סל ניוז

הממ. נורטון, ראיתי ולא מסכים שזו ספירלה.
זו לולאה מורכבת (בערך 3 קטנות ואחת גדולה) עם אינסוף איטרציות שכצופים אנחנו נכנסים לאיטרציה Nית כלשהי שלה, ואין לנו מושג איפה היא התחילה הכניסה ללולאה. אולי הבחורה הרגה את הילד שלה קודם מחוץ ללולאה ואז נכנסה אליה כעונש על החטא - נהג המונית הוא סוג של מטפורה לכארון, משיט המעבורת הגיהנומי שצריך לשלם לו בשביל להגיע לצד השני (היא אף פעם לא משלמת לו.)
יש גם פגם מהותי מאד בכל הסרט - הבחורה שחוזרת הביתה הורגת את עצמה לפני שנכנסה ללולאה ואז נוסעת עם הבן. לפי כל ההגיון של הסרט לפני זה, ברגע שתבוא האיטרציה הבאה בלולאה, היא לא תמצא אף אחד בבית שתגיע לשם והלולאה תשבר. כדי שהלולאה באמת תעבוד זה היה צריך להיות הפוך - מי שנמצאת בבית היתה צריכה להרוג את החוזרת ואז להכנס ללולאה, ולא היתה בעייה בכלל בכלל לתסרט את זה ככה אם היו רוצים.

ד"א, הסרט הכי מבלבל מהז'אנר הזה שראיתי נקרא "PRIMER", לא יודע אם ראית אותו, לטעמי צריך לפחות שתי צפיות, קריאת הסברים ועוד צפייה בשביל להבין אותו עד הסוף...

ספוילר ל triangle


האמת היא שאני חושה שהכל התחיל מסתם ירידה רגילה מהמונית אחרי הפעם הראשונה שבה כלום לא קרה. נהג המונית הוא השטן בכבודו ובעצמו, וכמו הטעות של סיזיפוס המוזכרת בסרט, גם כאן היא עשתה טעות והבטיחה לו לחזור.

את פריימר ראיתי קרוב ליציאתו, לפני שנים ובעיקר זכור לי שעמום. כמו גם עוד סרט מהז׳אנר ״pi״ של ארונובסקי

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לא רק שדה פלמה הוא אחד הבמאים הפחות יציבים בהוליווד גם בשיאו, האמת היא שהוא כבר שני עשורים במגמת ירידה, חדה רק קצת פחות מזו של קופולה האב

אבל דה פלמה לפחות עשה דברים משמעותיים בחיים. מה גרינוואימעשה חוץ מאחד הסרטים הבודדים שלא צלחתי את השעה הראשונה שלהם? (הטבח, אשתו והמאהב). ברצינות הסתכלתי עכשיו בדף הימדב שלו, והאיש די זניח (כתוב בעור ועוד אלף סרטים קצרין)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נו, נורטון, זה שאתה לא אוהב אותו לא אומר שהוא לא עשה סרטים.

הסרטים ה"חשובים" של גרינוואי הם חוזה השרטט, הטבח הגנב וכו', כרס של ארכיטקט, טובעים במספרים וכתוב בעור שנחשבים בהחלט סרטים חשובים ואהובים על מעריציו (אני לא אחד מהם, אשתי גם לא אבל היא מכירה אותו יותר). יש כנראה עוד סרטים אזוטריים יותר. בכל אופן, האחרון שלו שראיתי וכבר היה מגוחך לחלוטין היה "שמונה וחצי נשים" ומאז הוא כנראה הידרדר לגמרי. אבל בשיאו הוא בהחלט היה במאי חשוב גם אם נישתי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא ראיתי. כמוך גם אני ראיתי רק את 8.5 שלא אהבתי וכאמור חצי מהדבר המזעזע הזה עם הטבח והמאהב.
ועדיין גרינוואי הוא אחד האנשים האלה שתמיד שומעים עליהם וביחס לזה שאפילו שני הסרטים שהזכרת משנות השמונים ולא ראיתי זכו ל 8000 צופים ביחד בימדב וציון ממוצע של 6.85 , תרשה לי לפקפק במשמעות ההיסטורית שלו.

לא התכוונתי לומר שהוא לא ביים כלום. יש לו 67 קרדיטים. הוא רק לא ביים שום דבר משמעותי פרט ל׳טבח׳ וגם זה , אני מניח, בגלל אלמנט הזעזוע שלו

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

תפקפק תפקפק, אבל הסרטים שמניתי הם בהחלט סרטים בעלי חשיבות. אתה צריך להשוות את גרינוואי לבמאים כמו קסווטס או קן ראסל או פסבינדר. כמה צפיות יש לסרטים שלהם בימדב? בכל אופן הציון הוא חסר חשיבות כי על כל מעריץ יש שניים או שלושה שלא יכולים לסבול את הסרטים שלו.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

תראה, גם מקסווטס, ראסל ופסיבדר ראיתי רק 1-3 סרטים כ״א, אבל הם היו לפחות הם היו ראויים.
אבל טוב, נו. עוד פלצן עם מעמד בעולם הקולנוע. לא שום דבר חדש

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מהשלושה הללו, ראיתי בעיקר סרטים של ראסל ודי לא סבלתי אותו. נדמה לי שקסווטס ניסיתי לראות והשתעממתי לגמרי. בכל אופן הבאתי אותם לשם ההשוואה ההיסטורית לא כדי לשכנע אותך לאהוב את גרינווי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אין סיכוי שידברו סרה על גרינאווי ובייחוד על הסרט המופתי עם השם הארוך, ולא תינתן קונטרה. ציטוט שלי מהעמוד השני של הת'רד הזה ממש:

_________________
http://www.youtube.com/watch?v=g-aVtKEhpO0

מזמן לא המלצתי פה על סרטים, אז הנה כמה שראיתי לאחרונה.

האמת היא שמה שהניע אותי לכתוב כאן, הוא סרט שהרגע סיימתי לראות - "הארי וטונטו". שהוא תכל'ס, סרט שדי רציתי לאהוב. הנושא שלו מעניין מאד (איש זקן שאיבד את ביתו, עובר במסע לרוחב ארה"ב מביתו הקודם בניו יורק, דרך בתו בשיקגו ועד בנו בלוס אנג'לס), יש בו המון רגעים נהדרים, ובערך 4 דקות מפעימות של אלן בורסטין. אבל לצערי, הסרט לא מספיק טוב, גם בגלל חוסר מיקוד, אבל בעיקרון בגלל משהו שהוא אינהרנטי לקולנוע - בקולנוע צריכה להיות בעיה, וצריך להיות קתרזיס, או העדר הקתרזיס. אני לא זוכר סרט טוב שלא קיים את הדברים הכל כך בסיסיים האלה בקולנוע, ולצערי, "הארי וטונטו" לא עושה את זה. לכל אורכו הוא לא מציג פואנטה.

אז מה כן?

מסייה לזאר - אני מתלבט אם מדובר בסרט הטוב ביותר שראיתי בחודשים האחרונים, או רק באחד מהשלושה-ארבעה. כך או כך, מדובר בסרט מצוין שגם מציג בעיה, גם מציג אותה בעדינות, וגם מציג פיתרון או קתרזיס. באופן כללי ,אני די סאקר של סרטי מסע (למרות שלא אהבתי את "הארי וטונטו") , סאקר של סרטי כלבים, וסאקר של סרטים עם דמות בולטת של ילד (אלא אם כן הוא\היא מעצבנים, כמו שקורה לעיתים קרובות מדי). כאן הדמות של הילדה המרכזית היא אדירה. החיבור בין הפרוטוגניסט אליה נפלא, והסרט כולו עדין ומרגש. הבעיה היחידה שלו היא אולי בעובדה שהוא דווקא קצר מדי בחמש דקות, והיתה תחושה שחסרה סצינה באמצע, שתראה חיבור של המורה עם הכיתה.
הסיפור בקצרה - לאחר התאבדות של מורה בתוך הכיתה (אם כי כשהכיתה לא נכחה), מציע מהגר אלג'יראי במונטריאול את עצמו לתפקיד, במטרה לנסות ולעזור לכיתה שעברה טראומה. בדרך נידונים נושאים כמו גילויי חיבה אפלטוניים בין מורה לילד, וההשלכות המפורטות שלו. סרט נפלא שהתמודד באוסקר מול "הערת שוליים" ו"פרידה" ובעיניי לא נופל מהם בכלום.

"הואלס האחרון". עוד סרט מצוין - אני אוהב סרטים שמציגים טור דה פורס של שחקן או שחקנית, ומישל ווליאמס, ההיא מדוסון קריק שהיא לא ג'ואי, בשיאה. הסיפור בקצרה הוא פשוט למדי. האישה לא מרוצה מחיי הנישואין, עד שמפציע מאהב, או האפשרות למאהב.
מה שטוב בסרט הזה, הוא לא רק המשחק המאד משכנע של ווליאמס (ושל שרה סילברמן, שהיא בלי קשר לכלום, מלכה) אלא גם בכך שהוא לא בנאלי, ולא מתייחס לכלום בבנאליות. יש בו שתי סצינת עירום. האחת מפתיעה (מאד, לא חשבתי לרגע שיהיה עירום בסוג הסצינה הזה) ומבריקה. השניה - השניה יוצרת את הקסם הקולנועי הכל כך חמקמק בכל כך הרבה סרטים, בזכות שיר הנושא של לאונרד כהן. גם כאן ההתייחסות היא עדינה. מדובר בסרט נשי למדי, על דמות נשית מרכזית, שנוצר על ידי אישה (שרה פולי, בדרך כלל שחקנית). ולמרות שיתכן והוא קצת ארוך מדי, וגם שדמות המאהב היא סתמית, המסקנות של הסרט מרתקות. וגם כאן, בדיוק כמו ב"מסייה לזאר", היתה בעיה ופיתרון. נהדר.

"זה אסון" (It's a disaster). עוד סרט על מערכות יחסים, רק עם נקודת מוצא קצת שונה - שלושה זוגות נפגשות לארוחה שגרתית בבית של אחד הזוגות - רק שלאחר שכולם מתאספים בבית, מתברר שבגדול, התחילה מלחמת העולם השלישית.
התובנות של הסרט בסדר, גם אם לא מבריקות. מה שכן ניתן בהחלט לומר לטובת הסרט, הוא שהוא פשוט מאד מאד מצחיק. למעשה, אחד הסרטים היותר מצחיקים שראיתי בזמן האחרון. לא מעט סצינות בסרט הזה הן לא פחות ממבריקות. שלא כצפוי, הסרט הוא לגמרי דרמה קומית מלנכולית וממש לא סרט אסונות. כצפוי, ברגע שנקודת המוצא הזאת הובנה - הסרט נוטה לפעמים לגלוש לדוגמות. אבל כאמור, הוא עושה את זה באופן מאד מצחיק. אז שיהיה. כך או כך, מומלץ אך פחות בחום משני הסרטים הקודמים.

HEADHUNTERS - מה שיפה בסרטים סקנדינביים (או בכלל, הרבה פעמים, בסרטים שהם לא אמריקאים), הוא שהם מציגים דמות ראשית שהיא גם חרא. רק שהנמסיס הוא חרא עוד יותר גדול. הדמות הראשית בסרט הזה הוא שמוק. נורבגי שנשוי לנורבגית אמיתית (כלומר, כוסית בלונדינית וגבוהה), ובכל זאת גם בוגד בה מהצד, וגם גונב מהצד כדי לתחזק את החיים המאד יקרים שהוא מספק לעצמו ולאשתו. השיטה: במהלך עבודתו כמגייס בכירים, הוא בודק נתונים על האנשים אותם הוא מראיין, ובעיקר בודק אם יש להם איזושהי יצירת אמנות ששווה קצת כסף - כשהוא מגלה שכן, הוא מזייף וגונב. רק שבאיזשהו שלב הוא מסתבך עם האיש הלא נכון - ומה אתם יודעים, האיש הזה הוא לא אחר מג'יימי לניסטר (מסתבר שהשחקן דני, לא ידעתי).
הסרט מציג במלוא ההדר את הקונטרה בין המאד מגעיל למאד יפה. הסיפור בסופו של דבר קצת נדוש, אבל האומץ של הבמאי לקחת דמות כל כך לא סימפטית, וגם להקצין באמת את הגועל לעומת היופי, ראוי לציון.

"אנשים פשוטים". האמת היא שאין לי מושג איך אף פעם לא ראיתי את הסרט הזה עד עכשיו. אני כן חושב שהוא התיישן קמעא ולכן אני לא יכול לומר שהוא סרט אדיר באמת, אבל הוא בהחלט סרט טוב מאד (גם אם ארוך מעט). חפירה בקישקע של נער אחד שאחיו מת. על יחסיו עם הוריו, עם אחיו המת, עם בנות ועם הפסיכולוג. ובעיקר, בניגוד ל"הארי וטונטו", כל כולו סובב קתרזיס. כל הדמויות הגבריות בסרט מחפשים את הקתרזיס החמקמק הזה. הנער כמובן, וגם אביו.
למרות זאת, מושא הקתרזיס, לחיוב ולשלילה, במידה רבה הוא האם. ולמען האמת זה קצת מטריד שהנושא הוא שני בנים, והמושא הוא בת אחת. כאילו, שגברים בעולם של הסרט (שביים רוברט רדפורד) הם "אנשים" ואילו האישה היא בעיקר כלי. כלי למציאת קתרזיס ולהעדרו. כך או כך, אווירת הדיכאון בסרט ייחודית, כמו גם החפירה בנבכי הדמויות. רדפורד, בהחלט עשה עבודה טובה.
אגב, אני לא אתפלא בכלל אם יתברר לי שהסרט הזה היווה השראה לסרט שונה לגמרי, שבכל זאת מזכיר אותו מאד - "גאטאקה" המד"ב שיצא 20 שנה אחר כך.

בשולי הדברים, ראיתי שלושה סרטים אפריקאים ואני חייב לציין שליבשת יש עוד דרך ארוכה עם זה המיטב. שניים היו מזעזעים ממש (SKIN' , WAR WITCH), והאחרון "טוטסי" שזכה באוסקר הזר לפני כמה שנים, היה בעיקר בוסרי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

באמת לא בסדר שלא ראית את אנשים פשוטים עד עכשיו. אני חושב שיש קונצנזוס על זה שמדובר בסרט הטוב ביותר והאמין ביותר שנעשה על פסיכולוגיה (אני באופן אישי מחבב יותר את וויל האנטינג, אבל שם הצגת הפסיכולוגיה היא בדיוק הפוכה וכנראה גם לא אמינה במיוחד).

את חידון האשליות אני מקווה שכן ראית.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אנשים פשוטים זה עם דונלד סאת'רלנד לא?

כן, ועם טימותי האטון שזכה באוסקר. סרט מעולה.

בהחלט
אגב, בעיניי שני הסרטים שלפחות בעיניי חפרו הכי טוב בנבכי הדמויות המרכזיות הם קודם כל one hour photo בתפקיד חייו של רובין ווליאמס (אגב , הבמאי רומנק יצר אחר כך את אחת מיצירות המופת הגדולות של השנים האחרונות, never let me go עם קארי מאליגן וקירה נייטלי. איזה סרט!!
הסרט הפסיכולוגי הטוב בעיניי, ובלי קשר, הסרט האהוב עליי בעולם כולו, הוא ׳מגנוליה׳

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בסרט פסיכולוגי לא התכוונתי לסרט שיש לו היבטים פסיכולוגיים (כאלה יש הרבה) אלא בסרט שבמרכזו תהליך טיפול פסיכולוגי. בזמנו קראתי מאמר מעניין מאוד שסקר את הדמות של ג'אד הירש והראה איך הולמת את הכללים של פסיכולוגיה קלינית 'תקינה'.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא יכול לישוב על הרבה סרטים כאלה. כך או כך הטוב ביניהם הוא בכלל ׳החוש השישי׳ וחוץ ממנו יש את צמד קומדיות המאפיה של דה נירו וקריסטל. את הסרט על הסרוגייט עם הלן האנט שיצא שנה שעברה והיה לא משהו, ואת הסרט של קרוננברג על פרויד ויונג שיצא לפני שנתיים והיה בסדר כזה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

יש גם את נערה בהפרעה, אם להוסיף דוגמה שקופצת לראש. בכל אופן לטעמי החוש השישי לא מתקרב לקרסוליים של אנשים פשוטים וויל האנטינג, לא כסרט בכלל ובטח לא כסרט-פסיכולוגיה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אז כמה מהעת האחרונה:

JAGTEN: סרט סקנדינבי עטור שבחים, יכול לצאת משעמם מאד ויכול לצאת מצוין מאד. וזה מצוין מאד, ואולי גם הסרט הסקנדינבי הכי טוב שראיתי עד היום. וינטרברג (הבמאי) מוכיח שלצד פון טרייר והאנקה האירופאיים, ולצד סולונדז האמריקאי, גם הוא מסוגל לצייר רוע אנושי באופן המעיק ביותר. הסרט מספר את סיפורו של גנן (מלשון "גננת" לא מלשון "גזר") שבשל שקר תמים של ילדה קטנה, מוצא את עצמו נרדף אחרי עיירה שלמה שבטוחה שהוא פדופיל. ומי שרוצה לראות בסרט גם משל על מניפולציה של ילדים, וגם על הרצון של אנשים להאמין במשהו שלילי, וגם על המהירות בה מצבים יכולים להידרדר, יכול למצוא את כל זה ויותר. סרט חשוב, אדיר ומצוין. יופי של דבר. הסרט מזכיר מעט את "דוגוויל" למי שראה, אבל בעיניי, הוא מהמם פחות מיצירת המופת של פון טרייר, ועדיין סרט חובה.

FOLLOWING - אני אולי ציינתי בעבר, ובכל מקרה אציין שוב - אני לא אוהב את כריסטופר נולאן, הבייבי הגדול של חובבי הקולנוע בעשור האחרון. אבל דווקא סרטו הראשון. תרגיל קולנועי בן שעה וקצת, הוא סרטו הטוב ביותר. עבודה בעיניים על עבודה בעיניים, בסרט שהוא בעיקר סיפור מצוין שבנוי באופן מהודק. הסיפור - בחור צעיר אוהב לעקוב אחרי אנשים רנדומליים, עד אשר הוא עוקב אחר האדם הלא נכון, ומשם הכל מסתבך, ומסתבך, ואז - רק כדי להוסיף עניין, מסתבך עוד קצת.

תנאים של חיבה - לקח לי זמן לראות את הסרט הזה, כי בשביל לראות סרטים כבדים, אני צריך להכין את עצמי נפשית לפעמים. אבל זה סרט מצוין, גם אם מדובר בצ'יק פליק. מה שבעיקר אהבתי בסרט הזה, ולצערי אין מספיק כאלה, הוא ההרגשה ה"אפית" שהוא מספק לצופה (או לפחות לי). ויש מעט מאד סרטים שנותנים את התחושה שהנה מדובר באפוס. אבל כן, זה אפוס. השיטה בה הסרט הזה הופך את עצמו לכזה (שיטה אגב שנעשתה בעבר בסרטים שהם לא ארוכים מספיק בהכרח, וכדוגמה אציין את LEGENDS OF THE FALL המצוין עם ברד פיט) היא בניית מקטעים, כאשר כל מקטע הוא ארוך מספיק כשלעצמו, והוא מספר לנו על נקודת זמן. וכך, הסרט נע לו ומספר את סיפורה של נערה, ואת יחסיה עם אמה מצד אחד ועם מאהבה מהצד השני עד לסוף ה...

THE BIG WHITE - מוזר לי קצת שמדובר בסרט אלמוני לגמרי, למרות שמשחקים בו כמה שמות לא קטנים (רובין ווליאמס, וודי הארלסון והולי האנטר), ואולי יותר מכך - בגלל שהוא לגמרי חיקוי של האחים כהן, ובעיקר של "פארגו". מעשה באדם מהשורה עם בעיות כלכליות, שבמקרה נתקל בגופה ומחליט שאם כבר גופה, למה שהוא לא יגיד לביטוח החיים שהיא של אחיו שנעדר מזה חמש שנים ויקטוף בדרך מיליון דולר. מה שקורה אחר כך, כמובן מסביר לו היטב למה לא. הסרט בעיניי, בנוי סביר ומשוחק מצוין, בעיקר על ידי הולי האנטר, שלגמרי גונבת את ההצגה בתור מישהי שאולי יש לה טורט ואולי לא, וכך או כך, אוהבת מאד לדבר בגסויות. הוא משעשע ואלים וסבבה. מה שהוא לא - ובכן, הוא לא מהודק, והסיפור שהוא מספר לא קוהרנטי לגמרי ובטח שלא מנומק לגמרי. ועדיין, הסרט הזה היה אמור לדעתי להיות מוכר יותר משהוא, וחבל.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לפני כמה זמן עשיתי בפורום (באחד הגלגולים ש\נמחקו מאז) ת'רד על שחקנים שלא הבנתי איך לא נהיו כוכבי-על בעקבות תפקידים שעשו. טימותי האטון כיכב שם. איך הסרט הזה לא הפך אותו למגה-סטאר, תהרגו אותי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ורק בגלל שסיימתי הרגע ומאד התרשמתי,
In the company of men- האמת היא שעד עשרים הדקות האחרונות שנאתי את הסרט וחשבתי שזה הולך להיות מעשייה פסודו אינטלקטואלית על נושא שחוק. אבל עשרים הדקות האחרונות של הסרט הזה הופכות אותו לסרט מאד מאד חכם. הסיפור בקצרה ובלי ספוילרים - שני חברים שגם עובדים ביחד, ונבגדו על ידי יותר מדי נשים בחייהם, מחליטים למצוא את האישה הכי תמימה בעולם, לגרום לה להתאהב בשניהם, ואז לזרוק אותה.
מהרבה מאד בחינות, הסרט הזכיר לי קצת את SIDE EFFECTS שיצא השנה, שהוא סרט שונה לגמרי, ועם זאת בשניהם מבוצע טוויסט רעיוני מבריק, שמשנה למען האמת את הז'אנר שבו הסרט פועל. בהחלט מומלץ.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

קשור באופן ישיר ומלא לכותרת הת'רד:
http://cinemascope.co.il/archives/16788

אמנם זה לא הערוץ הנצפה ביותר אצלי בממיר, גם לא קרוב לזה, אבל מדי פעם היו שם פנינים שבשבילן היה שווה הכל. חבל.

_________________
http://www.youtube.com/watch?v=g-aVtKEhpO0

כן, מבאס לאללה. פעם הייתי צופה בערוץ הזה הרבה לפני שהגלו אותו למחוזות דוברי הצ'רקסית של השלט.

לא מבין את הקטע הזה שמורידים ערוצי מועילים ולא מביאים אף תחליף תכני ראוי.

פעם עוד היו טורחים לתרץ לנו, היום סתם מודיעים לקונית משל אמרו- תזדיינו, לא באמת סופרים אתכם.

אז באיחור מאוד אופנתי של 47 שנים צפיתי הערב ב"הבוגר",הסרט שהעלה את דסטין הופמן לתודעה.

מעולה! מי שטרם צפה,ממליץ מאוד.

_________________
מה התועלת?

כשראיתי אותו בזמנו חשבתי שהוא התיישן לגמרי דווקא

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אתמול יצא לי לראות את "חטאי מלחמה" עם מייקל ג'יי פוקס ושון פן,סרט טוב(שמבוסס על סיפור אמיתי) שלא הצליח בקופות בשעתו.

_________________
מה התועלת?