סל ניוז

לרגל ההחתמה של אנדודי איבי, שחקן שנתן עונה סטטיסטית מצוינת בקבוצה שנהנתה מעונה מצוינת, אבל אחרי העזיבה נטען עליו שאי אפשר היה לשחק איתו והוא היה שיכור ומשוגע וכו', זה זמן טוב לבחון את הסוגיה.

איזה שחקנים יש שהתדמית שלהם היא שלילית מאוד, שעוברים מקבוצה לקבוצה תוך ייחוס של סרטניות ואי התאמה קבוצתית, אבל שבפן המקצועי זה לא בא בכלל לידי ביטוי (להלכה או למעשה)? ואני לא מדבר על הד קייסים מובהקים שגם מוכיחים את זה על המגרש, כמו קימאני פריינד או גילברט ארינאס. גם לא על קני וויליאמס (שנטחן מכל הכיוונים ממילא...).

בארץ, בשנים האחרונות, יש שתי דוגמאות מובהקות - קילינגסוורת' ודווין מיטשל. דוגמאות נוספות, בארץ, באירופה או בNBA, יבורכו.

(דעתי האישית היא שמדובר בחצי אגדה אורבנית, שגם אם זה נכון לפעמים זה הרבה יותר תירוץ או תדמית שאוהדים אוהבים להדביק לשחקנים שהם לא אוהבים)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

דורון ג'מצ'י, לפחות בחלק משנותיו במכבי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ג'יילן רוז?

קימאני פריינד?

_________________

אני חושב שהדוגמא הכי "עכשווית" מבחינת שחקנים ישראלים היא עומרי כספי. הוא אמנם לא חזר לשחק בארץ מאז שהגיע ל- NBA, אבל עוד לפני כן הייתה לו גישה של "אני לפני כולם". בנבחרת הוא מרבה לעשות ככל העולה על רוחו, והיו כמה קייצים (בהם הוא כן החליט לשחק עם הנבחרת) שגם חבריו, שבחרו להישאר בעילום שם, הטיחו בו דברים קשים.

מאדים, הזכרתי את קימאני פריינד. לגביו אין ספק לגבי הסרטניות ואמנם בהפועל היה אפקט דרוקר אבל בשורה התחתונה הוא גם נכשל מקצועית. לעומתו קילינגסוורת' קידם את כל הקבוצות ששיחק בהן בארץ (אאל"ט), נתן סטטיסטיקות מצוינות, ועדיין שומר על התדמית הסרטנית בהתמדה.

ג'אפר, אני לא בטוח שהבנת את הכוונה שלי, אבל בכל אופן, לאור הקמפיין הקודם של הנבחרת (סוף סוף העפלה בלי צורך להזדקק להזדמנות האחרונה וטורניר אישי מצוין סטטיסטית) יכול בהחלט להיות שזו דוגמה טובה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לגבי קילינגסוורת', אני מודע לתדמית הבעייתית ואף "זכיתי" להנות ממנה מקרוב חצי עונה, אבל במשחק האחרון שלנו בנתניה (הפסד בסיבוב השלישי) הוא נראה שונה: האיש של פרנקו על המגרש והמנהיג של הקבוצה שלו, פרנקו כל הזמן דיבר איתו והוא כל הזמן עודד את השחקנים, אם אני זוכר נכון לאו דווקא במשחק טוב שלו, בקיצור, ממש לא סרטן. אולי הרגיש שיש לו משהו להוכיח מול קבוצה שהעבירה אותו באמצע העונה, בין השאר בגלל התדמית הבעיתית, או שעבר איזה שינוי.

ב-NBA מארברי ואולי גם המאמן שזרק אותו פתאום בתחילת העונה.

_________________
13.6.13 לא תגנוב...

וויל סלומון? אני חושב שזו הדוגמא שבה התועלת הכי עולה על הנזק, במידה ובכלל היה כזה.

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

אלן אייברסון
סטיב פרנסיס
סטפון מרבורי
גלן רובינסון
ג'יילן רוז
לארי יוז
דיוויד אנקראם
קיבו סטיוארט

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מישהו מהשחקנים האלה (למעט ארגיואבלי אלן אייברסון) הוביל קבוצה להצלחה?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

רוז הוביל את אינדיאנה בדקות, נק' ואסיסטים בעונה שהם הגיעו לגמר מול הלייקרס.

ראובן, אני כבר מזמן נוהג בפוסטים ארוכים במוד של קריאה אקדמית.

_________________

הפוסט שלי היה ארוך?!

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

דוויט האוורד?

:

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

יובל נעימי שאפילו שחקן צנוע ונחמד כמו דיז'ון תומפסון אמר לגודס שהוא סרטן בחדר ההלבשה והוא לא היה היחיד באותה עונה שאמר דברים קשים על השחקן.

ראשיד וואלאס הוא אולי הדוגמא המובהקת לשחקן שהוא בהחלט שחקן מאד בעייתי בחדר ההלבשה, אבל כשהסיטואציה המקצועית טובה הוא שחקן סופר תורם.
למה בדיוק ג'יילן רוז נחשב כסרטן?
גם לארי יוז וגלן רובינסון ממש לא מוגדרים אצלי כסרטנים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

חנוכי

_________________
ג'ינג'י: מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."

ג'יילן רוז נחשב לשחקן סרטני ביותר. היה לו מוניטין של בנאדם מחורבן ובשתי הסיטואציות שבנו עליו, הוא חרב קבוצות (אינדי ושיקאגו)
וזה האיש שאינדי בנתה עליו שיירש את מילר.

גם הביג דוג היה נחשב לשחקן נוראי בחדר ההלבשה וכזה שדואג רק למס' 1.

לארי יוז עשה לעצמו קצת רידמפשן בקליבלנד אבל הוא גם כן היה נחשב לסרטן קבוצתי.

השמות שגימל הביא ראויים בהחלט.

הסיפור של שיד הוא סיפור של סיטואציה, מאמן, קהל. שיד היה כ"כ מוקצה בפורטלנד עד שהחיבוק שלו הוא זכה בפאלאס עשה את כל השינוי.
יש כמה שחקנים שהיו נחשבים לסרטנים רציניים והצליחו בסיטואציה אחרת להפוך ללב של קבוצה. גם רון ארטסט וסטיבן ג'קסון עברו תהליך דומה (וחזרו אח"כ לסורם...)
אגב, הדוגמא הכי טובה לסרטן שהפך מועיל הוא מישהו אחר מאותה דטרויט- צ'ונסי בילאפס. היום עם התדמית של הווינר והמנהיג אנשים קצת שוכחים שבתחילת הקריירה שלו לאיש הייתה תדמית יותר גרועה מאשר זו של סטף מרבורי.

גם מחמוד עבדול ראוף ובונזי וולס לא הבריקו מתדמית נקיה מסרטנות.

יש סיפור על ג'יילן רוז וג'יי ויליאמס בשיקגו. בנצחון הראשון (מתוך לא הרבה) באותה עונה, ג'יי ויליאמס היה 0/5 מהקו. רוז, חבר טוב לחדר ההלבשה הגיב ואמר ש"באן בי איי אנחנו פשוט קוראים לזה צ'וקינג".

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

חנוכי...?!

אכן.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

חנוכי?

נמק, פרט והבא דוגמאות

_________________
"נתתי לו גם כמה טיפים משלי, עזרתי לו קצת, ואת כל מה שאמרתי לו, ושאחרים אמרו לו, הוא יישם ישר במשחק" - עמית תמיר מגלה את סוד ההצלחה של דוויט הווארד