סל ניוז

לא, על סמך הטיעון שמיקי הוא שחקן בית ופארקר לא. גם כמות השנים פועלת לטובת מיקי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

עמוס וראי: דיברתם על טקס הפרידה במשחק של מיקי. בזמנו הלכתי על הקצה והעליתי אותו במלואו ליו טיוב. הטקס לקח שעה ו-52 דקות! זוועה.

מיקי שיחק בשנים שהיו שחקני ענק באירופה, פארקר שיחק בשנים ששמי הכוכבים באירופה היו הרבה פחות נוצצים.
מיקי גם תמיד היה בטופ של הגארדים באירופה.
אולי הוא לא אסתטי כמו פארקר, אבל הוא סקורר גדול יותר וווינר ומנהיג ענק והסמל הכי גדול שהיה למכבי ובכלל לספורט קבוצתי בישראל. אין אף סרט שבו פארקר נמצא לפניו. זה סוג של חטא לשמוע דבר כזה.... אני בכלל חשבתי שעצם זה שהזכרתי את מגי לפניו זה חילול הקודש... אבל כנראה שכבר חלף מספיק זמן (מישהו עוד זוכר היום את point 9 )

אגב, בעיני כאמור מגי מדורג ראשון. ואני ממשיך לטעון אחרי שנים שלמגי הייתה אולי את מכבי הכי גדולה שהייתה אבל לצערו הוא שיחק בדור שבו שיחקו כמה מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורסל האירופאי ובראשן יוגופלסטיקה ספליט- הקבוצה הכי מדהימה שאי פעם נראתה באירופה. הקבוצות של פיני לא התמודדו מול קבוצות ברמה הזו. אף אחד לא יזכור את היריבות שלה מקופת פיני כקבוצות לפנתיאון.

בראי הזמן אנשים שכחו כמה מגי בשעתו היה המניה הכי בטוחה בכדורסל האירופאי ומי היו היריבות שלו. וויצ'יץ' אולי מלהיב יותר ומגוון יותר, אבל מגי היה הדבר הכי אפקטיבי שראיתי בצבע באירופה.

אגב, קצת מצחיק האיידוליזציה שפארקר עבר עם השנים. אני עוד זוכר את העונה הראשונה שלו כשניסיתי לומר לכל אדם שיש פה חתיכת שחקן, אבל אנשים ביטלו אותו וטענו שהוא נחמד אבל לא יותר.... והיום הפכו אותו למייקל ג'ורדן ולשחקן הכי אסתטי בעולם כולל NBA... (לאלכס אינגליש, קלייד דרקסלר ואפילו קובי בראיינט יהיה הרבה מה להגיד על זה)
פארקר הוא אחד השחקנים היותר טובים שהיו בארץ בפרט ובאירופה בכלל. אבל אחת הגדולות שלו היא גם אחד החסרונות שלו. לפארקר יש אופי של שחקן משלים. הוא ה-סקוטי פיפן באופי שלו. לכן מכבי של הכדורסל הקבוצתי הנהדר שפיני הקנה לה, הייתה כה מצליחה. אני לא בטוח שמכבי שהייתה בונה עליו כאלפא דוג ופוקאל פויינט של ההתקפה, הייתה מגיעה לאותם ההישגים.
מהבחינה הזו הוא לא לי ג'ונסון ולא מייק מיצ'ל וגם לא מיקי ברקוביץ'.
אבל או שאנשים כאן מאוד צעירים או שהזכרון קצר מאוד. אבל זה טבעי. בכל בחירות כאלו שעושים יש יתרון גדול מאוד לכוכבים האחרונים.

מכל מקום, אני האחרון שיצא נגד פארקר, מת על השחקן הזה ואני אפילו הייתי מדרג אותו בין 3-4 (בכל זאת ארל וויליאמס). אבל שיהיה ברור שאני חושב שככשרון נטו- קני בארלו, מייק מיצ'ל ובטח שלי ג'ונסון לא נופלים ממנו ואף עולים עליו בפרמטרים מסויימים.

בנוגע לדיון צ'ורה - גריפית שלכם. אז קודם כל, צ'ורה בהחלט היה הכוכב של מכבי וכך היא גם נראתה... גריפית כמו שעמוס תיאר, עבד בעיקר בתחילת המשחקים ואז דעך.
אבל אם כבר הבאתם שני שחקנים שלא הביאו את מכבי לשום מקום, אני בהחלט מעדיף עליהם את אלכסנדר שהיה הרבה יותר טוב ויציב. אבל על כל אלו את רנדי וייט שהיה אחד הזרים הכי מהנים שהיו מכבי. הפאוור הביפי ששנים חלמתי שיהיה למכבי. נהניתי מכל דקה שהוא היה במכבי. הייתי מדרג אותו גבוה למדי (לקראת האמצע) ולא בשוליי ה40.
ואם אנחנו כבר שם, גם את מרכוס פייזר אני מעדיף על פני גריפית וצ'ורה.
הפעם היחידה שצ'ורה באמת הרשים אותי בקריירה שלו הייתה דווקא כשהוא היה בי-ם...

קני בארלו? מוק, נסחפת לגמריי. בארלו היה שחקן זר טוב אבל לא ברמה שציינת.
הדיבורים על פארקר כ"פארקר" היו כמובן לא בקדנציה הראשונה שלו אלא רק בשנייה.
לגביי רנדי וויט- אולי היה שחקן מגניב וכו', אבל דורג בדיוק איפה שצריך. היה לא יציב , לא שחקן שאתה יכול לסמוך עליו לאורך זמן.

רנדי וויט וגריפית ששיחקו בצוותא במכבי היו כישרונות גדולים ויכלו להיות טובים בהרבה באותה עונה אם ילובאץ' השפמנון לא היה מסוכסך איתם ,אני זכור שבסיום אותה עונה הם אמרו שהוא הוריד להם את כל החשק לשחק כדורסל(אם אני זוכר נכון וויט קיבל קנס כספי גבוה באותה עונה בגלל עימות עם המאמן הקרואטי)

אני זוכר בוודאות, ת'רד שאני אישית פתחתי בסלניוז, לפני המון שנים, מיד אחרי המשחק העצום של פארקר נגד וילרבאן (לא זוכר כמה הוא קלע, אבל המון). ובו ניסיתי לטעון שפארקר הוא אחד מ 15 הסווינגמנים הטובים בעולם, או משהו כזה.
יכול להיות (בעצם בטוח) שטעיתי אז. אבל מה שאני מנסה לומר פה, הוא שאני ממש לא גימדתי אותו בזמן אמת, אלא אדרבה, אם כבר - הפוך. שום אידיאליזציה עם השנים ושום בטיח.

וכן, נו, המשחק של פארקר הוא מאד אסתטי. מבחינה אסתטית נטו, אני חושב שהוא אולי נופל מקובי, אבל בממש מעט.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זה המשחק שהוא השיג 47 נק' מדד. ולפארקר היה את אחד הג'אמפ שוטים היפים שראיתי מימיי. מבחינה של אלגנטיות של תנועה הוא היה מהיפים שראיתי.

מוק, את אינגליש אני פחות זוכר, אבל את קובי ודרקסלר ראיתי מספיק פעמים בכדי להגיד שבעיני פארקר שחקן אסתטי יותר מהם. הבעייה של פארקר, כמו שציינתי, זו התחושה שהוא תמיד השאיר לי שהוא יכל לעשות הרבה יותר. אם ניקח את אותו משחק מול וילרבאן, זה אחד המשחקים היחידים שלו שאני זוכר שבהם באמת היה נראה שהוא העביר להילוך חמישי לאורך כל המשחק ואז הוא פשוט היה מדהים, זה לא רק ה-33 נק' אלא גם שני בלוקים אדירים שלו (אחד במתפרצת של הצרפתים שלא היה אמור להיות לו שום סיכוי להגיע לכדור), אבל בהרבה משחקים הייתי מקבל את התחושה שהוא פשוט משייט, עד שמכבי הייתה נכנסת לבעייה מבחינת תוצאה, הוא היה לוקח 3-4 התקפות על עצמו עם הפייד-אווי המדהים שלו ועוד איזו מסירה או שתיים, וחוזר לנמנם. בכלל פארקר כחוסם היה קצת אנדרייטד, הבלוק שלו בתחילת הפיינל פורטי-פור פשוט גמר את המשחק עוד לפני שהוא התחיל ואני זוכר עוד כמה כאלו.

בכל מקרה, אני לא בטוח שכשחקן הוא היה עדיף על מגי, אבל אני כן חושב שהוא היה עדיף על מיקי. מה שכן, אני לגמרי יכול להבין את הדירוג של מיקי וברודי בראש הרשימה כסמלים הכי גדולים של מכבי שגם היו שחקנים גדולים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

2 משחקים גדולים נוספים של פארקר היו בסיינה בחוץ, הראשון ב-2004 והשני ב-2005, בהם קלע 30 ו-29 נק', כולל סל אחד אדיר לשלוש לקראת הסיום + עבירה.

בארלו היה שחקן אדיר. אחד הזרים הכי טובים שראיתי במכבי ובקלות.

אורן, רנדי ווייט לא דורג בכלל...

מסכים שפארקר היה אחד הדברים הכי אסתטיים באירופה וכן, התנועה שלו יפה בכל רמה. אבל צר לי בNBA ראיתי לא מעט שחקנים אסתטיים לא פחות שעושים את זה על בסיס יומי הרבה יותר פעמים.

רוני, עבורי אלכס אינגליש הוא הדבר הכי אלגנטי ואסתטי שראיתי מימיי. קלאס אחד מעל קובי ודרקסלר הם שהם שירה בתנועה עבורי.
כולם יודעים שקובי הוא לא מחביביי וזה בלשון המעטה... אבל כשזה מגיע לתנועה שלו ולקלילות שבה הוא חותך את האוויר כאילו הכל מאט סביבו, אי אפשר שלא להתפעל מזה. והוא עושה את זה באינטנסיביות ערב אחר ערב. 40 פעמים במשחק ולא 6-7 כמו פארקר. בעיניי הוא ודרקסלר היו הרבה יותר מושלמים בתנועה (שהיא ארוכה יותר) מאשר פארקר.

אני יכול להביא עוד רשימה של שחקנים מהקלאס הזה אבל לא אעייף את קוראי הפורום... פארקר הוא בהחלט ברמה הכי גבוהה מבחינת יופי ואסתטיקה. הוא פשוט עושה את זה הרבה פחות.

מה שמוביל אותי לנקודה שרשמת שהוא משאיר תחושה שהוא יכול היה לעשות הרבה יותר. אבל אני חושב שכבר כתבתי על זה, זו הגדולה שלו והחסרון שלו.
הוא שחקן משלים באופי שלו, זה גם מה שהפך אותו לכ"כ מצליח במכבי של פיני. שים שם סקורר גדול ממנו וזה לא היה נדבק. אבל זו גם תחושת הכמעט שהוא מותיר לך בבטן.
בסופו של יום, אני מעדיף אותו כך. זה מה שהופך אותו לשחקן כ"כ מיוחד.

פתאום קלטתי שרנדי ווייט לא נכנס לרשימה. באמת אחד הזרים המהנים שהיו במכבי, עם התחת הענק שלו והחיוך הזכיר לי את בארקלי. צריך להיכנס לרשימה במקום פארגו (לא הייתי מכניס שחקן ששיחק שנה אחת ועזב בטונים צורמים, אפילו שנתן סדרה אחת לפנתאון). האמת שגם לטרנס מוריס מגיע לפני פארגו (השחקן הטוב ביותר בקבוצה שהגיע לגמר האירופי).

יש סיפור אחד ידוע על אחד האימונים באותה העונה.
ילובאץ' התעצבן באמצע האימון על וייט וצעק עליו שהוא לא שומר ונותן לגריפית' לעשות מה שהוא רוצה.
הוא רצה להגיד לו שהוא רוצה לראות אותו חוסם את גריפית', ואמר כך:
"go give rashard a banana", כשבננה בקרואטית זה בלוק.

אתם יכולים לתאר לעצמכם את ההמשך, כשחלק מהשחקנים והצוות היה צריך להחזיק את וייט שלא ילך להרביץ לילובאץ'...

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

יש לך מזל שפלאש לא מתעניין במכבי. האמת מוזר שהגלאי קובי שלו לא צפצף.

בטופ 10 הייתי שם את :
מיקי
פארקר
מגי
ניקולה
שאראס
ברודי
ג'מצ'י
אולסי פרי
ארל ויליאמס
קטש
ואחריהם:
נדב
בוטרייט
לי ג'ונסון
מקדונלד
האפמן
לו סילבר
מייק מיצ'ל
דריק שארפ
מוטי דניאל
מוטי ארואסטי
דורון שפר
מרסר
בארלו
באסטון
פרקינס
טרנס מוריס
בורשטיין

צ'ורה ללא ספק צריך להיות כאן ולפני חלק לא קטן מהזרים שמופיעים כאן וגם ראנדי וייט שלטעמי היה סוג של ארואסטי, ג'ינגי' עם לב ענק ופייטר של הלייף אפילו שנולד בלי נמשים
מיקי ענק אבל לדעתי הראייה הנוסטלגית קצת מעוורת.
מיקי מעולם לא היה באירופה מה שפארקר ושאראס היו.
מיקי היה הכוכב שלנו, פארקר ושאראס בשיאם היו השחקנים הכי טובים בכל אירופה והרבה יותר בלתי עצירים ממיקי.
גם ארל וויליאמס לזמנו היה כוכב יותר גדול לטעמי ממגי והגיע למשחקי הגמר כמו שמגי מעולם לא הגיע.
אין מה לעשות, יש כל כך הרבה ווינרים ענקיים ברשימה הזו שאני פשוט לא יכול לתת למגי טופ 5.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

כמו שהסבירו מקודם,להיות הכי טוב באירופה זה קצת פחות פונקציה כאשר הכי טובים ביבשת נמצאים בNBA.

ומיקי(לדעתי לפחות) בשעתו נחשב לאחד מהסקנד גארדים הטובים ביבשת,לצד ריבה ודאליפגיץ'.

_________________
מה התועלת?

ויליאמס לדעתי לא היה נחשב לגדול יותר באירופה ממה שמגי היה. שניהם היו כמעט בלתי עצירים לשעתו. קווין היה קולע יותר, ארל היה מוריד יותר ריבאונדים.

מגי היה מאד עציר ברגע שהסנטר מולו היה גדול וגבוה.
כל פעם שהוא נתקל במגדלים כל הקליעות שלו בסיבוב היו כושלות.
ארל היה פחות קונסיסטנטי בקליעה בעונה הרגילה אבל ארל נשאר אותו דבר במאני טיים בעוד שכולנו יודעים מה נתן מגי במאני טיים בגמרים שהוא הגיע.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

מיקי היה אחד הגארדים הטובים באירופה בסוף שנות ה 70. הוא לקח MVP של היורובאסקט ב 79.

אחד מהגארדים הטובים באירופה זה נכון ואני לא חולק על זה.
אני עדיין חושב שפארקר היה הרבה יותר דומיננטי ממנו וגם שאראס.
וחוץ מזה בדיוק כמו בדיונים על ראסל מול מג'יק או קובי.
מיקי שיחק בכדורסל מיושן ולא בכדורסל המודרני.
פארקר שיחק באירופה כדורסל שהיה שווה הרכב פותח ב-NBA בקבוצה בינונית.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

אז כנראה שלא היו יותר מידי מגדלים בתקופה ההיא, לאור העובדה שלמעט העונה האחרונה שלו במכבי (שהייתה כושלת של כל הקבוצה) לא היו לו כמעט משחקי נפל באירופה ,גם לא נגד סאבוניס, וגם חלק מהמשחקים שלו מול מנגין נגמרו עם מספרים מצוינים, שלא לדבר על סנטרים שהיו סתם גבוהים כמו גרג ווילצ'ר של אריס, רומאיי, או בארץ למשל לבן מרסר.

מצד שני, לארל היו באופן יחסי יותר משחקים בהם היה בינוני מאוד בהתקפה לעומת מגי. אני מסכים כמובן לגביי הנצחון שלו על מגי במשחקי הגמר: ארל נתן 2 משחקי גמר נהדרים (80- 31 נק', 81- 19 נק' ו-18 רב') ועוד אחד בינוני. למגי היה אחד בינוני (87) ועוד שניים חלשים (88,89, כשההוא של 89' חלש ממש, ב-88' הוא עף החוצה ב-5 עבירות בתחילת החצי השני).

וגם אחד,ולאדה דיבאץ' שהוא נתן משחק עצום מולו בחצי גמר של 1988...

_________________
מה התועלת?

מול דיבאץ הוא נתן 2 משחקים נהדרים: בבית הגמר 88' 29 נק' ו-19 רב' ביד אליהו. את המשחק הזה אפשר לסייג ולומר שפרטיזן כבר הבטיחה עלייתה לפיינל פור אבל אחרי שבועיים, כמו שאמרת, הוא קלע עליו ועל יתר הגבוהים של פרטיזן 34 נק' ו-13 רב'

אם דריק פה די גבוה אז גם וילי סימס צריך להיות
ולגבי הזרים אם מכניסים את מייק מיצ'ל ואלכסנדר אז גם
נוריס קולמן, באק ג'ונסון וונדל אלכסיס וטרנס מוריס
צריכים להלקח בחשבון

הנה רשימת 20 הקלעים הגדולים של מכבי
לפי הרשימה הזו גם בלו צריך להיות ב-40 הגדולים

1. מיקי ברקוביץ' 3,588

2. דורון ג'מצ'י 3,262

3. קווין מגי 2,081

4. אולסי פרי 2,077

5. לו סילבר 1,999

6. אנתוני פרקר 1,804

7. דריק שארפ 1,749

8. ניקולה וויצ'יץ' 1,730

9. נדב הנפלד 1,519

10. ג'ים בוטרייט 1,481

11.טל ברודי 1,378

12. ארל וויליאמס 1,227

13. טל בורשטיין 1,214

14. מוטי דניאל 1,149

15. נייט האפמן 1,137

16. עודד קטש 1,111

17. ליאור אליהו 1,097

18. לי ג'ונסון 990

19. דיוויד בלו 942

20. לבאן מרסר 938

21. מייסיאו באסטון 929

22. דורון שפר 926

23. אריאל מקדונלד 874

24. מוטי ארואסטי 873

25. קן בארלו 867

26. שרונאס יאסיקביצ'יוס 711

27. גיא גודס 707

28. רדיסאב צ'ורצ'יץ' 652

29. גור שלף 649

30. ווילי סימס 604