סל ניוז

עונה לפני שלארי בירד הגיע (78-79) בוסטון סיימו במאזן 29-53, שני הכי גרוע בליגה (ועונה לפני זה 32-50 שלילי).



אכן הספרס היו קבוצת פלייאוף טובה, אבל דאנקן עדיין היה השחקן הכי טוב בה ובפער לא קטן (27.4+14 בגמר של דאנקן לעומת 16.6+11.8 של רובינסון)... אגב, עוד סיבה למה כדאי לנסות שהקבוצה שלך תהיה טובה, גם כשזה לא ב"טיימליין".
מעבר לזה דאנקן הוא דוגמא לשחקן בשנה השניה שלו שהיה בשל להוביל קבוצה לאליפות. כמובן שהקבוצה מסביבו הייתה טובה, אבל הוא היה הכי טוב בה בצורה בולטת והוביל אותה לאליפות וזו הנקודה שאליה התייחסתי - שוומבי לא יהיה "בשל" גם עוד שנתיים להוביל קבוצה בכל מקרה (אולי הוא לא יהיה בשל, אולי כן, אבל כנראה שהחסם במקרה הזה זה הספרס ולא וומבי).

מסכים בגדול... מצד שני וומבי אמור להיות שחקן בקליבר מעל וויד וקאווי (לא חושב שהוא הוביל לאליפות, גם לא מסכים שהוא היה הכי טוב בגמר בצורה בולטת).
שמע, לברון עשה גמר ליגה בעונה הרביעית שלו בקבוצה לא פחות מחורבנת (אבל בקונפרנס מחורבן), לוקה עשה גמר מערב בעונה הרביעית, שאקיל עשה גמר בעונה השלישית שלו (גם לארי עשה מהפך בקבוצה מחורבנת).
רוצה להגיד - אצל הגדולים באמת, טופ 10-20 היסטורים, דברים יכולים לקרות... ברור שהם גם יכולים לא לקרות, אבל הטופ של הטופ מייצרים אימפקט חזק משלב מאוד מוקדם בקריירה.

עדיין חושב שהספרס של וומבי הכי גרועים מכל הקבוצות הללו, אבל חייב להגיד שאתה מציג קייס טוב והצלחת לשנות את ההסתכלות שלי.

נכון, עדיין זה לא מהלך שכל קבוצה היתה עושה.
קצת קשה להשוות לעסקאות של ימינו, למשל לא היתה שום בחירת דראפט בעסקה, אבל כן היו בה שני שחקנים צעירים, אחד מהם על חוזה לטווח ארוך והשני עדיין על חוזה הרוקי שלו.
כמה טובה מיאמי של ווייד-באטלר-אודום היתה יכולה להיות? בעיניי לא פחות מהקבוצות שנבנו סביב לברון בקליבלנד באותן שנים.
מיאמי מצד אחד לקחה אליפות, מצד שני הודחה שנה לאחר מכן בסוויפ מביש בסיבוב הראשון, אח"כ היתה אחת מהקבוצות הגרועות בליגה, ולבסוף העבירה שנתיים עם ווייד בשיאו עם מריון/ג'רמיין אוניל בקבוצה די בינונית סה"כ.

כלומר, שלולא שמיטת יתרון 2-1 מצד המאבס (שכבר היה בדרך לגדול), הרבה "בזכות" אייברי ג'ונסון על הקווים ושפתיים קלות של השופטים על המשרוקית, יתכן ומיאמי היתה יוצאת מההימור הזה עם חרס בידיה.

הנקודה ברורה ואני גם מסכים שוומבניאמה יכול להגיע להישגים דומים, אבל שים שבכל הדוגמאות שנתת, ההגעה לאותם גמרים היוותה תקרת זכוכית (לברון ושאק חטפו סוויפים, לוקה סוויפ של ג'נטלמנים), בלי יכולת לפרוץ אותה או אפילו לחזור אליה בהמשך - עד לעזיבת כוכב הפלא (TBD במקרה של לוקה).

היתרון של הספרס על פני הקאבס והמאבס לפחות, זה שהם כן הצליחו לבחור טוב יותר בדראפטים שקדמו להגעת שחקן הפרנצ'ייז (ואסל וזוהאן לעומת דסאגנה דיופ ודחואן ואגנר, או דניס סמית ג'וניור) ושיש לפניהם לפחות דראפט אחד עם בחירת לוטרי גבוהה, אולי אפילו שתיים (הקאבס בחרו את לוק ג'קסון בלוטרי המאוחר שנה לאחר לברון וזהו).

אני מסכים, לספרס יש אולי שחקן וחצי שיהיו שחקנים משמעותיים באלופה העתידית ( וואסל וסוהן שאני לא מת עליו )... אני חושב גם שהליגה מפוצצת כישרון והכי רוחבית מאז שאני זוכר (יש בערך 8-9 קבוצות שאני יכול לראות אלופות לא "מפתיעות") ואני לחלוטין אפול מהכיסא אם וומבי יוביל בעונה השלישית שלו את הספרס לגמר הליגה.

לא זכור לי כוכב צעיר מאוד שהוביל קבוצה צעירה מאוד לאליפות.

הספרס זכו בדאנקן בעונת טאנקינג.
לפניו היו קבוצת פליאוף טובה עם סופרסטאר מנוסה - רובינסון ושחקנים טובים.
דאנקן היה בן 24.
ווייד בן 24, שיחק עם שאק בשיאו, אין צורך להוסיף.
מאג׳יק היה בן 21, אבל שיחק עם קארים בשיאו.
בירד היה בן 24, לא מכיר מספיק פרטים אבל היו לצידו שחקנים ותיקים עם נסיון פלייאוף.

וומבי צעיר מרובם ב-4 שנים.
בכל אופן יצטרכו לשים סביבו שחקנים מנוסים לפחות אם לא סופרסטארים כדי לשחזר את המקרים שציינת.

סתבס, ואסל שאתה מתעלם ממנו, נותן מספרים דומים מאוד לג׳אמאל מורי בגילו. עד שלא תנסה אותו בפלייאוף לא תדע אם יש לך מורי או לא.
לא יעזור מה ישדרו לו,
וומבי בחור נבון ואסרטיבי, יצטרכו לשמוע מה הוא מבקש ולפחות חלק מזה לתת לו.
בניגוד למנהלים/מאמנים הוא זה שנמצא על המגרש.

אני לא מבטל את הסיכוי שוואסל יכול להיות המידלטון של וומבי - לפחות על הנייר הוא דווקא מתאים לזה מאוד, אבל זה עוד פתוח.
הנקודה שלי היא שאחד הצרכים הגדולים של הספרס לשנים הקרובות צריך להיות למצוא לוומבי מספר 2 ואולי אפילו 3 שהם לפחות בסדר גודל כזה. הם לא חייבים להיות קובי לצד שאקיל.
יש מצב שוואסל הוא כזה, ולכן אולי חלק מהמטרות שלהם צריך להיות לבחון אם הוא כזה - מסכים מאוד שהפלייאוף היא המקום לבדוק את זה, וזו אולי עוד סיבה לא להתמסר מידי לטאנקינג הרבה שנים קדימה.

לגבי הספארס, זה לא לגמרי מדוייק. נכון שזאת הייתה עונת טנקינג, אבל הם לא תכננו אותה. הטנקינג החל כשרובינסון נפצע וגמר פחות או יותר את העונה ואת העונה של הספארס. כשהוא חזר, הוא כבר לא היה השחקן שאחרי הפציעה. הקבוצה הייתה כמובן מספיק טובה ודאנקן כמובן הפך להיות מי שהוא.
ווייד לא שיחק עם שאק בשיאו. בעונת האליפות שאק היה הרבה אחרי שיאו ולמעשה האליפות הייתה תצוגת יחיד של ווייד.
מג'יק כמובן היה הכוכב של הלייקרס, אבל זאת הייתה קבוצה עמוסה בכישרון. קארים כמובן, וורת'י שהיה בחירת דראפט מספר 1. כשמג'יק הצטרף היה את נורם ניקסון, שכשמג'יק הגיע כבר היה כוכב עולה ועם מג'יק הפך לאולסטאר. ניקסון הועבר לקליפרס בתמורה לביירון סקוט שבדיוק נבחר במקום הרביעי בדראפט.
בירד הגיע לקבוצה שהייתה נוראית עונה קודם לכן, אבל היו בה שחקנים מוכשרים כמו סדריק מקסוול, טייני ארצ'יבלד (שניהם תרמו לאליפויות) ודייב קאוונס בסוף הקריירה שלו. כמובן שהקפיצה קדימה התרחשה כשבדראפט 80 לסלטיקס הייתה את הבחירה מספר 1 בדראפט, שתורגמה לרוברט פאריש ולרוקי קווין מקהייל.
גם הלייקרס וגם הסלטיקס אספו צוות כוכבים ליד מג'יק ובירד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

שאק של 2006 אמנם היה מעבר לשיא, אבל עדיין לא ממש שחקן גמור, נבחר לחמישיה הראשונה של העונה ונתן משהו כמו 20-9 לאורך העונה, לטעמי משמעותית יותר טוב מדיוויד רובינסון ב-99.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני לא רשמתי ששאק היה שחקן גמור, אלא שהוא היה אחרי השיא. קצת הגזמתי כנראה עם הרבה אחרי שיאו, ובעונה הרגילה הוא היה יחסית אפקטיבי, אבל בפלייאוף המספרים ירדו, בעיקר בסדרת הגמר.
בפלייאוף הוא כבר ירד ל - 18.4 נק' ו - 37.4% מבישים מהעונשין.
בסדרה הראשונה מול שיקגו, שאק היה מאד קרוב לעונה הרגילה עם 19.8 נק'. בסדרה השניה מול הנטס הוא ירד ל - 18.6 נק'. בגמר המזרח מול דטרויט הוא היה טוב מאד עם 21.7 נק'.
בסדרת הגמר זאת הייתה די הופעת יחיד של ווייד. שאק סיים עם 13.7 נק' בלבד

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אין ספק שגמר 2006 היה מופע יחיד של ווייד.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא חושב ששאק ב 2006 היה טוב יותר משמעותית מהאדמירל , שבע שנים קודם (אבל בוודאי שכן מרובינסון גרסת 2003). רובינסון ב 1999 קלע בעונה הסדירה 16 נק׳ ו 10 ריב׳, והיה במקום ה-12 בדירוג ה mvp של העונה. עכשיו.ה 16 האלו באו בתקופה בה פשוט לא קלעו בנ.ב.א (סקרמנטו היא הקבוצה היחידה שקלעה יותר מ 100 למשחק עם 100.2 ו-9 קבוצות קלעו פחות מ 90 נקודות למשחק) ככה ש 16 נקודות מתוך ה 93 שהקבוצה קלעה זה יותר מאשר שישית (או מקביל היום ל-20 נקודות בערך).
בפלייאוף מול הניקס הוא היה עוד יותר טוב עם 16.5 נק׳, 12 ריב׳ ו 3 חסימות (נכון, מול ״אין יואינג״), והיה לגמרי השחקן מס׳ 2 של הקבוצה,. לא הבדל משמעותי משאקיל שאמנם נתן מספרים טובים יותר בעונה הסדירה (20+9), אבל רק במעט (כאמור, בשנות התשעים קלעו פחות, ושאקיל נתן תפוקה פחותה בריבאונד מאשר רובינסון), והיה למעשה די חלש סטטיסטית בגמר (14 נק׳, 10 ריב׳, 3 חס׳). אם כי יצוין שבשלושת הסדרות שקדמו לגמר, שאקיל בהחלט היה דומיננטי יותר מאשר רובינסון היה באיזושהי תקופה ב 1999.

או במילים אחרות. יותר טוב, כן. הרבה יותר טוב? ממש ממש לא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מסכים עם מה שנכתב,
עמוס, סחטיין על ההתמצאות בשנות ה70!

צריך להוסיף שגם גיל ממוצע של חמישיה של אליפות נע בין 27-32.
וזה כמובן לא במקרה.

אני חושב שזו נקודה חשובה שבאמת שמה אותם במקום אחר ותקצר את הזמן שהם צריכים כדי להתרומם. וואסל בעונה הרביעית שלו ועדיין צעיר ולא מנוסה מספיק, אבל מהווה דוגמא לטייפ קאסט של הבחירות האלה של הספרס, לקחת שחקנים עם פוטנציאל (כפי שהם רואים את זה) ולהכניס אותם למערכת המוכחת שלהם לפיתוח שחקנים (דז'ונטה ודריק וויט דוגמאות נוספות), ולבשל אותם על אש קטנה, בלי לחץ (בניגוד למשל למה שנעשה עם טוני פארקר בזמנו, אבל אלו היו נסיבות באמת מיוחדות).

אני חושב שזה היה עמוס שציין שהספרס יצטרכו למצוא שחקנים יש מאין, וזה בהחלט יהיה המפתח לעתיד כאשר הצורך לנהל את תקרת השכר תהיה העבודה המרכזית של הפרונט אופיס. כמובן שאנחנו לא קרובים לנקודה הזו, אבל אלו מהלכים שצריך להתניע אותם שנים לפני כדי שהשחקנים האלה יהיו מוכנים ביום פקודה.
הג'י ליג כמובן מושלמת למטרה הזו, ובאמת יש להם כמה שחקנים על חוזים דו-צדדיים (הביאו רכז לא רע בכלל בן 24 שנפלט מקבוצת הג'י ליג של מיאמי), יש את הרוקי סיסוקו שהם מפתחים, ועוד שחקן ששמתי עליו עין הוא דומניק בארלו. פאוור פורוורד/סנטר בן 20, בדיוק מהסוג שהם אוהבים. הגיע סופר raw ומראה סימני גדילה. היה על חוזה דו צדדי שהומר לחוזה סטנדרטי. הם ימשיכו לבשל אותו לאט לאט ומי יודע, אולי בעוד שנה-שנתיים כאשר החוזה של קולינס ייגמר/הוא יועבר בטרייד, בארלו יוכל להיכנס לנעליים האלו בכסף הרבה יותר קטן, ואחרי כמה שנים של פיתוח במערכת של הספרס.

למה יש צורך למצוא שחקנים יש מאין כשיש לך את הבחירות השלישית והשביעית?
הספרס, כמו כל קבוצה ובטח קבוצה בבנייה, צריכה לחפש מציאות אבל הדרך הכי ישירה להגדלת הערך של הקבוצה קיימת.

אין ספק שלבחור טוב ישפיע בצורה הכי ישירה ומשמעותית על ההתקדמות והפוטנציאל שלהם.

למצוא מציאות זה בשולי הדברים אבל עדיין משימה מאד חשובה, בדגש על העתיד. הרי מתישהו בשנים הקרובות הם יאיצו את הבנייה ויצטרכו קאפ לעשות מהלכים כאלה. קולינס הולך להרוויח כ - 18 מיליון לשנה בשנתיים הבאות, אין מצב שהספרס יכולים להחתים אותו מעבר לחוזה הזה, כנ"ל טרה ג'ונס, וכו'. חלק מהפתרונות יבואו מהדראפט, אבל זה הכרחי לקבוצה שבונה קונטנדרית למצוא את החתיכות האלה. עמוס ציין ובצדק שבעבר הם עשו זאת מצוין עם דני גרין, פטי מילס, ברין פורבס, ג'ונתן סימונס וכו'. זה עוד אלמנט, גם אם פחות משמעותי, שיכול לעזור כשאתה חנוק ב - Payroll.

אתה בטח מזהה את זה גם ב - OKC (שאומנם נמצאת כמה שנים לפני הספרס בבנייה שלה), עם הדילמות שהם יפגשו בקיץ 25 לגבי שני שחקני ספסל חשובים כמו אייזאה ג'ו וארון ויגינס (או לפחות זה הרושם שלי, תקן אותי אם אני טועה). שחקנים על חוזים מצחיקים יחסית לתרומה שלהם. זה יהיה ה - Pay day שלהם ופרסטי יצטרך לשלם או להגיד שלום. זה לא קל כשיש לך את דורט שהוא חלק חשוב לקבוצה חתום על חוזה של 16-17 מיליון שנתי, שיי על המקס שלו שרק יתנפח בעתיד וההארכות של 2 הכוכבים הצעירים שייכנסו לתוקף בקיץ 26. וזה עוד לפני שהזכרנו את גידי.

מסכים, בהחלט חשוב (לא רק מבחינת שכר) אבל עדיין בשולי הדברים

אטט... לעשות שוב את תרגיל התוחלת של בחירות דראפט שכבר עשיתי לפני שבוע או שבועיים?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בפעם האחרונה שבדקתי, את מה שיש לספרס (וומבי + וואסל) הם קיבלו מהדראפט
2 מתוך 3 ה-core של OKC נבחרו בדראפט
השלישיה הגדולה של ג"ס נבחרה בדראפט
שני השחקנים המובילים של דנבר
וכו' וכו' וכו'

קשה לפגוע בדראפט, זה נכון
אבל זה בעיקר אומר שצריך להשיג כמה שיותר בחירות
כדי להעלות את הסיכוי לפגיעה בול

אם נדייק, מה שאני רשמתי זה שהמון מהעתיד של הספארס תלוי בדראפט הנוכחי (שאמור להיות חלש). לא יצליחו לבנות מהדראפט הזה ואז הם יצטרכו להשיג שחקנים יש מאין.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני לא קונה את סיפור הדראפט החלש.
הסיכוי שלא יהיה כוכב על הלוח כשהם יבחרו, נראה לי נמוך, אבל גם אם לא יצליחו, יהיו להם הזדמנויות נוספות
הדבר המרכזי שיכול להשתבש זה שסן אנטוניו יפריעו לעצמם

כן. גם שרלוט ודטרויט בנו דרך תל הדראפט

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אפשר לשחק כדורסל ברמות שונות, כמו שאפשר לבנות מחדש ברמות שונות.

בנייה מחדש לא מבטיחה שום דבר,
בטח לא כשעושים אותה בצורה גרועה.

מה שכן, הן לא בנו. הן בונות.
שארלוט במשך שנים ניסתה להגיע לפלייאוף. רק לאחרונה היא החלה להיות מחויבת לדרך סבירה של בנייה מחדש. אני מקווה שהיא תתמיד עם זה.

דטרויט עשתה הרבה טעויות בדרך, אבל אני לא חושב שמצבה רע עד כדי כך. גם כאן, העתיד תלוי יותר בסבלנות של ההנהלה. אם הם יצליחו להתאפק מלתת חוזה לטוביאס האריס או כל מיני מהלכים משונים אחרים, אני מאמין שהם יהיו בסדר גמור

דטרויט לא רק בנו דרך הדראפט:
הם גם בחרו הרבה בסיבוב הראשון - 8 פעמים בארבע שנים.
הם בילו בתחתית של הליגה ואז בחרו גבוה - 3 פעמים בטופ 5.
היה להם מזל סביר בלוטרי אפילו (אמנם פעמיים ברצף נפלו ל5 בדראפט שנחשב טופ-הבי עם שלישייה ראשונה חזרה, אבל יחד עם הבחירה הראשונה זה סה"כ 11 לעומת תוחלת של 11-12 לסיכויים שהיו להם בעונות האלו).
אבל יותר מהכל - הם בחרו לא רע - חוץ מקיליאן הייז אף בחירה שלהם לא הייתה באסט, מאז 2021 הם על 5 בחירות סיבוב ראשון - כולן לכל הפחות די טובות.

הם עשו טעויות אחרות, אבל לא המון ואף אחת מהן לא ענקית (אולי חוץ ממונטי וויליאמס), ועדיין הם רחוקים לא מעט התרחשויות מאור חיוביות כדי להיות קבוצה טובה.
זו לא הוכחה טובה לכלום בעיני, אבל זה מראה קצת עד כמה זה לא מספיק פשוט לאסוף בחירות דראפט גבוהות ולבחור בהן טוב.

מנגד, אנחנו מדברים על הכשרונות שהספרס צברו דרך הדראפט, אבל גם אותם (וזה בעיקר ואסל, אבל נניח גם קלדון ג׳ונסון, ברנהם וכאלה) הם בחרו מבחירות בינוניות מאוד אחרי עונות שהם סירבו לעשות בהן טאנקינג. זו בעיני דוגמא שקצת מעידה שהדלתא של טאנקינג היא לא כזאת גדולה בהרבה דראפטים, היא בעיקר גדולה בדראפט האחד הזה שמנחית לך וומבניאמה.