סל ניוז

אז אתם אומרים שאין קשר לחוזה אלא רק לחברים שמשחקים לצידו?

אני מסכים שקרינגטון בכושר מעולה, אבל בהסתכלות על השנה שעברה - הוא דווקא ירד בכמות הנקודות. אבל הרכב הגארדים השתנה.
שלושת הגארדים (הארפר, קאש, קרינגטון) מאדד אפקטיביים - באירופה הם נותנים ביחד 50 נק' למשחק, ב-70 דק' עם 11.5 אסיסטים. גם החלוקה ביניהם יחסית מאוזנת, בדקות (הארפר 27, קרינגטון 25, קאש 19), בנקודות (הארפר 18, קאש 16, קרינגטון 14) וכולם גם באחוזים טובים מהשדה ומהקו. בשנה שעברה גם הארפר וקלע קרינגטון קלעו יותר (23 ו-16), שיחקו יותר (30 ו-26), והם גם קלעו באחוזים פחות טובים. אבל הייתה חסרה החוליה השלישית.
קאש זה אחלה חוליה שלישית. הוא חלק מבק קורט שיודע לשחק ביחד וגם להחליף אחד את השני (זוכרים את החשש בתחילת השנה על קאש והארפר ביחד?), וזה לדעתי המפתח לעונה הטובה ביורוקאפ עד עכשיו. גם ההירכיה די ברורה, זו הקבוצה של הארפר (שפחות דומיננטי משנה שעברה, אבל יש הרגשה שזה כי הוא לא נדרש), קאש המחליף שנותן אינסנט אופנס מהספסל וקרינגטון משתלב עם שניהם כיוצר שני וזה אכן מה שמאפשר לו להיות אפקטיבי מאד העונה גם אם הוא קולע פחות.

הקו האחורי הזה מפצה על החולשה היחסית של הובר ומוריד את התלות בזוסמן. זוסמן קולע באחוזים יותר טובים השנה (55 ל-2 מ-44 ל-3 לועמת 44 ו-37 בשנה שעברה), אבל קולע פחות (8 מול כמעט 10 בשנה שעברה), כי הוא פחות נדרש.

על פניו הייתי אומר שחייבים להחתים את שלושתם לכמה שנים. ברמת יורוקאפ זה קו אחורי מעולה, השאלה אם זה משהו שיספיק ליורוליג, אם וכאשר. אני נוטה להגיד שלא, אבל יכול להיות שנכון כן ללכת איתם בחוזה משודרג (על קרינגטון בטוח) ולהביא תותח לעמדה 3.

בעמדת הגארד הישראלי, הובר מתקשה כבר ברמת היורוקאפ, והכל צועק נועם יעקב, השאלה אם אין לו תכניות יותר גדולות מלהיות שחקן יורוליג.

אני מסכים, זה לא החברים שלידו אלא התפקיד שלו ומה מצפים ממנו. כשהוא רכז ואחראי על כל ההתקפה של הקבוצה הוא כלוא, גם לא מספיק טוב בלנהל התקפה וגם לא יכול להיות משוחרר לעשות מה שהוא יודע. הוא הרבה יותר טוב בלהיות רדיקל חופשי שלפעמים לוקח על עצמו את ההתקפה, לפעמים יוצר לאחרים, אבל יודע שמישהו אחר הוא האחראי

גם בהסתכלות על היורוליג זה בעיניי יותר תלוי בחיבור קבוצתי (ולכן חשובה גם המשכיות ) ועומק מאשר "מתאים/לא מתאים".
האם הארפר-ווינסטון-קרינגטון-זוסמן כה נופלים כקו אחורי ממה שמציגה בולוניה - אדוארדס-מורגן-וילדוזה-פאיולה-ג'אלו?
האחרון למשל הגיע לבולוניה לאחר 4 שנים באולם, בהן לא בדיוק דרס את היורוקאפ (למשל ממוצעים של 2-4-9 בעונתו האחרונה, שזה בדיוק מה שזוסמן נותן בקבוצה יותר טובה...).
עד עתה וירטוס מפתיעה עם מאזן של 50%, חרף שברור שזה לא "סגל ל-50%" (ותיאורטית אף אחד לא ממש היה נופל מהכסא באם הם היו מסיימים אחרונים), אבל זה מראה שעם חיבור וזהות הגנתית (הקרדיט לדושקו שהלחים את השחקנים החדשים עם המקומיים), והצלחה לייצר "מבצר ביתי" (באופן יחסי לקבוצה בינונית ומטה ביורוליג) - אפשר להסתדר גם בסגל לא מדהים על פניו.

ברור שלקראת עונת יורוליג פונטציאלית ירושלים צריכה קצת לשפר ובעיקר לעבות את הסגל, אבל לטעמי פחות בקו האחורי.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אם נגיע ליורוליג
אני בכלל שנעבור ל BCL, כן?
אבל אם נעבור ליורוליג אנחנו יכולים למתוח קו בין שתי קבוצות מצליחות ולהחליט איפה אנחנו רוצים להיות כל הסקלה
בין ז׳לגריס שהיא לא קבוצה זולה אבל ממש לא יקרה לבין הפועל ת"א שהיא יקרה להחריד
מי המודל לחיקוי שלנו
אני כמובן מעדיף ז׳לגריס
אפשר גם להחזיר הבייתה את סירווידיס באותה הזדמנות

השאלה היא מה המטרה
האם לעשות עונה חד פעמית ביורוליג או לתקוע שם יתד (עד שיתקבל רשיון ארוך טווח יותר).
ההשקעה צריכה להיות בהתאם לכך

לא יודע מה המטרות של הבעלים שלנו
אני רוצה לראות כדורסל קבוצתי, הרבה מסירות, הרבה משחק בלי כדור, הפקה של מקסימום יכולת משחקנים פחות מוכשרים
פחות משנה באיזה ליגה
אבל אם כבר אני משחק בליגה אני מעדיף להיות שווה זכויות ולא עבד שקונה את המקום שלו בבית האדון דרך החשבון בנק או הגעה לפלייאוף
בזמן שקבוצות אחרות מסיימות במקום 14 וישנות בשקט, כי הם היו שותפים בארגון פשע שהתאגד בשנת 2000

נראה לי שדי ברור שעל הקו שמתחת, הקבוצה תהיה כנראה הכי רחוק מהפועל תל אביב. אני לא יודע אם זה מודל ז'לגיריס (יש להם שחקנים יקרים) אבל אני די בטוח שזה יהיה חיזוק של הקבוצה הקיימת, נניח ב-3-4 שחקנים ולא ב-8-9 כמו הפועל תל אביב. זה כנראה לא יהיה סגל שירוץ למקום הראשון ביורוליג, ואני חושב שהמטרה צריכה להיות להעמיד קבוצה שתהיה תחרותית במידה (איזורי הפלייאין) כדי לקבל רישיון ארוך טווח בהתחשב בנסיבות המשתנות של הכדורסל האירופאי.

בהתחשב בנסיבות, אולי עדיף שלא להתחייב כדי להיות פנויים להצעות מעניינות מ NBA/FIBA
בז'לגריס משחקים ווילאס גוס, מוזס רייט ופרנסיסקו הליטאים לא שחקנים בכירים במושגי יורוליג
נדמה שז'לגריס הם באיזור ה20 מיליון אנחנו, כמה? 12? 15?
בהתחשב שעולים לליגה של הגדולים אז העלייה ממה שאנחנו עכשיו ל20 זה לא טירוף
לגבש סגל עם זהות הגנתית עם גארדים גאנרים מוכשרים שזה בערך הטקטיקה של קבוצות פחות מוכשרות מול קבוצות יותר מכשרות
אני לא מעיז לחלום על הכדורסל של ולנסיה, בולנסיה לא משחק אף בראיינט או אוטורו אבל מלא מקולום וכריס ג'ונס כאלה
אתה לא יכול לשחק ולנסיה עם נמרוד ורועי, אפילו לא עם זוס

אעביר את הדיון הזה לפתיל על הפועל

כמובן אין "הבטחה להצלחה" בשום מודל, להלן אנדולו (אני חשבתי שהם יהיו השנה קבוצת פיינל-פור) ופרטיזן - שסוגרות את הטבלה כעת.
המטרה צריכה להיות (לטעמי) פשוט לבנות קבוצה סולידית שבתוחלת עושה איזה 30-40% ניצחונות ביורוליג, בתרחיש חיובי סביב 50% (שזה גבול הפליי-אין בערך) ובתרחיש שלילי 20-25% (שזה רע, אבל עדיין לא אלבה ברלין בתקופותיה הפחות טובות, אלא "רע תחרותי יחסית").
וירטוס לדוגמא עשו 40% (אני מעגל) בעונת החזרה שלהם ליורוליג (22-23), 50% (ומקום 10 - פלייאין) בעונה העוקבת, רק 9 ניצחונות (25%) בעונה שעברה, והעונה כבר יש להם 11 ניצחונות וסביב 50%.
ברמת המאקרו זה בהחלט סביר לקבוצה ללא רישיון/קביעות (מה שמקשה לה גם לבנות את עצמה קדימה, פחות קורצת לשחקנים וכו'), שאינה בעלת התקציב הכי גדול במדינה שלה (או תקציב גדול בכלל) וכו'. זה יכול להיות "מודל".
שימו לב שדווקא בשנה שעברה (בה הם הכי פחות הצליחו כאמור מבין 4 העונות) הם החזיקו אולי בסגל הכי נוצץ (בטח לעומת זה של העונה הנוכחית) - טריו של קלייבורן-קורדינייה-שנגלייה.

יותר קשה לטעמי "להיות ז'לגיריס" כי הם הקבוצה המובילה במדינה by far, שיכולה לקלוט כל שחקן ליטאי שאין לו ביקוש יוצא דופן בחוץ (כמו למשל בראדזקיס וסירווידיס שיצאו מליטא בקול תרועה רמה, חזרו, והם לא מהמובילים בקבוצה, חרף חוזים די גדולים), מה לא יהיה קיים בשוק הישראלי (גם לא למכבי) - אז הם יכולים להרשות לעצמם להיות רק עם 5 זרים העונה, ששניים מהם בכל עולים מהספסל לאיזה 15 דקות משחק, ולהסתמך המון על הסגל המקומי.

השאלה המעניינת בעיניי היא האם כדאי לירושלים (במקביל לשימור רוב הסגל הקיים, ובפרט קו הגארדים כאמור) לנסות להביא "תותח" אחד (ברמת בראיינט או אוטורו, שחקן שבתנאים מסוימים יכול להיות מהטופ האירופי של העמדה שלו - כמובן שזה יכול גם לא להצליח בפני עצמו ברמת הפרט, בלי קשר להשלכות של זה על הקבוצה), או להשקיע בעוד כמה שחקנים חדשים ב"רמות הביניים של היורוליג" (כריס ג'ונס, מלקולם וכו'). הפועל ת"א עשתה גם וגם...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ג'ון מיקס ככל הנראה ישוחרר בקרוב מגלא - לא מאמין שזו אופציה ריאלית, אבל אני הייתי מביא אותו השנה אפילו שהוא יוכל לשחק רק בליגה. יכול לחלוק את עמדה 3 עם זוס ולתת גם דקות ב-4 (ב-3 הוא בטוח יהיה אפקטיבי יותר מלאמב וגם ב-4 לא יהיה קשה מדי לתת תפוקה טובה יותר ממה שלאמב עושה שם עד כה).

בהמשך לשיח ביחס לעונה הבאה, לדעתי כדאי להחתים אותו ולו אסטרטגית, זה שחקן שיכול לתרום בכל רמה אירופאית, כולל להיות שחקן רוטציה לגיטימי ביורוליג ובמחיר זול למדי.

לא דובר פה, אבל סנדי כהן שלדעתי היה צריך להגיע לפה בחודש שעבר ולעבות את הסגל הישראלי - נתן בכורה יפה מאוד במכבי חיפה של 25 נק' ו-10 ריבאונדים..לא בטוח מי מהישראלים שלנו מסוגל לקלוע 25 נקודות, אפילו בלאומית (טוב דינו והובר כן)..יכול היה להתאים הרבה יותר מפריצקי החביב שבעיניי עשה את הקפיצה מוקדם מדי וזה בטח לא עוזר כשאתה משחק לא בעמדה שלך (תשאלו גם את לאמב)

השאלה מה ה-steady state של ירושלים.
היא צריכה איזון בין שלושה פרמטרים - הצלחה מקצועית, קהל והכנסות והשקעת בעלים, שמממנת את הפער.
מכבי הצליחה במשך שנים ליצור את האיזון, ממש להוריד בפניהם את הכובע. בנו קבוצות מוצלחות מאד בתקציבים יחסית קטנים, הצליחו להביא המון קהל ולמקסם הכנסות וכתוצאה מזה השקעת הבעלים הייתה מינימלית. כנראה ניהול הספורט הכי טוב בכדורסל האירופאי (גם אחרי שהבנק נסגר). אבל גם שם זה כבר פחות עובד.
עופר ינאי הלך על הצלחה מקצועית גם במחיר של השקעת בעלים פסיכית, הבעיה העיקרית שלו לדעתי שזה לא מתרגם לכמות קהל שתשרת אותו קדימה, ולכן אין לו מודל sustainable. אבל זה עופר ינאי ואותו זה פחות מעניין.
ירושלים צריכה לקוות שעם השקעת בעלים סבירה היא מצליחה להעמיד קבוצת יורוליג סולידית (מסכים עם ההערה של שמואליקי) ומצליחה להגדיל את הקהל ואת ההכנסות בצורה שהשקעת הבעלים יורדת למשהו סביר. אני לא חושב שזה יכול להיות אפס, אני לא חושב שקבוצות יורוליג יודעות להיות מאוזנות לגמרי. האתגר העצום של ירושלים הוא הקהל. מחכים ליורוליג כבר 20 שנה, אם כניסה ליורוליג לא מקפיצה בצורה משמעותית את כמות הקהל, אז הם בבעייה.

הבעיה שלנו היא קצת מעבר לזה כי בכנות גם הקהל שהגיע לארנה בזמנים הטובים והפחות טובים, היה הרבה פעמים מתוגבר בחבילות סיטמיוליישן של כרטיסים שמחולקים או מינויי מחלקות נוער ועוד.
זו עיר חרדית/ערבית מאוד, די ענייה, אנשים רבים לא מגיעים אליה ברגיל, יש מצב שמגיעים ליורוליג ואחרי ההתלהבות ההתחלתית אנחנו מביאים ממוצע של 7000 למשחק ואם אנחנו לא קבוצה מלהיבה מקצועית- מה הערך המוסף שנביא כקבוצה ישראלית שלישית בליגה?

אנחנו בהחלט צריכים חיבור יוצא דופן של נסיבות וסוואג מבחינת כדורסל מלהיב שיהפוך אותנו לקבוצה שאנשים ישקלו להגיע לראות מול בסקוניה או וילרבאן גם אם הם לא אוהדי הפועל שרופים.
זה יהיה מאוד מאתגר גם לבנות משהו בר קיימא מקצועית וגם לשבור את תקרת הזכוכית התדמיתית ולהפוך למוצר מושך באופן אובייקטיבי.
אבל, כן נבנה פה משהו בשנתיים האחרונות ואם תהיה בניה על גבי ההמשכיות החיובית (הארפר, קאדין שיהיה ווטרן ישראלי, זוס), וידעו לבנות סביבי זה בנוסף תלכיד שיש לו גם אלמנטים של בוקס אופיס מבחינת שחקנים נוספים שיגיעו (שמות סקסיים או שחקנים שמשחקים סקסי על המגרש)- אולי זה אפשרי לתת איזה ראן ביורוליג.

אני חושב שהאתגר הוא עצום, והבעיות של העיר לא מקלות. אבל אם רוצים להיות אופטימיים, הייתי הולך ללמוד משהו מהכדורגל. אני חושב שכמות המנויים בכדורגל גדלה משמעותית בשנים האחרונות. אני לא מסתכל על בית"ר שבאותה עיר (אבל מייצגת ערך זהותי אחר) או חיפה שמצליחה להיות אהודה בכל הארץ, אלא דווקא על הפועל באר שבע. בבאר שבע יש 220 אלף תושבים, בירושלים בניכוי ערבים וחרדים יש בערך 350-400 אלף. בניגוד לכדורגל, בכדורסל אין משחקים בשבת אז כל מי שדתי רלוונטי. באר שבע במשך שנים הייתה קבוצה די כושלת ומשהו כנראה השתנה עם הכניסה של ברקת, הם היום סולד אאוט עם 12,000 מנויים רק בגלל מגבלות של האצטדיון. וזו עיר קטנה יותר באוכלוסיה הרלוונטית, שגם נמצאת במקום יחסית מבודד (אין מטרופולין כמו בגוש דן או אפילו בחיפה עם הקריות). כנראה שבירושלים קהל היעד מבוסס יותר ביחס לבאר שבע (כאמור בניכוי ערבים וחרדים).
מכמה כתבות בגוגל אני רואה שלפני 15 שנים הם היו עם 1,000 מנויים, והיום כאמור עם 12,000 והרחבה צפויה של טרנר.
אז אם אני הפועל ירושלים אני נוסע לבירת הנגב ללמוד.

את הצבעים של המדים אין צורך להחליף לפי הדוגמא הנ"ל...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

באר שבע מאוד דומה להפועל ירושלים בכל מיני מאפיינים, כולל אתגרים תקשורתיים והכל, אבל לא הייתי רץ לעשות מהם מודל.
הם מונופול ספורטיבי מוחלט בעיר, אין תחרות לא מענף אחר ולא ממותג אחר, רוב מוחלט של הקהל שלהם עדיין מתגורר שם, ועם כל זה הם סבלו מאוד בשנים האחרונות מכמויות נמוכות בטרנר שחזרו לעצמם עם הכניסה של קוז'וך והריצה היפה בעונה שעברה.

הפוטנציאל בתוך ירושלים לצערי לא כ"כ גבוה כבר. בכל ההרים שמסביב (מטה יהודה וגוש עציון) יש להפועל אחיזה טובה מאוד, אפשר אולי להוסיף עוד קצת אבל זה לא הברייק ת'רו.
הייתי ממקד הרבה מאמץ באיזור מודיעין, שפעם הייתה 99% מכבי (כמו כל המדינה) והיום כבר מגוונת יותר עם אחיזה של כל הגדולות. עיר צעירה מאוד, עם קהל שיכול להיצמד לקבוצה וגם להוציא עליה כסף. עם פתיחת הרכבת הקלה זו צריכה להיות חוויה של פחות משעה נטו מהרכבת במרכז העיר לדלת הארנה. אם הפועל תצליח להגדיל את בסיס הקהל שלה שם זה יכול להיות מקפצה גדולה להמשך.

_________________
"הפעם נלחמנו עד הסוף. הפער היה 30 הפרש ונגמר רק 24"
(י. ספרופולוס, 16.3.21)

כן יש בזה משהו דניאל אבל בסופו של יום זה כדורגל מול כדורסל, וזה ז׳אנר אלטרנטיבי בארץ אין מה לעשות...
אני חושב שלא במקרה מבחינת קהל הפרוייקט של ינאי מצליח, כמו שהצליח עם אורי אלון ובמידה עם המילונרים המשוגעים לפני אצלנו- כדי לפרוץ לעוד מעגלים של אוהדים צריך הייפ.
באמת שקשה ליצור הייפ כזה עם קבוצה יציבה ויעילה אבל ללא סקס אפיל ככל שתהיה מושלמת מול כל הקרית אתא והעמק של העולם, פשוט לאף אחד לא איכפת.
צריך השיגים באירופה ומול התל אביביות כמובן, אבל גם קצת נרטיבים סנסציונים להוסיף תבלינים למנה, הארפר התחלה טובה אם כי הוא בחור די לא כריזמטי, צריך עוד כמה כאלו שיהפכו למזוהים עם המועדון, והמון המון שיווק (ולא תזיק הוספה של ערך למוצר מסביב, להפוך את הארנה למשהו יותר מלהיב למשתמש למשל).
ואחרי כל זה יכול ליהיות שהתקרה היא סביב מה שעשה אורי אלון בתקופתו, וזה לא רע, וזה יכול להראות טוב יותר אפילו בשילוב עם יורוליג/נבא אירופה, אבל אני לא רואה ארנה מלאה ברוב משחקי עונה רגילה ביורוליג, וצריך לקחת את זה בחשבון ולפצות על זה באקסרה סטאר פאוור כנראה.

זורק פה בלון ניסוי לאוויר בעקבות הרישום של לאמב למשחק הערב ושיחה עם חבר שאני מחזיק מאוד מדעתו ונסיונו המקצועי בענף.
טענתו היא שיונצ'וק עושה נכון שלא מוותר על לאמב כיוון שלמרות העונה הרעה שלו עד כה יש שם מספיק יכולות כדורסל להיות קלף משמעותי בשרוול ברגעי האמת ביורוקאפ, כשכולם כבר מכירים את כולם ומוכנים לכולם, ע"ע אנטוניו בלייקני (להבדיל) שנראה קטסטרופה אפילו בשלב רבע הגמר ופתאום יצא ממנו משהו שהביא לקבוצה שלו את האקס פקטור בדרך לתואר.

האינסטינקט הראשוני היה להתפוצץ מצחוק אבל אחר כך זה נשמע לי כמעט הגיוני.

_________________
"הפעם נלחמנו עד הסוף. הפער היה 30 הפרש ונגמר רק 24"
(י. ספרופולוס, 16.3.21)

מודה שלא הבנתי את החידוש. מהרגע שהחלון ביורוקאפ נסגר והובהר שלאמב כאן כדי להישאר, מה יש חוץ מלהמשיך לקוות לשיפור? בעיניי, בכסף שהוא עולה, וגם בהרבה פחות מזה, אפשר וצריך להביא מישהו שנותן לך משהו קצת יותר ממשי ביד מאשר ״וואלק, אולי בהמשך הוא פתאום יהיה טוב?״ שלא לדבר על זה שכל הדברים שלאמב אולי יביא בעתיד, הם בעיקר בהתקפה שבה הפועל נראית עד עכשיו ממש סבבה. ובסופו של דבר, זה מסוג ההחלטות שייבחנו רק במבט לאחור. אם באמת הוא יתן דקות גדולות בגמר היורוקאפ אז יונצ׳וק יצא גאון. אם בשבוע הבא מכבי מעיפים אותנו מהגביע והוא נותן עוד אחד ממשחקי ה-4 נק׳ שלו, או אולי אפילו לא נרשם למשחק, אז די ברור שזאת היתה החלטה גרועה לא להחליף אותו.

לדעתי זה ש"ח מט בין המאמנים.
איטודיס ירכיב שני גבוהים למשחק בגלל שהוא חשב שמו לי ישחק יונצ'וק ינסה להפתיע אותו.
מה שלא יקרה.
נצחון לתל אביב. אולי אפילו בהפרש גדול....

לא יודע אם מובלי באמת פצוע ולכן הוא לא נרשם או שיונצ׳וק העדיף את לאמב. מה שלי נראה כאן הוא שיונצ׳וק מרגיש צורך להראות שההחתמה של לאמב לא הייתה טעות ולכן ממשיך לתת לו הזדמנויות, כמו שהוא עושה עם נמרוד לוי, שהוא על פי מה שאני זוכר החתמה של יונצ׳וק. עם זאת, אצל שניהם זה נראה שאם בדקות הראשונות שהם היו על המגרש הם לא הצדיקו את עצמם, הם יקבלו פחות הזדמנות בהמשך. אצל נמרוד זה בולט מאוד שהוא כמעט תמיד חלק מהחמישייה, אבל בהמשך הוא ממעט לקבל דקות, כמו היום למשל.

_________________
שמעון מזרחי תתפטר כבר

מסתבר שלוי נפצע אתמול בכף הרגל. למרות שזה לוי, קצת בעייתי לקראת שבוע הבא.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

אני חושב שהסיפור של לאמב ולוי שונה לגמרי. האכזבה מלאמב ברורה ועצומה, שילוב של הציפיות הגבוהות בגלל היכולת שלו בשנים האחרונות והחוזה הענק, אל מול היכולת החלשה מאד שהוא מפגין. אני חושב שהיה צריך מזמן לעשות שם שינוי ולשחרר אותו.
במקרה של נמרוד לוי אין המון מרחב תמרון. זה לא שאם משחררים אותו מביאים את אבדיה או סורקין, ההיצע של הגבוהים הישראלים מצומצם מאד. יש גם היגיון בלתת לו לעלות בחמישייה, כדי לתת יותר דקות להרכב של לאמב וסמית' או מובלי וסמית'. הדברים הקטנים זה להסביר לו שהוא צריך לקחת שלשות רק כשהוא מיושר לגמרי לסל, אבל בגדול אני חושב שבמקרה שלו הקבוצה מוציאה את המקסימום מהמעט שאפשר.

אבל אלהים אדירים, מה בעייתי?! הוא השחקן הכי גרוע בסגל בפער וכל דקה שהוא על המגרש כואבת בעיניים. קח את הסגל של אתמול, תן עוד 5 דקות לג׳סטין סמית ועוד 4 לוויילי ומה חסר לך? שלא לדבר על זה שמכבי עם ריימן-הורד-סנטוס לצד סורקין, הרבה פחות מאיימת מהאופציה של אוטורו-מוטלי. וכמובן שעדיף בכלל לרשום את מובלי ואז אין צורך בנמרוד. בעונה שעברה כשהוא נפצע אמרתי שכל דקה שג׳ונסון יעשה ב-4 על חשבונו היא רווח נקי להפועל. תביא לי 120 ק״ג בניה סרור שיוכל לעשות שני פאולים במשחק במקום אוסטין ותן לנמרוד לחזור לעמק או לגליל לזרוק את השלשות העקומות שלו…

לא יודע, איך עד עכשיו לא עלה כאן הנושא - מה קורה אם ירושלים עולים שנה הבאה ליורוליג ומי מהסגל הנוכחי מתאים להמשיך...

אמנם היו לא מעט טענות לגבי בניית הסגל, אבל מה שמעניין שיש כאן בסיס התחלתי לא רע בכלל, בשביל קבוצת ביניים ביורוליג.
יש 3 זרים לגיטימיים: הארפר (פוטנציאל גם להיות מעבר רק זר יורוליג לגיטימי, אבל עדיין טעון הוכחה ברמות האלו), וינסטון וויילי.
2 ישראלים שאכן יכולים לתרום ביורוליג ולשחק דקות משמעותיות: קרינגטון וזוסמן.
הובר כן יכול להכלל בסגל ולשחק מס' דקות
מבחינת שאר הזרים,אולי מובלי...

בסופו של הדבר כשמדובר בחצי מהסגל קיים שיכול להמשיך, יש נק' פתיחה חיובית...