סל ניוז

דוד רזניק זה כנראה השם שדיברתי עליו - זה שתיכנן גם את האוניברסיטה המורמונית (הוא קיבל פרס ישראל ב1955, מסתבר, אז לא על זה). לפי ויקיפדיה רם כרמי היה באותו המשרד, אבל אני לא יודע מה היה החלק שלו באסון.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

רזניק תכנן את בית הספר לחינוך. זוועה מסוג אחר.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

been there, done that.

וזה אותו רזניק מהמעונות, המכוערים כשלעצמם?

אין לי מושג, אני אפילו לא בטוח שהרזניק שאני מדבר עליו הוא השם הנכון.

ואגב חניות בהר הצופים, באחד החניונים, באיזושהי פנייה שמאלה בתוך החניון, היה פעם שלט "שמאלה: יציאה, מרכז העיר, תל אביב". אם כבר, זה מסוג הדברים לי לחשוב שלא יזיק ריסטרט לאנושות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מהניסיון של חברים ושל עצמי:
תתחיל לעבוד במה שאתה אוהב לעשות, תלמד דברים שקשורים לזה, ותדע שלא משנה מה אתה עושה בחיים, אם אתה אוהב את זה אתה תרצה להשתפר בזה, ואחרי שתשתפר ותהיה טוב, תקבל מספיק כסף בשביל לעשות מה שאתה צריך.

העברית בירושלים היא אחלה מוסד לימודים. כמובן, יש מקומות שעדיפים עליה, וזה כבר קשור לתחום לימוד ספציפי. הקמפוס בהר הצופים לא נורא אחרי חודש, לומדים להכיר ומשייטים בלי לחשוב יותר מידי.

ופורנו, נו, אם צריך להיכנס לתעשייה דרך האינטרנט אז תיכנס לתעשייה דרך האינטרנט, אבל תמיד יהיה בזה כסף...

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

השווה את זה למצבם של בוגרי מדעי הרוח והחברה ותבין שמצבם טוב יחסית.

_________________

טוב תקשיבו, שום דבר לא מעניין אותי, בגלל זה הלכתי לייעוץ ואני מתייעץ אתכם פה.
מה אני טוב בו, נהנה לעשות והייתי מת לעשות גם בלי משכורת של מיליונים? ספורט. מנכ"ל/מנג'ר וכו' של קבוצת ספורט (כדורגל בארץ NBA וMLB בארה"ב)
אבל זה לא יהיה מסיבות מובנות אז צריך לחשוב על משהו אחר.

שום דבר אחר לא מעניין אותי אז אני מנסה למצוא מקצוע מכובד שעושה כסף טוב ושיש לו ביקוש.

לגבי חשבונאות מחיפוש קצר (אפילו ארוך) בגוגל אני מוצא שבאמת יש הצפה מטורפת ברו"ח בגלל כל המכללות והחוגים החדשים למיניהם. אני בנדם שאוהב ללכת על בטוח וקשה לי להאמין שאני אקח סיכון שכזה.

אני מתחיל באמת לחשוב על מדעי המחשב, להתחיל במכללה ואולי אז לעבור לאוניברסיטה. איך אני אמור לדעת אם אני אוהב אתזה או לא אבל? כפי שחלקכם בוודאי שמו לב אין לי בעיה להיות מול מחשב אפילו 20 שעות ביום, אבל איך מישהו יכול לבחור מדעי המחשב אם הוא לא למד אתזה בתיכון או משהו כזה?

מכיוון ששללתם את אוניברסיטת חיפה (ואני עדיין בבאסה מזה, זה היה יכול להיות מושלם!) אני כנראה אלמד קרוב לבית, בר אילן נשמע אחלה אופציה כשכמובן אצטרך לשפר כמה בגרויות, בקטנה.

אגב לגבי הביולוגיה/ביו-טכנולוגיה שאתם מדברים פה (ובחיאט 6 דפים פה ואת העצות אלי אפשר לספור על יד אחת של מוהנדס!!! )
במקרה אני עובד כשומר/מוקדן(?) במעבדה המרכזית של מכבי שהיא המעבדה הכי גדולה במזרח התיכון.
90% מהעובדים הן בעצם עובדות כשרובן אגב רוסיות מבוגרות (אבל אין מה להגיד הצעירות הישראליות יפות אש!) והריני לבשר לכם שמי שאמר שאין עבודה והמצב חרא בלבן לא מבין כמה הוא צדק.

_________________

תשמע עם כמה שהייתי רוצה, זה לא יקרה.
אגב אני בטוח שיש משו בסיגנון בווינגייט/גבעת וושינגטון.

יש בוינגייט.

ועם גישה כמו שאתה מדגים בהודעה הנ"ל, כנראה שום דבר לא יצליח...

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

מסכים שיש בעיה בגישה, אבל יש גם מציאות שצריך התחשב בה. גם הייתי מת להיות שחקן בייסבול אבל תסכים איתי שזה כנראה לא ייצא לפועל.
אוקיי גם אם אני יילך נגיד למדעי המחשב יוציא מאיות ויהיה טוב בזה אני יתקבל לעבודה (אא"כ המצב בשוק ממש חרא) אבל להיות מנכ"ל של קבוצה גדולה? זה לא רק כמה אתה טוב, זה גם פוליטיקה וקומבינות, ותקן אותי אם אני טועה.

לא חושב שירדת לסוף דעתו, אם כי אני משתדל לא להיות שיפוטי בדברים האלה (בכל זאת, עזבנו את הפורנו).

אם השאיפה שלך היא עבודה אפורה בשכר בינוני ודירה עם משכנתא בראש העין, לא חושב שזה באמת משנה מה תלך ללמוד. רוב הדרכים מובילות לשם, אני מניח.

אם יש משהו ש*באמת* מעניין אותך, וצריך ללמוד להפריד בין דברים כאלה לבין דברים שאנחנו אוהבים לחשוב שמעניינים אותנו (לא טריביאלי בכלל), לך עליו בכל הכוח. זה בערך הטיפ הטוב ביותר שאתה יכול לקבל כאן לדעתי.

וכן, חלק מהמסדרונות של הר הצופים נלקחו ישירות מסט הנוסטרומו של רידלי סקוט, ככל הנראה. ועדיין זה הקמפוס, וזאת האוניברסיטה, וזאת העיר הכי טובה לסטודנטים בעיניי.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

אשמח אם תסביר לי, באמת.

זה בעיקר עניין של זוויות צילום ותאורה. אם כי עוד אינץ' או שניים אף פעם לא הזיקו.

על מה אנחנו מדברים?

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

מה היא סוף דעתו.

אני מתפרץ קצת לת'רד האינפורמטיבי הזה (NOT):

אחת הגישות הנפוצות בתחום הלימודים האקדמיים היא "לך ללמוד מה שאתה אוהב". היא גם נאמרה כמה פעמים במהלך הת'רד הזה. אני אישית מאוד נגד השיטה הזה. גם כי במקרים רבים "מה שאתה אוהב" זה מקצוע שאין לו שום אופק מקצועי, או שהוא קיים רק בתנאי שאתה אחד מתי מעט שיושבים על ממוצע 99 או שהוא סוגר אותך לקריירה צרה שקשה לצאת ממנה במקרים מסוימים. וגם כי בניגוד לקונספציה, יש בדרך כלל פער בין "מה שאתה אוהב" לבין מה שאתה טוב בו או מתאים אליו. כמו למשל קאלימי שהוא אוהב ככל הנראה לזיין בחורות, אבל ככל הנראה בגלל שהבולבול שלו אינו מתאים במימדיו למשחק מול מצלמה, הוא העדיף לתפוס את הצד השני של העדשה.

היום תואר הוא לא מה שהיה לפני עשור או שני עשורים. בכל מקצוע, כולל מדעי המחשב, הנדסה, ובטח שחשבונאות, כלכלה ועריכת דין, יש היום תחרות מטורפת ובאופן כללי הרף המינימאלי עולה. תואר ראשון הוא בבחינת מינימום שבמינימום. מקצועות שפעם היו עושים הנדסאים, בוגרי דיפלומות שונות או יוצאי מכללות, הם כיום סגורים בפניהם ופתוחים רק ליוצאי אוניברסיטה.

ועוד משהו קטן - כרגע אני מבין שאתה במצב של בלבול. זה בדיוק הזמן שלך לקרוא באינטרנט באופן מאסיבי על המקצועות השונים, להתייעץ עם אנשים, אולי לנסוע לחו"ל ולחשוב על הדברים ממקום אחר. לבחור מה ללמוד יכולה להיות משימה קשה ולא פחות חשובה מהלימודים עצמם. אני רואה מלא סטודנטים שחשבו שהם הולכים ללמוד X ולהתעסק ב-Y, והמציאות טפחה על פניהם. צריך הכנה מנטלית לא מבוטלת.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

העיר הכי טובה לסטודנטים? מאיזו בחינה? מבחינת נוחות מגורים, חיי חברה וכו' זה די קונצנזוס שקמפוס ב"ש הוא המוביל. וגם ברמה האקדמית חלק מהמחלקות שלו הן מהמובילות בתחומן בארץ. אבל יותר במדעי הטבע וההנדסה, ברוח ובחברה אכן לעברית יש יתרון משמעותי בנושא.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

צודק במיליון אחוז! (רק איך ללכת לחו"ל יעזור לי בבחירה?)
חוצמזה אם יש לך דיעה בנוגע לשאלה הספציפית אשמח לשמוע אותה.

במקצוע שאני בחרתי ללמוד (חינוך + קצת סוציולוגיה) אנחנו מתעסקים המון בשאלות שעלו פה (למעט כל העניין עם סרטי פורנו). התואר הספציפי הזה הוא לא תואר שרוכשים בו מקצוע, אלא רק "טועמים" מהרבה תחומי דעת מעניינים (בעיניי) וזה התחבר לי למקצוע שכבר בחרתי בו מלפני כן (להיות מאמן כדורסל).
אז זה כמובן לא הופך אותי לאיזה מומחה ואני מספר את זה רק כי כשהייתי בשלב שבו אתה נמצא כרגע לא היה לי בכלל מושג שזה הכיוון שבסופו של דבר אני אלך בו ובדרך בכלל "בזבזתי" שנתיים בתחום אחר לחלוטין. בזבזתי במרכאות כי אותם שנתיים עזרו לי בעצם להבים מה אני לא רוצה וע"י לנסות ולמצוא את מה שכן.

עכשיו אני אגיד לך עוד משהו שבתקווה שזה קצת יעזור, לא רק שאתה לא תהיה סגור על עצמך בעוד חודש חודשיים, אלא גם כנראה לא באמצע התואר... וזה בסדר גמור!
אתה לפחות מודע לזה שאתה לא סגור על עצמך וזה עדיף על הרבה אנשים שבטוחים שהם ממש סגורים על עצמם ועל מה הם ילמדו ומה יעשו כל החיים, מבלי בכלל לדעת במה באמת מדובר. אני אומר שבניגוד למה שכתבו לך קודם, אתה יכול לקרוא באינטרנט כל היום וכל הלילה וזה עדיין לא יעזור לך באמת להבין מה באמת עושים ובמה מדובר בתכלס. בכלל, מערכת החינוך שלנו מאוד בעייתית מהבחינה הזו.

לא משנה מה תבחר ללמוד כרגע זה כנראה בכל מקרה יהיה סוג של אנ-דנ-דינו כי אין לך כרגע מספיק מידע, וגם אין ממש דרך קיצור להשיג אותו, בשביל לקבל החלטה מודעת ומושכלת.
לדעתי האישית, הטעות היחידה שאתה יכול לעשות כרגע היא לחשוב שכבר עכשיו את חייב לקבל החלטה לשארית החיים שלך ולדבוק בה לא משנה מה ולחשוב שאתה חייב להיות סגור על עצמך.

הבעיה היא בגישה, חיאל. אין שום מניעה לכאורה שתהפוך גם לשחקן בייסבול אם זה מה שאתה רוצה, ומוכן להשקיע את הזמן והמאמץ הדרושים בכך. או שאולי אתה טוען שאתה חסר את הנתונים הפיזיים ההכרחיים כדי להשתתף במשחק (רגליים קצרות ונטיה קלה להשמנה).

הדברים ששיבר כותב נכונים ומדויקים בעיניי (אם כי לא ברור לי הקשר לפורנו, מילא) אבל הקישור הלוגי ממש לא הכרחי. דווקא משום שהתואר הראשון הפך לכמעט חסר ערך כדרישת סינון בשוק העבודה - אני מניח שאתה מכיר את אפקט הקונצרט - הוא גם חסר משמעות במובן של ידע נדרש.

במילים אחרות, לך תלמד תחום שבאמת מעניין אותך (או, אם לנסח את זה במונחי שיבר - כזה שגם יש לך סיכוי ממשי להתקדם ולהצטיין בו, הודות לרמת העניין) וגם נקודת הפתיחה שלך בשוק העבודה תשתפר פלאים. למעט דוגמאות ספציפיות של מקצועות ברשיון (עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו') הדרישה לתואר ראשון כתנאי קבלה היא פורמלית לחלוטין. זהות התואר הספציפי חשובה פחות ולעיתים יש אף יתרון במקרים של מדעי הרוח, למשל.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

הבעיה היא אכן פיזית, וכנראה שאתה לא באמת מכיר את המשחק אם אתה חושב שהשמנה זה בעיה שם (ואני עוד זה שתמיד נעלב שאומרים שבייסבול זה משחק של שמנים) (אני ממש רזה ואני חושב שכמה משתמשים פה היו שמחים לתרום לי כמה קילוגרמים...)
ובלי קשר, בקשר לספורט אתה צריך לתת כמה שנים טובות (במיוחד אם לא עסקת בזה בעבר) ואז יש לך סיכוי של אחד ל... אם אין לך מזל אתה לא תהיה מקצוען, וכמו שאולי היה ניתן להבין עד כה אני ממש לא רוצה להשקיע 3-4 שנים ואז להישאר עם כלום.

דייבי, אתה הסכמת לגמרי עם שיבר, אבל יש לי תחושה שאמרתם בדיוק ההיפך זה מזה, ככה שאו שאתה לא הבנת אותו, או שאני לא הבנתי אותו, או שאני לא הבנתי אותך.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

הוא לא הבין אותי.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

יש אפשרות רביעית. אני לא הבנתי את ראובן.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

אלא אם אתה מניח שאי ההבנה שלך אותי גרמה לך לחזור בזמן ולכתוב את ההודעה ההיא, אז זו לא אפשרות קבילה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)