סל ניוז

גם לומר שהוא למד כדורסל הגנתי קשוח מדז'יקיץ' זו הגזמה אדירה. הם עבדו בחפיפה בסה"כ כמה חודשים...

ההבנה שלו בעומק השיטה של דז'יקיץ' ובדגשים כדי לבצע אותה בצורה מדויקת כנראה דומים ליכולת שלו לחקות את חוכמת הפיקנרול של קטש. יודע לצטט ולדבר את הדיבור אבל ממש לא לבנות ולבצע.
ההבדל הוא שהוא שמדזי'יקץ' הוא לא רק שמע כמה אמירות אלא גם ירש קבוצה שלו וככה הוא הצליח לשייט על אדי הדלק ועם שחקנים שמובילים את הקו הזה לעשות משהו. וגם אז בשום שלב זה לא היה מתואם וחכם ועיקבי כמו ההגנה של דז'יקיץ'.

כשעזבו אחרוני שחקני דז'יקיץ' בקיץ האחרון והוא נאלץ לבנות בעצמו אפשר היה לראות כמה בוסרית המחשבה שלו וכמה אין לו באמת "שיטה" אלא סתם רשימה של דברים שהוא שמע וחושב שיהיה מעניין לנסות.
לפני עונה הוא ניסח עקרונות ששמים סייז לפני הכל כי זו הדרך לנצח ועכשיו בנה קבוצה של גמדים.
לפני שנה דיבר כמו דז'יקיץ' על ניצחון דרך ההגנה ובנה קבוצה של בולדוגים ועכשיו זרק את כולם והעמיס סקוררים שבקושי שומרים. ופתאום בקיץ התחיל לדבר על לנצח דרך ההתקפה.

ד"א הסיבה היחידה שזה בכלל באותו אזור מבחינת מבחן תוצאה מול עונת דז'יקיץ' זה כי דז'יקיץ' בנה קבוצה ברבע מהתקציב הנוכחי. תן ליונתן אלון לאמן אותנו ב-23' עם תקציב 23' ולא מאמין שהיינו תחרותיים בכלל באותה העונה בשום מפעל.

לזכותו ייאמר שהפועל של העונה שעברה כבר לא היתה מאוד דז'יקיצ'ית בסגל השחקנים, ג'סטין סמית', נמרוד לוי והארפר הם לא בחירות טבעיות עבורו. גם אם השיטה היתה קצת רופפת הפועל עדיין היתה קבוצת הגנה טובה מאוד (ומי אמר ששיטה רופפת היא עלבון, בעצם. צריך לשחק על החוזקות שלך, וגם לרוץ קצת רח"ל. חלק גדול מההגנה המפורסמת של דז'יקיץ' היא סינתטית, כשאתה משחק בעמידה 40 דקות מס' הפוזשנים יורד).

וכמובן, את הקבוצה הנוכחית הוא לא בנה, אין סיכוי, אבל על זה חפרתי מספיק

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

מסכים שהארפר וג'סטין זה לא בדיוק דז'יקיץ', אבל הפועל של 25' עדיין נבנתה מאד ברוחו של דז'יקיץ' ובניסיון להמשיך לשחק את הכדורסל שלו. ההישארות של ספידי, אורקו, ג'ונסון וההבאה של מורגן ווילי למשל. וכמובן החיזוק בשחקן כמו טאריק פיליפ.

זה שהוא לא בנה את הנוכחית זה אולי לא בשליטתו אבל זה גם חיסרון שלו כמאמן. חוסר הניסיון והאוטוריטה שלו שהופכים אותו ליסמן שמודה על עצם העובדה שלא מפטרים אותו גם לא מאפשר לו לעמוד מול לחצים והנחתות מלמעלה. וזה חלק ממה שמאמן טוב עושה.

שריקות בוז בארנה במחזור מוקדם באוקטובר זה אובייקטיבית לא טוב מן הסתם, והן מוצדקות.
קראש אאווט של אוהדי הפועל בפורום באוקטובר זה בתסריט באופן כמעט בלתי נמנע, זה קורה גם שהתוצאות טובות לפעמים.
הבניה הזו מקשה עלינו ליהיות קבוצה שהורגת יריבות נחותות, וזה self inflicted wounds עם איכות השחקנים 7-12 בסגל, אבל אני מודאג יותר מהמחסור בבאנקרים ב1-6.
ועדיין, אוקטובר...

ההנהלה עושה דאבל דאון עם הרישום של JJJ? זה לא אמור לשנות עם ההפסדים ימשיכו להערם- הם עדיין יצטרכו לשדרג מתישהו.
אלון לא יפוטר לא משנה מה? אין לזה באמת תכלית אלא אם יש באמת מאמן מהדרג הראשון מוכן בקנה, קשה להאמין.

בניגוד למקהלת ה4 עם קליעה וסייז שמתפתחת פה, הבעיה שמתתבהרת היא קודם כל תרבותית, הקבוצה זקוקה למחץ, כוח מתפרץ, אתלטיות, inforcers בהגנה ובהתקפה.
החוסר בפורווארדים כאלו מונע מאיתנו ליהיות קבוצה שיכולה לכפות סגנון משחק, זה לא עיניין של גבוהה עם קליעה שירווח ויסדר את כל שאר חלקי הפאזל למקום.
ראיתי את קולסון בשישי, לא שחקן שתזכרו כמומחה הגנה או אתלט על, אבל ראיתי אותו נותן בלוק בהגנה, עושה עבירות ששחקני התקפה מרגישים בגוף, יוצר ולוקח ריבאונד התקפה.
בדקות שראיתי לא זוכר אפילו אם נכנסה לו שלשה, אבל הוא השפיע על המשחק בכ״כ הרבה דרכים, לא משנה אם הוא שיחק ב3 או ב4.
זה פשוט פרופיל פיזי שמעלה אינטנסיביות, מימד שאין אצלנו, ולטעמי באופן מובהק החוט המקשר בין קו אחורי עם סקילס אבל לא פיזי, וקו קידמי פיזי (וויילי), אתלטי (סמית׳) וגודל (דימה) אבל ללא סקילס.

כרגע אפשר להגיד שאנחנו במשבר אז זו לא רק החוסרים בבנייה שעולים על פני השטח אלא עוד דברים מקצועיים ומנטליים.
יכול מאוד מאוד ליהיות שיצאו מחוזקים ממשבר כזה, זה קרה בעבר, גם לקבוצה הזו ממש, אבל מה שאני מדבר עליו שם מבחינתי תקרה על הקבוצה הזו מלכתחילה.
אנחנו לא יכולים ליהיות כאלו דרדלה מבחינת האלמנטים המוזכרים והעמדה כמעט לא חשובה, קראו לזה 4 טווינר, 3-4, 4-5, סטרץ׳ 4, מה שחסר פה זו לא סקיל סט מסויים זה פורפיל פיזי ואתלטי שמביא סקילס שהמנעד שלהם יכול ליהיות כמה דברים.
אני פשוט קורא לזה קומבו פורווארדים שהם העוגן בין הקו הקידמי והאחורי, לא איכפת לי אם זה ספציפית 4, אם זה מעביר את לאמב ל3 או לספסל, את זוס ל2 או לספסל וכו׳.
זה פשוט פורפיל שאמור להיות באנקר של קבוצה שהעוגנים שלה הם הארפר (ולהקתו המיניטורית בקו האחורי) וגבוהים שהם לא שחקני מטרה או מומחי הגנה סוויטצ׳אבלס.
היתרונות ההתקפיים של שחקן X הזה יכולים ליהיות שונים, אבל הבסיס זה הפרופיל הפיזי האתלטי, משם זה יכול ליהיות בכיוון הקולסון או הוויינרייט או הקלי מקארת׳י או הדופרי אפילו.

בלי זה נהיה קבוצה שיכולה לנצח עד שתפגוש בקו אחורי הגנתי שיכול לנטרל את הגארדים שלנו, או קו קידמי עם פיזייות או אתלטיות שתגמד את הרוטציית גבוהים שלנו.
אנחנו קבוצה שמחכה לקבוצות שיכפו עלינו סגנון משחק, וזה לא משהו שלא היה שם גם שנה שעברה במידה מסויימת- הוסיפו כישרון, העבירו את המטוטלת לכיוון ההתקפה? סבבה.
עכשיו תתאם את שאר החתיכות כדי שימקסמו את החוזקות האלו, החורים בסגל הוא מורגן (סטופר הגנתי) וכריס (קומבו פורווארד הגנתי) ואותם לא החלפנו.

חשבת שלאמב יכפר עם התקפה, שפריצקי יהיה אורקו עם התקפה, שJJJ הוא הדבר הבא בתור סטופר- אחלה, מי יודע אולי כולם עוד יתבהרו כנשקים כאלו בשלב מסויים.
כרגע הם לא, וזו קבוצה ללא מחץ, עם שום יכולת לכפות משהו על היריבה-
אנחנו יכולים לנצח עם סקילס או ביום שכל החלקים מתחברים אבל זה לא במקרה שהפסדנו משחקים ששלטנו בהם והיריבה דחקה בנו חזרה- אנחנו לא בנויים לעמוד בזה או לשנות תסריט של משחק כרגע.

אני באמת לא חושב שהדיבור על מאמן בכלל חשוב כרגע, אלון הוא לא עילוי אבל כן הראה שיכול להצליח במערכת הזו, והוא מאמן שנה וחצי אז לא מפתיע שאין לו עדיין בראנד משלו ואנחנו ננסה לפענח מה לקח מההוא או ההוא.
קבוצות לקחו מאיתנו משחקים שקלעו 100 נק׳ או 69, הבעיה היא השחקנים שלנו והציוותים קודם כל, משם המאמן יכול ללטש ולמנף חוזקות או למזער חולשות ע״י שיטה, טקטיקה וכו׳.
אני רואה די הרבה כדורסל אירופאי השנה אחרי כמה שנים שהתייאשתי מהשיפוט והרמה של התחרויות, בכל קבוצה, עמוקה ככל שתהיה בסוף יהיו את ה5-7 שחקנים המרכזיים שאמורים להשיג דומיננטיות ע״י החוזקות שלהם.
כרגע ברור שאין לנו מגוון מספק לרוחב העמדות בזה, ואין פלא שזה לא מתחבר ליחידת חוזק בהתאם וליכולת ליהיות דומיננטים.

דני וולף שוחרר מסגל הנטס ל-G ליג.
יש מצב להשאיל אותו להפועל/דאלאס ?

הייתה כתבה של אוהד הפועל ב"הדיסקו" לא משהו שלא כתבו כאן בפורום גמליאל, הנביא, קסלמן, דניאל, הנווט ועוד
לאוהד קוראים אסף כהן
הוא טבע שם ביטוי שאהבתי
"בינוניות מחופשת ליציבות"

על פי ספורט 5 הפועל מחפשת פור' לחיזוק
כנראה ינסו להביא שחקן לעמדה 4 עם יד סבירה מבחוץ

מעניין האם זה באמת נכון ואם כן מה התקציב למהלך ובמקום מי (ג'וזאיה). אם אנחנו נשארים בעולמות ה-200k, לי היתה תחושה אתמול שבאטרייה הזה של אריס, קולבוקה, אולי בכל זאת יש משהו...

עידן חדש: הפועל ״מידטאון״ ירושלים
ישראל קנדה מצטרפת כשותפה ראשית, הקבוצה תיקרא מעתה: הפועל "מידטאון" ירושלים

הפועל ירושלים שמחה ונרגשת להודיע על תחילתה של שותפות אסטרטגית חדשה עם חברת ישראל קנדה, שתהיה מעתה הספונסרית הראשית של המועדון. במסגרת ההסכם, שנחתם לתקופה של ארבע שנים, תיקרא הקבוצה מעתה הפועל "מידטאון" ירושלים - על שם פרויקט הדגל של ישראל קנדה בבירת ישראל.

השותפות עם ישראל קנדה מסמלת שלב משמעותי בהתפתחות המועדון ובהגשמת החזון העסקי והמקצועי שלו לשנים הקרובות, תוך הפיכתו למועדון ספורט מוביל ברמה המקומית והבינלאומית. מעבר לחיבור העסקי והשיווקי, מדובר בשותפות המבוססת על ערכים של שאיפה למצוינות, חדשנות, אהבה לירושלים ולספורט הישראלי - ערכים המאפיינים את שני הארגונים.

במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי תיקרא הקבוצה ״הפועל מידטאון ירושלים״. פרויקט הדגל של ישראל קנדה - Midtown - יופיע מעתה בחזית מדי הקבוצה ובנכסים הפרסומיים השונים של המועדון, הן במתחם הפיס ארנה, בנכסים הדיגיטליים ועוד. כמו כן, יקדמו שני הגופים יוזמות משותפות לקהילה ופעילויות ייחודיות לאוהדים.

מתן אדלסון, הבעלים של הפועל ״מידטאון״ ירושלים אמר:
“אנחנו נרגשים לפתוח דף חדש ומשותף עם ישראל קנדה - מותג מוביל החולק איתנו DNA של הובלה, שאיפה מתמדת למצוינות ורצון אמיתי להשפיע על הקהילה. אין לי ספק שהפירות הכלכליים והמקצועיים שיצמחו מהשותפות הזו יחזקו את התשתית של המועדון, יאפשרו לנו להמשיך ולהגשים את החזון המקצועי והעסקי של המועדון לשנים הקרובות תוך השקעה חזרה באוהדים״.

ברק רוזן, מבעלי קבוצת ישראל קנדה, מסר לאחר חתימת ההסכם:
״אנו בישראל קנדה רואים חשיבות רבה בחיבור לעיר ירושלים, בירת ישראל ובכלל זה לתושביה ולאוהדי הקבוצה ומאמינה בקידום ערכי הספורט, ההישגיות והקהילה. החיבור עם הפועל מייצג עבורנו את אותן שאיפות למצוינות, נחישות ורוח צוות - ערכים שמלווים אותנו בכל תחום שבו אנו פועלים. אנו גאים להיות נותני החסות הראשית של המועדון, ולחבור לאחת הקבוצות המובילות והאהודות בישראל, שמסמלת תשוקה, מחויבות והשראה לדור הצעיר. שיתוף הפעולה הזה הוא ביטוי אמיתי לרוח ישראל קנדה - לשאוף גבוה, להשיג יעדים חדשים ולהמשיך לבנות יחד הצלחות גדולות״.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

הידיעות בכל האתרים מהוות ציטוט מילה במילה מהודעת הדיברות של הפועל ירושלים.
זה הרמה של עיתונות הספורט בישראל.
אף שאלה מתבקשת לא נדונה.
לאן נעלם 'בנק יהב' שלדעתי היה לו חוזה לעוד שנים קדימה?
הפרידה היתה ביוזמתו או ביוזמת הקבוצה?
כמה כסף התחייבה ישרא-קנדה להזרים לקבוצה מידי שנה.
עיתונות פח.

_________________

מתן רוצה להוכיח, שהוא יכול לנהל קבוצה גם בפן הכלכלי ולא רק להביא כסף מהבית...
צריך מזל מיוחד, לקבל בעלים לקבוצה עם הון כזה גבוה,
שבמקום להשקיע בקבוצה, רוצה להוכיח שהוא שקול ובעל יכולת לקדם קבוצה בהשקעה מינימלית...

בדיוק
מקווה שזו התחתית

יונתן אלון:
על מצב הסגל אמר המאמן: "הסגל בנוי. אפשר לדבר על תיאוריות ועל איך בונים סגל. במסגרת הקיץ שעברנו הגענו לעונה עם הסגל הזה שאני מבסוט ממנו. אני שמח ברמת הבן אדם וברמת השחקן. המטרה שלנו זה להוציא מזה את המקסימום. אני לא זורק אף אחד אף פעם. העבודה שלי זה להוציא את ה-100 אחוז ממה שיש לי. יש מעליי צוות עם מנהל מקצועי מעולה, הפועל ירושלים זה מי שאתם רואים ואנחנו רצים קדימה".

זה יפה שהוא לא רוצה לזרוק את השחקנים, וזה נכון שיש מעליו צוות מקצועי ושהעבודה שלו זה להוציא את המקסימום ממה שיש לו. אבל - להתחיל בעקיצה על תיאוריות ואיך בונים סגל - זה בדיחה. הוא, או הצוות המקצועי או וואטאבר, עשו בניית סגל עקומה. כולם צועקים מהקיץ שחסר 4 (אחרי שבקיץ הקודם הביאו שני זרים בצבע שלא יכולים לשחק ביחד), אז שלא יתנשא וירמוז לגבי הבנה מעמיקה יותר בבניית סגל. אני לא מצפה שיודה שנעשו שגיאות גסות בבניית הסגל, אני כן מצפה שלא ינסה להתחכם בנושא.

זה ממש פלאשבק לתקופת דני פרנקו האיומה.

ההתחכמות/התנשאות בדיון על הסגל והפוזה של "לא זורק אף אחד" שתיהן חלק ממסע גניבת הדעת. אם לא נודה בשום טעות אז בדיעבד יהיו מספיק נקודות חיוביות (לצד מיליון שליליות) שאפשר יהיה לבנות מהן נראטיב של "עונה מוצלחת" שמאפשר לכולם לשמור על העבודה ויותר מכך על הכבוד שלהם.

הדוגמא המושלמת לכמה זה אפשרי ואפקטיבי זאת העונה הקודמת ואיך שהיא מפומפמת בדיעבד. גם פה.

זאת ד"א אחת הסיבות שאני כל כך סולד מהחתמת מאמנים ישראלים. העיסוק הקבוע בגניבת דעת ובניית נראטיב שלא מקבל שום קונטרה מתקשורת הספורט (שמורכבת ממכרים ארוכי שנים של המאמן). למאמנים זרים זה הרבה יותר קשה כשהתקשורת המקומים עוינת אותם כעמדת פתיחה כי העזו לקחת משרה של מקומי.
מאמן זר היה מזמן על הגריל אחרי קדנציה כמו של אלון אצלנו ובטח שלא היה מקבל שיתוף פעולה בבניית נראטיב כזה.. ויותר מזה, מאמן זר עם הרקורד העלוב של יונצ'וק אם רק היה ממונה פה היה מקבל קמפיין אולפנים נגדו מהשנייה שנחת מהמטוס.

אני נותן הרבה קרדיט ליונתן אלון על העונה הקודמת באירופה בעיקר ודווקא מול פרנקו.
פרנקו שלא היה מאמן חדש, בנה קבוצה די יקרה שאמנם לקחה אליפות בארץ אבל התבזתה באירופה במשך שנתיים רצוף. בעונה הראשונה מאזן 2-8, מקום אחרון בבית והדחה בשלב הראשון. בעונה שאחרי שיפור ל-5-5 והעפלה מהמקום ה-4 רק כדי להתבזות עם מאזן 0-6 בשלב השני כולל 47 הפרש בגראן קנריה.
אלון בעונת הבכורה שלו עשה עונה אירופאית מעולה בסטנדרטים האלה - בלי תבוסות, קבוצה שלא נשברת, מקום 2 בבית המוקדם, הדחה כואבת ברבע גמר.
זה בהרבה מאד רמות יותר טוב ממה שהיה בתקופת פרנקו.

מה שאמרת הוא לדעתי תוצאת אותו הקמפיין. התיאור כאילו עצם השגת מקום 2 הוא איכשהו הישג.
תעשה את ההפוך לזה, אם לא היינו מסיימים מקום שני איזו קבוצה הייתה עוקפת אותנו? קלוז'? נפטונאס? טורק טלקום? לובליאנה? אלו קבוצות עם שליש-חצי תקציב שלנו וזה שאחת מהן הייתה עוקפת אותנו לא סתם אי הצלחה אלא כישלון עצום.
וכמובן שגם זה שסיימנו מקום 2 היה בהמון מזל ותלות בכמה תוצאות במקביל במחזור הסיום שיצאו בול כמו שרצינו. היינו מילימטר מלסיים מקום 3-4 שזה כבר כישלון.

מה אני ציפיתי מהעונה האירופית הקודמת שלנו ע"פ התקציב שלנו?
1. לתת איזשהו פייט לולנסיה על מקום 1 בבית (כתבתי לתת פייט ולא לקחת כי ולנסיה טובה מאיתנו ולסיים אחריה זה לא בהגדרה כישלון). מה שבמציאות קרה זה שבשני המשחקים מולם בכלל לא נראינו תחרותיים והם נפנפו אותנו ב-15 הפרש שנראה כמו 30. ושבכללי הם היו הבטיחו המקום הראשון בערך כבר בחצי הדרך..
2. להיות ליגה מעל כל הקבוצות במקומות 3 ומטה. כלומר שכל משחק מולם בבית ובחוץ יהיה כזה בו אנחנו פייבוריטים ברורים והם מתקשים בכלל להתקרב אלינו. כשהפער הממצוע שלך מהן הוא נגיד 15 נקודות אז לפעמים אתה מנצח ב-25 ולפעמים אתה ביום רע מותחים אותך ואתה מנצח ב-5. ולפעמים לפעמים אולי פעם פעמיים בכל העונה אתה גם אשכרה מפסיד לקבוצה שאינה ולנסיה. מה שבמציאות קרה זה שהפער הממוצע היה 5-7 כשכל משחק הוא משחק שקול וצמוד ובמצב כזה מן הסתם תפסיד הרבה יותר מפעם פעמיים בעונה (זו ד"א בדיוק הטענה שלי אלינו גם ביחס לליגה בשנה שעבררה). אז אפשר לתאר את זה דרך המיקרו של פה תפסו יום נגדינו ופה לא הלך לנו אבל האמת היא שגם כשניצחנו וגם כשהפסדנו היינו דיי צמודים עם יריבות שלא צריכות להתקרב אלינו. כשזה קורה פעם אחת זה בסדר כשזה קורה קבוע זה מראה על כישלון.

השנה זה אפילו בולט יותר כי בחצ'חצ'יר היא לא סופר-קבוצה כמו ולנסיה ולדעתי היא אפילו עם תקציב נמוך משלנו. ככה שהמטרה שלנו הייתה צריכה להיות לסיים 1 בבית בלי להתבייש. ומה שבמציאות קורה זה שאנחנו בסכנה להפסיד ריאלית את המקום ה-1 כבר במחזור הקרוב (אם נפסיד להם זה כבר פער של 3.5 משחקים שלא נסגור). אז פתאום כולם מדברים על בחצ'חצ'יר כאילו היא הפועל ת"א וולנסיה וככה מחליקים את העובדה שהיא רק דומיננטית כל כך נגדינו בגלל שנכשלנו בבנייה וביישום. זה לא מהשמיים.

עד לפני יומיים היינו באוקטובר, זה לא נראה לכם קצת היסטרי?

יש תקציבים, ציפיות, דעות על בניית קבוצה, עניינים מקצועיים וכו׳, וכל זה יתנקז למבחן התוצאה שיתברר מאוחר יותר לתוך 2026.
יש אי אילו דוגמאות לקבוצות טובות שעברו כמה תקופות, פציעות, חבלי לידה, משברים, לפעמים שינויי סגל, ומגיעים לשלבים המכרעים בפורמה מסויימת שקובעת את אותן תוצאות.
זה היה נכון להפועל ת״א ואלינו עונה שעברה, וכמובן שתמיד אפשר לחזור אחורה ולדבר על הדרך, אם סיימנו במקום שני במזל או לא, אם יכלנו לנצח ברבע בגמר עם חיזוקים או לא, בסוף התוצאות הן התוצאות לטוב ולרע.
במקרה של עונה שעברה, בפרבואר-מרץ בעקבות היינו מתחת לציפיות באירופה והפסדנו גביע ורבע גמר אירופאי, במאי-יוני היינו בפיק ונראינו בדרך לאליפות מול קבוצות עם תקציבים הרבה יותר גבוהים.

יש גם קבוצות דומיננטיות שניראות מעולה מההתחלה עד סופה של עונה, כמו עונה שעברה אוק׳ בנבא, או פנא ביורוליג (נגיד), שם הסגל, התקציב וכו׳ היו באותו קו עם הציפיות מלכתחילה.
זה מן הסתם אופטימלי, וברור שזה מה שציפינו שראינו שהיורוקאפ נחלש השנה, אבל ידענו מהרגע שסיימו שזה לא הפרופיל של הסגל שנבנה, ולא הלכו אול-אין כמו שעשו בהפועל ת״א.
עדיין ברור שנשאר עם דיוני חיזוקים שהם סופר רלוונטים, אבל בואו נהיה מצאותיים, במקרה הטוב יתחלף/יתווסף שחקן או שניים, הקבוצה תהיה מה שהיא עד אז, ולא שמיים וארץ מזה גם אם יהיו חילופים.

אז נשארנו עם הכדורסל.
אתם באמת חושבים שאין סיכוי שהקבוצה הזו תתחבר עם הזמן ותראה יותר טוב?
אמרתי את דעתי לגבי השחקן שצריך ואפשר להתווכח על עמדות, אבל עדיין עיקר המאמץ הוא למצוא פתרונות מקצועיים לגבי מיקסום השחקנים שיש ויצירת שלם גדול מסך החלקים.
אני גם שונא את הגישה המעאפנה בראיונות וגם לא הסכמתי עם הפשרות בבנייה, אבל משזה נעשה, מה אתם מצפים לשמוע מחבורת החנונות אלון-מתן-דן? זה מילים ותו לא.
אני מקווה שאלון מבלה יום ולילה במציאת פתרונות מקצועיים, פחות מעניין מה הוא מקשקש בראיונות, ושינויי סגל מקווה שיהיו אבל זה יהיה נקודתי כולנו מודעים לזה.

יש לנו כמה חודשים להפוך לקבוצה שיכולה לקחת את היורוקאפ, ברור שחטאי הבנייה או התמהמהות בשינויים יכולה לעלות לנו בזה בהמשך, אבל העונה התחילה לפני חודש.
כל הדיבור על נגמרה העונה כי אולי איבדנו את המקום ה1 (תיאורטי לחלוטין אבל גם אם כן) זה קצת מוגזם, יש פתרונות מקצועיים לדבר עליהם, או שלא, אבל לבחור כל משחק מי האפס שצריך לעוף גם לא ריאלי וגם נשמע כמו קראש אאווט נקודתי שמשתנה לפי שחקן.
בסוף, גם אם יביאו שחקנים שאינדבדואלית טובים יותר מאלו שיש אבל זה לא יתחבר למכונה משומנת, התוצאות יהיו מתחת לציפיות וזו תמיד השורה התחתונה.

ויש גם שורת ביניים חשובה והיא האם זו קבוצה שאפשר להתחבר אליה ולהנות ממנה במנותק מהתוצאות שיגיעו אח״כ?
זה מבחינתי דיון יותר רלוונטי כרגע כי אפשר לבחון את זה כאן ועכשיו, ועל זה בהחלט אגיד שהמצב נראה מעאפן כי אין וייב של קבוצה מרגשת או מנצחת, אבל לפעמים כן נהיה גרוע לפני שמשתפר.
במובן הזה האופי החננה של ההנהלה-צוות מקצועי-שחקנים הופך את זה לפחות מעניין למי שהוא לא עכבר פורום כי אין שום דרמה מסביב לקבוצה, לטוב או לרע, ואין למה להתייחס במובן הזה.
מניח שזה יותר מבאס אותי בנובמבר, מאשר לנסות לנבא אם הפסדנו את המקום ה1 או לא.

הבעיה עם מבחן התוצאה בסוף העונה היא שאפשר לסלף אותו בקלות בדיעבד. במיוחד כשהקריטריון לא ממש מוגדר מראש אלא מתהווה תוך כדי העונה. והנה כתבתי בפוסט הקודם איך בדיוק זה קרה בעונה הקודמת באירופה שבסוף מה שאוהדים לוקחים ממנה זה "עונה אירופית טובה" או "היינו מתחת לציפיות ברגעי ההכרעה" כאילו שאיזה אלמנט רנדומלי דפק אותנו כשהאמת היא שהיינו מתחת לרף המצופה כמעט לכל אורך העונה האירופית *וגם* ברגעי ההכרעה שלה.. בדיוק ההבדל בין כשלון מערכתי למשהו שניתן לסווג כחוסר מזל.

הבעיה השנייה מהקטנת המשקל של מבחני הביניים כמו לסיים מקום 1 ולהיות תחרותיים היא שאתה מאבד את עניין הקהל ברוב העונה ואז גם מייצר כדור שלג שלילי של מיעוט קהל וניתוק. כדוגמא, העונה כבר זרקנו שני משחקי ליגה. לדעתי הפועל ומכבי ת"א בין שתיהן לא יזרקו 2 משחקים מול קבוצות שאינן בשלישייה בכל העונה. זה אומר שיש מצב טוב שכשנגיע בסיבוב השני "למשחקי העונה" מול שתי אלו בארנה כנראה נהיה בפער כזה מהן שגם ניצחון לא יסגור. ואז מן הסתם לא יבואו 10,000 איש ולא קרוב לזה וכולם בהנהלה יהיו מאוכזבים. אלו היו צריכים להיות משחקי הדירוג שיקבעו מי ראשון מי שני ומי שלישי אבל אם מראש אנחנו מתייחסים לזה כעניין משני (כי הנה אפשר לקחת פלייאוף נגד הביתיות) וכבר אחרי 3 מחזורים יוצרים בור שכמעט לא ניתן לסגור ויותר גרוע בגלל לא מכירים בזה שזו בעיה, אז זה גם היחס שהקבוצה תקבל מהקהל שיגיד סבבה אז בואו ניפגש כבר בפלייאוף. ככה לא נצמח.

לגבי הכדורסל, אני לא חושב שהקבוצה הזאת בהרכב הנוכחי תתחבר. יש לה יותר מידי חוסרים -
1. אני חושב שהסיכוי היחידי שלנו לייצר תארים היה להיות קבוצת הגנה. אולי לא נגרית כמו של דז'יקיץ' אבל בטח קבוצה שמנצחת דרך ההגנה. דרך ההתקפה לא ננצח בארץ כי לעולם לא יהיה לנו כישרון העצום של הפועל ת"א או השיטה ההתקפית המדוקדקת שמהווה מכפיל כוח של מכבי של קטש.
2. אני חושב שיש לנו מאמן בינוני ולא מנוסה. זה לא יהרוג אותנו במהלך העונה כשלרוב משחקים מול קבוצות נחותות (בטח לא אם ממילא הווייב הוא שלא קרה כלום כי תמיד יש סיכוי לנצח בלי ביתיות) אבל זה יבוא לידי ביטוי ברגעי ההכרעה כשכל יתרון חשוב.
3. יש לנו בנייה מאד עקומה בגזרת הזרים שמונעת מאיתנו להיות קבוצת הגנה. אז כן כולם מדברים על החוסר ב-4.5 שזה באמת הבור הגדול ביותר, אבל גם בגארדים קו אחורי של הארפר-קאש-הובר-דינו לעולם לא יוכל לייצר הגנת גארדים מעולה כמו שהייתה לנו בשנה שעברה למשל.

אם הייתי צריך לעשות 2-3 שינויים שהיו מעיפים את הקבוצה הזאת גם באירופה וגם בליגה (תחת מגבלת זרים) -
1. הייתי מביא זר 4.5 כמו שכולם מסכימים. אם אין בעיית תקציב הייתי שומר את לאמב כ-3-4 וג'סטין כ-4-5 שנלחמים על מקומם ברישום 5 הזרים לליגה. אם התקציב מוגבל הייתי משחרר אחד מהם כתלות באיזה שחקן בדיוק הבאנו (כמה הוא 5 וכמה 4). מה שבטוח ששני אלו לא יכולים להישאר אופציה מרכזית בעמדות שלהם.
2. הייתי מביא את נועם יעקוב בבייאאוט כבר עכשיו. ואז משנה את התפקיד של קאש כזר בעיקר לאירופה כשבארץ את עמדה 1 יסגרו הארפר-יעקוב-הובר שזה בהחלט מספק. ושוב אם אין תקציב משחרר את קאש.
3. הייתי מחליף את JJJ בזר 2-3 ברמה גבוהה. אפשר אחד ממש הגנתי סטייל מורגן אבל גם אפילו אחד כמו רנדולף ששומר סבבה אבל עם סייז היה מצויין.

בגדול יכול להסכים על הרוב במידה מסויימת, אבל מאחר ואנחנו יודעים שלא כל זה יקרה, אני חושב שאת נקודה 3 שלך צריך לעשות במיידי (אם כי 3-4 ולא 2-3).
זה יכול לייצב גם הרכבים וגם את ההגנה.

מבחן התוצאה הוא מוחלט, ברור שנרטיבים אפשר לסלף כי זה תמיד ניתן לפרשנות.
על הליגה אני אפילו לא מסתכל (והיה לי ברור שבנו סגל רחוק ממושלם לליגה בהתחשב בקאדר הישראלי), אני מסתכל על היורוקאפ ואיך אפשר למקסם את הרטציה שעולה שם.
בשלב הזה ובהתחשב בלקחים שמקווה שלמדנו ממכות פציעות, גם לא הייתי משחרר את JJJ, אבל הייתי מוסיף פורווארד משמעותי לסגל אתמול- יש עם מה לעבוד בעמדות האחרות.

למה להביא את נועם יעקב לקבוצה שיש בה 1 דומיננטי כמו הארפר ועוד 1 ישראלי בכיר כמו הובר?

אני מסכים לזה כי באופן כללי זה נכס, אני מאוד מחזיק ממנו ומתבאס שלא נתנו עליו פייט עוד מאז.
ספציפית העונה זה באמת חסר הגיון, אבל אם אפשר להביא בקיץ, בטח אם נראה שקרינגטון לא ישאר, הייתי מביא ובונה בנוסף אליהם קו אחורי גדול, פיזי ואתלטי מהם.
הארפר רכז-סקורר מעולה, הוא גם יכול למסור כמו שאנחנו יודעים, אבל בתור מנהל משחק וספציפית מומחה בהפעלת שחקנים- יש לו חוסרים מובנים.

זה בעיקר בהסתכלות לליגה.
הארפר והובר ביחד לא מספיק כדי לסגור עמדה 1. עובדה שהביאו גם את קאש. ואולי עם יעקוב אפשר יהיה לסגור את עמדה 1 עם הארפר-יעקב-הובר. ואז יתפנה מקום של זר שכל כך חסר בעמדות 2-4.
בעקרון קאש והארפר זה לא ממש ציוות טוב אחד ליד השני. וכשחייבים לבזבז שני זרים שכמעט לא משחקים אחד ליד השני זו בעיה (בדיוק כמו עם ווילי וסמית').

מבחן התוצאה הסופית יכל להיות מוחלט אם ההישג הנדרש מוסכם מראש. אבל הוא לא. אומרים שהקבוצה תילחם על כל התארים ואז מסבירים אחרי שהדחה ברבע גמר זה נחשב שנלחמנו. בשום שלב לא אמרו משהו כמו "אם הקבוצה לא עושה לפחות חצי גמר יורוקאפ זה כישלון. חצי גמר זה עמידה במטרות ולא מעבר. וגמר זה כבר הישג".
דבר שני, בגלל שהוא תלוי באירוע נקודתי קל מאד לפטור אותו במזל (נפלנו במשחק ספציפי מול גראן קנריה) ואז לטעון שלא מקבלים החלטות על עונה ועתיד מאמן בגלל משחק יחיד. זה בדיוק מה שקרה פה בשנה שעברה.

אוקי, אבל אתה מייחס יותר מידי חשיבות למה שהם אומרים בתקשורת, במציאות הקהל מצביע ברגליים והתקשורת בסיקור:
אם הקבוצה לא תפגין ביצועים מקצועית ובתור מוצר (לאורך זמן, בוא לא נהיה שבויים של הרגע בתחילת נובמבר), הקהל והתקשורת ימשיכו לאבד עיניין.
הם יוכלו לייצר איזה נרטיב ולמסגר איך שירצו, אבל אם היציעים ישארו חצי ריקים, העיניין בקבוצה ירד, ואולי גם ספונסרים יהיו פחות בעיניין- מה זה משנה אם הם יקראו לזה כישלון או מעידה נקודתית.
בסוף יש גם פרמטרים די אבסולוטיים להצלחה, ויש מדדים שמעידים על כך בלי קשר להגדרות שלהם.

איך הארפר והובר לא מספיקים לסגור את עמדה 1? הארפר השחקן הכי טוב בקבוצה, בשקט שחקן של 30 דק' במשחקים החשובים והובר בהחלט מספיק ל10 דק' הנותרות. לתת מנוחה להארפר לא צריך את יעקב אלא היה צריך להביא זר זול שיעשה רוטציה בליגה. את ווינסטון הביאו כדי לשחק בעמדה 2 לצד הארפר כי ראו שזה הלך טוב עם הובר וזה היה זר זול יחסית ואיכותי. נועם יעקב בחיים לא יבוא להפועל כל עוד הארפר והובר כאן, וזה בסדר, העמדה הזו היא העמדה הכי טובה של הפועל. אם אתה רוצה סייז בקו האחורי, שמור את JJJ כבולדוג ותביא במקום ווינסטון גארד גדול עם יכולת סקורינג כולל קליעה טובה מה3 והגנה טובה, סטייל רנדולף.

אבל אין טעם לדוש בזה, הקבוצה נבנתה עם ההימור הזה בקו האחורי בגלל שזה הלך עם הובר בסוף שנה שעברה, והבינו שכדאי שהגארד שלצד הארפר יהיה מוביל כדור יוצר. הסייז צריך לבוא בעמדה 4, למצוא 4-5 עם קליעה והגנה ואז אם הוא יותר בסגנון סטרץ' אתלטי, לשחרר את ג'סטין, ואם הוא יותר 4-5 כבד עם קליעה לשחרר את סקפינצב. העלאת הסייז בצבע תפתור את רוב בעיית הסייז של הקבוצה כי יהיה יותר קשה להיכנס לצבע.

זהה גם יאפשר להסיט את לאמב לעמדה 3 וליצור הרכבים גדולים עם זוסמן ב2 כשצריך.