סל ניוז

אבל אתה זה שביקשת נתונים סטטיסטיים בתחילת הדיון עם סאבוניס...
אין לי שום בעיה עם ניתוח שלא ע"פ סטט', או לא על פי סטט' בלבד, או רק ע"פ סטט', אבל שתהיה עקביות קצת והתמודדות עקבית עם נתונים חדשים בדיון. נראה לי שזו הטענה של סאבוניס, שדברים שנאמרים על שרף, נאמרים גם על הליטאי, ולכן הפער בדירוג לא הגיוני בעיניו.
(גם בלינקים שאתה הבאת, יש הרבה חולשות וחוזקות דומות)

למען הסר ספק, במעט שראיתי את ליטאי אל מול הכמות שראיתי את שרף, נראה לי שהליטאי שחקן בטוח יותר משרף, יש בו משהו מעט יותר זורם במשחק, בעיקר בצורה שבה הוא משחרר כדור, אבל גם בתנועה שלו בהגנה, אבל אני גם לא חושב שיש ה סיבה לכזה הבדל בינהם.
מצד שלישי, אותן סיבות (+סטט' אגב) שבגללן אני מחזיק מקספארס יותר, הן הסיבות שבגינן חשבתי שקוזמה הולך להיות סופרסטאר בליגה

רק תוספת לגבי הקליעה של הליטאי. גארנט, העלית שתי אפשרויות לנסיגה שלו בקליעה: פציעה ביד ורגרסיה סטטיסטית. אבל יש גם אפשרות שלישית -- רמת התחרות. עד סוף דצמבר מכללות משחקות נגד רמת תחרות משתנה, כולל מול קבוצות חלשות שהן מביסות אותן בקלות. בחודשיים האלה יקוצ'יונאס קלע 42% משלוש. מתחילת ינואר מתחילים משחקי הקונפרנס, שכולם מול קבוצות טובות יותר. במשחקים הללו הוא קלע 26% מהשלוש.

ושוב אני לא אומר שהוא לא קלע יותר טוב מבן. יש לך טיעונים לגיטימיים לגבי סוג וכמות הזריקות, שגם כן שמתי אליהם לב. אבל נדמה לי שלא מעט אתה מבסס גם על סטטיסטיקה מהקו (למרות ש-6% הבדל בקריירה זה לא בדיוק משהו מוצק לבנות עליו) ועל איזשהו נראטיב שבעיני לא בטוח שהוא מוצדק. אני עוקב אחרי בן כבר שנים ולדעתי יש לו טאץ' טוב בקליעה. יכול להיות שצריך שם קצת עבודה על המכניקה (השחרור דווקא לא איטי), אבל זה לגמרי אפשרי. ולגבי סיומת בצבע, בסופו של דבר בן קלע כאמור באחוזים טובים יותר מהשדה. אולי בגלל זריקות חצי מרחק ואולי סיבות אחרות. אבל בסופו של דבר אלו נראים הבדלים מינוריים שאותי לפחות לא משכנעים לגבי הפערים הגדולים.

מנסה לעקוב אחרי עדכוני מוקים חדשים שיוצאים ובאופן הזוי גם במוקים מהשבוע האחרון הוא או נשאר אותו דבר או יורד וזה כשהוא נתן סדרה מעולה מול אולם,מראה שיפור בקליעה בתקופה האחרונה,גם מהעונשין וגם מה3 וגם היה לא רע בהגנה.
את סדרת חצי הגמר הוא פותח ביום ראשון, באופן כללי משחק מספר 5 של סדרת הגמר אמור להתקיים ב26 ליוני שזה יום אחרי הדראפט עצמו,כלומר בהנחה ואולם מגיעה לגמר שזו הנחה דיי סבירה,לא יהיה לו שום הכנה לדראפט.יתכן ואפילו לא יבצע מדידות בקומביין?

הנה משהו שכנראה לא יקרה, אבל אולי דווקא שווה לחשוב עליו.

נניח שעוברים עוד שבוע שבועיים ובן נשאר סיבוב ראשון גבולי ברוב התחזיות ואולי אפילו מתדרדר עוד קצת בלי לקבל הבטחות מקבוצות לבחירה בסיבוב הראשון. אולי שווה לו לחשוב על למשוך את השם שלו מהדראפט וללכת לקולג' שנה הבאה. אם אני לא טועה, לשחקנים בינלאומיים זה אפשרי עד 10 ימים לפני הדראפט, כלומר עד ה-16 ביוני.

יתרונות:
1. הזדמנות לשפר עמדות בדראפט. שנה מוצלחת כרכז מוביל בקולג', מתחת לעיניים של הסקאוטים, יכולה לעזור לשכנע את הספקנים.
2. עוד שנה שבה הוא הרכז המוביל עם הכדור בידיים והרבה דקות משחק, מה שלא בטוח בכלל שהוא יקבל בקבוצת ה-נבא שתבחר בו. בהחלט יכול להיות חשוב להתפתחות שלו.
3. כסף בטוח. עם הסכומים שרצים עכשיו בקולג', החוזה שלו יכול להיות יותר גבוה ממה שהוא ישיג כבחירת סיבוב שני וגם מובטח, בעוד שלבחירות סיבוב שני אין חוזה מובטח בליגה.
4. לא להיות כבול (עדיין) לקבוצה. בחירות סיבוב שני יכולות לבלות שנים בג'י ליג בלי לקבל הזדמנות של ממש אבל גם בלי יכולת לנסות את מזלן בקבוצה אחרת. אני חושב על כישרון מעניין כמו לאונרד מילר שנבחר 35 על ידי מינסוטה לפני שנתיים וכמעט לא זכה לשחק איתם למרות יכולת טובה בג'י ליג. הוא חתום על חוזה של 2 מיליון לשנה לעוד שנתיים (אופציית קבוצה) ואם הטימברוולבס לא נותנים לו ללכת הוא יכול לבזבז 4 שנים מהקריירה שלו בלי לקבל הזדמנות של ממש להראות מה הוא יודע.

עוד אלמנט "בשוליים" זה גם שאם הוא מושך עצמו מהדראפט - יוכל לשחק בנבחרת ישראל באליפות אירופה.
כמובן אם הוא חושב שההחלטה הזו יכולה לעלות לו במיליוני דולרים, אז הנבחרת תחכה בצד...
אבל אם באמת תהיה התלבטות משמעותית, אז אולי להיות גארד מוביל בנבחרת (אנחנו לא יודעים באמת מה ההיתכנות שמדר ובלאט יהיו בנבחרת, יכול להיות שקודקודי הנבחרת כן יודעים, ואולי גם ישתפו בכך את שרף...) זה חוויה לא מבוטלת, ומן הסתם הופעה מוצלחת יכולה עוד יותר להגדיל (מחדש) את "ההייפ" סביבו.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני ביקשתי שיצרף את הסטטס שיגבו את הטענה שלו, כי להערכתי הם לא היו אמורים להיות דומים, לפחות לא אלו שאני מייחס להם חשיבות בכל הנוגע לפערים הנוכחיים ביניהם (אחוזי עונשין וקליעה משלוש).
זה לא אומר שתמכתי בגישה של מיקוד הדיון בהשוואת סטטס סטנדרטיים.

ואני שוב אומר, הסיבה הפרוזאית לפער ביניהם טמונה בפרוספקטים שמדורגים מתחת לקספארס ומעל שרף, הם לא התאומים תומפסון שכל דיון בהם לפני שנתיים כרך אותם האחד בשני (ותוצאות הדראפט שכפלו את הדינמיקה הזאת).

מסכים לגבי הקונפרנס ונון-קופרנס ספליטס. עדיין קספארס נראה טוב בהתמודדויות נון-קונפרנס מסוימות וזה מה שחשוב. אנסה לצפות במשחק שלו מול רמה גבוהה יחסית של הגנת פרימטר ורים פרוטקשן.

בחלק שהדגשתי, הדגמת למה סטטס רגילים לא אומרים הרבה. הקליעה של שרף מחצי מרחק היא אלמנט חיובי חשוב מאוד בהערכה שלו כפרוספקט, אבל מה שחשוב לבחון (ביחס לקספארס ובכלל) זה את היכולת לסיים בצבע.

גם אני חושב שבהנחה שישאר גבולי לסיבוב ראשון בלי הבטחה,
אז שנה במכללות אם יבחר מקום מתאים יכולה לשים אותו חזק במפה.
בדראפט הבא יהיה בערך בן 20, עדיין גיל סביר לפרשמן.

קבוצות בכלל נותנות הבטחה? זה דבר נפוץ?
במיקום הזה בדראפט לא נראה לי ש-it's a thing

וזה שאין הבטחה לא אומר שום דבר.
בטח לא אומר שצריך לפרוש מהדראפט הזה.

אני חושב שבן שרף צריך ללכת על הדראפט הזה
ובעיקר לסמוך על הכישרון שלו.
אם הוא ברמה של שחקן נ.ב.א., הוא יהיה בנ.ב.א.
אני נוטה לחשוב שספורים, אם בכלל, מתפספסים.

בסופו של דבר, בגמר המערב קארוסו וריד לא נבחרו בכלל בדראפט
ו-וויגינס ומיטצ'ל נבחרו בסיבוב השני. אני נוטה לחשוב שגם מי שמתפספס בדראפט, מגיע לאיפה שצריך להגיע
(לא בקטע היפי אלא פשוט יש מספיק סקאוטינג והזדמנויות להראות מה אתה שווה)

לגבי ההבטחות של קבוצות מדברים על זה מפעם לפעם, אז כן זה קיים, לא יודע מה ההיקף.

לא בטוח שיש דבר מוגדר- רמה של שחקן נבא.

אם יפול לסיבוב השני זה יכול להיות בעייתי.
אם ילך למכללות, גם בזה יש סיכונים.
גיל ממוצע של שחקן טופ 15 בדראפט הזה הוא מעט מתחת ל-20, שזה הגיל של שרף בדראפט הבא.

אטט, זה בדיוק המיקום בדראפט שבו הבטחות הן משהו משמעותי (שגם קורה). שחקני מכללות שמיועדים לסוף הסיבוב הראשון לא פעם נשארים בדראפט בגלל הבטחה מקבוצה שהיא לא תתן להם ליפול לסיבוב השני.

וכן, פוטנציאלית יש הבדל גדול מאוד בין בחירת סוף סיבוב ראשון לבין בחירת סיבוב שני, גם מבחינת חוזה מובטח (ד"ש לדורון שפר, הלפרין, אליהו ומדר) וגם מבחינת המעמד בלא מעט קבוצות. נתתי את מילר ממינסוטה כדוגמא, אבל הוא לא היחיד. רוב שחקני הסיבוב הראשון לפחות מקבלים צ'אנס בליגה, בעיקר בשנתיים הראשונות. וגם כאן יש הבדל בין להיבחר 27 לבין להיבחר 15. שחקן שנבחר בחלק העליון של הסיבוב הראשון, כמו הליטאי, יקבל כנראה אפילו יותר הזדמנויות כי כבר יש כאן גם עניין של יוקרה עבור המנהלים והסקאוטים של הקבוצה ורצון להראות שהם בחרו נכון. אז לפעמים יש כאן עניין של נבואה שמגשימה את עצמה.

ברור שתמיד יש ג'ינובילי, דורט או קארוסו. אבל באופן עובדתי, כמו שהראיתי בפוסט אחר, 90% מבחירות הסיבוב השני לא נשארות בליגה יותר מכמה שנים. חלק מזה קשור כמובן לאיכות השחקנים מול אלו שנבחרו בסיבוב הראשון, אבל חלק גם לעניינים של מעמד והזדמנויות. ובעמדת הרכז, שבה אתה אמור לקבל כדור לידיים ולהוביל קבוצה, זה עניין סופר חשוב. קשה מאוד לעלות לכמה דקות פעם בכמה משחקים ולהראות מה אתה שווה.

קבוצות גם נותנות הבטחות בשביל שפרוספקט לא יגיע להתאמן בקבוצות אחרות - זו בעצם האינדיקציה שיש להבטחה משוערת, כשמדווח על פרוספקט שביטל אימונים נוספים מיד לאחר אימון שלו בקבוצה X. זה מה שקרה למשל עם דארון הולמס לפני שנה, מיד אחרי האימון שלו אצל הנאגטס, שאכן בחרו בו ועוד נאלצו לעשות טרייד אפ עם הסאנס בשביל שזה יקרה (מבחירה 27 ל 22). עוד דוגמה שזכורה לי - צ'אנדלר האצ'יסון והבולס לפני כמה שנים.

אני לא חושב שזה קורה במידה כזו שאם אין לבן הבטחה, זה אומר שהוא לא ייבחר
ולכן כדאי לו למשוך את השם שלו.
אני מאמין שהוא ייבחר בסיבוב הראשון ושהוא יקבל הזדמנות בליגה.
וזה לא הכי רע עבורו, אגב. להיות שחקן ספסל בבוסטון סלטיקס, למשל, זה נחמד.

אישית חושב שזו תהיה טעות מבחינתו למשוך את השם שלו מהדראפט.המגמה שאנו רואים לאורך השנה שבה הוא יורד באופן הדרגתי סביר שתמשיך גם בעונה הבאה, כרגע התקרה שלו לא נחשבת לגבוהה מדי ויתרכזו יותר מדי בחסרונות הקליעה,אתלטיות,הגנה גם במכללות כאשר לא סביר שישתפר באופן קיצוני מספיק בתחומים האלו.הסיבה שהיה מדורג גבוה במוקים בתחילת העונה היא בעקבות אליפות אירופה ההיסטורית שנתן וההייפ שהיה.היכולת שלו באופן שוטף גרמה לסקאוטים דווקא להוריד אותו בדירוג.

ברור שיש הבדל מבחינת החוזה המובטח אבל -
1. אסור לשכוח שכמה מהשחקנים הטובים בליגה הם בחירות סיבוב שני (יוקיץ', ברונסון, גרין בזמנו).
2. יש הרבה שחקנים בסיבוב הראשון שלא נשארים בנ.ב.א. יותר משנתיים כי הם לא מתאימים. אז כן, הם קיבלו חוזה אבל הם לא באמת הוכיחו את עצמם.
ואולי טוב שאתה נותן את הדוגמאות של שפר, הלפרין, אליהו ומדר. אף אחד מהם, לתחושתי, הוא לא פספוס של הנ.ב.א.
לא רואה מישהו מהם (את מדר אני מכיר פחות) משתלב ועושה משהו משמעותי.
כלומר, זה שהם לא בנ.ב.א. זה לא תוצר של זה שהם בחירת סיבוב שני
אלא להיפך, הם בחירת סיבוב שני שלא שיחקה בליגה כי הם לא חומר לנ.ב.א.

אבל זאת בדיוק חלק מהנקודה - אם אחד מהישראלים שנבחרו בסיבוב השני, היה נבחר לקראת סוף הסיבוב הראשון:
א. הוא היה עושה קצת כסף...
ב. אולי הוא כן היה מוצא את מקומו / משתפר מספיק בכדי כן לעשות קריירה מסוימת (גם אם סביר שלא כבירה) ב-NBA.

בפרט ים מדר, אם הוא לא היה נבחר על ידי הסלטיקס (הנרטיב לאחר הבחירה היה ש"זה הוא או פריצ'ארד כגארד מחליף קטן שבוסטון ינסו לגדל", ובוא נאמר שהגידול הצליח לקבוצה...), אלא על ידי איזו קבוצה שמחפשת את עצמה - אולי הוא כן היה מקבל הזדמנות.

אני מניח שהדעה הרווחת היא שאין לשרף קריירת NBA ארוכה ומובטחת (כמו לחלק ניכר מהשחקנים שלא נבחרים בבחירות הראשונות). לכן דווקא בדיוק חשובה נקודת הפתיחה - מהו החוזה, איזו קבוצה לוקחת אותו, כמה הם ידחפו אותו לרוטציה בבוא היום וכו'.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

בסוף בסוף בסוף שחקן צריך להיות מספיק טוב (או יותר נכון לדעת להראות שהוא מספיק טוב) בשביל להישאר ב-NBA, כי גם בחירה בסיבוב הראשון ממש לא מבטיחה את זה. אז אם זה כרגע הדיון, אז ברור שמיקום הבחירה לא משנה. או שיש לו את הנתונים, הכישרון והאופי (להשתפר, לא להשבר, להתחבר לשחקנים אחרים וכו') או שלא.

מכיוון שלפחות רובנו פה (ובטח אני) לא לגמרי בטוחים בזה, אז בהסתכלות לטווח הקצר, הוא צריך לשאוף לבחירת סיבוב ראשון וכמה שיותר גבוה.
ולא בדקתי סטט' אבל נדמה לי שבסוף אם נבחרת סיבוב ראשון אז כמובן יש לך סיכוי של 100% להיות בליגה 3 שנים (או שהיום זה רק 2?!) ואחוז משמעותית גבוה יותר מבחירות סיבוב שני להישאר בליגה 10 שנים. אני גם יכול לקנות טופס אחד של לוטו ולזכות, אבל יש לי הרבה הרבה יותר סיכוי אם אקנה 10,000 טפסים.


התכוונתי גם לכתוב אותו דבר, אבל פתאום קלטתי שיש פה קצת בעיה בהגיון:
נגיד קבוצה X שבוחרת במקום ה-20 אומרת לשרף - "אל תלך להתאמן עם קבוצות אחרות, כי אנחנו רוצים לבחור אותך"
אז אם הוא בכל זאת הולך להתאמן בקבוצה Y שבוחרת במקום ה-15 נגיד, בהנחה שבשני המקרים הקבוצות הן בסדר והוא ירצה לשחק בהן באותה מידה - אם הוא מרשים אותם, אז הם יבחרו בו 15, מעולה! אם לא, אותה קבוצה X עדיין הרי רוצה אותו וסביר שתיקח אותו ב-20.
יש פה משהו שפספסתי?

רוב נבחרי הסיבוב הראשון עדיין זוכים לכך שקבוצות ירימו את האופציות לשנה 3 ו-4 בחוזי הרוקי שלהם, אבל פה ושם יש חריגות.
דוגמה בולטת (גם בגלל גובה הבחירה) היא של ג'יילן סמית, שפניקס החליטה לוותר על האופציה לעונה שלישית בחוזה שלו כבר כשנכנס לעונת הסופמור, ולכן העבירה אותו לפייסרס עוד באותה עונה.
השנה קרה משהו דומה עם ממפיס, לראביה והקינגס, רק בתוספת שנה אחת (וזאק קליינמן כבר אמר בריאיון סיום העונה שהוא מתחרט על כך).
במקרה של הסאנס, מדובר בקבוצה שלפחות בשנים קודמות ניגשה לדראפט בגישה מאוד משוחררת, מעין גישת מצליח. עם קאם ג'ונסון הצליח להם, שנה לאחר מכן עם סמית במקום האליברטון, ואסל ואחרים (מקסי...), פחות הצליח.
במקרה של הגריזליס, סביר להניח שהיו כאן שיקולי מס מותרות.

לגבי הבעיה בהיגיון, אני לא יודע אם קבוצות X אומרות דבר כזה במפורש. הן פשוט נותנות את ההחלטה והשאר זה כבר לשיקולי הפרוספקט והסוכן שלו. הגיוני שלא ירצה להמשיך לטייל בין קבוצה לקבוצה ולהסתכן בפציעה, אם כבר יש קבוצה שהביע בו עניין מפורש.
אם כבר, הבעיה טמונה במה שהראיתי שקרה לנאגטס עם הולמס - הגיוני בהחלט שהסאנס עקצו אותו בשביל לסחוט מהם כמה בחירות סיבוב שני, כי עבורם זה כמו אוויר לנשימה מאז עסקת ביל.

זה נכון, הוא לא חייב לקבל את ההבטחה בשביל להיבחר.
הדיון לגבי הבטחות רלוונטי יותר לשחקני מכללות שממתינות להם אופציות NIL על השולחן. בדיוק פרשמן בשם לבארון פיילון החליט שהוא חוזר לעונת סופמור באלבמה, והמיקום שלו במוקים די חופף לזה של שרף.
מנגד, סניור מסקרן מאוד בשם סדריק קווארד, שהספיק לשחק רק 7 משחקים העונה (רובם נגד קבוצות חלשות) לפני שנפצע, ככל הנראה יישאר בדראפט על חשבון הצעת NIL אטרקטיבית מדיוק. הוא צובר מומנטום רציני מאז המדידות הנהדרות והקליעה מבחוץ שהפגין (גם) בקומביין.

לא נתקלתי בדיווחים על כך ששרף מחוזר ע"י מאמני מכללות למיניהם.

בדיוק.
אני מבין את הנקודה של סבוניס לגבי חשיבות הסיטואציה, אבל לאור אינספור מקרים של שחקנים שנבחרו משלהי הסיבוב הראשון ומטה, אי אפשר שלא לשקול את האפשרות שאם פרוספקט נבחר מאוחר ולא הצליח בליגה, אז סביר יותר להניח שהיתה סיבה מוצדקת לכך שנבחר מאוחר.

שוב, נראה לי שזה קצת דיון היפותטי ולא סביר שזה יקרה. אבל לצורך העניין, ברור שיש סיכוי שמעמד הדראפט שלו יתדרדר אפילו יותר אם הוא לא מראה שיפור בשנה הבאה. אם זה המצב, אז אולי הוא לא באמת שחקן נבא כמו שחשבנו וזה גם בסדר. לפחות תהיה לו חוויה מיוחדת בקולג' והרבה כסף (הוא יוכל גם להמשיך שם לעוד שנתיים).

אבל אם הצפי הסביר במחנה שלו בעוד שבועיים הוא לסיבוב שני (ועל זה דיברתי), אז אני לא בטוח כמה זה כבר משנה. לדעתי, עדיף למשל לא להיבחר בכלל מאשר להיבחר במקום ה-55 בדראפט. הרי המטרה היא לא לסמן וי על ה-נבא בסגנון גל מקל. המטרה היא להפוך לשחקן משמעותי בליגה.

מבחינת הגיל, הוא ייחשב עדיין לרוקי במכללות ויילך לדראפט בגיל 20, גיל שבו הרבה רוקיז אחרים מגיעים לדראפט. ואני גם לא חושב שהפרופיל האתלטי או ההגנתי שלו כל כך יבלוט לרעה מול בני גילו במכללות. לא יותר נגיד משל יקוצ'יוניס. כאמור, בעיני הוא לא מגן רע וסובל קצת מזה שהוא משחק מול בוגרים ברמה הזו. כנ"ל לגבי הקליעה. כרגע היא נחשבת לנקודת תורפה. אבל מה יקרה אם הוא נותן עונה של נניח 38% משלוש ו-80% מהקו (כאמור, כרגע בגרמניה הוא על 35% ו-77%) וגם מראה שיפור בניהול המשחק ובסיומת ליד הטבעת ומאבד פחות. אלה לגמרי לא שיפורים מופרכים עבורו ברמה כזו של תחרות ועם עוד קיץ של עבודה על החולשות. אם זה קורה, אולי פתאום הוא הופך שוב לפרוספקט מעניין ללוטרי.

אחרי אליפות אירופה לא נכנס לרוב המוקים גם לסיבוב השני, הוא התחיל לעלות אחרי הפתיחה הסנסציונית שלו באולם.

למה המגמה תמשיך?
אם במכללות יוכל להראות יותר טוב לעומת התחרות ועם עוד שנת התבגרות ואולי קיץ שיעבוד על חלק מהחסרונות.
יש אפשרות ריאלית שיתן עונה חזקה.
לפחות הם לא יטעו בסטטיסטיקה..

לא חושב שיש סיכוי ששרף ימשוך את השם שלו מהדראפט. זה דיון סופר תיאורטי בעיניי.

אחרי אליפות אירופה זה היה כמעט שנה לדראפא אז באופן כללי המוקים התעדכנו פחות לעתים קרובות,מאמין שחיכו לראות שאין נפילה קשה ביכולת שלו באולם בשביל להבין שהיכולת באליפות אירופה לא הייתה הבלחה חד פעמית ולכן רק לאחר הפתיחה באמת הגיע לאזור הלוטרי.
אני לא הייתי קורא לפתיחה שלו באולם פתיחה סנסציונית, מלבד היכולת באמת מרשימה להתעלות במאני טיים)לצד היעלמות לפעמים בחלק גדול מהמשחק) לא יודע כמה המשחק שלו כרגע נופל ממה שהיה בתחילת העונה, לפחות סטטיסטית.
אם נבחן למשל את הממוצעים ב6 המשחקים הראשונים בהשוואה לא המשחקים האחרונים אז נראה שאין שינוי גדול.
6 המשחקים הראשונים:12.3 נקודות , 4.8 אסיסטים , 5 מ20 מהשלוש , כלומר 25 אחוז.24 מ51 מ2, 47 אחוז.11 מ18 מהעונשין, 61 אחוז, 1 חטיפות, 0.3 חסימות ו2.5 איבודים.
6 המשחקים האחרונים: 14.3 נקודות, 4.2 אסיסטים , 7 מ16 מהשלוש, 44 אחוז.20 מ42 מ2 , 48 אחוז.25 מ29 מהעונשין,86 אחוז, 1.5 חטיפות, 0.3 חסימות ו2.5 איבודים.
כמו שאפשר לראות המספרים דיי דומים,אפילו עם עדיפות לסוף העונה מבחינת אחוזים, לכן אני חושב שהעלייה בתחילת העונה נובעת בעיקר מההייפ שהיה באותה תקופה בעיקר בעקבות אליפות אירופה.לפי איך שאני רואה את זה דיי התקבעו על התקרה שלו,שחקן שלא ממש מצטיין בתחום כלשהו,עם חסרונות של קליעה,הגנה ואתלטיות. אם יעבור למכללות יתכן וישפר חלק מהאספקטים אבל עדיין ככל הנראה לא יהיה לו טיקט כלשהו,לכל היותר יגיע לקליעה סבירה או הגנה סבירה.
זה איך שאני חושב שרואים אותו הסקוטים, לכן לדעתי צריך ללכת על זה כל עוד המניה שלו במקום סביר יחסית.

אני אופתע מאוד אם שרף לא ייבחר בסיבוב הראשון, והייתי מהמר בסכום לא מבוטל שגם אם יחליק לסיבוב השני, הוא ייבחר שם די במהרה.
מאגר הפרוספקטים במחזור הזה דליל מאי פעם, הרבה בחרו לחזור למכללות בגלל תשלום ה NIL.
הדד ליין הסופי הוא ב 15 ליוני, אבל הנה רשימת שמות בולטים שכבר הודיעו על הוצאת שמם מהדראפט הקרוב:

בוגי פלאנד, מיילס בירד, אלכס קונדון, יאקסל לנדבורג, תאאד פטיפורד (שדווקא נוצר הייפ סביבו בקומביין), אייזיאה אוואנס, קרטר נוקס, לבארון פיילון, מיילוש אוזן, דאריון וויליאמס.

יש כמה פרשמנים, שעלו מהספסל או פשוט שיחקו תפקיד מצומצם, שאני סקרן לראות אם יישארו או לא: קרטר בריאנט, דרייק פאוול, וויל ריילי, ליאם מקנילי, ג'ייס ריצ'ארדסון (הבן-של). להערכתי רובם ככולם יישארו, בהינתן הדירוג הממוצע של רובם במוקים עד כה. אבל שום דבר לא חקוק באבן, שנה שעברה קולין מוריי-בוילס בחר למשוך את שמו ממחזור שנחשב חלש ולחזור לעונת סופמור ב USC.