אחלה פוסט, סקולה. מצטרף לתהיה מדוע לא להרכיב באמת רשימה מאוחדת של כל השחקנים על העמדה. ההפרדה הזאת בין אמריקאיים לאירופאיים (ואוסטרלים, וקונגולזים וכו') מלאכותית ולא באמת מועילה בעיניי.
2 הסנט שלי בעניין.
HM: אני מאוד מחזיק מנ'דונג, שחקן עם חסרונות אבל סייז ומוטת ידיים שאין כמעט באירופה. הסנטר האולטמטיבי לסגנון הכדורסל של ברסה, סוגר זוויות ומשנה זריקות בצבע אבל זריז מספיק כדי לעזור על הפיקנ'רול. רץ טוב את המגרש. ידיים טובות שעוזרות לו לסיים מהלכי בין שניים בהתקפה. אם היה לו משחק פוסט או זריקה יותר בטוחה מחצי מרחק (קולע לא רע) הוא היה בפנים. מברואידיס של בילבאו הוא אינסטנט אופנס מהספסל, שחקן אקטיבי מאוד שמחפש את הטבעת ושומר קשוח בהגנה. עדיין לא ברמות של העשירייה. יש עוד כמה חבר'ה שהיו קרובים ונשארו בחוץ: פישר, זוריץ', לברינוביץ' (כן, כן. יש לי בעייה עם גבוהים שחיים על הפרימטר, לא אוהב אותו), ולנצ'יונאס, אנדריץ'. אלכס מאריץ' (אחרי השנתיים האחרונות הוא בחיים לא יכול להיות בעשירייה, מצטער), קוסטה פרוביץ'.
10. אנטה טומיץ' - הוא רך, דקיק מדי, ריב' בינוני (בעיקר בהגנה), לא חוסם. עד כאן למה הוא רק במקום העשירי. סקיל וויז, זה הסנטר הכי טכני היום באירופה, בפער לא קטן מהשאר. עבודת רגליים טובה, חצי הוק שקשה מאוד לחסום ונופל פנימה באחוזים גבוהים. יודע לעבוד עם הקרש וגם מיושר לטבעת. חצי מרחק מצוין. בעיקר, מדובר בשחקן שמבין את המשחק, מאוד אינטילגנטי. הוא בחור צעיר שלדעתי עוד יילך וישתפר וגם בלי להוסיף מסה הוא תוך שנתיים-שלוש הסנטר הטוב באירופה. לפחות בין השלושה הטובים.
9. פול דיוויס - היה יכול להיות מדורג גבוה יותר, לא כל כך אהבתי את הדירוג של סקולה (שלישי) אבל הוא בדרך לשם. חזק, בנוי מצוין אבל לא שחקן שחי על מגע. אחד הדברים שמפריעים לי אצלו. יותר מדי חצי מרחק. התקפית הוא צריך לשפר לא מעט דברים, למרות שכבר היום הוא שחקן מאוד יעיל בצבע. הגנתית הוא העוגן של הקבוצה (שמשחקת כדורסל יפה מאוד, יש לציין), נטייה להסתבך בעבירות מה שמאוד מקשה עליהם מול הגדולות. מי שראה את חצי הגמר שלהם נגד ריאל מבין על מה אני מדבר.
8. פראן וסקז - קראתי כאן השוואות לבאסטון בת'רד. מישהו כנראה לא ראה אחד מהשניים. וסקז סנטר על באירופה, בכל קבוצה אחרת חוץ מברסה הוא שחקן של 8+15 על בסיס קבוע. הבעיה איתו? כבר כתבתי לא מעט פעמים. זה האופי. בחור עצלן, לא אוהב לעבוד קשה. נזרק מהנבחרת, למרות שבזמנו הוא לא ראה ממטר את גאסול הצעיר. כוכב בספרד, לא שחקן מאוד אהוד בקבוצה (מעניין למה) אבל נותן היילייטס. הוא חוסם וריבאונדר בחסד, עוד משהו שלא רואים ממנו מספיק. טכני, יש לו משחק פוסט-אפ טוב שבברסה כמעט לא רואים, חצי מרחק מצוין.
7. סשה קאון - הסיבה היחידה שהוא מדורג כל כך נמוך היא שיש לפניו את הסנטר הטוב ביותר ברשימה. סנטר כמו שכתוב בספרים. גדול, חזק, ידיים נהדרות. אקטיבי מאוד, זז כל הזמן. קלאסי למשחק של צסק"א שבנוי על ריווח וזוויות מסירה לשחקן שתופס עמדה בפנים. אחד הפוסט-אפרים הטובים באירופה ולא בגלל שהוא מאוד טכני (הוא טכני, לא מאוד). יכולת מיקום נהדרת בצבע וגוף גדול מאפשרים לו לקבל כדורים בכל פעם במקומות טובים. היה צריך להיות באן.בי.איי היום, לא פחות טוב בשום צורה ממוזגוב למשל.
6. יואניס בורוסיס - שוב, ירד בדירוג כי השנה הוא לא טוב. כמו סקולה, אני נותן לו את הקרדיט כי אנחנו יודעים מה הוא שווה. לא מתאים לסגנון המשחק של סקאריולו שלא בטוח שעדיין זוכר מה זה פוסט-אפ. בורוסיס הוא סקורר נהדר וגם שומר מצוין. יש גם יד משלוש. אין לו ניתור אבל מחפה על זה עם טכניקה מצוינת ויד רכה בצבע. בכל שנה נורמלית הוא הסנטר הבכיר של נבחרת יוון, לא השנה. אז מי כן?
5. סופו - אני אוהב אותו. עם כל החסרונות. אפשר לדבר עד מחר על הפציעות, האוויר בריאות, הנטייה לעבירות ואיבודים. חוסר היכולת שלו להתמודד בהגנה עם הפיקנ'רול. הכל נכון. ועדיין בתמונה הכוללת, מבחינת היתרון שהוא מביא לך בהתקפה, אין סנטר כזה באירופה. מעטים גם באן.בי.איי. חזק מאוד אבל טכני. משתמש נהדר בגוף שלו. יד רכה להפתיע, רגליים זריזות. קורא את המשחק טוב. המפתח הוא בכושר - כשסופו בריא (ויכול להסתובב אל כתף ימין) אין שחקן יעיל ממנו בפוסט-אפ באירופה. אולי קרסטיץ'.
4. סטנקו באראץ' - עוד שחקן שאני מאוד מחבב. לא מספיק מנוצל בטורקיה. חלק מזה על המאמן (לשעבר), חלק גדול גם עליו. לא שחקן שדורש את הכדור, אפאתי לפרקים. לא סקורר באופי שלו למרות שהוא שחקן התקפה יוצא מן הכלל. חצי מרחק, טכני מאוד באיזור הסל. סייז נהדר. כמו סופו, גם הוא נוטה לפציעות ולפיזור דעת על המגרש. כנראה דלילות החמצן שם בגובה. אם באראץ' היה נופל על מאמן שיילך אליו ויעשה ממנו שחקן מטרה מפוקס (איפה איבקוביץ' כשצריך אותו?) הוא בלתי ניתן לעצירה.
3. דיוויד אנדרסן - כל מה שאמרו עליו כאן נכון. אינטילגנטי, יעיל. לא מספיק פיזי וזה אולי החיסרון היחיד שלו באירופה. בילבאו למשל הציקו לו בלי הפסקה, דחפו אותו, לא נתנו לו להגיע לאיזורים שלו בצבע. מצד שני אנדרסן הגיב עם כמה זריקות גדולות. אז אולי בעצם יש לו את זה. שחקן הגנה אנדרייטד. מתאים מאוד למכונה בסיינה לדעתי, הרבה יותר מהנגרים חסרי המושג שהסתובבו שם בשנים האחרונות.
2. מייק בטיסט - חבל להכביר במילים. היה לי איזשהו וויכוח עם שמוליק (?) בתחילת העונה על ה"ייבוש" שלו ואולי הוא גמר את הסוס. כצפוי, אוברדוביץ' התחיל איתו על אש קטנה ולאט לאט מגביר. בטיסט יגיע להצלבה נגד מכבי חד מאוד, את זה אפשר להבטיח כבר עכשיו. אתלט אדיר, חזק כמו שור. הפיקנ'רולר האולטמטיבי. שחקן הגנה מצוין, בעיקר מבחינה קבוצתית - סוגר זוויות, זריז מאוד. חוטף וחוסם מצוין. מוגבל בדקות, כבר לא ילד. יש לו עוד שנה-שנתיים ברמות הגבוהות. עד אז הוא כאן.
1. ננאד קרסטיץ' - אין ספק בכלל. השחקן הכי טוב וחשוב (כן, כן) בקבוצה הכי טובה באירופה. תוציאו את קירילנקו מצסק"א (כבר ראינו את זה, בעצם) וקיבלתם קבוצת הגנה פחות טובה, אבל עדיין מפחידה. ומאוד יעילה במשחק העומד. תוציאו את קרסטיץ' מצסק"א וקיבלתם קבוצה נכה שלא ממש יודעת למי ללכת. הוא המנייה הכי בטוחה היום באירופה, נקודות בבנק. שחקן פוסט-אפ פשוט נפלא. סוחט עבירות מדופלם. צריך לקחת את צסק"א לזכיה בגביע השנה.
_________________ Whether he is a sinner or not, I do not know. All I know is that once I was blind, and now I can see.
|