סל ניוז

לא הדבקתי אותו רק בגלל שעשיתי תגובה מהירה, ואני לא מכיר את הקיצור. אבל רציתי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נו,מה מותרן ממר שושני?

על מר שושני אפשר לדבר בלי להישמע כמו חבורת תיכוניסטים שטופי־הורמונים במסיבת ברֵכה.

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

קודם כל, ממש לא מפריע לי דיון בנושא החינניות של הטקסניות.

שחף, לדנבר אין ממש קאפ ספייס. הם עומדים כרגע על 56 מיליון וזה לפני שהחוזים של רנדי פוי, היקסון ונייט רובינסון נכנסו. אני מסכים שהמצב הנוכחי של דנבר לא נגזר ישירות מכישלון טוטאלי של איגי, אבל בסופו של דבר הנאגטס שילמו את המחיר על ציפיות גבוהות. איגי לא סיפק את הסחורה וההנהלה החליטה לפוצץ פחות או יותר את מה שנבנה ולחזור בערך למצב של לפני העסקה, רק פחות טוב.

רוני, אני לא מסכים שפילי עשו מהלך לא נכון. כשיש לך אפשרות להביא שחקן מהטופ בעמדה שלו, עם פוטנציאל של פרנצ'ייז פלייר, אתה לא מהרהר, אתה כבר חתמת על הקו המפוספס. אף אחד לא אמר שהקבוצה של העונה שעברה הייתה אמורה להתחרות על האליפות, אלא שהיא בסיס. אם ביינום היה בריא ומוכן לחתום על הארכת חוזה, אז יש בסיס לא רע לצידו עם הולידיי, טרנר ות'אד יאנג. מכאן אפשר להתחיל להתעסק עם הסגל בכדי להפוך לקונטנדרית אמיתית. הסיקסרס נפלו בגלל ביינום נטו, לא בגלל שיקול לא נכון.

אני לא חושב שעשו רצח אופי להווארד. אם מסתכלים על מבחן התוצאה, אז אין שום בעיה. עזב מצב מסריח באורלנדו כדי לנסות את מזלו במקום הכי נוצץ באן.בי.איי. זה לא הלך, אז הוא בחר במקום שאולי הכי מתאים לו שאפשר. אבל בחיים לא הכול מבחן התוצאה, בטח כשמדברים על תדמית ובדרך הווארד צבר לו שונאים ובצדק רב. כל התהליך של העזיבה של אורלנדו נעשה בצורה הכי פוגעת ומטופשת שאפשר לעשות. זה התחיל עם דרישות לטרייד באמצע עונת 2011 ואז פתאום החתימה הבלתי ברורה על הקוואליפיינג אופר, שגרמה לאנשים באורלנדו להאמין שיש סיכוי שהוא יישאר. הווארד כנראה הלך על השנה הנוספת, כי פחד מאיך הוא יצטייר בתקשורת. עוד מקרה לברון, או דרון וויליאמס והוא הרי אוהב להיות אהוב. אז במקום לתת למג'יק לחתוך עניינים בטרייד דדליין ולהרוויח כמה שאפשר עליו, הסאגה המגעילה נמשכה עוד חצי עונה. בתום אותה עונה, רק בכדי שיהיה סיכוי שהווארד ישאר בעולם של דיסני, המג'יק זרקו הביתה את סטן ואן גנדי. בדרך היו כל מיני הצהרות של הווארד על כך שהוא נשאר, או שאולי לא או שאולי למה לא. לברון לפחות שתק לפני שדחף את הסכין ללב של אוהדי קליבלנד. הווארד דקר ברגל, גרם לדימום בלבלב, הוריד תנוך אוזן ואז דחף את הסכין היישר ללב.

גם המעבר מאל.איי היה עם סיטואציות דומות, כשהמגוחכת ביותר הייתה אחרי שכבר הייתה הודעה על כך שהוא בחר ביוסטון, כריס ברוסארד פרסם שהווארד עוד מתלבט ואז אחרי איזה שעתיים יצאה הודעה סופית שהוא עובר ליוסטון. בדרך הייתה כמובן את העונה המביכה עם הלייקרס, וכמובן סיום העונה המביש והמגוחך עם ההרחקה. נראה היה באל.איי שהווארד מתנהג כמו פרימדונה. נעלב מקובי, לא מסתדר עם המאמן, רוצה יחס מיוחד, שילטפו את האגו.

לגבי הג'י.אם של אורלנדו. לא חושב שהצעדים שלו היו כל כך נוראיים. המהלך הראשון שעליו שרפו את אוטיס סמית', היה החוזה של ראשרד לואיס. נכון שהסיטואציה שבה אורלנדו מעלים את המחיר על הצעה שהם עצמם נתנו ללואיס והוא הסכים עליה הייתה מופרכת ונכון שהחוזה היה גדול מדי, אבל בסופו של דבר לואיס היה חלק קריטי בהצלחה של המג'יק. הם לא קיבלו את התמורה המצופה מהחוזה של לואיס, אבל קיבלו תמורה מאד נאה. אני גם הבנתי את המהלכים אחרי 2009. זה לא שהמג'יק היו הקבוצה הכי טובה במזרח, שכל עונה הם היו צריכים להגיע לגמר. הם סיימו במקום השלישי והפתיעו גם את קליבלנד וגם את הסלטיקס, קבוצות עדיפות על המג'יק. האח הידו שכולם לא הבינו איך המג'יק זרקו אותו, למעשה נתן עונה רגילה פחות טובה מהעונה הקודמת ורק בפלייאוף הוא התעלה. על מה שהוא נתן בעונות הבאות עדיף באמת לא לדבר. אז המג'יק הלכו והימרו על וינס קארטר. נכון, זה וינס השברירי בגוף ובעיקר באופי, לא שחקן שאתה בונה עליו, אבל עדיין הוא היה שחקן ברמה גבוהה מאד ובעונה לפני המעבר למג'יק הוא קלע 21 נק' למשחק. זה היה הימור, שאפשר היה לצפות שהוא יתפוצץ, אבל אי אפשר היה להגיד זאת בוודאות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

החוזה של לואיס באורלנדו לא היה רע, הוא היה מזעזע. לואיס נבחר לאולסטאר לראשונה בעונת 04/05 והמג'יק החתימו אותו ב-2007 לאחר 2 עונות נוספות בהן אמנם נתן מספרים יפים אך לא נבחר לאולסטאר ואפילו לא הוביל את סיאטל לפלייאוף. הוא קיבל חוזה של סופר-דופר סטאר כשלמעשה הוא היה שחקן טוב על סף האולסטאר שמתאים להיות שחקן שלישי-רביעי בקונטנדרית. החוזה הענק גם מנע מהמג'יק גמישות כלכלית והוביל בהמשך להבאה של ארינאס השבור.

אבל זו בדיוק הנקודה, כל מי שעיניו בראשו יכל לראות מראש שלביינום אין ברכיים להיות פרנצ'ייז פלייר שסוחב מועדון על הגב שלו, כשגם לגבי האופי היו ספקות (שהוכחו כנכונים), בעיני בשביל דבר כזה אסור למשכן את כל העתיד שלך. אני שוב אגיד, אם הכל מסביב כבר מוכן וביינום הוא החתיכה האחרונה בפאזל כדי להתמודד ברצינות על אליפות, אז זה סיכון שצריך לקחת, אבל להביא אותו לשנה כשאין לך שום בטחון שהוא נשאר אחריה ואין לך שום ביטחון שהוא בכלל ישחק בשנה הזו? ביזבוז משווע של הטרייד-צ'יפ הכי טוב שהיה לפילי. זה לא שאחרי הטרייד היה לפילי את ביינום ביד לעוד 3 שנים והיה להם זמן לתכנן ולעשות עוד מהלכים שיביאו אותם לאליפות, הם היו צריכים לנצח כאן ועכשיו, אחרת אתה לא לוקח שחקן בהשכרה לשנה, לא בלי התחייבות שהוא יאריך אצלך חוזה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

רוני, אני חייב לומר שבמקרה הזה אני מסכים עמוס.
אני גם חושב שאתה לא נותן לעצמך מספיק קרדיט, לדעתי אתה היחידי שהיה מסוגל לחזות כזו נפילה עם ביינום. זה נחמד לומר כל מי שעיניו בראשו אבל בשורה התחתונה, כמעט כולנו נפלנו בפח.
לראיה, כמה אנשים מנוסים כמוני הימרו עליו בפנטזי בבחירה מאוד גבוהה או בהרבה כסף (דראפט מכרז)
זה באשר לצד הנבואי שלך, יש גם צד נוסף- אתה לא מחזיק ממנו כמו שאר העולם ואת זה אני אף פעם לא הבנתי. התקפית הוא אולי הסנטר הכי טוב בליגה וכשאתה מוסיף לזה את הנתונים הפיזיים יוצאי הדופן שלו- הוא בקלות יכול וצריך להיות שחקן פרנצ'ייז.
אני אזכיר שהייתה עמימות רציני בנוגע לפציעה שלו אבל בשום אופן לא הופיע בשום מקום סיכוי השבתה שכזה. מקסימום דיברו על כך שהוא יאחר מעט את פתיחת הליגה. וככל שהזמן התארך העמימות גדלה.
אני, וכמוני עוד רבים, מאמינים שביינום יכול היה לשחק ולא רצה. אני סומך יותר על הצוות הרפואי של פילי מאשר על האופי של הבחור. לא יכול להיות שצוות שלם של מומחים נפל כ"כ רחוק באבחנות שלו.
אז כן רוני, ביינום הוא שחקן שרוב חובבי הNBA היו לוקחים כפיסה לבניית פרנצ'ייז ולא כהשלמה. ואם יש לך אפשרות להביא אותו והוא עובר בדיקות רפואיות, בטח לקבוצה רדודה כמו פילי- אני הולך על זה. הרעיון היה שתהיה עונה טובה והוא יהיה האלפא דוג וירצה להשאר. אף אחד לא חלם על עונת גרג אודן.
קל היום בדיעבד לבוא ולומר- אין לו את הברכיים לסחוב את המועדון. אבל לא הייתה לכך אינדיקציה על פי העונה החולפת.
מודה שבאופן אישי, אהבתי את המהלך של פילי. הוא אכן נכשל אבל הסיכוי היה שווה את הסיכון. ברור שבדיעבד זה נראה רע והם נראים כפראיירים הכי גדולים במזרח, אבל מי שלא לוקח הימורים לא מגיע לשום מקום. ולכן אני גם בעד הימור הקיץ הנוכחי של פילי. ועצם העובדה שעדיין אין להם מאמן ושהם מכוונים רק לעוזרי מאמן צעירים גם מראה בדיוק לאיזה סוג של עונה הם מכוונים...

מהצד של פילי אם נסתכל על מרכז הטרייד, שזה פחות או יותר איגי עבור ביינום, היה כאן הימור מעבר לבריאותי.
איגי שחקן די מוכח בליגה, אמנם רק על גבול האולסטאר, אבל שחקן של 18-6-6 פחות או יותר רוב הקריירה שלו שזה בהחלט טוב. מהצד השני הם קיבלו את ביינום, שהוא שחקן שעד אותה נקודה הציג סטטיסטיקה פחות טובה מאיגי ותפקיד יותר שולי בקבוצה.
כמובן שהתקרה של ביינום גבוה יותר ( כי אנחנו פחות או יותר יודעים מה התקרה של איגי), אבל מצד שני אף אחד לא מבטיח שהוא יתקרב לתקרה שלו.
בכל מקרה, פילי ניסו להמר על שחקן מוכח על גבול האולסטאר אל מול שחקן שיכול (אולי, לא הייתה אינדיקציה אמיתית לכך) להפוך לפרנצ'ייז. סך הכל לא הימור רע בגדול, אבל זה הימור על הרבה מאוד צ'יפים.

מוק, תאמין לי שאני לא יותר חכם מאף אחד כאן, אבל אני באמת לא מבין איך קבוצה יכולה לחשוב ששחקן שב-7 העונות לפני שהוא הגיע אליה הצליח רק פעמיים לחצות את קו ה-60 משחקים לעונה, וגם בשתי העונות האלו לא שיחק אפילו קרוב ל-35-38 דקות שמצופות משחקן פרנצ'ייז, שיהיה שחקן פרנצ'ייז. אני מסכים שביינום, כשהוא בריא, הוא הסנטר ההתקפי כנראה הכי טוב בליגה ונוכחות הגנתית, אבל בשביל להיות שחקן פרנצ'ייז, חוץ מלהיות טוב כשאתה על המגרש, אתה גם צריך להיות מסוגל להיות על המגרש 35 דקות למשחק במשך 75 משחקים לעונה. כל מה שביינום עשה לפני שהוא הגיע לפילי מראה באופן הכי חד משמעי וברור שאין לו את היכולת הזו, הוא לא מסוגל בשום פנים ואופן לתת כמות כזו של דקות עונתית, ולכן, לדעתי, אין שום סיבה שמישהו יחשוב שהוא פרנצ'ייז פלייר, לא לפני הפיאסקו של העונה האחרונה ובטח שלא אחריו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

רוני, הנה העניין:
קודם כל ביינום אכן שחקן פציע. אבל כל הפציעות שלו היו טראומטיות ולא הראו בעייה כרונית. נכון וגם התייחסתי לזה בעבר - נטייה להפצע זו יכולה גם להיות בעייה כרונית שמצביעה על מישהו ש"לא מסתדר עם הגוף שלו" - אבל זה לא משהו שרופא יגיד לך, זה עסק לחברה הוליסטיים יותר.

עכשיו, בוא נניח שפילדלפיה חשבה שיש 50% סיכוי שביינום יהפוך לשחקן פרנצ'ייז, ו-50% שיהפוך לעציץ. זה הימור שחייבים לקחת.
נניח שהסיכויים הם 20% פרנצ'ייז ו-80% עציץ. זה עדיין הימור שחייבים לקחת! כי יש כל כך מעט הזדמנויות להשיג שחקן פרנצ'ייז אמיתי. בגלל זה קבוצות עושות טאנקינג בשביל ה-25% שיקבלו בחירה ראשונה שגם ממנה לא בטוח שיצא משהו (אהם, אודן, אהם). הייתי אומר, אפילו עד 10% פרנצ'ייז/90% עציץ הייתי לוקח את ההימור הזה. לא עובד ? מתחילים מחדש, כמו שפילי עשתה, בהצלחה.

אתה אומר שידעת בוודאות של 80 אחוז, 90 אחוז ומעלה שביינום יהיה עציץ ? אם זה אכן ככה ולא זכרון רוויזיוניסטי, כבוד ויקר לך. אני לא ידעתי.

א. יש עוד דרגות בין "פרנצ׳ייז" ל"עציץ".
ב. למה דוגמת הטנקינג רלבנטית? קבוצה שמטנקת לא מוותרת על כלום. אז היא תגמור במקום הארבעה־עשר בקונפרנס כשהיא הייתה יכולה לגמור גם במקום השנים־עשר, ביג דיל. פילדלפיה ויתרה על נכסים משמעותיים – אולי נכסים שהספיקו רק לסיבוב שני בפלייאוף ולא לקונטנדריות, אבל משמעותיים בכל זאת.

_________________
.Homo nihil nisi gleba multiplicis luti est

גואטה, אני חשבתי, ועדיין חושב, שיש סיכוי של הרבה פחות מ-10% שביינום יהפוך לפרנצ'ייז פלייר, וכמו שכתבתי, זה בכלל לא קשור ליכולת שלו על המגרש אלא אך ורק ליכולת שלו להישאר על המגרש. שחקן שבמשך 7 עונות מעולם לא התקרב אפילו לנוכחות על הפרקט שנדרשת מפרנצ'ייז פלייר (קרי, כמו שכתבתי, סדר גודל של 75 משחקים בעונה עם 35 דקות לערב), מה גורם למישהו לחשוב שזה פתאום ישתנה? פציעות טראומטיות, פציעות כרוניות, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, האיש לא מסוגל להישאר על המגרש.

עכשיו יותר מזה, גם אם ניקח סיכוי של 50% שהוא פרנצ'ייז, מהסיכוי הזה אתה צריך להוריד אפשרות סבירה לגמרי שהוא יברח לך אחרי עונה אחת, הייתי אומר-לפחות 50% (ובדיעבד-100%), כלומר הסיכוי שהרווחת בטרייד הזה פרנצ'ייז פלייר, גם בהנחה האופטימית שיש סיכוי של 50% שהוא באמת יהיה שחקן ברמה הזו, הוא בעצם יותר לכיוון של 25%, אם נוריד את הסיכויים לכיוון ה-10-20% ומהם נוריד עוד את ה-50% שהוא יברח, זה כבר סיכוי מזערי מדי בשביל לוותר בשבילו על שחקן כמו איגי בעיני.

ועכשיו שאלה-כמה שחקני פרנצ'ייז אמיתיים, כלומר כאלו שהופכים קבוצה לקונטנדרית במו ידיהם, לא היו כאלו עד לעונה השביעית שלהם והפכו להיות כאלו אחריה? אני יכול לקבל שלשחקן לוקח עונה-שתיים או אפילו שלוש להתבשל, אנדרו ביינום לפני שהגיע לפילי שיחק בליגה 7 שנים ולא היה קרוב אפילו לפרנצ'ייז פלייר מבחינת מה שהוא נתן בפועל על המגרש. אני מסכים לגמרי שהוא נתן הרבה מאוד ניצוצות ועשה המון דברים שמגרים את הדימיון בנוגע ליכולת שלו להיות פרנצ'ייז פלייר, אבל הוא מעולם לא היה כזה בפועל, ואם אחרי 7 שנים זה לא קרה, ולא משנה מה הסיבות, ההיסטוריה מאוד לא מעודדת לגבי הסיכויים שזה יקרה בהמשך.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

יניב, כמובן שפישטתי. אבל הנקודה הובנה, אני מקווה. והשאלה היא מה אתה מנסה לעשות. אם אתה מנסה לזכות באליפות - נקודת המוצא שלך היא שחקן פרנצ'ייז. בלי זה כל השאר הוא פקה פקה. אז תהמר פעם אחת, פעם שנייה, שלישית עד שתשיג אחד - והדבר החשוב הוא לא לאבד יותר מדי גמישות קאפ בתהליך הזה.

עכשיו, כמובן שאם מבחינתך דברים כמו גמר איזורי וכאלו זה END GAME מספק - אז סט השיקולים הוא אחר. אבל את ההימור של פילי על ביינום הייתי עושה כל יום. הם לא הלכו לשום מקום עם מה שהיה להם. ניסו, נכשלו, ועכשיו הם יכולים לנסות שוב בלי נזק ארוך טווח - שבמציאות הנוכחית של הקאפ והמס נזק ארוך טווח זה חוזים שסותמים לך התקרה.

ורק נוסיף, שביינום לא בדיוק "ברח" לפילי. הם פשוט בצדק לא היו מוכנים לשלם לו חוזה גדול. אם פוטנציאל הפרנצ'ייז שלו היה מתממש, הוא היה במצב שבו הוא מקבל מהם הצעת חוזה מקסימום בגובה שאף קבוצה אחרת לא יכולה לתת, שלא לדבר על מצב רוח הרבה יותר טוב לחתום על הצעה כזו.. יש סיכוי שהיה בורח ? כן, אבל הוא לא 50/50 במצב כזה, הייתי אומר אולי 10 אחוז.

עמוס, גישת הפרנצ'ייז פלייר קודם כל היא גישה שרוב הקבוצות פועלות לפיה(חוץ מג'ורדן שאין לאף אחד מושג מה הוא עושה), אבל אנחנו הולכים ורואים יותר ויותר דוגמאות אחרות. קודם כל יש את הפיסטונס של 2003-2008. אפס פרנצ'ייז פליירס. אליפות אחת, גמר אחד, שלושה גמרים של המזרח(שישה רצוף סך הכל). יבול לא רע בכלל, ואלמלא ראשיד משאיר שם את הורי לבד אי שם במשחק 5 בפאלאס הוא אולי היה כולל גם ריפיט. אינדיאנה הנוכחית היא גם כזו, בהנחה שפול ג'ורג' לא שחקן מספיק טוב כרגע לסחוב לבד פרנצ'ייז(17.4 נקודות, 41% מהשדה אשתקד). חוץ מזה ראינו את דנבר שלא הצליחה אבל נבנתה בצורה די דומה. לקבוצות מהשווקים הקטנים זו אסטרטגיה שיכולה לעבוד, כי אין להם איזה מארק קיובן שיספוג את מס מותרות, מה שמקשה עליהן למשוך כוכבים, וגורם להן גם לאבד כוכבים שהן משיגות מהדראפט(ראה ערך קליבלנד, אורלנדו, דנבר), כי קשה לבנות סביבם צוות מסייע ראוי, אלא אם כן אתה מקבל סורפסטאר נאמן כמו דאנקן.

נו, להביא את דטרויט זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. באשר לאינדיאנה - פול ג'ורג' בדרך להיות שחקן כזה. אם זה לא יתממש - אז אני גם לא ממש רואה אליפות בכוכבים שלהם. שחקן פרנצ'ייז לא סוחב מועדון לבד, בטח לא לאליפויות, אבל זה הבסיס. תבין, חוץ מהדטרויט הזו, כל קבוצה שלקחה אליפות מאז 1980 התהדרה בלפחות שחקן אחד שהוא טופ-20 בהיסטוריה !

אולי, אבל זה ברשימות שעושים כאן בפורום, כשהכותבים בוחרים לפי היסטוריית הצפייה שלהם ומתעלמים משחקנים שהם לא ראו במו עיניהם.
ואז זה קצת מצחיק להציב בנוסף לכך את 1980 כתחילת הספירה.
כי יש לא מעט שחקנים שספק גדול אם הם נכנסים ל-20 הגדולים בהיסטוריה כולה.
דירק נוביצקי הראשון שעולה לי לראש. בוסטון של 2008 בוודאות.
לא יודע איך להגדיר את מיאמי של 2006, כי דווין וויד לטעמי לא טופ-20 בהיסטוריה אבל שאקיל כן, אבל זאת הייתה הקבוצה של וויד.
לא בטוח גם שדומארס או אייזיאה מהסיבוב הקודם-קודם של דטרויט בטופ נכנסים לטופ-20.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

אני ראיתי את כל האלופות מאז 1980. לא יודע אם כל האלופות החזיקו בשחקנים של הטופ 20 בהיסטוריה, אבל כולן החזיקו בשחקנים טופ 5 בליגה בתקופתן. מ-79 זה קל. מג'יק, לארי, מוזס (הסנטר הכי טוב באן.בי.איי בשנים ההן, כן יותר טוב מג'אבר וגם הדוקטור היה שחקן טופ 10 בליגה), שוב לארי ומג'יק. אייזיאה באליפות של דטרויט היה הרכז מספר 2 של תקופתו (גם ככה בעיני הוא הרכז השלישי בהיסטוריה) ובשיאו. השנים אחר כך היו שוב קלילות עם מייקל בשש אליפויות ואז פעמיים האקים עם עונת MVP ועונה לא פחות טובה ממנה אח"כ. אחר כך הגיעו טימי ושאק וגם קובי כשבאמצע האנומליה שנקראה דטרויט. מיאמי ב-2006 החזיקה בווייד ואז שוב טימי. בוסטון היא גם סימן שאלה קטנטן, כי גארנט היה קצת מעבר לשיא, אבל אני חושב שהוא היה מספר 2 במירוץ ל-MVP וזה אומר משהו על היכולת שלו. שנתיים קובי זכה עם הלייקרס ואז הזכיה של דאלאס. ביכולת שלו בפלייאוף דירק בוודאי היה בין חמשת השחקנים הטובים בעולם, אם לא יותר מכך. בשנתיים האחרונות זה לברון.

האן.בי.איי זאת ליגה של כוכבים ונכון שצריך הגנה וצוות מסייע טוב ומאמן חכם על הקווים והמון דברים מסביב, אבל באופן די קבוע, הקבוצה עם השחקן הטוב ביותר בסדרה היא כמעט תמיד הקבוצה שגם מנצחת את הסדרה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

למה שגארנט, נוביצקי ואייזאה לא יהיו בטופ-20 (בטח אם מגדירים גם את ה"היסטוריה" כ"מאז 1980")?

אייזאה היה רכז פותח בקבוצה שלקחה שנתיים רצוף אליפות וגארנט ונוביצקי עוד לפני האליפויות היו שני שחקנים ששינו לגמרי את הקונספציה של מה מצפים משחקן גבוה לעשות (געגועים ליובל, אגב).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לבוסטון 2008 היה שחקן בטופ 5 של הליגה? מי זה? מספר 2 במירוץ ל-MVP היה כריס פול, שסחב את ההורנטס למקום השני במערב.

גארנט היה שלישי בהצבעת ה-MVP וזכה בשחקן ההגנה של השנה ב-2008, אני לא חושב שאפשר לפקפק בטענה שהוא היה שחקן טופ 5 באותה עונה גם אם הסטטיסטיקות שלו לא היו מפלצתיות.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני רוצה להדגיש את זה עוד פעם מאחר שאנשים לא ממש תופסים את זה כרגע. הליגה אמנם לא יישמה תקרה קשיחה אבל מס המותרות החדש הוא הדבר הכי קרוב שיש לזה אלא אם אתה ביליונר רוסי מג'נון. אנחנו הולכים לראות עוד ועוד טריידים כמו בפוטבול שנראים חד צדדיים לחלוטין, אבל למעשה הדבר בעל הערך הגבוה ביותר שעובר בטרייד הוא לא שחקן אלא הגמישות הפיננסית.

זו לחלוטין חכמה בדיעבד לומר שדירק היה שחקן טופ5 לפי היכולת שלו בפלייאוף ואותו כנ"ל לגבי גארנט. אם ההילה של שחקן נקבעת לפי האליפות שלקח הרי שלא באמת ניתן להסיק מכאן מסקנה רצינית. בסופו של דבר, יש נוסחא לבניית קבוצה מנצחת. אולי אפרסם את התיאוריה שלי ביום מן הימים, שמצליחה להסביר גם את דטרויט, לא כאנומליה (ודטרויט לא יכולה להיחשב כמקריות. מדובר בקבוצה שרצה בצמרת הליגה מספר שנים).

אתה לא יכול לבנות על פרנצ'ייז פלייר אחד - דוראנט הוא אחד מהטובים בליגה וגם הוא לא הספיק כאשר ווסטברוק נפצע וזו רק דוגמא אחת מבין עשרות. מיאמי לקחו אליפות עם שלושה פרנצ'ייז פליירס, לא פחות. דנבר נבנתה יותר לרוחב וזו בהחלט גישה שיכולה לעבוד (דטרויט הוכיחו את זה), אבל היו כמה בעיות עם דנבר: 1) קבוצה צעירה וחסרת ניסיון באופן יחסי. 2) גלינארי נפצע. 3) הגנה חלשה (קריטי בפלייאוף). כמו כן, אני חושב שחסר היה להם עוד שדרוג קטן כדי להצליח. אולי שחקן יוצר ברמה גבוהה יותר. גם האימון - עם כל הכבוד לג'ורג' קארל - היה חלק מהמפלה בסיבוב הראשון. בכל מקרה, הפרויקט של יוז'ירי שם נקטע ואי אפשר לדעת להיכן היה ממשיך (נראה מה מחליפו יעשה). אינדי היא קבוצה שנבנתה באופן דומה. לדעתי זו מגמה מבורכת. גישת הפרנצ'ייז פליירס היא צרה ולא מדויקת.