סל ניוז

זה מאוד פשוט נורטון
יש כאלה שפנו אלי ו/או לערן וביקשו ויש כמוך וכמוני ששיחררו
מה הבעייה לכבד את הבקשה?
אני ערכתי את ההודעות למעלה, אגב

מחקתי את שתי הודעות האחרונות
עשינו סטייה קטנה לענייני ושמות חוזרים לת'אנדרס

והמשפט הזה לא נמחק?
יצוין, שאני לא תומך עבדות ילדים. (אני לא מתנגד בתנאים ומקומות מסוימים לעבודת ילדים. עבודה זה לא עבדות). וכך או כך, זה לא הנושא כאן. ובדיוק כמו שהכהן לא רוצה שיקראו לו בשם כזה או אחר, גם אני מתנגד לכך שהנושא הזה יועלה כאן, ומצפה לתגובת הנהלה כלשהי.)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני דווקא די לגמרי מבין את ההסתייגויות של אטט, גם אם חלק מהסיבות אולי קצת שונות.

בואו נחשוב על הקבוצה האחרונה שהייתה פייבוריטיית ברורה לאליפות במערב: גולדן סטייט של עונות 2016-17 עד 2018-19.

בקבוצה ההיא היו שני אול טיים גרייטס, שחקנים שהם כנראה בטופ 15 או לפחות טופ 20 של כל הזמנים וגם אולי שני הקלעים הכי גדולים בכל הזמנים. בנוסף להם, היו שם שני אול סטארים (10 הופעות בין שניהם), אחד שהוא כנראה גם בין 5 הקלעים הטובים בכל הזמנים, והשני שחקן ההגנה של השנה עם ממוצע של כמעט טריפל דאבל בפלייאוף. כל הרביעייה הזו הייתה בשיאה, בגילאי 27-30. בנוסף להם, מהספסל עלה (אבל בפועל היה שחקן החמישייה הנוסף) אול סטאר נוסף ופיינלס MVP. איגודאלה כבר לא היה בשיאו בגילאי 33-34, אבל עדיין שחקן נהדר, מגן מצויין ומלא בניסיון. הוא סגר להם חמישייה עם כישרון על התקפי, וגם 4 מגינים אדירים. מהספסל עלו שחקנים מוגבלים יחסית, אבל עם המון בשלות וניסיון, כמו ליבינגסטון, דייויד ווסט, פאצ'וליה, ג'אבל מגי וניק יאנג. כולם בני 30 עד 36 ומוכנים לתת תרומה מיידית כשצריך (ולא שהיה צריך יותר מדי תרומה עם חמישייה כזו). הקבוצה ההיא זכתה בשתי אליפויות קלות, אבל הפסידה את השלישית בגלל פציעות (שזו כמובן תמיד אפשרות).

הת'אנדר לעומת זה:
סופרסטאר אחד, שהוא שחקן מצויין, אבל רק נכנס עכשיו לשיא הקריירה שלו. קשה לדעת כמה רחוק הוא יגיע, אבל בכלל לא בטוח שיסיים את הקריירה כאחד מ-20 הגדולים בכל הזמנים. מעבר לו, יש להם עוד אול סטאר אחד, בפעם הראשונה, רק בן 23 וחסר ניסיון. והשחקן השלישי בחשיבותו, שהוא רק בן 22, שיחק עד עכשיו רק עונת נבא מלאה אחת, חוזר מפציעה לא קלה וכאן בפורום לא מעט מפקפקים בכישרון שלו. יתר הסגל מורכב כולו משחקנים משלימים חביבים, שאף אחד מהם לא יהיה אולסטאר בקריירה. הם בני 26 ומטה, כמעט בלי ניסיון פלייאוף, ואף אחד מהם עוד לא היה במעמד של גמר קונפרנס, חוץ משחקן ספסל אחד שכרגע לא נראה מאוד משמעותי.

בקיצור, יפה שוגאס נותנת להם כזה יחס גבוה. אבל זו קבוצה צעירה מאוד, חסרת ניסיון, וגם מוגבלת משהו מבחינת כישרון (בנקודת הזמן הנוכחית) בהשוואה לאלופות קודמות. אם הם זוכים, זה אולי הכי דומה לדטרויט של האליפות של 2004 -- כישרון קצת מוגבל, אבל הגנה נפלאה ומאוד קבוצתיים. אבל הפיסטונס ההם לא היו כל כך צעירים -- הוואלאסים היו בני 29, צ'ונסי בן 27 והמילטון בן 25.

כן, אבל אז הכשרון מול גם התמקד ביותר קבוצות (יוסטון וקליבלנד כבולטות שבהן).
אתה לא יכול להסתכל רק על קבוצה מול קבוצה (ברור שהווריורס היו טובים יותר) אלא קבוצה ביחס לליגה מול קבוצה ביחס לליגה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הוא דווקא כן נמחק, הוא נמצא כאן כי ציטטת הודעה לפני שנמחקה

קליבלנד היו במזרח (כלומר לא רלוונטיים להעפלה לגמר הליגה) וחטפו מהווריורס סוויפ ג'נטלמני ועוד אחד לא ג'נטלמני ב2017 ו-2018. מעבר ללברון, לאב וקיירי (ב-2017; ב-2018 ו-2019 הוא כבר לא היה שם) היה להם מעט מאוד כישרון, כשגם לאב כבר לא ממש ביכולת אולסטאר (15 נקודות למשחק בפלייאוף).

יוסטון? מי היה שם מעבר להארדן? אריזה, גורדון, ראיין אנדרסון, בברלי, קאפלה ולו וויליאמס היו אלו שקיבלו 20 דקות פלוס לערב. אף אחד מהם לא היה אף פעם אול סטאר. שנה אח"כ הם צירפו את כריס פול, אבל גם אז היו רחוקים שנות אור מגולדן סטייט מבחינת כישרון.

לא פלא שהווריורס הפסידו רק משחק אחד בכל הפלייאוף של 2017.