אני חושב שהיו פה ויכוחים מתגלגלים של עמודים על גבי עמודים בנוגע לסוגיה הזו - האם התוצאה הסופית היא הדרך היחידה לשפוט את קבלת ההחלטות? אני גורס שזה מורכב יותר מכך.
בפרט, יש פער לא מבוטל בין "טעות" ל"עוד אחת מהבחירות האומללות של ג'ורדן". זו הייתה בחירה סבירה לחלוטין בזמן אמת, ולפי התוצאות הסקאוטינג אכן טעה - אבל הנתונים בערב הדראפט אומרים שזו לא הייתה טעות כל כך ברורה. מעבר לזה, יש הרבה גורמים שמשפיעים על הצלחה של שחקן בליגה הזו, לא כולם יכולים להתגלות גם עם עבודת הסקאוטינג המוצלחת ביותר. הרי זו לא דעה מופרכת, למשל, שלמערכת של הקבוצה יש חשיבות גדולה במה שיוצא מהשחקן בסוף. אז בדיעבד ברור ששארלוט לוקחים את מיטשל ולא את מונק (למעשה לא, כי אין סיכוי שמיטשל נשאר על הלוח). בזמן אמת? אני חושב שעל פי הנתונים שהיו, זו הייתה החלטה סבירה ביותר. דיברת על עמדות, אבל אם מישהו בעשר הקבוצות שבחרו לפני שארלוט (מינוס בוסטון) היה חושב שמיטשל יהיה כל כך טוב - הוא היה לוקח אותו בלי שום התחשבות בהתאמה וצורך.
לגבי מיליצ'יץ', זה בכלל מורכב ומעניין. מצד אחד, במבחן של מה יצא מהשחקן זו בוודאי אחת הבחירות האומללות בהיסטוריה, בגלל אלה שבאו אחריו. מצד שני, בהחלט ייתכן שאם דטרויט לוקחת את כרמלו ולא את מיליצ'יץ', ראשיד לא היה מגיע והפיסטונס היו מתקבעים כקבוצת פלייאוף טובה להרבה שנים אבל לא הופכים לבד-בויז 2.0 ולא זוכים באליפות (ומאלון היה פורש עם טבעת וחיוך). כך שבמבחן התוצאה, ייתכן לגמרי שזו הייתה הבחירה הכי מוצלחת שדטרויט יכלו לעשות.
ואתה יכול להוסיף לטפיחה העצמית גם טפיחה ממני - אחלה של זיהוי כשרון
אני, אגב, הייתי מהמטומטמים שחשבו שמיליצ'יץ' יהיה שחקן ענק