קראתי את הכתבה ונחלק את התגובה שלי לשניים.
קודם כל, מאחר וזאת לא הכתבה הראשונה של אבוט על מעללי קובי בסיום והפעם הראשונה בה הוא מנסה להוכיח שקובי לא רק שהוא לא שחקן הקלאץ' הטוב ביותר, אלא הרע ביותר, אז אני התחזקתי בדעתי שמדובר בכותב עם אג'נדה.
דבר שני, כמיטב הכתבות של אנשי הסטט', הם נותנים מידע חלקי, מנפחים מספרים ומנסים לטשטש את העובדה שלא מדובר בתמונה שלמה.
נתחיל ממשפטים שנשמעים יפה, אבל כרגיל הם מעוותים את המציאות.
John Wooden, Red Auerbach and
Phil Jackson all preached: Going one-on-one, without the benefit of passing or other team actions, is seldom effective.
TNT analyst and former Suns GM Steve Kerr can hardly contain his glee when he hears Synergy's stats. "Well ... hello!" says Kerr, whose title-clinching 17-footer for the Bulls in 1997 is perhaps the signature anti-hero-ball moment. "I've never been a big fan of isolation."
Horry, not surprisingly, calls isolation "bad basketball," before adding that it's something the best coaches simply don't use
Or consider Jackson, owner of 12 NBA rings, writing in his book The Last Season of the many times Bryant broke plays to call his own number at the end of games
.
ארבעהמשפטים שכולם קשורים לפיל ג'קסון, בוודאי אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה. המשפט הראשון הוא בהחלט נכון לגבי ג'קסון והתקפת המשולש, כמובן כל עוד לא מדברים על רגעי הקלאץ', שם הקבוצות של ג'קסון החזיקו בגדולי ה"הירו בול", בראיינט וג'ורדן. למרבה הפלא הגישה הזאת בסיום איכשהו השיגה 12 תארי אליפות. האזכור של סטיב קר הוא גם מטעה. קודם כל בגלל שהוא שיחק עם מייקל ג'ורדן. דבר שני, איך אפשר להגיד על הזריקה של קר שהיא האנטי הירובול? הרי זה היה מהלך בידוד סטנדרטי שג'ורדן בפעם די נדירה החליט למסור מתוכו. קר אולי לא היה חסיד גדול של בידודים, אבל מהלך כזה הפך אותו משחקן שולי שאף אחד לא היה זוכר, לדמות היסטורית. לגבי הורי, סתם כי יש פה דקירה (גם אם לא במתכוון) כלפי ג'קסון, כי בידודים זה לא משהו שמאמנים גדולים משתמשים בו.
המשפט האחרון הוא פושט חצוף בהקשר של החלטות שחקנים ברגעים האחרונים. כאמור, ג'קסון הוא מלך מאמני ההירובול, אז להביא ציטוטים שלו כנגד השיטה?
Although Thunder coach Scott Brooks coaches one of the league's top hero-ball scorers in Kevin Durant -- with a 1.07 ppp in clutch-time isolations -- Brooks still disavows it all, telling his players, "If the right play is for you to shoot it, shoot it. If the right play is for you to pass it out of a double-team, I don't care who you pass it to, you just have to pass it."
שוב משפט שנשמע טוב, חבל שהדברים ההגיוניים שברוקס אומר לא ממש נכנסים לאוזן של אחד ראסל ווסטברוק, האיש שמקבל את החלטות הקלאץ' בקבוצה של אותו סקוטי ברוקס.
מבחינת מספרים, שוב, יש עיוות תמונה. זה נחמד שפוטבקס וסלים במעבר הם יעילים יותר, זה גם ברור. ואפילו די ברור שמהלכים שמערבים חיתוכים לסל וגבוהים שמקבלים את הכדור אחרי החסימה והסבסוב מניבים סלים בתדירות גבוהה. מה שאדון אבוט לא מספר לנו זה את האחוז בהם ההתקפות משתמשות במהלכים הללו. מה שהוא כן מספר זה ש-12% מהמהלכים ההתקפיים הם בידודים. אז קודם כל 12% מהמהלכים ההתקפיים זה לא אחוז גבוה, בוודאי אם חושבים על כך שחלק מאותם בידודים מתרחשים כשההתקפה נתקעת והשעון מתקתק לכיוון ה-24. מן הסתם בסיטואציות האלו גם אחוז ההצלחה יורד. איכשהו נראה לי שאם תוריד את אותם מהלכים שבהם התרגיל נשבר והשעון מכריח זריקה, אז נראה שיעילות הבידודים עולה. לא במקרה אבוט גם לא נתן את אחוז השימוש במהלכים היעילים. הסיבה היא פשוטה, יותר קשה להשיג מצבי זריקה במהלכים כאלו. את האחוז של ריב' ההתקפה אנחנו יודעים ולא כל ריב' התקפה מסתיים בזריקה מתחת לסל, כך שהסיכוי להשיג פוטבק בהתקפה הוא נמוך. גם האפשרות להשיג סלים במעבר לא תדירה, למרות שבהחלט זה משהו שצריך לשאוף אליו והקלטות של מכבי הגדולה מראות בדיוק למה. אם תראו משחק כדורסל, מספר המהלכים בהם הגבוה החוסם גם יכול לקבל את הכדור, הוא לא גבוה ובמקרים רבים זה יקרה כתוצאה מהגנה רעה. פיק אנד רול הוא מהלך בסיסי בהתקפה, אבל האופציה הראשונה של מסירה לגבוה המתגלגל בדר"כ לא שם. מה שהכתב עוד לא סיפר לנו זה מהם המהלכים הכי נפוצים בהתקפה, ומה היעילות שלהם. מחוסר המידע הזה, אני איכשהו מסיק שההבדל בינם לבין הבידודים הוא לא שמים וארץ.
דבר נוסף, חייבים לפרק את המושג בידוד. יש את האופן, שזהו הבידוד הפרימיטיבי ביותר והוא גם בדרך כלל המהלך בסוף המשחקים. לעומת זאת יש בידודים אחרי תנועת כדור, אחרי ששחקן מקבל את הכדור עם יתרון על השומר שלו, אחרי שההגנה זזה. אני חושב שמהלכים כאלו יכולים להיות מאד יעילים, בעיקר באן.בי.איי שם היכולת האישית היא בשיאה.
ועכשיו לחלק השני. אחרי שטרחתי רבות להראות את עיוותי הכתבה, אני שוב אחזור על הדיעה הבסיסית שלי בנוגע להירובול בזריקות האחרונות, או בשם המקצועי יותר, אופן
עמוס לב כתב:
בעיני אופן זה הדבר הכי פחדני שיש בכדורסל. המאמן לא לוקח אחריות, שם את הכדור בידיים של השחקן שלו. ניצחנו? כולם גדולים, הפסיד? מה אתם רוצים, נתתי ל-X הזדמנות לנצח והוא החטיא.
במהלך כל המשחק, אנחנו כמעט לא רואים אופן במהלך ההתקפה, כנראה בגלל סיבה, זה לא המהלך ההתקפי המבריק במיוחד ובעל הסיכויים הגבוהים. אבל ככל שהשניות מתקרבות לסוף המשחק, קבוצות מזיזות 4 שחקנים לפינות ונותנות לכוכב את הכדור לבד. אם אופן היה מהלך כל כך בטוח, שעליו אתה הולך כשאתה חייב לנצח משחק, למה בדיוק זה לא תרגיל רוטיני בספר התרגילים של ההתקפה?
במצב כזה אני לא אומר שצריך ללכת על איזה תרגיל סופר מתוחכם שמביא אותך לאליהופ או שלשה מהפינה, אבל כן צריך ללכת על תרגיל שאתה מיומן בו. פיק אנד רול זאת אופציה סבירה. באן.בי.איי רואים הרבה יותר פעמים תרגילים בסיום מאשר בארץ. דרך אגב, גם בידוד לשחקן אחרי תרגיל, כשהשחקן במקום שבו הוא רוצה את הכדור וביתרון על המגן, זה אופציה מצויינת וממש ממש לא אופן.
בגדול אני האחרון שיגיד שמהלכי גיבורים בסיומי משחקים הם הדרך הנכונה ללכת בה, אני רק מתלונן על הכתבה.
רוני, אתה באמת צריך לבדוק את עצמך לגבי היחס שלך לבראיינט. הנה מה שהיה לך לומר בנושא על הכדור האחרון.
rony כתב:
בעיני זה תלוי מאוד בקבוצה שלך, אבל בגדול, תמיד לנסות ללכת לנקודות החזקות שלה. אם יש לך איזה קובי, ווייד, לברון או דוראנט, אז אופן זו בבירור האופציה העדיפה
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
