סל ניוז

הקאבס ביתרון קל 43-39. הרפטורס ללא לאורי.

יותר מאוחר הספרס במשחק החוץ הכי קרוב שיש בהיוסטון ללא פרקר. מקווה שמרי יקבל את החמישיה כמו בעונה הרגילה. הילד טוב.

לברון עלה על השיטה להשיג מנוחה. נצח את הסדרה שלך בסוויפ ותן ליריבות להקיז דם ב-6 משחקים בזמן שאתה נח.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

פלייאוף די משמים. הקאבס והלוחמים מטיילים.
הספרס ובוסטון עם סדרות טובות.
הרפטורס יכולים להתחיל לחשוב מה עושים ביולי עם איבקה ולאורי.

הספרס מתקשים בהתקפה. 23 נק ה15 דק.
אפילו פופ בראיון בין הרבעים אומר שזו ההתקפה הכי רעה שהוא ראה בחייו.

אין דבר יותר מהנה מלראות את השופטים שלא קונים את השטויות של הרדן בפלייאוף.

הרדן ממשיך לנסות את השטויות שתמיד קונים בעונה (וכעת גם תומאס עושה ועוד כמה עושים) וכל התקפה זורק את עצמו על גאסול שמקבל אותו בחילוף ולא מקבל את השריקה. כעת מנסה שלשה וגאסול נופל עליו והשופטים שורקים לו לשלישית.

חצי טוב מאד של אולדריג. 12 נק אבל המפתיע הוא דווקא שהוא נתן הגנה ממש טובה. סטריפים יפים וגג בסיום הרבע.

הגנה של הספרס זה בית ספר. פאו במשחק טוב.

ראיתי את המשחק בוויפי של מטוס וזה עבד בדיוק כמו שנשמע

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

WiFi In an airplane?

Gosh At least you weren't
Flying united

_________________
לספרים רק את החטא והשופטת
פיתאומית לעד, עיניי בך הלומות

אז מה, סופטריג' כבר פחות סופט, סטריאני?
פופ עשה את מה שהוא אולי הכי טוב בו מבין מאמני הנ.ב.א, וזה להגיע עם תוכנית מסודרת ומפתיעה שאף אחד לא חשב שהיא אפשרית.
פתאום כל החולשות של הספרס מתגמדות, וכל החורים של יוסטון מתרחבים לבורות
לא יודע אם זה יספיק לניצחון בסדרה, אבל פופ שוב מראה למה הוא נחשב לטופ של הטופ, עם ניצחון חוץ ענק בסגל מוגבל שכולם כבר קברו רק לפני כמה ימים

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

היו לו ארבעה בלוקים אבל בלוקים רכים

אמרו כבר במעלה הת'רד שתענוג היה לראות העבירה שהארדן קיבל כשכפה מגע בזריקה שלו לשלוש, הברקה של השופטים שבכלל היו טובים במשחק ושרקו שריקות שנראו לא הגיוניות במבט ראשון ומבט שני כבר הראה למה זה המקצוע שלהם ושלנו להיות בטטות כורסא ולקטר עליהם

פופ שיחק אותה בענק, התקשורת הייתה בטוחה שקאווי הולך להיות הרכז כמו שהיה בסוף משחק מספר 2 אבל הוא מביא את הילד מבחירה מספר כלשהו בדראפט ונותן לו לרכז את הקבוצה עם המאזן השני בטיבו בNBA במשחק פלייאוף. סך הכל הוא שיחק 14 דקות והיה עם ה+- הכי טוב בקבוצה, כמובן שזה לא אומר שהוא היה השחקן הכי תורם בקבוצה אבל קוריוז + זה אומר שהוא לא גרם לירידה ברמה של החמישיה.
בפעולות האישיות שלו, בעיקר בהתקפה היה ברור לגמרי שהוא לא ברמה
בהגנה הוא לא עשה שום דבר מיוחד חוץ מלהגביל את הסוויטצ'ים, לא כל פיק קיבל חילוף, היו שחקנים שלא ביצעו עליהם חילוף (איך קוראים לזה מתחת החסימה, לא?)

אני עדיין מהמר על יוסטון בסידרה, יותר מידי סקוררים לא הגיעו למשחק הזה, והשליטה שלהם מתחת לסל של הספרס בלטה עם 14 ריבאונדים כאלה. פאו לא ריבאונד משהו, גם למרכוס הוא לא משאבת ריבאונדים, קאווי שומר על גארדים ככה שהוא מצליח להגיע בזמן לריבאונד הגנה. וזה יכול להיות משהו שיוסטון יכולה להשען עליו

יש לציין שמורי פתח העונה 8 פעמים כאשר TP לא שיחק.

אוריאל, אתה צוחק?
בהגנה לא עשה שום דבר מיוחד?
תראה לי אחד שחשב על הצרחה בין קוואי לאולדריג', כך שאולדריג' שמר את אריזה וקוואי (או גרין לפרקים כאשר קוואי עבר להארדן) שומרים על ריאן אנדרסון ולא נותנים לו מבט נורמלי לסל...
אז אריזה קלע 5 שלשות בחצי הראשון, וזה קצת החזיק את יוסטון בחיים
מצד שני, הוא לא נתן לאנדרסון ולו ויליאמס לראות את הטבעת, וככל הנראה החליט שהארדן, גדול ככל שיהיה לא ינצח אותו לבד.
את המשחק הוא ניצח בהחלטות הגנתיות ולא התקפיות!

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

היה גם מרתק לצפות בהקדם שומר על גאסול.
משחק לא גדול בהתקפה אבל חובבי ההגנה נהנו.

לא עודד, אני לא צוחק
זה שההגנה של הספרס הייתה טובה מאוד זה לא אומר שפופ הפתיע בטקטיקה הגנתית
קאווי כמעט תמיד שומר על האיום ההתקפי הגדול ביותר
ככה היה גם במשחק הזה.
אני מניח שאם אריזה היה מסתמן תוך כדי המשחק כאחד שיכול להכריע היינו רואים את קאווי עליו

אבל היה מעניין שהוא שם גבוה על סווינגמן ונמוך/סווינגמן על אנדרסון.
בכלל הספרס נשמרים מעבירות על האדם שבכה לא מעט. ככה זה שאתה רגיל 82 משחקים בשנה להכנס לתוך שחקנים ולקבל שריקה.

צר לי אוריאל, אבל אתה טועה בענק
למרקוס על אריזה, ובמקום זה גרין/קוואי על אנדרסון. אם זאת לא הפתעה/טקטיקה הגנתית, אני מתקשה לחשוב מה כן יחשב ככה בעיניך

זה אגב חיסל את המשחק של יוסטון לחלוטין.
הוציא אותם מהאיזון לחלוטין, והפך אותם מקבוצה קליעה קטלנית לקבוצה ש"בואו תנצחו אותו ב-1*1 של הארדן או בשלשות טועות של אריזה"
לגמרי עבד לו העניין הזה

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

רק נחזק את עודד ונציין שב-2005 פופ עשה דבר דומה מול פיניקס כששם את ברוס בוואן על שון מריון ואת טים דאנקן על קיו ריצ'ארדסון, מתוך כוונה להאט את משחק הריצה של פיניקס (מריון היה אחד הפינישרים החשובים של המתפרצות והניידות שלו בעמדה 4 הייתה נדבך חשוב בהתקפה של הסאנס) והיה מוכן להמר על שלשות של קיו ריץ' על דאנקן. גם אז זה עבד לו מעולה. בסדרה הזאת גם פופ קיבל החלטה שהוא מוכן לחיות עם הרבה נק' של אמרה, אבל כל עוד זה בא על חשבון שטף המשחק המהיר של פיניקס. אמרה קלע בסדרה הזאת בממוצע 37 נק', אבל כמות השלשות של פיניקס, אחוזי השלשות של פיניקס נפלו חזק. הסאנס קלעו בעונה הרגילה 110 נק'. מול הספארס הם קלעו 104 נק', ופעמיים לא חצו את רף 100 הנק'.
לפופוביץ' גם לא היה אכפת שנאש יקלע הרבה. הוא קלע 23.2 לעומת 15.5 בעונה הרגילה, אבל במקום 1.3 למשחק ב-43.1%, נאש סגר סדרה על 0.4 שלשות (למעשה 2 שלשות בכל הסדרה, שלשה בודדת בשני משחקים) ב-22.2%.
את מי שהוא כן חיסל לחלוטין זה את שון מריון. האיש קלע בעונה הרגילה 19.4 נק', 47.6% מ-2 נק', 1.4 שלשות ב-33.4%. בסדרה מול הספארס מריון נמחק בזכות הטיפול המסור של בוואן ל - 7.8 נק', 0.2 שלשות למשחק (למעשה שלשה אחת בכל הסדרה פלוס 2 משחקים שהוא אפילו לא זרק לשלוש) ב-14.3% ומהשדה הוא סיים עם 39.1%.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כבר בעונה הרגילה פופ ניסה את אולדריג' על אריזה (וזה עבד לא רע). החידוש היה שלפרקים גרין שמר את אנדרסון ולא את הארדן, שדווקא עבד פחות טוב בעיקר משום שאנדרסון חגג בריבאונד התקפה. צה"ל מנע ממני לראות את הסידרה ב- 2005 מול הסאנס, אבל גם בעונה הקודמת (בעונה הסדירה כמובן) מול הווריורס קוואי שמר את גרין ואולדריג' את בארנס. חלק גדול מהסדרה של OKC מול הווריורס דוראנט שמר על גרין ואיבקה את בארנס.

בכל המקרים האלו הרציונל דומה, ובכולם התנאים הבאים מתקיימים:
1. הסמול התוקף לא איום גדול והפאוור ההגנתי יכול להכיל אותו (אולדריג' את אריזה ובארנס, איבקה את בארנס)
2. הפאוור ההגנתי לא יכול להכיל בחילוף את מחזיק הכדור בפיקנ'רול (קארי והארדן)
3. הסמול ההגנתי (שבקרה אנו מדברים על שני שומרי על) יכול להכיל בחילוף את מחזיק הכדור וגם לשמור ביעילות את ה-4 התוקף בלי להיטרף בריבאונד (קוואי את גרין
ואנדרסון, דוראנט את גרין).

יתרון נוסף שאתה יכול (זה משחק סכום אפס) להשיג בלשמור מחוץ לעמדה, הוא שנוצרים גם בלבול בירידה להגנה, שכן לפחות שני תוקפים שיורדים עכשיו להגנה צריכים למצוא מישהו שלא שמר עליהם. במידה והם כן נשארים על מי ששמר עליהם, נוצרו לפחות שני מיסמצ'ים עוד לפני שבוצעה חסימה אחת.
הבעיה היא שלא תמיד זה לטובתך.. במשחק 3 היה נראה בעין בלתי מזויינת שבעיקר הספרס הרוויחו מכך. יוסטון קבוצה שחייה הרבה על שלשות במעבר, ולא זכורה לי שלשה אחת כזו. לעומתם היה נראה לי שהספרס, שבאופן כללי לא משיגים הרבה נק' במתפרצות, השיגו יותר מבד"כ. כאן אולי באה לידי ביטוי המשמעת של הספרס. ברור גם שהתזה הזו היא לא יותר מהשערה לא מבוססת

מה שגורם לי לתהות, יש פאוור בליגה שקוואי או דוראנט לא יכולים להכיל בהצלחה יחסית? היחידים שאני יכול לחשוב עליהם הם דיוויס- קוואי אולי לא מספיק ארוך בשבילו, וגריפין ורנדולף שיתכן והם חזקים ואגרסיביים מדי בשביל דוראנט.
לא בטוח אם זה מעיד יותר על קוואי ודוראנט (וגם לברון, באטלר וג'ורג') או על מות הפוואר הדומיננטי

מה שעמוס אמר רק מחזק את הטענה שלי שלא מדובר במהלך מפתיע במיוחד שהמאמן של אמרה, נאש ומאריון היה לא אחר מאשר המאמן של אנדרסון, אריזה והארדן

זה אולי נכון שהם לא יכולים "להכיל" את מספרי 4 הללו , אבל עדיין עולה השאלה האם הפאוורים בקבוצות שלהם יכולים לשמור עליהם טוב יותר . זה הגיוני שיהיו שחקנים לא רבים בליגה , שפשוט כמעט "לא ניתן" להסתדר מולם בהגנה פשוטה של אחד על אחד .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הטענה שלך - "בהגנה הוא לא עשה שום דבר מיוחד חוץ מלהגביל את הסוויטצ'ים, לא כל פיק קיבל חילוף, היו שחקנים שלא ביצעו עליהם חילוף (איך קוראים לזה מתחת החסימה, לא?)"

להגיד שהוא לא עשה שום דבר מיוחד, כאשר הוא שינה את הציוותים ההגנתיים לחלוטין, ועוד באופן שהוא לא טריוואלי לגמרי, זה פשוט לא נכון.
בלי קשר לגורם ההפתעה, שגם הוא לדעתי היה כאן
ראו איך יוסטון פשוט מתקשים להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנכפתה עליהם

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

הדרישות מעמדת הפאוור השתנו, יותר קליעה ומהירות ופחות כוח. שחקנים סטייל בוזר כבר כמעט ולא נראים והדאנקנים/גאסולים/גארנטים החדשים משחקים בעמדה 5 (למעט דייויס), מה שמשנה גם את עמדת הסנטר.

לפני עשור, קארל אנתוני טאוונס בהחלט היה עשוי למצוא את עצמו כפאוור, ושחקן כמו ניקולה ג'וקיץ לא היה יכול להיות סנטר מובהק מטעמי סייז וכוח.

ברגע שהדרישות מהפאוורים הפכו להיות קרובות יותר לעמדת השמאל, אז לסמולים קל יותר לשמור על עמדה 4 ולהפך. אולי זה גם הופך שחקנים שפעם היו מוגדרים כטווינרים ללגיטימיים יותר.