סל ניוז

זה דבר אחד לקחת שחקן לא מוכר ולא מוכח שמאמינים שיכול לפרוץ ולתרום כבר העונה (ושהתרומה תהיה משתלמת ביחס למחיר שלו כמובן), אבל לקחת שחקן בשביל לפתח אותו?
קבוצה כמו הפועל ירושלים לא אמורה לפתח שחקנים כאלה לעתיד. זה או להשאיל אותו או שחושבים שהוא יכול להיות אקס פקטור כבר העונה.

יש פה קצת שימוש חסר הקשר למלה לפתח.

ברור שכל קבוצה שואפת לפתח שחקנים במובן מסויים. כלומר לקנות מישהו שעולה X ושווה X ולהפוך אותו תוך כדי החוזה לשחקן של 1.5-2X וככה להנות ממנו. זה מובן מאליו.
אבל, זה מתייחס למישהו שמראש ה-X שאיתו הוא מגיע הוא איפושהו באזור החיוג של היכולת שהקבוצה מחפשת (כדי שהנזק מהדקות שלו לא יהיה גבוה מידי), ושיכול לעשות את הקפיצה ל-2X עוד באותה העונה או גג עונה אחרי במקרה של חוזה ארוך טווח.

וזה מן הסתם מנורמל לרמה שכל קבוצה נמצאת בה מבחינת תקציב וציפיות ונוצרות מדרגות בהם שחקנים מתקדמים. מה שנחשב כבאנקר אצל גליל יכול להיות הימור אצלנו בעונה שאחרי. כמו שגם שחקנים שהם באנקר אצלנו יהיו סוג של הימור אם יחתימו אותם בקבוצת פלייאוף ביורוליג.

לרמה של הפועל ירושלים, קבוצת טופ יורוקאפ שחולמת יורוליג, הייתי אומר שהפעולות הבאות היו דוגמאות לפיתוח מוצלח של שחקן זה לקחת את זוסמן לפני שנה ולהמר שלא להביא לו שחקן דומיננטי לעמדה פיתח אותו מאד והביא אותו ליכולת שלדעתי לא נתן עד אז בקריירה. ונהננו מזה מאד. אותו כנ"ל לגבי הארפר שצמח תחתינו (למרות ששם זה לא לגמרי במכוון אלא שילוב של החלטה ונסיבות עם עזיבת ספידי)
דוגמאות להימורים שהיו הגיניים בשעתם ופחות עלו יפה הם למשל לקחת את נמרוד לוי שהצליח בקבוצות קטנות אבל לא ממש הראה יכולת להיות 4 משמעותי בקבוצת טופ יורוקאפ ולהמר שיעשה קפיצת מדרגה. לקחת את ג'סטין סמית' מחולון ולהמר שיצליח להתפתח כ-4-5 לרמות האלו.

המקרה של JJJ שונה מכל אלו. ה-X שאיתו הוא מגיע כל כך נמוך שגם אם ההימור יצליח והוא אכן יראה צמיחה משמעותית במהלך השנה עדיין כמעט שאין סיכוי שהוא יכול לצמוח תוך שנה למימדים של נגיד ג'רמי מורגן (שזה בערך הבנצ'מארק למה שהפועל ירושלים צריכה מזר 6-7 בעמדה הזאת).
גם כשמסתכלים על דימה עולה לי מחשבה דומה. הבנצ'מארק לסנטר המחליף צריך להיות מישהו בסדר גודל של הנקינס. אני לא רואה את דימה הופך להנקינס תוך שנה או בכלל אבל שם אני מסכים שזה פחות מופרך מבמקרה JJJ.

דוגמאות כמו רני בלגה למשל הן הזויות לחלוטין. הוא צריך לעבור כמה קפיצות גדילה מקצועיות שרק אם יצליח בהן יגיע לאזור החיוג של מה שאנחנו צריכים משחקן בעמדה. ואז יהיה הגיוני להמר עליו שיתן קפיצה נוספת אצלנו.

עובדתית ריאל מדריד וברצלונה (למשל) "מפתחות שחקנים" (לעיתים מקומיים ולעיתים זרים). אז אם הם יכולות להרשות לעצמן - הפועל ירושלים לא?

ויותר לגופו של עניין - הנה סקפינצב הובא באותה העלות כמו JJJ וגם כן כשחקן שספק כיצד ישתלב ברמה וברוטציה (האם רק כסנטר שלישי?) - וזה מוכיח את עצמו יפה מאוד. מטבע הדברים אי אפשר להצליח עם כל זר שמביאים ב-150 אלף דולר, אבל זה בכל מקרה לא עלות שמונעת מהקבוצה החתמה של שחקנים "בכירים" אחרים.
ג'סטין סמית אגב זה אולי לא שחקן שהוכיח את עצמו יותר מדי, אבל עובדתית אם הוא מרוויח 275 אלף דולר כאשר לאמב פי 2.5 ווויילי פי 3 - הרי ש"ההימור" על סמית מוכיח את עצמו באופן יחסי (לחילופין ניתן לטעון שכל ההחתמות גרועות - אבל אני לא חושב שמישהו הולך עד כדי כך רחוק...).
נמרוד לוי, בטח בנקודה בה הגיע לירושלים, היה מהישראלים הכי טובים שקיימים בשוק. אפילו הקיץ הזה ממש, וחרף יכולתו הגרועה, הוא היה שחקן שמיני (מבחינת דקות) בנבחרת ישראל. ברור שכיום אפשר להגיד שישראלי אחר אולי עדיף עליו, אבל ברמת המאקרו זה השחקנים שיכולים צריכה לכוון אליהם, ואין לי מושג איך היה ניתן לחזות מראש את הפציעה והנסיגה ביכולתו...

מטבע הדברים, זאת סוגיה לא פשוטה איך "מפתחים" שחקנים בקבוצה שרוצה לרוץ לתארים מדי עונה, ואני חושב שפחות או יותר כל הקבוצות הישראליות הבכירות לוקות בה (ביחס למקבילותיהן ביבשת).
ברמה העובדתית ירושלים כן "איתרה" בגיל צעיר את ג'ייק כהן (בדיעבד, לחלוטין מהגבוהים הישראלים היותר טובים שהיו פה בעשור האחרון) ואת הובר - ולא הפיקה מהם דבר.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ריאל מדריד וברצלונה לא מעלות שחקנים שמסריחים לגמרי את הפרקט ברמות שהן משחקות. ובטח שלא בונים עליהם מראש כתפקיד מרכזי ברוטציה שאם לא יתממש יש להם בור. זאת הנקודה שלי.
כמו כן רובם שחקנים שנרשמים כמקומיים (שיחקו שם בנוער וכו'). לא זוכר קבוצה ברמתם שמגדלת ילד בן 22 אמריקאי שתופס מקום של זר.
וכמובן, הפרוספקטים שהם מהמרים עליהם הם עם אפסייד עצום לרמות שלהם. גם אם לא זה תמיד מתממש בסוף.

JJJ לעומת זאת כבר בן 25, לא הראה כלום עד כה, ומראש האפסייד שלו מרגיש מוגבל.

אם אתה מחפש ממש קידום צעירים ישראלים ברמת הפועל ירושלים. הייתי מצפה שנחתים שחקנים ישראלים עם אפסייד מאד גבוה וניתן להם מקום מובטח ברוטציה. למשל בן שרף של לפני שנה (במקום שילך לאולם). למשל עומר מאייר של הקיץ (במקום ללכת למכללות). למשל נועם יעקוב בקיץ הבא (אם ימשיך כמו שהוא עכשיו). לא ילדים כמו רני בלגה (או כמו נועם יעקוב מודל 23-24) שצריכים כמה שנים של התבשלות לפני שמגיעים לרמה).

לגבי נמרוד, לא אמרתי שלא צריך היה להחתים אותו או שישראלי אחר היה עדיף עליו (בטח לא מישהו שהיה פנוי). אמרתי שבמצבו דאז ועכשיו ההימור הוא בהחתמתו כמוביל/יחיד בעמדה שלו בלי זר בכיר שם (כמו שעשינו עם זוס). לחכות לו חצי עונה כשנפצע וכו'. ד"א אני אפילו לא אומר שזה היה הימור רע מראש. רק שבדיעבד הוא נכשל.
לגבי ג'ייק כהן, אכן טעות אדירה.
לגבי הובר, בדומה לרני בלגה של עכשיו הובר חתם אצלנו מאד מוקדם בקריירה בשלב שלא היה בכלל באזור חיוג של הרמה שלנו. הוא היה צריך שנים של התבשלות כדי להגיע אלינו. ממש לא היה הגיוני לתת לו להסריח הפרקט במשך שנים כדי שאולי אחרי 5 שנים יהפוך לשחקן רוטציה (ועדיין מאד מוגבל. זה לא המקרה של זוס ויש מצב שעוד שנה-שנתיים הוא מוחלף בישראלי שיהיה טוב ממנו כמו נועם יעקוב).

מצידי תקרא לו זר שמיני לא שביעי
מה איכפת
שחקן שהוא שומר אישי מעולה, אתלט מצוין ויכול לשים את השלשות מהפינה
אל תקראו לזה לפתח אם זה מלחיץ אותכם. אלא להשתפר וללמוד את המערכת
הנה היום הוא קיבל כל התקפה מהספסל את השחקן שצריך ל"חסל" וחוץ מפוזשן אחד הוא סיים את המטלות בהצלחה

לא הייתה לי שום בעיה אם היה זר 8-9 שעולה באירופה כשצריך וכשהוא בכושר. הבעיה היא שהוא זר 6-7 בהיררכיה (תלוי איך סופרים אותו מול דימה) וזה כבר תפקיד משמעותי.

אז הנקודה שלי שלא צריך לחתוך אותו, כי אני רואה איך הוא מתפתח למחסל בהגנה שמקבל שחקן חם והורג אותו
אין לנו כזה והוא בסייז ובמיינד סט הנכון

התזמון של הדיון קצת מוזר בעיניי, כי סקפינצב מוכיח את עצמו בדיוק בימים אלו כיופי של החתמה, ואם יש לו איזה חוזה/אופציה לשנים הבאות בסדרי גודל כלכליים נמוכים (נניח 200-300 אלף דולר לעונה) - זה שיחוק אדיר של "הגישה הזו", ושל הבאתו לצד JJJ.


מתוך סגל ברצלונה השנה ממש: מיילס קייל, מיילס נוריס, ג'ואני מרקוס, קייטה.
סביר שלכל היותר יש משתמש אחד בפורום שהכיר אותם (ולא בטוח שאת כולם) לפני כמה חודשים...
הראשון הגיע אחרי עונה אחת של 10-11 נקודות בטרנטינו האיטלקית, השני שחקן ג'י-ליג שלפי מה שאני רואה היה בביקור קצר ולא מוצלח בטורקיה לפני שנתיים, השלישי שיחק בקבוצה השנייה של ברצלונה סביב גיל 20, וכעת בגיל 25 חוזר אחרי עונה של 8 נקודות ו-4 אסיסטים בג'ירונה, והרביעי בן ה-17.5, ואכן אצלם כבר שנתיים.
יש מצב (אני באמת לא בקיא מי השחקנים הנ"ל - הכל הגיע מגיגול רגעי) שהפועל ירושלים לא לוקחת אף אחד מהנ"ל במקום וינסטון או לאמב נניח, ואנחנו מדברים על "ברצלונה הגדולה".
רוצה לומר - איך זה קורה פתאום? הם ירדו בתקציב בכמה מיליונים טובים, והיות שלא ויתרו על "ליבת הקבוצה היקרה" (פאנטר, לפרוביטולה, סאטורנסקי, וסלי וכו') והביאו את שנגליה וקלייבורן - אלו המשאבים שנותרו להם בכדי להשלים את הסגל.

ומה קרה בהפועל ירושלים?
מעונה בה ויילי היה היחיד שקיבל יותר מחצי מיליון דולר, עברו לעונה בה לאמב הוא החוזה החמישי עם 650 אלף דולר (שזה כאמור 40% יותר מהחוזה השני בגודלו אשתקד), תוך שעשו צעדים מתבקשים (איזה אחוז מהאוהדים היו נגד?) של השארת ושידרוג הארפר, קרינגטון וזוסמן.
אז אם ככה מתחלקת העוגה (ופה הדימיון לברצלונה) - מה שנשאר לשחקנים הזרים השוליים החדשים זה המינימום שבמינימום (קל וחומר ב"עונת מלחמה", ושאם יש לזר רנדומלי כמה הצעות באותו סכום - יש היגיון/תמריץ שלא יבחר בקבוצה ישראלית), ואז אפשר אולי להתווכח האם להביא שחקנים זרים בינוניים ומטה ושאין תקווה שיתקדמו הרבה אבל כבר "היו ברמות האלה", או "להמר" על שחקנים שבתקווה עקבו וחקרו עליהם רבות בתחילת דרכם בארה"ב.

הנה, הרצליה שיחקו אותה אשתקד עם ג'ימי קלארק ב-80 אלף דולר, מכרו אותו למכבי בכמה מאות אלפי דולרים (200? 400? לך תזכור), וכיום הוא על חוזה של 400 אלף דולר במכבי. אז אני מניח שמוסכם שאם ירושלים תביא "ג'ימי קלארקים ב-150 אלף דולר" זה אחלה. פה מטבע הדברים נכנסים עניינים של מעקב וסקאוטינג - ואחוזי ההצלחה בהם, שאקוניס (נשוא הדוגמא הנוכחית, גם אחרים מצליחים לעיתים כמובן...) שולף הברקות מדי פעם.

בסוף צריך להחליט, אם הפועל ירושלים באמת "מכוונת ליורוליג", הרי שגם סגל של 12 שחקנים (כמו הקיים) הוא די קצר, וברור שכל קיצור נוסף שלו (והרי אם רוצים להביא שחקנים מוכחים וטובים יותר מאשר אותם זרים ב-150 אלף דולר, אבל לשמור פחות או יותר על אותה מסגרת תקציבית - זה כרוך בקיצור הסגל, "אין ארוחות חינם" - לכן גם JJJ למשל לא יכול להיות "זר 8-9") כבר יכול להוביל לפארודיות (אפרופו 4 שחקנים בהמבורג וכו'...) או קשיים שמתאימים לקבוצות מסדר גודל נמוך יותר (או פארסה של קבוצות טורקיות למיניהן...).

לגבי ישראלים, האם היה כדאי לנסות "צעד אסטרטגי לכמה שנים" (בדומה למה שנעשה בעסקת הובר/דוברת) ולנסות תוך כדי העונה שעברה למשוך גם כן את גור לביא עם חוזה גדול (והרי היה ברור שיהיה לו ביקוש כלשהו בקיץ מהתל-אביביות) לכמה שנים קדימה? אולי, לא בטוח שהיה מצליח או כדאי במיוחד.

אגב, נועם יעקב זו עוד דוגמא מצוינת ששכחתי. הרי הוא היה (כמושאל אמנם) בהפועל ירושלים. אם נתעלם לרגע מכך שהוא "מזוהה" עם הפועל ת"א, ויכול להיות שלא היה פוזל בכלל לכיוונה של הפועל ירושלים, זאת בדיוק הסוגיה האם לקחת שחקן כזה לחוזה (עולה) של 4 שנים על מיליון דולר סך הכל נניח, ובשנה הראשונה אולי "לסבול" מהשחקן (או להשאיל אותו), אבל לאחר מכן (פוטנציאלית) להרוויח ממנו (יכולת טובה כמקומי ו/או שיחרור בביי-אאוט לקבוצה אחרת). אבל בשביל זה צריך להפנות דקות ומשאבים כספיים, וזו בדיוק מהות הדיון כאן - האם לעשות זאת עבור "שחקנים שסביר שבינתיים לא ברמת הקבוצה ברגע נתון".
בקיץ הקרוב זה כבר יכול להיות מאוחר מדי עבור ירושלים לנסות לקלוט אותו, בהנחה סבירה שלא נותנים לו מקום בחמישייה ו/או איזה חצי מיליון דולר לעונה.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

השאלה בדיוק היא האם הפרוספקט במרחק של חצי עונה עד עונה כדי להגיע למקום שאתה צריך שיגיע או שזה מסע של שנים.
גור לביא באמצע העונה שעברה כבר הראה קפיצת מדרגה ולכן מהלך אסטרטגי עליו היה יכול להיות הימור מצויין. וגם המהלך על הובר שהוכיח עצמו ברמה מתחת היה מצויין. גם ההבאה של דברת ב-22' שהיה דאז פרוספקט לטופ יורוליג שכבר היה טוב בליגה הייתה מהלך מצויין.
אבל אין שום דימיון בין זה לבין דוגמאות כמו בלגה ו-JJJ שנמצאים מרחק עצום מהרמה שאנחנו מבקשים ושלא סביר שיעשו ההתקדמות הזאת בתוך שנה.

את הטענה שזה הכל מאילוצי תקציב אני יכול לקבל. היא פותחת דיון אחר של האם התקציב נוצל נכון בקיץ שאני לא אכנס אליו כדי לא להתבדר. אבל לדעתי התשובה היא בהחלט לא וזה חלק מהתסכול.

ג'יימס הוא בערך הבעיה ה-10 ברשימת הבעיות של הקבוצה. בכל השנים הקודמות ירושלים פתחה עם 5 זרים ועוד זר 6 לגיבוי, השנה היא פתחה עם 7 זרים, אז באים בטענות לזר ה-7? הוא בין לא משמעותי לבין תוספת נחמדה בעומק.

בסוף הכל מתנקז לעמדת הגבוה השני. החל משני זרים (סמית' וויילי) שלא יכולים לשחק ביחד, דרך לאמב לא מסוגל למלא את עמדה 4, דרך נמרוד לוי שכבר נגמרו המילים לגביו. זה מחדל של בניית קבוצה ברמה הכי גבוהה שיש.
בגדול, שתי החלטות היו פותרות את המצב:
- המרכזית, ועדיין אפשרית - מה שכולם צועקים - שחקן גבוה, קולע מבחוץ, עם סייז
- משנית - נמרוד לוי נראה נורא וזה לא שלא היו סימני אזהרה בעונה הקודמת ובקיץ. יש לו סייז אבל יש פער עצום בקליעה ובחכמת המשחק - הוא איבד עכשיו עכשיו בליגה 10 כדורים ב-51 דק'! כלומר מאבד בקצב של 8 איבודים ל-40 דק', נראה לי שזהדי חסר תקדים. מילא הוא היה מוביל כדור, אני בכלל לא מבין למה הוא בכלל מוריד כדור לרצפה. יש לו גם בכל משחק 1-2 עבירות תוקף, אני לא בטוח שזה נספר. הבעייה היא שאין כמעט חלופות לגבוה ישראלי, אבל פה לטעמי היו חייבים ללכת בכוח על פתרון אחר. אני לא יודע אם אפשר היה ללכת בכל הכוח על גור לביא, עם שכר גבוה ומקום מובטח בחמישייה. נגיד שאי אפשר, היו צריכים להשאר עם לוי אבל עם גיבוי - נועם אביבי, ליאור קררה, אפילו זלמנסון.

ד"א הדיון על פרוספקטים והאם ואת מי נכון להפועל ירושלים כקבוצת יורוקאפ לנסות ולגדל? אז כמעט העתק הדבק לדיון על יונתן אלון והצוות המקצועי בכללותו.

ניהול נכון והשקעות נכונות מביאות לך מקסימום תמורה במינימום סיכון.

לקחנו מאמן שלא אימן לעולם כמאמן ראשי. אז מן הסתם יש טעויות גסות בניהול והתנהלות, מן הסתם הוא מתקשה יותר להחזיק קבוצה כשמגיע משבר, מן הסתם כשמשהו לא הולך הסיכוי שהוא ידע לעצור את זה מקצועית או מנטלית נמוך יותר.

ניסיון זה דבר חשוב כדי להיות הגרסא הכי טובה של עצמך שאתה יכול להיות. לטעות וללמוד ולהשתפר.
וזה גם חשוב בשביל שהקבוצה שמעסיקה אותך תוריד סיכון ותדע שבכלל יש לך פוטנציאל להצליח ברמות האלו. כי כל מינוי של מישהו שלא הצליח ברמות האלו מכיל בתוכו סיכון (קטן או גדול) שזה לא קרה לו עד כה פשוט אין לו הפוטנציאל והוא פשוט לא מספיק מוכשר.

הפועל ירושלים לא צריכה לקחת את הסיכון בלגדל מאמנים או להמר על מאמנים. יש לה הפריבילגיה התקציבית לשלם מספיק כסף כדי לקבל מאמנים שאחרים גידלו לרמה הזאת של טופ יורוקאפ/יורוליג, לנצל את הסינון הטבעי שאחרים עשו ואת הניסיון שנצבר על חשבון אחרים.

אז מכל זה ההנהלה שלנו החליטה שהדבר הנכון הוא ללכת על בנאדם בן 43 שעד כה היה רק עוזר מאמן בליגה הישראלית? הוא לא היה אמור להתקבל בכלל לראיון. החשש מחוסר פוטנציאל ויכולת וניסיון זועק לשמיים. בסוף כשמדברים על ניהול נכון ופרוסס זה צריך להתחיל ממנגנון קבלת החלטות מחושב. כשההחלטות מתקבלות כהימור או מחיפוש יסמנים לא יגיעו רחוק...

ולצערי התחזית שלי היא שיונתן אלון, כשתסתיים הקדנציה שלו אצלנו בתקווה העונה, לעולם לא יתקרב עוד לעמדת מאמן ראשי בקבוצה בסדר גודל טופ יורוקאפ. אם בכלל ישאר מאמן ראשי. וזה לבד אומר הכל על ההחלטה הזאת...

דווקא יונתן אלון זו דוגמא שמחלישה את הטענה. אני לא הייתי מהמר עליו מראש, אבל נכון לסוף העונה שעברה ההימור עליו השתלם בגדול. הוא נתן עונת רוקי מעולה, כמעט הכי טובה שאפשר - מקום 2 בבית ביורוקאפ למרות שלא אירחו בישראל, קבוצה שלא נשברה בהרבה משחקים, עונת ליגה טובה והבאה של הקבוצה לשיא בדיוק בפלייאוף ובתרחיש מדיני אחר הוא לוקח אליפות סופר מרשימה מול שתי קבוצות עדיפות, ולא בפיינל פור. תוסיף לזה גמר גביע - הוא כנראה מקבל ציון 10/10 בעמידה ביעדים שהוצבו לו בתחילת השנה. הקבוצה נראתה באירופה שונה מאיך שנראתה תחת הרבה מהמאמנים בשנים האחרונות, בעיקר פרנקו ששלט בליגה אבל התבזה באירופה.
הציפייה הייתה (וכנראה עדיין קיימת) שהוא ימשיך את השיפור לעונה הנוכחית, שהקבוצה שרצה טוב בפלייאוף תקבל כמה תיקונים נדרשים ותעשה את המדרגה הבאה, כולל זכייה ביורוקאפ. במקרה הזה אתה מרוויח את מאמן העתיד של ירושלים, מאמן ל-10 שנים.
שוב, אני לא הייתי הולך על הקו הזה. אבל ברגע שהחליטו ללכת עליו התרחיש שהתממש הוא הכי חיובי שאפשר.

בסופו של דבר רוב הסגל שהגיע לאן שהגיע באירופה נשמר. השינוי העיקרי הוא שבמקום ג'ונסון קיבלנו את לאמב. על פניו שדרוג רציני.
רק שלאמב נראה נורא, לא מסוגל באמת להיות 4 כמו ג'ונסון כי למרות שבעיניי מאוד משתדל, היכולת ההגנתית והריבאונד של ג'ונסון זה משהו די נדיר.
הביאו את סקפי שהוא שחקן נחמד ופוטנציאל אבל שוב: יכול לשחק עם ווילי וסמית רק בתיאוריה. עוד לא באמת הראה קליעה מבחוץ וניידות למרות הגובה.
עוד שינוי הוא מורגן. נגיד מה שנגיד, שחקן הגנה מדהים ואישיות. במקומו הובא ווינסטון שבינתיים פצוע.
האמת, עוד החתמה הזויה.
יש לך קו גארדים של הארפר, קרינגטון, הובר. נכון שחסר כוח אש, אבל אי אפשר להביא עוד גארד נמוך שגם לא שומר( לא איזה דיברטלומאו) ומהמעט ששיחק גם לא מוסר.
כל ציוות שלו שלא עם קרינגטון בעייתי מאוד הגנתית.
ומה שאותי ממש מדאיג הוא זוס. ההתקפה עוד פחות מדאיגה אותי. זה עוד יבוא. הגנתית הוא פשוט רחוק מאוד מלהזכיר את מי שהיה עד לפני כמה חודשים. נראה כבוי לגמרי, לא לוחץ, לא חוטף. משהו עובר עליו מעבר לכדורסל זה ברור.

מישהו מופתע שבוקר אחרי הביזיון שחווינו אמש אין אפילו כתבה אחת שמדברת על מעמדו של המאמן? כמובן שלא.
כדי להוסיף חטא על פשע (ועל יהירות) הם גם טוענים שלא צריך חיזוק בשלב הזה ומאמינים בסגל הקיים (העקום שהם בנו וידעו להסביר לכולם למה הוא כזה מדהים ומתוחכם).
הכי עצבן אותי ששלחו את לאמב להיות שעיר לעזאזל בראיון אתמול במסיבת העיתונאים וגם שמו תמונה שלו בפוסט סיום המשחק. הוא ממש לא בכושר ויכול היה לקלוע חצי מהלייאפים אתמול, אבל לא אשמתו ששיחקו איתו אתמול בעמדה 5 ומתחילת העונה לא יודעים לשחק איתו על היתרונות שלו ולשים אותו פשוט בעמדה המקורית שלו.

אוסטין ווילי זה בלוף, תמשיכו לספר לעצמכם שלא מפעילים אותו וזה בגלל שהוא לא מקבל כדורים, ראינו אתמול מה הסיבה שהוא לא מקבל כדורים.
בהנחה שלא יהיה שום שינוי בעמדת המאמן (מראה שאין לאדלסון שום שאיפות) צריך לשחק בליגה כל משחק עם הארפר,קאש, לאמב סמית ודימה עד שיגיע חיזוק בעמדה 4/5 שיכול להחליף אותו ולשחק לצד סמית.
כתבתי אתמול לפני המשחק שרישום השחקנים מעיד על כך שלא ממש אכפת לצוות המקצועי להפסיד וכך זה באמת נראה. אין שום דחיפות מקצועית ואין מי שידפוק על השולחן ויעשה שינויים.
הגיע זמן האוהדים להשמיע את קולם

אני ממש לא הייתי מנתח ככה את העונה הקודמת. אבל זה דיון אינסופי של נראטיבים (שני גמרים? כלומר לעבור את ב"ש והרצליה כדי לקבל בראש מול מכבי הפצועה והמקרטעת בגמר זה הישג?).
מבחינתי הוא קיבל בקיץ שלפני תקציב מאד גדול והיה בינוני מינוס. אין ספק שהפלייאוף היה נקודת אור אבל גם אירופה וגם רוב הליגה היו דיי רעים ולכן מבחינתי סיכום העונה הקודמת שלו הוא בינוני.

וספציפית באספקט שהכרזנו עליו כה-מטרה שלנו העונה, זכייה ביורוקאפ והתקדמות ליורוליג, הוא היה חלש ונראה כבחירה חלשה להמשך.

הנקודה האחרונה שלי מהפוסט הקודם מסכמת את הכל לפי תפיסת העולם שלי - יש מלא פרטים שניתנים למניפולציות ובניית נראטיבים ושווה לפעמים לעשות זום אאוט ולנרמל את עצמך מול העולם.
אני למשל משוכנע שאם הוא עוזב אותנו עכשיו הוא לא ייקבל בחיים יותר, ובטח לא בשנים הקרובות, הזדמנות בקבוצת טופ יורוקאפ עם שאיפות יורוליג. לא בארץ ולא באירופה. וזה לבד צריך להעלות דגל אדום מאד גדול על ההחלטה הזאת שלנו. דגל שהנהלה שמקבלת החלטות מסודרות ורציונליות הייתה צריכה להסביר לעצמה היטב אם אכן כולם מפספסים משהו או שאולי אנחנו אלו שמפספסים משהו והוא פשוט הימור גדול עם אפסייד קטן?

השינוי הוא מורגן + ג'ונסון שעזבו ולאמב שהגיע במקומם. אז קודם כל הוא לא נותן את מה שהם נתנו, דבר שני הוא רק אחד, אז נותנים יותר דקות לזוסמן, לוי וג'יימס. לאמב נופל איפשהו בין העמדות, לא נותן לו את מה שג'ונסון נתן ולא את מה שמורגן נתן.

אגב, מורגן זו אבידה יותר גדולה ממה שחושבים. כל העונה שעברה היו דיבורים שהוא לא שחקן מספיק טוב ולא פעלו כדי להשאיר אותו. פתאום זה שחקן יורוליג בקבוצה הכי מפתיעה במפעל עם 4 נצחונות ב-6 משחקים. הוא מקבל 21 דק' (השני הכי גבוה בקבוצה) וקולע ב-75% ל-2 וב-41% לשלוש.

במקום ג'ונסון ומורגן היו צריכים להגיע שני שחקנים שהם שדרוג. לא הגיע אפילו אחד.

המבחן הכי גדול כרגע הוא איך אדלסון שצפה בחרפה הזאת יחליט להגיב.
שמיר מקל ויונצוק יכולים להתראיין מיליון פעם בפודקאסטים, לערבב ולומר שהם לא מאמינים בדרך של עופר ינאי ושאצלנו יש מעטפת, תהליך ומכשור רפואי.

בסופו של דבר יש עובדות מאוד ברורות - שנה שעברה הפועל ירושלים והפועל ת"א התחילו את העונה בנקודה ששתיהן מתחרות על אותם התארים, כאשר במשך יותר מעשרים שנה הפועל ירושלים מיתגה את עצמה כקבוצה השנייה במעמדה בישראל ואילו הפועל ת"א הייתה קבצה ומועדון לא יציב שעשה כמה דברים יפים רק בשנתיים-שלוש שקדמו לעונה החולפת לאחר עלייה מדורגת בתקציב.
עופר ינאי החליט שהוא הולך אול-אין ולא מאמין בעלייה הדרגתית של התקציב ואילו אנשי הכוורת המקצועית בחרו ב"ניהול שפוי" שהוא מכבסת מילים לקידוש הבינוניות.

את התוצאות כולנו רואים היום - הפועל ת"א במקום הראשון ביורוליג. הפועל ירושלים מסתכלת באדישות על מעמדה כקבוצה השלישית בישראל ולא חושבת לבצע שינוי בסגל או רחמנא ליצלן בעמדת המאמן אחרי הפסד רביעי לקבוצה נחותה ממנה בהרבה ונוכח כדורסל מחריד וחוסר אמון מהקהל

אני רק אעיר שבחורף 2024 נמרוד לוי חתם פה ל-3 שנים וחצי. אני הזהרתי פה את כולכם ואמרתי שמדובר בשחקן גרוע ממש, אבל הרוב המוחלט פה היו שאננים וחלק אפילו אמרו שהוא יופי של שחקן כי בדיוק נכנסו לו כמה שלשות בגליל או בטורקיה. ההחתמה הזאת היא הבסיס של הקו הקדמי המקולקל שלנו בשנתיים האחרונות וכמעט בכל דקה שהאיש על המגרש הוא מזיק לקבוצה. אני יחסית מחבב את יונתן אלון ובגלל שאני חושב שתפקיד המאמן הוא אוברייטד גם לא בטוח כמה זה יועיל להעיף אותו (למרות שכרגע אני מאמין שזה צריך להיות הצעד הראשון), אבל האסון שנקרא נמרוד לוי רשום קודם כל על שמו...

וויילי הוא באמת פלופ מארץ הפלופים. בציונים שהמצאתי זה עתה מבחינת סקילז הוא ריבאונדר 9, מגן טבעת 7.5, פינישר ליד הסל 5, ובכל יתר התחומים הוא מקסימום מגרד את ה-3 מלמטה. זו שאלה גדולה אם אלה יכולות שמאפשרות להיות סנטר פותח של קבוצה שרוצה לזכות ביורוקאפ. ספק אם הוא אחד משלושת הגבוהים הטובים בליגת העל, בלי לספור את התל אביביות

אז לדעתי הוא חד משמעית הגבוה הכי טוב בארץ לא כולל התל אביביות. אם יקבל 25 דקות למשחק יחזיר, בקלות, עם 14 ו-10 למשחק ויכול לעשות את אותה סטטיסטיקה גם בכל קבוצת יורוליג שתזרוק אותו. הייתי מוסיף גם 8-9 בהגנה ויש לך סנטר אתלטי עם סייז מכובד, ששומר מצויין, לוקח ריבאונד בכמויות חריגות ממש, שמסיים רק בדאנקים ולא עושה דברים שלא טוב בהם. לדעתי נפגע מאוד מהפציעה של ווינסטון ומהפתיחה המפתיעה באיכותה של ג׳סטין סמית׳.

סך הכל - משהו כמו בעיה מספר 8 שלנו...

שמע, קראתי מה שכתבת, אולי הגזמתי.
יש באמת גם קסם בשחקנים האלה, הוא סנטר הגנתי נוסח אייטיז כזה עם תחת ענק, צריך משחק קבוצתי טוב כדי להוציא את האיכויות שלו, שאגב אני מסכים שהן כשלעצמן נדירות (והרבה יותר קל למצוא 2.04 חסרי מאסה שעושים נקודות, לא שומרים ולא לוקחים ריבאונד).
ובכל זאת, המכניות שלו בתנועה, האיטיות, היעדר יכולת המסירה, הטיימינג הלא טוב בעלייה לסל, חוסר היכולת לעשות אנד-וואן, זה קצת קשה לצפייה.

יש פער בין העלות שלו לבין מה שהוא נותן לקבוצה. סנטרים כאלה כנראה עולים 800-900 אלף דולר, אבל זה חלק נכבד מאד מהתקציב של ירושלים ולא בטוח שזה ניצול נכון. לצורך העניין סמית׳ שעולה שליש ממנו לא נותן תפוקה נמוכה פי 3.

עם זה אני בהחלט יכול להסכים ותאמין לי שבשבילי, שמחזיק ממנו ומקווה שכל משחק יהיה המשחק שלו, זה קשה לצפייה הרבה יותר…

וויילי חזר אתמול לפוסט-אפ המגוחך שאין לו ומעולם לא היה - כמו שכולם יודעים הוא פינישר, חייב גארד שמסוגל לשחק פיקנרול. יש לנו את הובר, שהיה אתמול נורא, ואת ווינסטון שאלוהים יודע מה הולך איתו; אם לפחות אחד מהם מתפקד, וויילי הוא אמנם עדיין שחקן מוגבל מאוד אבל יכולות הפיניש והריבאונד שלו הן הכי גבוהות שיש. כששולחים אותו לנעילות הוא גוש בשר. אין כאן שום דבר שלא ידענו בקיץ הקודם והוא לא ברגרסיה.

ליונצ'וק יש ניסיון כמאמן של קבוצות קשוחות עם פוקוס הגנתי, זה מה שהוא למד מדז'יקיץ', פלוס משהו מחוכמת הפיקנרול של קטש שהוא יודע לצטט אבל לא ממש ליישם. הוא מנסה כרגע לבסס רוטציה ארוכה שבה 10-12 שחקנים מחליפים אחד את השני בלי דרמות מיוחדות, ומתעקש שזה יקרה גם על חשבון משחקים שהולכים לפח כי משום מה דחוף באמצע ריצה להכניס את פריצקי במקום קרינגטון ואחרי דקה את הובר במקום הארפר וכל מיני שטויות כאלה. הוא מאמין שהוא משלם עכשיו מחיר בשביל האידאל הספרדי הזה (שהמייצגת הכי טובה שלו כיום היא דווקא בורק הצרפתית בראשות פרדריק פוטו) ושמתישהו נוכל לשחק 40 דקות מצוינות פעמיים בשבוע בלי לשחוק ולפצוע אף אחד. לעת עתה נראה שהוא לא מצליח בזה, קודם כל בגלל חוסר ההתאמה המוחלט שלו לחיזוקים שהביאו וגם לא מעט באשמת העקשנות שלו. אז האם לפטר אותו? אם יש דיבור עם מאמן בכיר במחשבה שנים קדימה, זו הזדמנות טובה לעשות את השינוי. אם לא, ובמקומו נקבל את דן שמיר על הקווים אז הקבוצה כנראה תשתפר בטווח הקצר אבל אני מתחייב לא להראות את פניי בארנה. בין לבין יש כל מיני פתרונות, הזכרתי בת'רד המקביל שזורוס ומיליצ'יץ' חתמו היום ביוון, אבל את שניהם לא הייתי מביא.

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey