טוב אז קודם כל אנט, שהיה אחד השחקנים האהובים עלי בליגה אבל חשבתי שיקח לו כמה שנים להתגבש לשחקן שלם, עשה קפיצה מדהימה בסדרה הזו- הספוטלייט צריך ליהיות עליו.
הכי מרשים כמובן זו הבגרות והמנהיגות, הצורה שבה קרא מהלכים ושמירות, ה8-0 באססט׳-איבודים הלילה היו הנתון המושלם לשקף את ההתקדמות והוא שלט בסדרה, שאפו.
רנדל היה מדהים כל הסדרה, מקדניאלס מעולה, כן מעניין כמה זה היה אינפלציה מול הפרסונל הספציפי של הלייקרס אבל הם ושאר שחקני המשנה עשו את ההבדל והקטינו את שחקני המשנה של הלייקרס.
וכמובן נוקאווט של צוות האימון (העובדה שהם קבוצה שרצה שנים כמובן קשורה לזה).
יש לי המון מה להגיד על הלייקרס אבל יהיה זמן, הגרסה הקצרה היא שהתקופה הטובה לפני ובעיקר אחרי הטרייד שיקרה קצת, ושסה״כ חזרנו לנק׳ ההתחלה:
לקבוצה עם סגל פגום, ללא שחקני פנים ראויים, מעט מאוד אם בכלל שחקני 3 אנ די שיכולים לאייש את עמדות 2-3 (אלו שהיו ב3-4 כבדים עם רגליים איטיות) ומאמן רוקי יהיה קשה מאוד בפלייאוף בנבא של היום.
כמובן שאפשר גם להגיד שהכתובת היתה על הקיר כי היסטורית טרייד שמשנה את כל הקונסטרוקציה של קבוצה באמצע עונה לא מוביל למועמדת חזקה לאליפות באותה שנה...
בכל זאת מחשבות ראשונות:
- לברון סיים את פרק א׳ שלו בליגה כשחקן שדורש גרביטציה אליו:
אם הוא ממשיך הקבוצה צריכה להוריד את העומס עליו גם במשך העונה וגם בתוך המשחק, יש לו המון כדורסל לשחק אם ירצה אבל זה לא הוגן לצפות ממנו לסחוב התקפה או הגנה יותר, אני חושב שהוא גם ישמח לקחת את תפקיד הווטרן בשלב הזה.
- לוקה צריך להתכונן לעונה הבאה גם פיזית וגם מנטלית:
ירח הדבש נגמר, הציפיות והתקשורת באל-איי זה לא דאלאס, הוא צריך להשתדרג פיזית (לאו דווקא משקל) ובעיקר להתכונן לסוג שונה של מנהיגות, האופי לא ישתנה אבל מבחינת כדורסל לא יהיה לו את הסגל של דאלאס בשנים הקרובות והוא צריך להתאים את עצמו.
- ריבס נחשף קצת מול השומרים של מיני וצריך לראות מה הערך המקסימלי שלו לקבוצה (בין אם זה התאמות מקצועיות או טרייד):
אני לא יודע מה התקרה הפיזית שלו אבל כל העונה הנשק הגדול שלו היה הגעה לצבע ולקו והוא לא הצליח לעשות את זה בסדרה, לא כל קבוצה זה הפרופיל הפיזי של מיני אבל בלי זה (ובהתחשב במודלים של לברון ולוקה) הסדרה הלא טובה שלו הפכה את כל ההתקפה של הלייקרס לצפויה ואימפוטנטית יותר. הוא לא קיירי, והלילה זה היה בפוקוס כשמיני טירגטו את הכדרור החשוד קצת שלו והוא סיים עם 6 איבודים.
לא יודע אם הוא יאריך הקיץ ואם הלייקרס ישקלו לעשות עליו טרייד, אבל בקונטקסט של הסגל של הלייקרס הוא גם פחות מתאים כשותף של לוקה (ז״א, נגיד והיה להם מקדניאלס וגובר זה יוכל לעבוד, אבל זה לא המצב) ובעיקר, הוא חייב להשתפר בקאץ׳ אנ שוט ואלמנטים שנותנים לו ערך גם ללא הכדור ביד.
וכמובן שיש הרבה מעבר, רדיק עם סדרה גרועה שנקווה שתביא אותו לעונה הבאה צנוע וגמיש יותר, מה שמביא אותי לנקודה הבאה- ההנהלה, הם חייבים להשתפר.
מתחיל בשיחה קשה עם רדיק על הסדרה הזו ושיפור של צוות המאמנים וממשיך באוף סיזן סופר מאתגר כי יש הרבה שיפורים שצריך ומעט נכסים...
אי אפשר להצליח במערב בלי ליהיות קבוצה שלמה יותר כי אתה צריך ליהיות עם מאזן טוב מספיק כדי להכנס לפלייאין אפילו, ולהעמיד רוטצית 8 שחנים ראויה לפלייאוף.
הרוטציה הזו חייבת לכלול שחקני כנף אתלטיים ושחקני פנים ואין ללייקרס שום דבר מזה, הקונספט של 3 יוצרים מומחי התקפה נכשל וצריך לעבוד סביב זה, וספציפית סביב לוקה/לברון במודל הנוכחי.
הלייקרס בחרו את מקדניאלס במקום ה28 בדראפט, וושינגטון היה נחשב לסתם שחקן בשארלוט והפך לשחקן רוטציה קריטי בדאלאס, אפשר גם ליהיות יצרתיים בעמדה הזו, בעוד שידרוג בכמדת הסנטר יעלה בנכסים.
בניגוד לשנים קודמות בהן הדחה של הקבוצה המועדפת ביאסה לי את הפלייאוף, השנה זה בכלל לא המצב, גם כי פשוט לא הגיע ללייקרס עם איך שהם שיחקו וגם כי אני אוהב את מיני ואנט.
ובכלל, למרות שגמר בוסטון-אוק לא יעניין אותי יותר מידי, לפחות כרגע יש הרבה קבוצות צעירות להמשיך לעודד, החצאים נראים כמו מאצ׳אפים כייפים ובעיקר כי לא אצטרך לראות את הכדורסל המכוער להפליא שהלייקרס סיפקו בפלייאוף הזה
