סל ניוז

כבר שנים אני לא טורח עם המשחק. השנה עם הפורמט החדש החלטתי לתת צ'אנס.

משחק ראשון התחיל קצת כמו תמיד עם יוקיץ' קונוס בהגנה ותחרות שלשות משעממת כשאף אחד לא ממש מנסה לשמור. אבל מרגע שוומבי נכנס, הקבוצה של שאק (הגלובל סטארס) התחילה לשחק הגנה (וומבי הוא הגנה של איש אחד), טריפל ג'יי בצד השני גם ניסה, וקיבלנו לפחות קצת תחרות. וכששני הצדדים קצת רציניים, כמובן שקבוצה של וומבי, שיי ויוקיץ' זה משהו בלתי עציר. 32:41 לצ'אק. שיי עם 12 בלי החטאה וומבי המצטיין.

בסופו של דבר, עדיין מוצר מחורבן ולא מעניין. אין הגנות, שלשות מהחצי, טאונס ויוקיץ' רק זורקים שלשות, ושחקנים הולכים על המגרש ולא מתאמצים אפילו במהלך המכריע. ויקטור ניסה קצת, אבל היה היחיד. קרי וטייטום עם משחק גמר טוב מביאים ניצחון קל לקבוצה של שאק, אבל קשה להתלהב ממשהו כשהכל לא רציני. לא שזה משנה הרבה, אבל מיצ'ל היה נוראי עם החטאות, איבודים וחרא של משחק. וכדי להדגיש כמה זה לא איכפת לאף אחד, הוא לא ירד מהמגרש.

כנראה שאין מנוס: לבטל את המשחק לגמרי.

מסכים חלקית זה עדיין לא משהו, אבל בעיני כן שיפור עצום ביחס לשנים קודמות ומוצר שאפשר לצפות בו בסבבה.

אם כבר הייתי עושה משחק מלא של ארה"ב מול העולם, אנחנו כבר קרובים לשם מבחינת כמות האולסטארים שהם לא אמריקאיים, ועוד אמול חסרו לוקה ויאניס. חמישייה של שיי, לוקה, יאניס, יוקיץ ווומבי יכולה לתת פייט. הבעייה היא שאי אפשר לעשות 12 מול 12, עדיין יש יותר מ-12 אולסטארס אמריקאיים. את הבחירה המקורית של 12 מכל קונפרנס בלי קשר למוצא ישמרו, כי זה נכנס לססטיסטיקות של השחקנים בהשוואות לשחקני עבר.

ראיתי בall possessions את כל המשחקים, חצי שעה (בפועל לקח לי פחות, כי דילגתי על כמה דקות פה ושם), היה נראה חביב. הרבה יותר תחרותי ודומה לכדורסל מהשנים האחרונות.
בדיעבד שמעתי שבמציאות זה לקח 4 שעות כל הסיפור הזה.
לבטל, לבטל, לבטל.

כל הקוראים לבטל - למה בעצם?
כאילו, אני מבין שאתם לא אוהבים, גם אני לא ראיתי כלום חוץ מקצת ALL POSITIONS של המשחק המכריע כי זה לא עניין אותי בשיט.
אבל למה לבטל בעצם? מה האירוע מפריע? זה עדיין מצליח יחסית מבחינה כלכלית וכנראה שיש לזה קהל (גם אם פחות מפעם). במה זה מפריע בעצם? הייתם מעדיפים לתת שבוע חופש לשחקנים? לבטל לגמרי את "פגרת אמצע העונה" הזו שזה כופה?

לבטל כי בעיני זה אירוע מביך ומאולץ. לא כדורסל, לא הגנות, לא מוסיף כבוד לאף אחד. השחקנים נראים כאילו הם לא רוצים להיות שם (ובצדק) וצריכים להעמיד פנים שהם נהנים מכל החרא הזה. וה"שואו" מתמצה בהערות חסרות הבנה של קווין הארט או באיזה ראנט של דריימונד גרין על זה שזה אירוע היסטורי.

כן, עדיף שבוע חופש לשחקנים (רובם באמת מקבלים אותו). או הפסקה של כמה ימים ולרווח קצת את לוחות הזמנים. או לבטל לגמרי את הפגרה לטובת ריווח הסקדול. לא נראה לי שמישהו יזיל דמעה.

אני נהניתי לדלג בפרטנר טיוי על כל הבולשיט. מיטצל שיחק זוועה ובאמת אני לא מבין למה לא נתנו לוומבי לעלות מוקדם יותר. אבל גם המאמנים וגם השחקנים לא לקחו את המשחק יותר ברצינות. קרי מדהים קלע גם מהחצי.

החלק הכי מותח היה כשילד קלע שלשה על הבאזר לפני שדיים לילארד קלע שלוש שלשות וזכה במאה אלף דולר.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני בעד לבטל בשביל להחזיר אחרי כמה שנים.
האולסטאר באמת יכול להיות אחלה אירוע שמערבב קצת כדורסל ברמה מאוד גבוהה, הרבה כיף וקצת שואו ופומפוזיות.
כרגע זה בעיקר שואו ופומפוזיות, זה מעט מאוד כיף וכמות מזערית של כדורסל ונראה שגם השחקנים וגם הליגה לא מצליחים להתאפק ומתעקשים להרוס את המוצר שנה אחרי שנה.

שיבטלו את המשחק, יחזירו את התחרויות כשיש שנה שבה מצליחים לגייס קאסט טוב לתחרות הטבעות (שלשות תמיד יצליחו להרים ברמה מספקת, אבל בפני עצמו זה לא שווה יותר מדי), ואת המשחק הייתי מנסה להחזיר אחרי 3 שנים - אולי מתוך איזשהו געגוע יצליחו לייצא מוצר פחות מביך ומגוחך.

זה היה אחלה משחק בעבר.
מישהו זוכר מתי ולמה התחיל להתדרד?

יותר מדי פרסומות. כשהליגה לא מתייחסת לזה כאל דבר רציני אז גם השחקנים לא.
בפועל התחיל להדרדר אצל לברון. הוא חבר של כל המתחרים שלו, אז אין לו דרייב לנצח אותם.וכשככה מתנהל השחקן הכי טוב בליגה ואחד האנשים הכי חזקים בליגה, אז ככה יתנהגו החברים שלו והשחקנים שהוא סוכן שלהם והשחקנים שמעריצים אותו

_________________
נערך יותר מפעם אחת

זה התחיל כשהליגה נפתחה לשחורים לדעתי.

מיצינו

אם כבר, כשהיא נפתחה למולאטים.

אני זוכר שהאולסטאר האחרון של ג׳ורדן (2004?) עוד היה ממש אחלה אול סטאר.
גם ב2006, כשדטרויט ניצחו 37 משחקים מתוך 41 הראשונים ושלחו ארבעה נציגים, המשחק עדיין היה תחרותי ושיחקו בו (בעיקר ספציפית ההרכבים עם הפיטונס על המגרש) הגנה.
לא הרבה אחר כך זה התחיל להתדרדר ודי מהר.

מרגיש לי שזו בעיקר תחושה שמושפעת מזיכרונות טריים, זה תמיד היה אירוע יח״צ, היו ימים שהליגה הייתה פחות משופעת בכוכבים בשוטף והיה לזה יותר מקום מן הסתם...
מאז 2004 בטוח היו אולסטרים טובים, לא לוקח את זה מספיק ברצינות כדי לזכור בדיוק אבל ההוא עם לאבין-גורדון, קליי ב3 וקובי ולברון זכור לטובה, מאמין שהיו עוד.
למשחק עצמו אין יותר מידי ערך בימנו לזקנים שכמונו, צריך להפוך את זה לארוע שלוקחים את הילדים אליו ולהפוך את אירועי המשנה למנה העיקרית.
מדברים על טורניר 1על1 עם מיליון דולר פרס, זה בהחלט יתן בוסט רציני (צריך גם מיליון דולר לתחרות ההטבעות וגיוס כוכבים)- מספרים עגולים תמיד עובדים.

והמשחק עצמו, לא יודע מה יעבוד, אפשר להמשיך לעשות רוטציות, הדראפטים של לברון וקיידי היו נחמדים, ארה״ב מול העולם יכול לעבוד כרגע שיש מספיק כוכבים בינלואמיים, וגם הפורמט של השנה יכל אולי לעבוד עם שיפוצים (פרסים גדולים לעודד תחרות, הפסקות קטנות בין המשחקים שיהיה קצב כמו משחק רגיל וכו׳).

הרעיון שלי- להפוך את תהליך בחירת האולסטר לפאנטיזי ליג שמתחילה בתחילת העונה, שני האוהדים שזוכים בליגה עד סוף ינואר זוכים לשבת על הספסלים כעוזרי מאמן וזוכים בפרס כספי, השחקנים בוחרים עמותה לתרומה.

מבדיקה מהירה,
עידן סילבר החל 2014. שם.

זה לברון. אם הוא שומר באולסטאר, כולם לוקחים את זה ברצינות. כשגובר ניסה לשמור אז צחקו עליו. עכשיו וומבי שמר והורידו אותו לספסל.
גורדן ניסה לקרוע לכולם את הצורה אז כולם לקחו את המשחק ברצינות.
אם וומבי יהיה הפנים של הליגה והוא ישחק כמו אתמול, כולם ישמרו. בהנחה שהליגה לא תהרוס את זה

_________________
נערך יותר מפעם אחת

כמו שפיקנרול כתב ואני מסכים - כולם חברים של כולם שם. אין לנו באמת יריבות רצינית בין שחקנים בליגה.
גם לברון וסטף שנלחמו אחד בשני במשך שנים הם לא לארי ומג'יק שהייתה שם יריבות, זה לא ג'ורדן מול הבד-בויז שהייתה שם שנאה כנה... לברון וסטף הם חברים שבמקרה גם היו יריבים ספורטיבים.
אני לא מצליח לחשוב על יריבות אמיתית רצינית ממש בליגה... יריבויות ספורטיביות ברמת הקבוצות אולי יש (גם לא עולה לי יריבות קשה במיוחד) אבל בין השחקנים אין בכלל.

יש יריבות בין רוב שחקני הליגה ורודי גובר.
גם קצת דילון ברוקס ודריימונד גרין, אחד עם השני וכל אחד מול שאר הליגה.
אבל עם הכוכבים הגדולים אין.

לארי ומג'יק היו החברים הכי חברים שיכולים להיות, במקביל ליריבות ספורטיבית שהלכה איתם מהקולג'. אפשר להיות אחלה חברים ואחלה יריבים.

וצריך להבדיל בין יריבות גדולה לבין שנאה. לא חייבים שנאה בשביל יריבות גדולה. לגולדן וקליבלנד היתה יופי של יריבות גם אם לברון וסטף ילדים טובים (היה את דריימונד אם רוצים קצת דם רע). בסוף כל השחקנים הגדולים עובדים קשה בשביל להתמודד על אליפות, אף אחד לא מקל בזה ראש, אתה לא חייב להיות אסהול כמו קובי בשביל שיידעו שאתה מחויב.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

שאלתי את הצ׳ט:
מתי האולסטאר התחיל להתדרדר?

״למה האולסטאר היה משחק מצוין בעבר?
רמה תחרותית גבוהה (1950–1990) – השחקנים שיחקו ברצינות, עם הגנה חזקה ורצון לנצח.
יריבויות ומאבקי יוקרה (1980–2000) – המשחק היה הזדמנות להוכיח מי הקונפרנס החזק יותר.
רגעים אייקוניים – משחקים היסטוריים כמו זה של מייקל ג'ורדן ב-1988, החזרה של מג'יק ג'ונסון ב-1992, והקאמבק של אלן אייברסון ב-2001.
ההתדרדרות החלה באמצע שנות ה-2010, במיוחד אחרי 2014–2016, כאשר המשחק הפך למופע בידור חסר הגנה אמיתית.

למה זה קרה?
חוסר במאמץ והגנה – השחקנים הפסיקו לשחק ברצינות, מה שהוביל למשחקים עם מעל 200 נקודות לכל קבוצה.
תרבות החברויות – שחקנים היום חברים טובים מחוץ למגרש, ולא רוצים להתחרות באגרסיביות כמו בעבר.
שמירה על הגוף ופחד מפציעות – כדי לא להיפצע בעונה הסדירה, השחקנים נמנעים ממאמץ מיותר.
שינויים בפורמט – המעבר ממזרח מול מערב לדראפט של קפטנים פגע בזהות של המשחק.
קהל שאיבד עניין – בגלל חוסר תחרותיות, הרייטינג של המשחקים צנח משמעותית.״

הוא חוזר על דברים שאמרתי ואמרתם.
במיוחד השורה הבאה:
״ההתדרדרות החלה באמצע שנות ה-2010, במיוחד אחרי 2014–2016, כאשר המשחק הפך למופע בידור חסר הגנה אמיתית.״

גם הוא מדבר על החברות של השחקנים, זה לא ברור לי,
מי ששיחק כדורסל או ספורט אחר עם חברים, לא נותן לחבר שלו לשים עליו סל או גול בלי להפריע.
כי זה לא ספורטיבי וממש משעמם.
בטח ובטח כשמדובר על האנשים הכי תחרותיים על הפלנטה שהגיעו להיות אתלטים באנביאיי.

לגבי הנקודה על לברון,
כשכבר מגיל צעיר ילד מרגיש כוכב וגדל שכל אמריקה עוקבת אחריו והופך לסופר סטאר, זה יכול לשבש פרספקטיבה.
גם ג׳ורדן היה ככה (שאמנם התחיל לככב בסוף התיכון אבל גם היה פני הליגה), לברון לקח את זה כמה צעדים קדימה.
לא יודע למה לברון החליט שאול סטאר אאוט, אם החליט כך, אבל איפה ההנהלה?

על סטרן (שטרן?) אמרו שהיה אדם סמכותי (מאוד).
אולי במקרה של סילבר זה תפיסת עולם פחות ספורטיבית יותר הצגה וכסף, אולי הוא לא מספיק סמכותי להתוות מדיניות.

לגבי לארי ומג׳יק,
לארי סיפר שבשיא היריבות שלהם שהיתה ממש שינאה,
מגיק הגיע לבקר בחווה של המשפחה של לארי באינדיאנה,
במסגרת של צילומים כלשהם אאל״ט.
ולארי הכין את האחים שלו למכות
ואז מג׳יק הגיע והיה מקסים והם הפכו לחברים.

הם נהיו חברים ב1987 כשעשו פרסומת משותפת

_________________
נערך יותר מפעם אחת

הם נהיו חברים טובים לקראת סוף הקריירה, למיטב ידיעתי ההתחלה הייתה מלאה בשנאה וקנאה הדדית.
אני מסכים שבין גולדן וקליבלנד הייתה יריבות כשנלחמו על האליפות, אבל בסוף לברון וסטף הם חברים וכשמגיעים לאולסטאר פשוט אין להם צורך להראות אחד לשני למי יש יותר גדול על במה מלאכתותית שכזו שמלאה בכוכבים אחרים כי הם "יסגרו את זה בינהם" בגמר.
אני לא חושב שיש שחקן רציני בליגה שלא עובד סופר קשה בשביל אליפות, אני פשוט חושב שבגלל שכולם בכאלו יחסים טובים אין באולסטאר איזה מחנאות או סגירת חשבונות.
ברור שגם יש פה עניין של יוקרה, אבל בשביל זה צריך שתהיה יוקרה לאירוע. מהעשור האחרון אם יש דברים שאני זוכר מהאולסטאר זה אולי מהלכים מגניבים פה ושם, אין לי שום זיכרון מי ניצח את מי.