סל ניוז

בימים האחרונים כל הרעש והגעש באן.בי.איי עוסק בחתימה של גרג אודן במיאמי. אם נקפוץ שנה אחת אחורה הסיפור הגדול היה גם הוא היה על סנטר (או שניים) שעובר קבוצה והסטטוס של השחקנים שעברו היה קצת יותר משמעותי וקצת הרבה הרבה הרבה יותר כסף עבר ידיים. עסקת הווארד קרמה עור וגידים. באן.בי.איי במקרים רבים בתום עסקה יש קבוצה שמחייכת כל הדרך אל הבנק על חשבון הפרייארית התורנית (גאסול ללייקרס, גארנט לסלטיקס, הארדן ליוסטון, ברנייאני לניו י... בעצם תשכחו מהדוגמא האחרונה), במקרים פחות שכיחים שתי הקבוצות יוצאות מרוצות (מלו לניקס תמורת גלינארי ועוד נכסים לדנבר למשל) וברוב המקרים זה באמת לא משנה (שלדון וויליאמס הועבר בטרייד לא פעם אחת, לא פעמיים, לא שלו... בעצם כן שלוש פעמים). עסקת הווארד הייתה יוצאת דופן, כי כל המעורבים בדבר, שנה אחת בלבד אחרי העסקה הושמדו לחלוטין וזה הישג שחייבים לדבר עליו.

אורלנדו מג'יק
קיבלו - אהרון אפללו, אל הרינגטון, בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מדנבר), ג'וש מקרוברטס, כריסטיאן איינגה, בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מהלייקרס), מו הארקלס, ניקולה ווצ'ביץ', בחירת סיבוב ראשון מוגנת (מפילי) ועוד 2 בחירות סיבוב שני.
נתנו - הווארד, ארל קלארק, כריס דוהאן (ללייקרס), ג'ייסון ריצ'ארדסון (לפילי)

הנתיחה - יהיה מי שיגיד שהמג'יק למעשה יצאו כמנצחים, כי הם אמנם ויתרו על הווארד, אך הם קיבלו אבני בניה חביבות מאד לעתיד. החכם יותר יסתכל על התמונה הכוללת ויציין שעם הווארד המג'יק הגיעו שש עונות ברציפות לפלייאוף, כולל הופעה בגמר האן.בי.איי והם היו ממשיכים להיות כוח רלוונטי אם הווארד לא היה כזה @#$@#$@#$@#. נכון שממצב בלתי אפשרי הג'י.אם של המג'יק הצליח להביא את המועדון למקום בו התקווה פורחת, אבל זאת עדיין תקווה שבעוד שנתיים אולי שלוש המג'יק יחזרו לפלייאוף. המג'יק נכנסו לעסקה הזאת מחוסר ברירה, השיגו אולי את המקס' ועדיין יצאו במצב הרבה יותר גרוע מאשר אליו הם נכנסו.

דנבר נאגטס
קיבלו - אנדרה איגודאלה (מפילי)
נתנו - אהרון אפללו, אל הרינגטון, בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)

הנתיחה - כשהתבצעה העסקה היו חילוקי דיעות לגבי השלל שאורלנדו הצליחה לדוג, האם ביינום יהיה התאמה בפילדלפיה והאם הווארד יחתום מחדש בלייקרס. בדבר אחד היה קונצנזוס, הנאגטס הצליחו להשתחל לעסקה וללא ספק הצליחו לשדרג את עצמם בגדול עם איגי. זה המהלך שיגרום לקפיצת המדרגה בין קבוצה נחמדה, לקבוצה שיכולה לעשות המון רעש. פאסט פורוורד שנה אחת קדימה והנאגטס עשו ציוצון קטן במהלך העונה ונעלמו מהפלייאוף בקול דממה קטנטן ואיגי, הקאץ' הנהדר ברח לו למקום אחר תמורת כלום ושום דבר. הנאגטס גם הצליחו לפטר את מאמן העונה, ג'ורג' קארל, שהיה אחראי לזהות של הקבוצה ולאבד את המאסטר מיינד מאחורי הקבוצה, הג'י.אם יוז'ירי. הנאגטס שנה אחרי העסקה נמצאים במקום פחות טוב מהמקום בו היו לפני אותה עסקה.

פילדלפיה 76
קיבלו - אנדרו ביינום (מהלייקרס), ג'ייסון ריצ'ארדסון (מאורלנדו)
נתנו - אנדרה איגודלה (לדנבר), מו הארקלס, ניקולה ווצ'ביץ', בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)

הנתיחה - לפני עסקת ביינום (מלחמת אוקטובר במצריים, מלחמת יום הכיפורים בישראל, התוצאות עגומות בכל מקרה) פילי היו כלואים בכלוב לא מזהב. מספיק טובים ונחושים בכדי להגיע לפלייאוף, אפורים מדי בכדי להגיע לסיבוב השני. הסיקסרס החליטו שהגיע הזמן לנער את העניינים ולחלום בגדול עם אנדרו ביינום. זאת ההזדמנות לאיים על התואר חשבו בעיר אהבת האחים. במקום זאת הם קיבלו סיפורי שכנות רעה של ביינום, פציעה במהלך משחק באולינג, מספר תספורות מופרעות שהעידו על הבגרות של האיש והמחוייבות למועדון ואפס עגול של דקות כדורסל. בקיץ הסיקסרס הלכו לכיוון השני של היציאה מאותו כלוב, פיצוץ כל הכישרון הקיים בקבוצה והובלה במירוץ להשגת אנדרו וויגיניס.

אל.איי לייקרס
קיבלו - הווארד, כריס דוהאן, ארל קלארק (מאורלנדו)
נתנו - ביינום (לפילי), מקרוברטס, איינגנה, בחירת סיבוב ראשון (לאורלנדו)

הנתיחה - כשהווארד התחיל להתעלל במועדון המסכן של המג'יק, הכתובת כבר הייתה על הקיר. האיש הגדול יילך לאן שכל האנשים הגדולים הולכים, יקים שושלת מפוארת, יביא איזה 2-3 אליפויות ויגרום לכל מי שלא אוהד את הזהובים סגולים מאל.איי לקלל את אביהם ואת אימם. במקום זאת קרה משהו מאד מוזר. הווארד אמנם הלך לצעוד בעקבותיהם של מייקאן, ווילט, קארים ושאק, אבל בדרך כאב לו הגב, הוא לא ממש נהנה לבלות עם קובי, המאמן לא מצא חן בעיניו והתקשורת לא ממש קנתה את החיוכים מצד אחד והראיונות האינפנטיליים מצד שני. הווארד הרגיש כדג מחוץ למים והלייקרס עברו את אחת מהעונות הגרועות בתולדותיהם. למרות כל זאת האנשים החכמים בלייקרס (אזעקת ציניות למי שלא שם לב) היו בטוחים שהווארד רוצה להישאר, כי הרי זאת אל.איי וכולם רוצים לשחק עם קובי (כמו שאק, סמוש פארקר ורבים רבים אחרים), היי אפילו תלינו שלט תחנונים עבורו. הווארד כדרכו, שקל ועוד קצת שקל, החליט כך, החליט אחרת, התלבט ולא ידע, ביקש שילקקו לו קצת את האגו (ד'אנטוני במקום זאת ישב בפגישת החיזור ולא הוציא מילה מהפה, ואחר כך לא הבין מדוע הווארד בחר לא להמשיך, גאון שאין מילים לתאר) ובסוף החליט ללכת ליוסטון, עוד פעם התחרט קצת, אך לבסוף חתם על הקו המקווקוו של דריל מארי והשאיר את הלייקרס במשבר הגדול ביותר בתולדותיהם, בלי תוכנית (לברון לאל.איי... פחחחחח), בלי כיוון ובלי האנשים שבאמת הפכו את הלייקרס למה שהם היו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

טוב אז גיבור הקיץ של סלניוז הוא ללא ספק עמוס שמצליח שוב ושוב משום מקום להעיר את הקיץ הישנוני

תן לי להבין, את אומר שדנבר הפסידה כי איבדה את הקאוץ' ואת הג' אם?
איך זה קשור לטרייד על איגודלה?
להבנתי זה מאורע שעומד בפני עצמו הטרייד עצמו עשה טוב לדנבר שנהייתה קבוצה טובה יותר אחרי הטרייד מאשר לפניו
מה שקרה בקיץ, איך הוא קשור לטרייד? הוא קשור כנראה לכישלון לעבור שלב בפליי אוף
אבל אם אני לרגע לוקח את הניתוח שלך כמו שהוא כל שלוש הקבוצות הפסידו, טרייד ענק שנגמר בלוז, לוז, לוז גיים?

ואל תזלזל בברייאני

יש עוד צד אחד לטרייד הזה. הצד של דווייט הווארד עצמו. שגם הוא יצא ממנה בשן ועיין.
על מה הוא וויתר בסוף ?
1. כסף. בהארכות חוזה באורלנדו או בלייקרס הוא היה יכול להרוויח יותר היום, במיוחד אם היה נשאר באורלנדו (שילוב מנצח של זכויות בירד+אין מס הכנסה מקומי).
2. מאמן. תאמרו מה שתאמרו על המאסטר אוף פאניק, Xים ו0ים יש לו והוא הוביל כבר קבוצות רחוק. אז אולי הווארד לא הסתדר איתו, אבל...כרגע נשאלת השאלה עם איזה מאמן הווארד מסתדר בדיוק אחרי שגם עם דאתוני לא ממש הלך. לא בטוח בכלל שדוקא עם מקהייל, מאמן עם הרבה פחות קבלות מSVG וגם מדאנתוני תגיע האידיליה.
3. מעמד. באורלנדו היתה לו את הקבוצה ביד. הם היו עושים מה שרק היה רוצה אם היה נשאר שם. לפטר מאמן ? בבקשה. להחליף GM ? תפדל. כל הסגל המקצועי מקעקע את הפרצוף שלך על החזה ? סבבה. עכשיו, אחרי שתי קבוצות ממורמרות, מעמדו ביוסטון הוא בבחינת כבדו וחשדהו. לא ההנהלה, לא הצוות, לא השחקנים האחרים ולא האוהדים יקבלו אותו מידית כTHE MAN בלי שיתן קבלות על המגרש. וגם אם יתן קבלות, קיים וקיים הפונציאל שהוא תמיד יהיה שם רק מס' 2 - כי אנחנו עדיין לא יודעים כמה גבוה הארדן יכול להגיע.
4. תדמית. קצת שונה ממעמד. לפני כל הסאגה להווארד היתה אחת התדמיות הכי חיוביות בNBA, של מצחיקן חביב שיודע לתת שואו וגם יודע לתת כדורסל. עכשיו הוא כנראה אחת הדמויות הכי נלעגות בליגה. יקח זמן ועבודה על המגרש ומחוצה לו כדי לשקם אפילו חלק קטן מזה. התדמית כמובן שווה גם בעצמה כסף מחסויות וכו'.

מה הוא הרוויח ?
1. פרונט אופיס. אחרי שנים אצל אחד מהGMים הגרועים שראיתי (כשאני מסוגל לראות את התוצאות של הטעויות שלך חודשים לפניך, אתה GM גרוע, בזה רק איזיאה וקהאן מנצחים אצלי את אוטיס סמית) וסוג של טלנובלה משפחתית שפוגעת בלייקרס, הווארד נחת אצל אחת מסיטואציות הפרונט אופיס הכי חיוביות בליגה. GM מוערך שעושה מהלכים טובים ואמיצים, ומקבל שקט תעשייתי מהבעלים שלו. אמנם בינתיים גם רוב האניגן מראה את ניצוצות הפדיגרי הניהולי של ס"א/אוקסיטי, אבל אני מעדיף GM שמצליח להביא כוכבים על זה שמצליח למזער את נזק איבודם בכל יום.
2. שותף. הארדן הוא ארגיואבלי השחקן הכי טוב שהווארד שיחק איתו אי פעם. וה"ארגיואבלי" הזה הוא לטובת עדת קובי, שהאוורד תפס אותו אמנם בכושר אבל בפירוש בצד היורד של הקריירה. בכל מקרה, הם שחקנים שמתאימים לשחק ביחד, ויכולים להוות את הבסיס לריצות פלייאוף עמוקות מאד. אליפות ? קצת קשה לאמר, יכול להיות שהליגה כרגע כמו בשנות ה-90, תלוייה בעיקר בשחקן אחד. אבל לברון הצידה, סיכוי יש שם.
3. סינים. אז אולי התדמית בארה"ב נסדקה, אבל הווארד מוצא את עצמו ב"קבוצה של סין" ב-NBA. עם השגריר הקודם יאו מינג עדיין לוקח חלק פעיל, וה"שגריר הגולה" הנוכחי ג'רמי לין שומר על הגחלת אצל האוהדים הסיניים, מובטחות להווארד מיליונים רבים של הצבעות לאולסטאר והזדמנויות שיווקיות שאין בקבוצות אחרות.
4. יודה. הוא לימד את קובי. שידרג את לברון. שניהם לקחו אליפויות אחרי זה. גם עם האוורד הוא בילה יומיים לפני עונת הגמר, ועכשיו הוא יהיה זמין ללמד אותו כל השנה. האקים אולג'ואן, AKA "יודה של הפוסטאפ" ידריך את הפדוואן שלו בדרכי הכוח. מי שזוכר, המאסטר הקודם של הווארד באורלנדו היה...פאטריק יואינג. אחלה שחקן אבל לא בדיוק ארכיבישוף הנצחון...

נתיחה
מצד אחד, אפשר לאמר שהווארד נחת בסוף בסיטואציה אידיאלית. אבל הבעייה היא, שהווארד נחת בסיטואציה אידיאלית. זהו, כבר אי אפשר להאשים GMים רעים, סגלים מזדקנים ומאמנים שלא מתאימים לו (מקהייל הרי אחד הביגמנים המוערכים בתולדות המשחק). לא יעזרו לו יותר גלימות סופרמן, חיקויים של שוורצנגר והדלפות למקורבים. הווארד צריך להביא דבר אחד: כדורסל. והרבה. או שזו אולי הפעם האחרונה שבה מתייחסים אליו כסופרסטאר.

וואו עמוסים, אתם תענוג!

אני אומר שדנבר הפסידה, כי היא נכנסה לעסקה במחשבה שהם משיגים את איגי, השחקן שישדרג אותם. ההימור היה כמובן שזאת יכולה להיות השכרה לשנה אחת, כי איגי כידוע היה בשנה האחרונה של החוזה שלו. ההימור לא הצליח בכלל. איגי הוא שחקן טוב, אבל הוא לא שחקן שמשנה סיטואציה, הוא לא אחד שייקח אותך בעצמו למעלה. אז בסוף השנה, איגי ברח ובגלל חוסר ההצלחה, בהתאם לציפיות, של הקבוצה השנה, הם למעשה מתחילים את הכול די מחדש. וזה בהחלט קשור לעסקת הווארד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

יש כאן עוד שאלה, לדעתי.
שלושה שחקנים מרכזיים עברו בדראפט הזה: האוורד, איגי וביינום. לכולם היה חוזה לשנה, וכולם לקחו אותו וברחו מיד לאחר תום השנה.
האם תהיה לזה השלכה לטריידים עתידיים, בהם עומד שחקן עם רק שנה אחת בחוזה? כי אם זה אכן סימן לבאות, נראה לי שלאף קבוצה כבר לא באמת כדאי להטריד (תרתי משמע) שחקנים עם שנה אחת בחוזה בעתיד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

+1

_________________

בדיוק באתי להחמיא לעמוס לב על שמירת הגחלת הרדומה ואז הגיע עמוס גואטה ודחף חתיכת פלפל אדום לוהט לישבן של הת'רד הזה!
תענוג לקרוא גוטאה
נראה לי שגם דייקת בפרוז אנד קונז.

מה שכן, אני חושב שעושים רצח אופי מטורף לדווייט האוורד. האיש אכן וותר על הרבה מאוד כסף בשני המקרים. כך שרודף בצע הוא בוודאי לא.
ואני גם לא חושב שזה הוגן להאשים אותו. הוא נתן לאורלנדו המון הזדמנויות. די ברור שאם הוא היה נשאר שם, הסיכויים שלו לתואר היו נשארים רדודים את בסט. וכמו גדולים וקודמים לו (ע"ע שאק) הצעה מLA עם כל ההיסטוריה, התקשורת, המסיבות והכניסה לנעלי אגדות- זו הצעה שקשה מאוד לסרב לה. אז הוא לא.
אבל האיש פשוט סבל שם. ואם יש משהו שתמיד אהבתי בהאוורד זה שהוא נהנה מהמשחק. אני אוהב שחקנים שלא שוכחים שהקריירה שלהם היא גם התחביב. ושהם מספיק ברי מזל בכדי להרוויח כסף מהדבר שהם הכי אוהבים.
אז האוורד וותר שוב על כסף בכדי לחזור וליהנות מהמשחק ובכך היה לאחד היחידים שאומר לא לגברת המדושנת מלה לה לנד (מה שמאוד הכעיס את התקשורת המקומית שהוציאה כמויות שיטנה ברמות שרק שרה נתניהו יכולה להזדהות איתן)
הבחירה ביוסטון הייתה ללא ספק הכי טובה עבורו. עם שחקן פרנצ'ייז אמיתי וצעיר לצידו והיכלת באמת לבנות שושלת.

בשורה התחתונה, אני חושב שהאוורד, למרות כל הביקורת (כשהתקשורת משום מה נהנית להפוך אותו לשעיר לעזאזל ולדמות שכיף לבעוט בה) עשה פעמיים את הבחירות הנכונות.
ובאותיות הקטנות שמתחת לשורה התחתונה, אין לנו מספיק דווייט האוורדים בליגה. אני אוהב את היציאות האינפנטיליות שלו כפי שאהבתי את אלו של שאק, בארקלי ורג'י. חסרים לנו קרקטרז בליגה ובLA כיבו אותו לחלוטין. אני רוצה יותר שחקנים שעושים שטויות ומחייכים ופחות שחקנים קפוצי שפתיים שמשחקים משבת לשבת...

אני לא חושב שהסגל של יוסטון יותר מתאים מזה של גולדן סטייט.
אומנם הכוכב של יוסטון יותר גדול, אבל קליי תומפסון כקלעי שני, יחד עם השיפור של בארנס והחצי מרחק של דיוויד לי.
אולי זה כי אני לא ממש סופר את לין

גולדן סטייט פציעה מדי ולא מאוזנת בעליל.
הבסיס ביוסטון נראה הרבה יותר בריא ונכון. והארדן, וול... סורי אבל אני לא רואה שחקן בגיל ובכושר שעדיף עליו כצימוד עם ביג מן.
לצערי הרב, קארי הוא פציעה ווייטינג טו האפן. הלוואי ואתבדה, אני מטורף על השחקן הזה. אבל לא רואה אותו סוחב קריירה ארוכה ובריאה.

באשר ללין, הוא שם לצרכי שיווק...

אני חייב להגיד שאני מסכים לגמרי עם הסייפא של הת'רד הזה, אני כבר מזמן לא זוכר טרייד כל כך גדול שעבד כל כך גרוע באופן כללי לכל מי שהיה מעורב בעניין. די מדהים שקבוצת לוטרי מובהקת, שכנראה גם תישאר כזו לפחות בעונה-שתיים הקרובות היא זו שיצאה הכי טוב מכל הסיפור, וויצ'ביץ' והארקלס יחד עם בחירות הדראפט שהם קיבלו זה בסיס טוב להתחיל לבנות סביבו. הלייקרס כמובן שנכשלו בצורה מביכה עם הטרייד הזה, קבוצה שיש לה את קובי בכושר של העונה הקודמת, את הווארד (שגם בכושר הבינוני שלו מהשנה שעברה, הוא עדיין לכל הפחות סנטר טופ-3 בליגה), יחד עם וטרנים כמו גאסול, נאש ושלום לא יכולה להרשות לעצמה לגרד פלייאוף בקושי, זה פשוט כשלון מערכתי כשהכשלון הכי גדול-עצם העובדה שלא הצליחו לגרום לדווייט וקובי לעבוד יחד או אפילו להסתדר ברמה המינימלית מה שבסופו של דבר הביא לבריחה של הווארד ליוסטון.

פילי גם הם התרסקו לחלוטין, אפשר אמנם להבין למה הם עשו את הטרייד, אבל כל מי שעיניו בראשו ראה שביינום הוא אבן פינה רעועה מאוד בתור שחקן פרנצ'ייז, אם היה מדובר רק בפציעות החוזרות ונישנות או רק באופי הילדותי אז מילא, אבל שילוב של שתי התכונות האלו זה מכת מוות לכל קריירה. אני כן מניח שיש לו עוד איזה עונה או שתיים טובות בקנה לפני שהוא סוגר את הבאסטה (לא יודע אם העונה הקרובה או לא, אבל אני מנחש שתהיה אחת כזו מתישהו), אבל אתה לא מוכר את כל מה שיש לך בשביל עונה-שתיים שחקן פציע וילדותי, אולי רק אם הוא הגרוש שחסר לך ללירה של האליפות, ופילי בכל מקרה לא הייתה שם. אם במקרה של הלייקרס, הם לפחות הימרו על קבוצה שאם הכל מתחבר בה נכון היא קונטנדרית סופר-חזקה, במקרה של פילי, הם לקחו את ההימור ואפילו את זה לא היה להם.

לגבי דנבר, התוצאה הסופית היא די למל"מית לדעתי, את ההעפה של קארל ויוג'ירי אני לא חושב שאפשר לקשור ישירות לעיסקה הזו ואפללו והארינגטון הם רול-פליירים נחמדים, אבל לא משהו שבונה או הורס קבוצות.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

עטרת עינדם, תודה על המאמרים.

הבעיה עם הניתוח של פילי שהוא מאוד בדיעבד.
הם חשבו שהם ממירים שנה של איגי ובחירת סיבוב ראשון יחד עם 2 פילרים בשנה של ביינום וג'יי ריץ'
אם הם היו יודעים שיש להם סנטר של דאבל דאבל הם לא היו נכנסים לטרייד.
יותר מזה, הם היו יכולים לבצע את הטרייד הזה גם עם דמייאן וילקינס ומולטיירי במקום השניים שהם שלחו ועדיין לקבל ביצוע.
פשוט הערכה שגויה של כשרון

אני מסכים עם מוק שלא צריך לשחוט את האוורד על שבחר בסיטואציה עדיפה ביוסטון וויתר על הלייקרס, במיוחד אם חשוב לו להינות ממה שהוא עושה (והוא בהחלט לא נהנה בשנה בל"א). מה שכן לגבי הליצנות שלו - מה שמפריע לרוב האנשים זה שבניגוד לחברה כמו בארקלי או שאק, האוורד נתפס כמזויף אחושילינג. הוא כל כך מתאמץ שזה עולה על העצבים. הוא כמו הבחור שהתמזל מזלו להביא פעם אחת יציאה מצחיקה אז הוא יחזור עליה עוד חמש פעמים, או כמו כריס בוש שלא מקבל מספיק צומי במיאמי אז הוא נדחף לפריים בכל ראיון עם שחקן אחר.

שאק דוקא גם כן מזוייף. אבל הוא הרבה יותר טוב בזה. בארקלי טבעי לחלוטין.

שאק הוא גחמני, נוטר טינה ולא נאמן אבל לא ממש מזויף (לדעתי).

הגחמנות והטינה שלו לא מזויפות, אבל חוש ההומור לגמרי. הוא מזוייף טוב (חיקוי סיני סוג א' זהה כמעט למקור) אבל מזוייף. בארקלי מצחיק בלי לנסות. שאק מנסה כל הזמן, לרוב הוא גם מצליח.

הבעייה הגדולה של פילי הייתה לא שהם לא העריכו מספיק את וויצ'ביץ' (למרות שגם זו בעייה רצינית), הבעייה שלהם היא שהם חשבו שביינום הוא פרנצ'ייז פלייר או לפחות קרוב לזה וגם אם מבחינת יכולת הוא שם (ולדעתי הוא לא), הוא ממש לא שם מבחינת היכולת שלו לשחק 70+ משחקים בעונה כמו שמצפים מפרנצ'ייז פלייר, בטח ובטח שלא באופן עקבי. אז אם הם היו נותנים את מולטריי במקום את וויצ'ביץ' הם כנראה היו ממזערים נזקים, אבל זה עדיין היה נשאר טרייד שבו הם נתנו את איגי (השחקן הכי טוב שלהם) ובחירות דראפט וקיבלו בתמורה את הזכות לשלם המון כסף לביינום בזמן שהוא משחק באולינג, כלומר עדיין טרייד נוראי.

אם הם היו במצב כמו של הלייקרס, כלומר שביינום מבחינתם יכול להיות חתיכה חסרה לאליפות, אני יכול להבין הימור כזה, כי בשביל אליפות צריך לקחת סיכונים וכשלוקחים סיכונים אפשר גם ליפול, אבל פילי ממש לא היו שם, גם אם ביינום היה משחק 82 משחקים ביכולת שיא, זו עדיין לא קבוצה לאליפות, כלומר הם הימרו הימור ענק כשהאפסייד שלהם היה להיות קבוצה טובה שתעוף, במקרה הטוב, בגמר המזרח.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אגב, אין לי מושג איך יוסטון כעיר אז לא הכנסתי את האלמנט הזה, אבל אורלנדו זו עיר מזעזעת.

אורלנדו היא לא כזאת מזעזעת. היא די יפה, יש בה המון אגמים, ויש בה גם סי וורלד, גם יוניברסל וגם דיסני וורלד (ואפקוט וכאלה). יכול להיות הרבה יותר גרוע.

יוסטון היא כיום אחת הערים העשירות, ולבטח עם קצב הצמיחה המהיר ביותר באמריקה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מסכים. אורלנדו חביבה למדי. ראיתי גרועות בהרבה.

אבל יוסטון הרבה יותר שווה. אוי הנשים הטקסניות... איזה עונג...

כן, יצוין שאני נמצא עכשיו בטקסס (דאלאס), ושהנשים הטקסניות הן אכן תענוג. (כלומר, תלוי. יש כאן איזורים בהם יש רק וויט טראש שמנות ושחורות שמנות, אבל האיזורים האחרים....)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מעניין מה דעתה של באסקטבול על זה.

עדיין לא הבנתי מה דנבר הפסידה בטרייד הזה. אארון אפללו והגופה של אל הרינגנטון? לא עדיף קאפ ספייס?

בחינם אגלה לך שגם דעתי – ואני מנחש שגם דעתו של עמוס לב – לא לגמרי נוחה מהתגלגלות הדיון שהוא פתח לסקירת חינניותן של נשות טקסס.
(מצד שני, לפחות אף אחד עדיין לא הדביק פה את הסמיילי ההוא עם הקרניים.)

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est