 איב' (1.2) . השיפור הזה נובע מכמות זריקות גבוהה יותר (16 לעומת 14), אבל גם באחוזים מהשדה טובים יותר (51% מול 45%). בנוסף, מספר הפעמים שהוא מגיע לקו עלה מ - 2.7 ל 4.4, שיפור מאד משמעותי שבמידה ויישמר, יראה על הגדילה שלו יותר מהכל מבחינתי. מעבר לזה, ב - 34 המשחקים הראשונים היו לו 8 משחקים סה"כ עם 5 זריקות עונשין או יותר במשחק. ב - 13 המשחקים האחרונים הוא רשם כבר 7 כאלה. ומה שהכי מפחיד? נראה שיש לו עוד הרבה פוטנציאל לא ממומש.
חלק לא פחות חשוב, זה השיפור ההגנתי שהוא מראה במקביל להתקפי, הוא נהיה יותר ויותר עקבי ומעורב, וזה מפתח סופר חשוב להצלחה העתידית שלהם.

במידה והנתונים הללו ניתנים להשלכה לרמה הכללית שלו כרגע (לא בטוח, אבל 13 משחקים זה כבר מדגם לא רע), איפה זה שם אותו מול הגארדים המובילים בליגה מבחינת הנתונים? לקחתי את מי שאני מחשיב כ - 4 השוטינג גארדס הטובים בליגה לצורך השוואה;

אדוארדס: 26 נק' (19 זריקות), 5.1 אס' (3.4 איב'), זורק 6.5 פעמים מהקו.
בוקר: 28 נק' (19.5 זריקות), 7.1 אס' (2.6 איב'), זורק 7 פעמים מהקו.
מיצ'ל: 28.5 נק' (21 זריקות), 6.3 אס' (2.8 איב'), זורק 6 פעמים מהקו.
ג'יילן בראון: 22 נק' (17 זריקות), 3.8 אס' (2.4 איב'), זורק 4.2 פעמים מהקו.

השחקן היחיד מהרשימה שהוא איכשהו בר השוואה הוא אדוארדס, כי השאר הם בני 27 ושחקנים שלמים לכל דבר, אבל אם מגמת השיפור תימשך, ודווין ימשיך לצבור ביטחון ולקחת על עצמו יותר (כמו שהוא חייב לעשות, בטח בקבוצה כמו שהיא היום), הוא יתחיל לאט לאט להתקרב לחברה האלה.

וצריך גם לומר שהוא שחקן הגנה טוב יותר מכל ארבעת האחרים פרט אולי לבראון.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אז הסקיד שעליו הספרס יבנו הוא
וומבי, וואסל ומשהו שיגיע באחד מהדרפטים הבאים?
הימור לא קטן. אלא אם יצליח להוציא מסוהן משחק ברמה של אחד משלושת הגדולים בקונטנדרית
אני יודע שההגדרה קצת מעורפלת, אבל נלך רגע לאלופות האחרונות, חוץ מהלייקרס, לרובם שלישיה דומיננטית

דווקא לא מסכים.
דנבר - יוקיץ' מעל כולם, ג'מאל מורי. כל היתר משלימים.
גולדן סטייט - סטף קארי ככוכב. כל השאר לא ניתן היה להגדיר ככוכבים.
מילווקי - יאניס מעל כולם. אפשר להתייחס למידלטון.
לייקרס - לברון ודייוויס.
טורונטו - קוואי ואף כוכב.
ואז מגיעים הווריירס שאפשר לדבר על שלישיה דומיננטית.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כתבת על הווריורס פעמיים , שתי דעות.
בעיניי קליי היה טופ 3 סקנד גארד במשך חצי עשור ודריימונד טופ 5 פאוור במשך אותו חצי עשור. לגמרי כוכבים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כי הוא סקר את כל האלופות האחרונות, ומה לעשות שהווריורס של 2022 הם לא הווריורס של 2018

עמוס יירט את הטענה שלי
הוא צודק
התנסחתי לא נכון
השאלה את שאני שואל את Gilsh היא האם וואסל מראה סימני אופי ויכולת מהסוג שבשיאו הוא יכול להיות אחד משלושת השחקנים שמביאים אליפות.
בכל אליפות לצד הדומיננטיות של הכוכב הראשי היו שחקנים שבלעדיהם זה לא היה קורה.
גורדון באליפות 23 היה רמה מעל כל מי שלא יוקיץ ומארי
התנועה בלי כדור ייצרו עשרות אסיסטים קריטיים
אלך אחורה ל19. תחשבו על ואנוליט וסיאקם
אני שואל אם ואסל שייך למועדון הזה

אני רוצה לענות לך אוריאל, אבל זה לא כזה פשוט מנקודת הזמן הזו. אם ניקח את ואנוליט, איזה סימנים היו לגביו כששיחק בג'י ליג או אפילו עונה לפני האליפות או אפילו בעונת האליפות? שהוא יהיה שחקן ספסל משמעותי בריצה שלהם? בוודאי. אבל לא ברמה הזו. לפעמים זה פשוט יוצא מהשחקנים בסיטואציות הללו ואז כל תקרות הזכוכית נשברות והם עולים לרמה אחרת. זוכר גם את גורדון באחת הסדרות שהם עפו מול גולדן סטייט (בלי מארי ופורטר ג'וניור) שהוא ספג ביקורת (ובצדק) שהוא לא היה מספיק אגרסיבי ודומיננטי, והוא בעצמו הודה בכך. לקח את זה ללב והיום הוא כח על טבעי. עשה סוויץ' בראש. וואסל צריך לחוות סדרות פלייאוף כדי להשתפר, כמו כל שחקן, וזה יקרה בשנים הקרובות.

הדעה החובבנית שלי היא שהוא מתקרב לרמות הללו ויגיע לשם. מספיק לראות את הטרנספורמציה שהוא עבר תוך 3 שנים משחקן הגנה בינוני ומטה לשחקן הגנה לא רע בכלל שהולך ומשתפר. משחקן שעומד בפינה והערך היחיד שלו בהתקפה זה קאצ' אנד שוט, ליוצר המרכזי בהתקפה ושחקן PNR טוב, שחקן In-between לא רע בכלל ואפילו פינישר לא רע שהולך ומשתפר. לאחרונה גם מראה גדילה בקבלת ההחלטות. כל הדברים הללו בעלייה ומתחילים לצאת ממנו, לאט אבל בטוח (שזה בדיוק איך שהספרס אוהבים ומכוונים את זה). הגוף שלו השתנה ללא היכר גם כן. כל אלו מעידים על שחקן שרוצה להיות Great ומוכן לתת את השעות כדי להגיע לשם. הספרס לא נוהגים לתת חוזים שמנים לשחקנים צעירים, גם מארי ודריק וויט לא קיבלו חוזים שמתקרבים למה שקיבל וואסל, וגם לא לתקופה של 5 שנים.
זה נכון שבעתיים כאשר אתה מתחיל פרויקט סופר חשוב בתולדות הפרנצ'ייז והרגישות הגדולה שלך זה גמישות פיננסית עתידית. המחויבות הזו מראה בעיניי יותר מהכל על האמונה שלהם בוואסל והרמה שהם מאמינים שהוא יוכל להגיע אליה, ולדעתי האינדיקטור הטוב ביותר.

אני חושב שקיבלתי את התשובה
תודה

אחרי המשחק אתמול מול הלייקרס אי אפשר שלא לדבר עוד קצת על ויקטור. השורה הסטטיסטית עשתה את הכותרות, התחרותיות מטורפת, הקליעה משתפרת, ראיית המשחק משובחת וכו' וכו' וכו'. אבל הדבר הכי משמעותי מבחינתי זה קבלת ההחלטות וניתוח המגרש בזמן אמת, לשחק שחמט תוך כדי המשחק, והוא עשה את זה מעולה אתמול כמעט לכל אורך המשחק. זה היה משחק ברמת סופרסטאר, ולא רק בגלל הסטטיסטיקה, אלא בעיקר קבלת ההחלטות. זה דברים שרואים שיוצאים ממנו ביותר ויותר דקות, ביותר ויותר משחקים, אבל אתמול זה היה כמעט לכל אורך המשחק וזה היה מדהים לראות. ראיתי שחקן ששולט במשחק עם הראש שלו. נכון, אני לא מצפה ממנו לעשות את זה לכל אורך המשחק, בכל משחק, בשלב הזה. זה לא הגיוני לצפות את זה. אבל זה נותן לנו הצצה לעתיד.

עוד נקודה מעניינת היא מה שהתחרותיות והרצון של ויקטור להיות אחד הגדולים מוציאים מפופ. פופ דוחף אותו יותר ויותר, משקיע דקות ארוכות להרצות לו על איך הוא צריך לשחק, איפה הוא צריך להשתפר, מה היה לא נכון במהלך הקודם, מה היה צריך לקרות אחרת. אלו דברים שמגיעים מויקטור, הוא רוצה ודורש את זה. מי שמסתכל מהצד יכול לטעות ולחשוב שהמאמן צועק ומתעלל בשחקן צעיר שלא בצדק, שהוא מצפה יותר מדי וצריך לתת לצעיר הזה לטעות ודי עם האכזריות הזו, אבל צריך להבין שהוא לא היה עושה את זה אם זה לא היה מגיע מויקטור עצמו שדורש את זה. הגישה של ויקטור היא אחרת לגמרי, הוא אובססיבי ברצון שלו להשתפר, כאן ועכשיו. לדעתי זו הסיבה העיקרית שהוא עושה שיפור כל כך עקבי במהלך העונה. הוא חייזר מנטלי.

אחרי המשחק לברון נשאל מה התקרה שלו, ענה שאין תיקרה והוא יקבע את הקריירה שלו.
גם נשאל אם הוא זוכר עונת רוקי כלכך דומיננטית, אמר שכן ונתן את ציון, לוקה, אנטוני דיוויס, גריפין, ואפילו את טייריק אוונס.
(לדעתי, דייויס ואוונס לא שייכים לרשימה וציון, לוקה וגריפין שנתנו עונות רוקי מעולות לא היו כלכך דומיננטיים בהגנה.)
ועוד אמר שחשוב לא להסתפק בעונה אחת ולהמשיך להשתפר כל הזמן.

וומבי בחור חכם, תחרותי ואסרטיבי, כל עוד לא יפצע, ימשיך במגמת שיפור.

חוץ מלוקה אף אחד לא התקרב לדומיננטיות של וומבי
לברון מקשקש ומנסה להקטין את וומבי
מה הקשר לאוונס, הוא הכניס את אוונס בשביל לרמוז שזה יכול בפלופ
הוא עיצב אותי עכשיו

לברון מעצבן כבר הרבה שנים, לפני כמה חודשים הכריז על עצמו שהוא השמש חחח,
פה הביא דוגמאות בשביל להרים לעצמו להנחתה שעונה ראשונה גדולה זה לא מספיק וחשוב לבנות קריירה ארוכה כמוהו,
מה שבודאי נכון, לא יפתיע אם גם ניסה להקטין.

אני חושב שלברון אמר בדיוק את מה שוומבי צריך לשמוע, שעונת רוקי טובה בקבוצה גרועה זה נחמד והכל, אבל בסוף אף אחד לא יזכור אותך על העונה הזו, יזכרו אותו על מה שהוא יעשה בהמשך הקריירה, ואם הוא לא ימשיך להשתפר, ואם הוא לא יביא ניצחונות ואליפויות, אז עונת הרוקי הבאמת מרשימה שלו לא שווה כלום.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף