סל ניוז

תגיד סבוניס, אם אתה היועץ של שרף, אתה אומר לו לוותר על הNBA ולהתחיל לפתח קריירה של כוכב יורוליג?
הרי בסוף שחקנים טובים ביורוליג עושים בן מיליון ל5 מיליון נטו
ואשכרה משחקים המון דקות ובכלל חווים קריירה משמעותית

אין לו החלטה לעשות, אין שום סיבה לא להמשיך לנסות את השנה בנבא ולנסות להתקדם, הוא תמיד יפול ליורוליג אחר כך מה בוער.

יש פה הנחה סמויה שבן שרף ברמה של להיות "כוכב יורוליג"
כמובן שזה היפותטי לגמרי בינתיים, אבל אני לא בטוח שזה המצב

כמובן שהוא צריך להישאר ב-NBA כמה שהוא יכול, בפרט שתמיד יהיה ביקוש עבורו (לכל הפחות בקבוצות הישראליות הבכירות)

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

האם הוא כיום ברמה של כוכב יורוליג? כנראה שלא, אבל הפוטנציאל לגמרי קיים.
עם טירוף המשכורות של ישראלים מובילים אין שאלה שהוא כבר היום שווה 2.5-3 מיליון יורו נטו לעונה.

ברור שקיים פוטנציאל
ברור שבהפועל ת"א (אם העסק ימשיך ככה, לא בטוח שזה יקרה) הוא יקבל חוזים פסיכיים
אבל האם בהכרח בפיק של הקריירה שלו ביורוליג (לצורך העניין) הוא יהיה טוב יותר ממדר ובלאט? לדעתי בסיכוי לא מבוטל התשובה תהיה שלילית

הוא גם יכול להיות שחקן NBA משך שנים ועדיין לא באמת להיות טוב יותר מהם. לא חסר מקרים שרואים זאת בעיניים בנבחרות השונות, או ששחקני NBA סבירים מגיעים לאירופה, וגם לאחר תקופת השתלבות - לא בדיוק קורעים את היבשת.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

כאמור, אני לא חושב שזה סביר במיוחד, אבל נניח ששרף עושה קפיצה משמעותית בקליעה ומתקדם גם בתחומים אחרים, מה שהופך אותו לרכז מחליף טוב, או בסיטואציה מסויימת אפילו לרכז ראשון של קבוצה. כלכלית זה יהיה שווה יותר מכל חוזה שהוא יכול לעשות באירופה ובלא מעט.

מה הסיכוי שזה יקרה? מן הסתם לא גבוה. אבל טיי ג'רום התחיל את קריירת ה-נבא שלו (בגיל 22) עם עונה של 3 נק' למשחק ו-28% משלוש. בעונה השלישית שלו עם הת'אנדר, ב-17 דקות למשחק, היו לו 7 נק', 2.3 אסיסטים ו-29% משלוש. אח"כ הוא עוד עבר בגולדן סטייט וגם שם לא השאיר חותם. ואז פתאום בגיל 27 עם הקאבס הוא פרץ ל-13 נק' למשחק ב-44% משלוש. בשנה הבאה הוא לדעתי מועמד מוביל לשחקן המשתפר ואם היכולת שלו תהיה קרובה לזו שהראה ב-15 משחקים עם הגריזליס בשנה שעברה הוא הולך לקבל כסף גדול (נגיד באזור ה-20 פלוס לשנה).

אז כן, הרבה יותר סביר ששרף יילך בדרך של קיליאן הייז, עוד יוצא אולם שנבחר בלוטרי, אכזב, ונפלט מהליגה. אבל קצת כמו שאריק שרון אמר על הפוליטיקה: "רק לא לרדת מהגלגל... פעם למעלה, פעם למטה, אבל כל עוד אתה על הגלגל, אתה במשחק". לפחות בשלב הזה של הקריירה שלו, אין לבן מה למהר לחזור לאירופה. כמו שאמרו למעלה, תמיד יחכו לו שם עם זרועות פתוחות. ולהפוך לשחקן יורוליג מוביל אפשר גם בגיל 23. מבחינת שכר, אם הוא מחזיק מעמד בחוזה הרוקי שלו, אז בעוד שנתיים הוא ישתכר כמעט 6 מיליון, שנראה שזה בנטו לא פחות ממה שמכבי או הפועל יציעו לו. אחר כך? כאמור, יש גם תסריט שבו הוא משתפר מאוד ומצליח להישאר בליגה. אם לא, יהיה לו לפחות עשור באירופה לעשות כסף וליהנות ממעמד של שחקן מוביל (בהנחה הלא מובנת מאליה שהוא באמת מספיק טוב).

אולי אני קצת מוטה כי אני מאוד מחזיק מהכישרון שלו, אבל בעיני משהו צריך מאוד להשתבש בקריירה שלו כדי שהוא לא יהיה טוב מהשניים הנ"ל, ולא במעט.

מבלאט? מסכים עם הוקיץ שזה תרחיש דיי קיצוני.
על מדר עוד אפשר להתווכח כי אני לא חושב שהוא הראה את מה שהוא מסוגל ביורוליג,אנחנו רואים ניצוצות של כך בפתיחת העונה הזו.
אבל בלאט ממש לא הייתי מגדיר אותו כחשקן יורוליג בכיר, עובדתית אחרי 3 שנים יחסית מוצלחות במכבי, הוא מאוד התקשה למצוא העונה קבוצת יורוליג והיה נראה שהכיוון הכי רציני זה בודצנוסט.
אפילו אם נשווה את זה לעונה הכי ברת השוואה של שרף( כי לעונה האחרונה שלו קשה להשוות) כאשר שיחק באולם,הוא היה שחקן של 13 נקודות ביורוקאפ בקבוצה טובה,קבוצה שבקושי הפסידה בסדרת גמר לבאיירן מינכן, כמי שצפה באדיקות אחרי העונה הזו, הוא היה השחקן הכי דומיננטי רוב העונה בקבוצה. אם בלאט היה משחק באולם הוא היה מציג דומיננטיות כזאת?לא חושב.
באותה עונה של שרף באולם, לצידו הובילו את הקבוצה גסטיניאן גסופ, שעכשיו הוא שחקן יורוליג לגיטימי לחלוטין בבאיירן, טוביאס גנסן שהיה בזמנו בקצה הרוטציה באולם, עכשיו רכז מחליף, גם כן בבאיירן מינכן.
תחת ההנחה היחסית סבירה ששרף יציג לפחות גרף שיפור כלשהו ביכולות שלו, כי הוא בסך הכל בן 20, אז מאמין שהוא יהיה שחקן עם קריירה הרבה יותר מרשימה מבלאט.

מסכים בלאט בהחלט קיבל שיעור בענווה כשמוציאים את הראש מחוץ לשלולית הישראלית
אבל גם מדר בפעם אחרונה שהוא היה מחוץ לשלולית הישראלית לא ממש קיבל אהבה משני המאמנים האחרונים שלו בבאיירן ופנרבחצ'ה

אני לא בא להוריד משרף, אבל אולם דאז לא עברה את שלב הבתים ביורוקאפ. קבוצה מאוד סיפמטית ונחמדה כמובן, אבל אי אפשר לעשות מזה עונה הירואית ברמה הקבוצתית (חרף שכמעט לקחת אליפות מבאיירן זה כמובן יפה מאוד, אבל אף אחד לא יאדיר יותר מדי ישראלי שלקח אליפות ממכבי ת"א באיזו עונה, נניח גל מקל שכזה).

אני באמת מסתכל על פרופיל הגארדים מה-NBA שנפלטים לאירופה בשנים האחרונות, ובפרט על אלו שמגיעים לאירופה לראשונה סביב גיל 23-25-27 נניח (ברור שאלו שאחרי שיאם זו סוגיה אחרת לגמרי). חלקם הלא מבוטל לא מצליח להשתלב באופן משמעותי ברמת יורוליג גבוהה (גם עקב שנת התאמה/הסתגלות), ואז לרוב יורדים ברמה ליורוקאפ/BCL, לפעמים נהיים דומיננטיים מאוד וחוזרים ליורוליג טובים ומתאימים יותר, ולפעמים לא.
ברור שלשרף יהיה קל יותר להסתגל לשיטה ולכדורסל האירופי, אבל מצד שני מבחינת יכולות אישיות פרופר - ברור שהוא נחות מכמעט כל "המקבילים".

אביא כדוגמא שחקן שאני אישית לא ממש מכיר, אבל מסקרן כי הגיע כעת לליגה שלנו - ג'וש כריסטופר.
אני רואה שהוא בחירה 24 בדראפט, דומה לשרף. 8 נקודות ב-18 דקות למשחק בעונת רוקי ביוסטון (שניצחה אז 20 משחקים בעונת 2021-2, גם פה זה דומה לברוקלין...), ומאז דעיכה. מתקרב כבר לגיל 25, עבר טיפה בסין ממה שאני רואה, ומגיע כעת לנס-ציונה.
האם באחד על אחד הוא דורס את בלאט? ברור
האם תהיה לו קריירה אירופית טובה יותר מבלאט (שסביר שכבר הגיע לפיק שלו, ונניח שהוא כבר לא יהיה שחקן של 20 דקות בקבוצת יורוליג סבירה)? יכול להיות, אבל באמת יהיה מפתיע אם לא?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אצל אמריקאים שעושים את המסלול הזה יש מיליון דוגמאות לכאן ולכאן, אבל אצל אירופאים לדעתי (לא בדקתי) יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר. זה גם עושה לי שכל, בטח אצל כאלה שהספיקו לבלוט במסגרות אירופיות לפני שנבחרו הדראפט.
בכל מקרה, אני לא מדבר פה על איזה שחקן רנדומלי שאני לא מכיר או ראיתי רק בתקצירים, אלא על שחקן שיש לי הרבה שעות צפייה בו.

אני עם הוקיץ' כאן. ג'וש כריסטופר בעיני לא דוגמא טובה. עוד בקולג'ים הוא היה שחקן מוכשר אבל חתיכת אגואיסט. שחקן מהזן של קאם תומאס (שלפחות מוכשר יותר) ולוני ווקר, צ'אקר בלי הגנה שמשחק בשביל עצמו. שחקן שאולי יכול לתת לקלוע הרבה נקודות בקבוצות קטנות (נסצי? נתן שם בכורה מהגיהנום עם 1 מ-12 מהשדה ו-5 איבודים), אבל לא שחקן שכיף לשחק לידו ולא שחקן מנצח. לשרף בהחלט יש את המגבלות שלו, אבל הוא שחקן מסוג שונה לגמרי. רכז אמיתי, שחקן חכם, משחק בשני צידי המגרש, ואני מאמין שיתפתח עם השנים לשחקן מנצח. אם הוא לא יהיה יותר טוב מבלאט ברמת היורוליג זה יהיה חתיכת פספוס.

ברור שכל דוגמא היא פרטנית (ולא השקעתי רבות בלהביא דוגמא טובה, אלא "יוריסטיקת זמינות"...).
פשוט אני חושב שזה ששחקן הוא באמת פרוספקט מעניין בגילאים צעירים, עם הרבה תקוות, והוא מנסה ב-NBA לכמה שנים ואז חוזר לאירופה - זה רחוק מלהבטיח בפני עצמו את השתלבותו ביורוליג.
בהחלט סביר שאם זה שחקן שבא מהכדורסל האירופי (ולא האמריקאי) אז השתלבותו תהיה קלה יותר, אבל גם כאן אפשר למצוא דוגמאות מכל הכיוונים.
השם הראשון שחשבתי עליו במקרה היה ניליקינה (נכון שהוא שחקן שונה לחלוטין משרף - יותר אתלט ופחות סקיל) - בחירה 8, 321 משחקי NBA, בממוצע 17 דקות למשחק, חזרה בגיל 26, מאז מעברים בין פרטיזן, אולימפיאקוס ופריז, אבל בלי אימפקט משמעותי באמת (ואין לדעת איך תימשך הקריירה שלו, בכלל לא בטוח שביורוליג).

במחשבה שנייה אולי דוגמאות יותר טובות צריך לחפש אצל גארדים ספרדים (שהם יותר מבוססי "סקיל וחוכמה משחק" כמו שרף, מאשר האתלטיות של הצרפתים כהכללה).
חשבתי על חואן נונייז אבל אני רואה שבעצם הוא רק נבחר בדראפט ולא שיחק ב-NBA. איך הקריירה שלו נעצרה ככה? הייתה איזו פציעה נדמה לי. באולם היה פחות או יותר בסדר הגודל של שרף, לא?

כהכללה, אני באמת לא בטוח באיזה סדר נדרג בעוד עשור את הקריירה של שרף, יעקב, מאייר, מדר, בלאט, ואם רוצים ללכת עוד אחורה אז להשוות למקל, הלפרין וכו'.
זה מבחינתי ממש לא נו-בריינר ששרף יהיה ראשון מביניהם, חרף שזה כאילו "האינסטיקנט הראשוני" לאור זה שהוא התחיל את דרכו ב-NBA והאחרים לא.
אגב, האם זה מופרך להמר (על בסיס כלום כמובן) שמדר יהיה הגארד המוביל של הנבחרת באליפות אירופה 2029? לטעמי זה אולי אף התרחיש הסביר יותר.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

נמשיך לעמנואל שארפ, הנציג הישראלי החדש בנבא, אחרי 4 עונות ביוסטון, כולל מהלך אחרון זכור בגמר של לפני שנתיים, שבו הוא לא הצליח להגיע לזריקה מכריעה מול פלורידה. נבחר בסיבוב השני על ידי סקרמנטו, שהיא אמנם קבוצה מסריחה, אבל גם כזו שאין בה היררכייה מקובעת או מאמן שמייבש רוקיז כדרך חיים.

אופטימי: שארפ ברוטציה של הקינגס מהרגע הראשון, עולה מהספסל ומכניס אנרגיות עם הגנה חזקה וקליעה שנופלת. הקינגס אמנם לא הולכים לשום מקום (הקבוצה הכי חסרת כיוון בליגה בעיני), אבל שארפ נראה כמו הגניבה של הסיבוב השני -- 3 אנד D קלאסי, שלא צריך את הכדור ביד כדי להשפיע, אבל מרווח את המשחק ועושה את הדברים הקטנים שתורמים להצלחה.

פסימי: שארפ מקבל הזדמנויות בתחילת השנה, אבל הקליעה לא נכנסת באחוזים גבוהים ואין לו שום דבר להציע מעבר לזה בהתקפה (מתקשה מאוד להגיע לצבע ולסיים שם ביעילות) בנוסף, גם האימפקט ההגנתי לא מרשים: הוא קטן מדי כדי לשמור על פורוורדים גבוהים ואתלטים, שקולעים לו מעל הראש ולוקחים עליו ריבאונדים, ומצד שני לא מספיק זריז כדי להפוך לעלוקה הגנתית מול הגארדים הבכירים בליגה. הוא ממשיך לקבל הזדמנויות פה ושם, אבל תוך שנה שנתיים נפלט לאירופה (מכבי מחכים כבר לאיזה שלשת קלאץ').

ריאלי: כמו אצל וולף, אני חושב שגם עם שארפ התסריט הריאלי כנראה קרוב יותר לאופטימי. אני מאמין בהגנה ובקליעה שלו. הוא אמנם לא גבוה במיוחד ולא אתלטי, אבל מאוד חזק, ממושמע ורוצה. רק צריך שהשלשות ייכנסו באחוזים סבירים ויש לו מקום בליגה. אמנם התקרה של מישהו כמו שרף כשחקן גבוהה יותר והוא שחקן יותר מגוון, אבל שארפ הוא בדיוק מסוג השחקנים שיכולים להפוך לרול פליירז מועילים בליגה.

אם הבאת את ניליקינה אז אפשר גם להביא את מלדון נדוביץ אוקובו, כולם לא הצליחו בכלל בנבא וחזרו להיות כוכבי יורוליג.
באמת שאין מה להסתכל על אמריקאים שבאים לעומת אירופאים שחוזרים, ההבדלים בהצלחה עצומים, וכל שנה קבוצות הצמרת ביורוליג מציעים המון לכל אירופאי שיחזור, לעומת שחקנים באותה רמת הצלחה בנבא מקבילים אמריקאים שזה סתם הימור לונגשוט שקבוצות יורוליג קטנות לוקחות.

סאבוניס, אני לא מכיר את שארפ מספיק, אבל אתה לא חושב שיש לו בעיה של רול ב-NBA?
הרי הוא לא רכז, אבל כולה 1.92 וגם לא ממש אתלט כפי שציינת. מצד שני, מרבית ה-3&d הם יותר ווינגים שמסוגלים להחליף על הרבה עמדות.

אני חושב שהאבא היה יכול להצליח בנ.ב.א של היום בגרסה מסוימת. הוא באמת היה שומר עד כדי כך מעולה, וקלעי שלשות מהפינות עד כדי כך אדיר.
אם הבן הוא כמו האבא אבל 10 ס״מ יותר, אז למה לא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הייתי אומר שדרק שארפלא היה יכול להצליח אפילו ביורוליג היום, הוא בסופו של דבר היה גימיק מיתולוגי גם אז. אחלה אחלה אחלה של גימיק מיתולוגי, אבל גימיק מיתולוגי.

לפני שמגיעים לקולג'ים, צריך לדבר על אחד שכמעט הגיע לשם. יהיה לנו בשנה הבאה גם נציג במשרה מלאה בג'י ליג (אוקיי, חוץ מבן שרף). נועם יעקב כצפוי לא קיבל חוזה מקליבלנד וישחק עם קבוצת הבת שלהם, וזה בטח לא מזיק שלמנהלת שלה קוראים לירון פנאן. יעקב היה הישראלי הכי מצליח בשנה שעברה מחוץ לישראל שלא קוראים לו דני אבדיה. 18 נק', 6 אס' ו-4 ריב' למשחק בקבוצת צמרת בליגה הבלגית/הולנדית, שגם שיחקה בליגת האלופות. אחרי שנים של קשיים עם הקליעה מבחוץ, הוא גם הראה שיפור משמעותי בתחום עם כמעט 5 ניסיונות למשחק (רובם פול-אפים מייצור עצמי), שנכנסו ב-39% מצויינים. יעקב נחל אכזבה כשה-NCAA החליטו ברגע האחרון לשלול את הסטטוס שלו בקולג'ים והוא נאלץ לשנות פאזה. לזכותו, הוא התעשת מהר והחליט להישאר קרוב לליגה שאליה הוא חולם להגיע. החלטה חכמה? לא בטוח, אבל יש מצב שזה יעבוד.

אופטימי: יעקב ממשיך מאיפה שהפסיק בשנה שעברה, כולל קו השיפור שהראה, משפר עוד את קבלת ההחלטות, מגיע לטבעת באופן עקבי, ממשיך לקלוע את השלשות, והופך לשחקן המוביל של הקליבלנד צ'ארג' בג'י ליג, עם 20 נק' ו-7 אס' למשחק באחוזים טובים. הקאבס רואים ומתרשמים וכשהארדן נפצע והם נשארים עם טיירס פרוקטור כרכז האמיתי היחיד שלהם, הם מזעיקים את יעקב מהיורוליג וגם נותנים לו דקות. חלום ה-נבא מתגשם ואולי הוא גם נראה שייך לכמה רגעים. עדיין קשה לי לראות את זה מתגרם לחוזה ארוך טווח, אבל מי יודע.

פסימי: זה לא עובד. הקפיצה באתלטיות מהליגה הבלגית לג'י בולטת ויעקב מתקשה לייצר יתרונות, מאבד, לא קולע טוב ונדחק לספסל. באמצע העונה הפועל ירושלים משוועת לרכז מחליף שיציל אותה מלורנזו בראון שכבר פרש בלי להודיע לאף אחד ונותנת לנועם הצעה שאי אפשר לסרב לה.

ריאלי: אני דווקא חושב שיעקב יכול להצליח בג'י ליג. סגנון המשחק שלו די מתאים לליגה הזו, יותר מרוב השחקנים שמגיעים מאירופה (נגיד איזה זוסמן או דברת, שהיו לגמרי נאבדים שם). הוא אוהב את הכדור ביד ויוסג' גבוה ולא ביישן ומתחבא בפינות. גם מבחינה אתלטית הוא יכול להתמודד והוא גם מגיע עם ביטחון אחרי שהוביל קבוצה באירופה. 15 נק' ו-6 אס' למשחק נראה לי די הגיוני עם קצב המשחק הגבוה וההגנות חסרות המחייבות. ומה אז? האמת שגם אם זה המצב, החלק המסיים גם של התסריט האופטימי וגם של זה הפסימי לא נשמעים מופרכים. כלומר סיכוי לא רע שיעקב מסיים את העונה בליגה אחרת ויחי ההבדל הקטן.

טיפה ממה שכנראה מחכה בקרוב לשרף בלי מהפך משמעותי ביכולות, ובמצב שלו עכשיו כבר דרוש גם לא מעט מזל:

* הלייקרס חותכים את דלטון קנקט שהם בחרו במקום ה-17 בדראפט 2024 והגיע אליהם כהבטחה גדולה אחרי שנה אדירה במכללות.
* ממפיס חותכים את וולטר קלייטון ג'וניור, השחקן הכי טוב של אלופת המכללות פלורידה רק לפני שנה והבחירה ה-18 בדראפט 2025 (לפני שרף וולף).
* מוקדם יותר, שארלוט חתכו את רוב דילינגהם, שרק לפני שנתיים מינסוטה שילמה מחיר יקר כדי לקבל אותו בדראפט מהספרס שבחרו אותו במקום ה-8 בדראפט 2024. שנה הספיקה לטימברוולבס כדי להתייאש ממנו וגם בשיקאגו ושארלוט החלשות לא רצו אותו.

ויש עוד לא מעט דוגמאות מהשנים האחרונות של בחירות סיבוב ראשון, אפילו לוטרי, שאפילו לא מסיימים את חוזה הרוקי שלהם:
מדראפט 2023 בחירות לוטרי כמו ג'ורדן הוקינס ועוד בחירות סיבוב ראשון כמו הו שיפינו, דריק ווייטהד וניק סמית' כבר לא בליגה.
מדראפט 2024, ריזאשה כבר לא בקבוצה שבחרה אותו בבחירה הראשונה (אטלנטה קיבלה עליו תמורה מינימלית). עוד צרפתי, טיז'אן סאלון, שנבחר על ידי שארלוט במקום השישי של הדראפט הזה (ולדעתי היה כתוב עליו באסט כבר ברגע הבחירה) גם נראה בדרך החוצה מהליגה. אולי גם קודי וויליאמס (האח של ג'יי דאב), שנבחר עשירי.

וולטר קלייטון זה דבר מגניב מאד, שיבוא למכבי

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

האם בתקופה הזאת גדלה השכיחות של רוקים בסיבוב הראשון שלא מסיימים 4 שנים בקבוצות שלהם?
לפני האפרונים, לכאורה מה אכפת לקבוצה שיש לה שחקן שנה שלישית-רביעית בליגה על חוזה נוח, גם אם הוא לא מממש את מה שציפו ממנו.
האם עכשיו השינוי הוא שמנסים לחסוך גם בחוזים שכאלה?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

טופיץ' הבא בתור?

במקרים שהזכרתי למעלה, לא מדובר על חיסכון כספי. אלה שחקנים יחסית זולים וקבוצות כמו ממפיס ושארלוט לא מודאגות מהתקרה. ממה שאני מבין זה פשוט עניין של למי נותנים עדיפות בסגל. כישרון חדש נכנס לליגה כל שנה, שחקנים ותיקים עדיין בסביבה, והקבוצות לא מחכות לאף אחד.

ממפיס למשל היו צריכים לעשות רוסטר קראנץ' כי היו להם יותר מדי שחקנים חתומים. בסופו של דבר זה היה בין קלייטון לבחירות סיבוב ראשון אחרות שעדיין לא השלימו חוזי רוקי מלאים והגיעו מקבוצות אחרות -- כריס מרי, טיילור הנדריקס, אומקס פרוספר ומיכה פיבי. שבע הבחירות של ממפיס עצמה בשנתיים האחרונות -- בוזר, אידי, קאוורד, וולס, ג'קסון, ספנסר ולופז -- לא היו כמובן על הסכין, וגם לא השחקנים שהם הביאו לקבוצה לאחרונה בטריידים והחתמות חפשיות כמו טיי ג'רום, ביף סטו, ג'רמי גראנט, וקווינטן פוסט. אז הם החליטו לחתוך את קלייטון ופיבי, שזה די הגיוני. אגב, עוד לפני זה הם חתכו את דיאנג'לו ראסל וקיי סי פי, שגם היו על חוזים.