קודם כל, ממש לא מפריע לי דיון בנושא החינניות של הטקסניות.
שחף, לדנבר אין ממש קאפ ספייס. הם עומדים כרגע על 56 מיליון וזה לפני שהחוזים של רנדי פוי, היקסון ונייט רובינסון נכנסו. אני מסכים שהמצב הנוכחי של דנבר לא נגזר ישירות מכישלון טוטאלי של איגי, אבל בסופו של דבר הנאגטס שילמו את המחיר על ציפיות גבוהות. איגי לא סיפק את הסחורה וההנהלה החליטה לפוצץ פחות או יותר את מה שנבנה ולחזור בערך למצב של לפני העסקה, רק פחות טוב.
רוני, אני לא מסכים שפילי עשו מהלך לא נכון. כשיש לך אפשרות להביא שחקן מהטופ בעמדה שלו, עם פוטנציאל של פרנצ'ייז פלייר, אתה לא מהרהר, אתה כבר חתמת על הקו המפוספס. אף אחד לא אמר שהקבוצה של העונה שעברה הייתה אמורה להתחרות על האליפות, אלא שהיא בסיס. אם ביינום היה בריא ומוכן לחתום על הארכת חוזה, אז יש בסיס לא רע לצידו עם הולידיי, טרנר ות'אד יאנג. מכאן אפשר להתחיל להתעסק עם הסגל בכדי להפוך לקונטנדרית אמיתית. הסיקסרס נפלו בגלל ביינום נטו, לא בגלל שיקול לא נכון.
אני לא חושב שעשו רצח אופי להווארד. אם מסתכלים על מבחן התוצאה, אז אין שום בעיה. עזב מצב מסריח באורלנדו כדי לנסות את מזלו במקום הכי נוצץ באן.בי.איי. זה לא הלך, אז הוא בחר במקום שאולי הכי מתאים לו שאפשר. אבל בחיים לא הכול מבחן התוצאה, בטח כשמדברים על תדמית ובדרך הווארד צבר לו שונאים ובצדק רב. כל התהליך של העזיבה של אורלנדו נעשה בצורה הכי פוגעת ומטופשת שאפשר לעשות. זה התחיל עם דרישות לטרייד באמצע עונת 2011 ואז פתאום החתימה הבלתי ברורה על הקוואליפיינג אופר, שגרמה לאנשים באורלנדו להאמין שיש סיכוי שהוא יישאר. הווארד כנראה הלך על השנה הנוספת, כי פחד מאיך הוא יצטייר בתקשורת. עוד מקרה לברון, או דרון וויליאמס והוא הרי אוהב להיות אהוב. אז במקום לתת למג'יק לחתוך עניינים בטרייד דדליין ולהרוויח כמה שאפשר עליו, הסאגה המגעילה נמשכה עוד חצי עונה. בתום אותה עונה, רק בכדי שיהיה סיכוי שהווארד ישאר בעולם של דיסני, המג'יק זרקו הביתה את סטן ואן גנדי. בדרך היו כל מיני הצהרות של הווארד על כך שהוא נשאר, או שאולי לא או שאולי למה לא. לברון לפחות שתק לפני שדחף את הסכין ללב של אוהדי קליבלנד. הווארד דקר ברגל, גרם לדימום בלבלב, הוריד תנוך אוזן ואז דחף את הסכין היישר ללב.
גם המעבר מאל.איי היה עם סיטואציות דומות, כשהמגוחכת ביותר הייתה אחרי שכבר הייתה הודעה על כך שהוא בחר ביוסטון, כריס ברוסארד פרסם שהווארד עוד מתלבט ואז אחרי איזה שעתיים יצאה הודעה סופית שהוא עובר ליוסטון. בדרך הייתה כמובן את העונה המביכה עם הלייקרס, וכמובן סיום העונה המביש והמגוחך עם ההרחקה. נראה היה באל.איי שהווארד מתנהג כמו פרימדונה. נעלב מקובי, לא מסתדר עם המאמן, רוצה יחס מיוחד, שילטפו את האגו.
לגבי הג'י.אם של אורלנדו. לא חושב שהצעדים שלו היו כל כך נוראיים. המהלך הראשון שעליו שרפו את אוטיס סמית', היה החוזה של ראשרד לואיס. נכון שהסיטואציה שבה אורלנדו מעלים את המחיר על הצעה שהם עצמם נתנו ללואיס והוא הסכים עליה הייתה מופרכת ונכון שהחוזה היה גדול מדי, אבל בסופו של דבר לואיס היה חלק קריטי בהצלחה של המג'יק. הם לא קיבלו את התמורה המצופה מהחוזה של לואיס, אבל קיבלו תמורה מאד נאה. אני גם הבנתי את המהלכים אחרי 2009. זה לא שהמג'יק היו הקבוצה הכי טובה במזרח, שכל עונה הם היו צריכים להגיע לגמר. הם סיימו במקום השלישי והפתיעו גם את קליבלנד וגם את הסלטיקס, קבוצות עדיפות על המג'יק. האח הידו שכולם לא הבינו איך המג'יק זרקו אותו, למעשה נתן עונה רגילה פחות טובה מהעונה הקודמת ורק בפלייאוף הוא התעלה. על מה שהוא נתן בעונות הבאות עדיף באמת לא לדבר. אז המג'יק הלכו והימרו על וינס קארטר. נכון, זה וינס השברירי בגוף ובעיקר באופי, לא שחקן שאתה בונה עליו, אבל עדיין הוא היה שחקן ברמה גבוהה מאד ובעונה לפני המעבר למג'יק הוא קלע 21 נק' למשחק. זה היה הימור, שאפשר היה לצפות שהוא יתפוצץ, אבל אי אפשר היה להגיד זאת בוודאות.
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|