סל ניוז

נכון, אפשר לשחק ב"אז" ו-"אם" עד שהמשיח יבוא אבל כשמסתכלים על מה שקרה בפועל ולוקחים בחשבון את כל המכלול - אין לי שום ספק מי גדול יותר, גם אם לברון יצליח לצמצם את הפער בשנים קרובות.

בדיוק מה שרונדו אמר, קל מאד לספקלץ. העובדה היא שלג'ורדן יש 6 מ-6 ואילו ללברון יש 3 מ-8 (במזרח סופר חלש, בדרך כלל).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קבוצות אלופות לא ממהרות לפרק את החבילה, שחקנים אלופים לא ממהרים לרצות להיות אלפא. כולם מוכנים לספוג קצת יותר חרא מהרגיל בשביל אליפות.

אלו טיעונים שמזכירים קצת את נבחרת ישראל בכדורגל. אם X לא היה שובר מלכודת נבדל ואם Y לא היה מחמיץ מול השוער אולי היינו עולים למונדיאל. בסופו של יום לשיקגו היה מייקל ג'ורדן. פיפן היה בסה"כ סייד קיק, ואם זה לא הוא אז היו מוצאים שחקנים אחרים בדיוק כמו שלקחו 3 אליפויות בלי רודמן וקוקוץ' ורון הארפר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ואם כבר, העובדה שהשילוב בין מייקל לפיפן היה מושלם, בניגוד לשילוב אחר בין סמול פורוורד וסקנד גארד היסטוריים העונים לשם לברון ווויד - גם היא תעודת כבוד לג'ורדן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה נכון, אבל זה גם ההבדל - פיפן היה סיידקיק. לא שווה זכויות לג'ורדן. היררכיה מאוד ברורה.
וייד היה יותר מסיידקיק. הוא היה סופרסטאר שני ליד לברון. קצת פחות טוב ועם היסטורית פציעות וכו', אבל סופרסטאר ליד לברון.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני חושב שבמצב העניינים הנוכחי לא כל כך משנה מה יקרה, לברון לא יעבור היסטורית את ג'ורדן.
גם אם הוא יעבור את ג'ורדן בכמות האליפויות (נניח יקח עכשיו 4 שנים רצופות), הקריירה שלו לא נוהלה בצורה שתתאים להיות "אגדתית".
אלא להיפך - גם מעברים בין קבוצות כולל אחד בטריקת דלת, גם הצורך לבנות קבוצת כוכבים, גם כמה קריסות בפלייאוף ובפיינלס.
אני לא רואה שום תסריט שהכתמים שכבר מובנים בקריירה של לברון ימחקו, במיוחד לאור זה שהוא יתחיל את החלק היורד בקריירה (מלבד ממוצע 60 נקודות לכמה עונות).

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

4 אליפויות רצופות של לברון (ביכולת הנוכחית כשברור לגמרי שהוא האלפא-דוג של הקבוצה שלו כמובן), במיוחד אם זה יבוא מול קבוצה בלבל של גולדן סטייט, לגמרי ישימו את לברון בדיון מול ג'ורדן, לא קונצנזוס לעבור אותו, אבל לגמרי בדיון.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

ואיך זה יקרה בדיוק?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא אמרתי שזה יקרה, שיבר כתב שגם אם זה יקרה אז הוא לא יעבור את ג'ורדן, לדעתי אם זה יקרה (סבירות קלושה, אבל נניח לצורך הויכוח) אז הוא לחלוטין בדיון, זה הכל.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

7 אליפויות אן בי איי מתוכן 4 רצופות, לא משנה מול איזו יריבה, ישים את לברון מעל ג'ורדן לדעתי. לא שזה בחיים יקרה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא מסכים. אם מדברים מספרים, אז בעיני המספר 0 לעומת המספר 5 הרבה יותר משמעותי מהמספר 7 לעומת 6.
ואם לא מדברים מספרים, אלא מראה עיניים, אז מייקל שלט בתקופה שלו הרבה יותר אבסולוטית ממה שלברון שולט. גמר 2011 לא קרה מעולם למייקל וכשמדברים על מעמדים היסטוריים זה משהו שמאד משפיע.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כן? אז שון קמפ במקום פיפן והם לוקחים אליפות?

זה מאד תיאורטי, אבל אני מניח ששון קמפ+אנתוני מייסון או דטלף שרמפף (במקום פיפן+גרנט, או פיפן+רודמן), וכן - ג'ורדן עדיין קורע את הליגה.
אבל כאמור, זה תיאורטי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

למה עצרת במייסון? למה לא שאק?
פיפן היה מאד קרוב להיות מועבר עבור קמפ. ואז רודמן לא בא בכלל כי קמפ הוא 4.
ברור שזה תאורטי.
אבל פיפן היה סייד קיק מאד מאד חשוב. בעיקר בהגנה.

כי פיפן = סופרסטאר (טופ 10 בליגה) וגראנט ורודמן היו טופ 10 (הראשון) וטופ 5 (השני, ובתנאי שסידרו לו את הראש) בין הפאוור פורוורדים.
קמפ היה טופ 5 פאוור (במעמד מעט נמוך מפיפן), מייסון היה אולי טופ 15 בין הפורוורדים (הוא היה 3-4) וכנ"ל גם שרמפף. בקיצור, נדמה לי שזה רק הוגן שהדואו שהצעתי (קמפ + שרמפף או מייסון) יחליף את הדואו הקיים (פיפן + רודמן או גרנט). אם ממש תרצה, אני מוכן גם לקחת את קנדל גיל או אדי ג'ונס בנוסף לקמפ במקום שרמפף או מייסון/

אתה אמרת שזה תלוי בפיפן, ושקמפ לא היה מספיק. אני אומר שגם בהרכבים אחרים לגמרי (ובתנאי שג'ורדן לא ישחק לבד) הוא היה משיג בדיוק את אותם הישגים. מה שכן, זה לא הגיוני לשים את קמפ לצד גרנט או רודמן בגלל שהם משחקים באותה עמדה ולכן החלפתי את גרנט או רודמן בשחקנים ברמה דומה אבל בעמדה אחרת.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

יפה שאתה זורק שמות.
מי בכלל אמר שהיה ניתן להביא את השחקנים האלו?
רודמן ופיפן היו סופר חשובים. רודמן שמר מעולה את שאק וקרל מלון. פיפן כמובן היה שומר מעולה גם.
תביא תחליפים ואולי הם לא לוקחים עוד 3. שזה בסדר. גם 4 אליפויות זה נחמד.
אבל אני מנסה להסביר שצריך הרבה מזל גם.

אני חייב לשאול, אתה התחלת בשאלות ההיפותטיות, אז אני עונה לך תשובות היפותטיות. אני באמת לא מבין מה אתה רוצה בדיוק. רודמן ופיפן היו חשובים, בעיניי ג'ורדן היה 90% מהעניין, אבל הוא היה צריך 10% נוספים. זה יכול להיות פיפן ורודמן, זה גם יכול להיות אדי ג'ונס \קנדל גיל\ דטלף שרמפף\ אנתוני מייסון ובנוסףשון קמפ (שם שאתה העלית, אם אני לא טועה).

המזל של שיקגו, לא היה פיפן או רודמן או גרנט, המזל של שיקגו היה ג'ורדן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בהחלט. אבל כל עניין המספרים הוא מאד תלוי במזל. זה הכל.
עם מזל קצת אחר, לברון עומד על 4 אליפויות והוא עדיין אותו שחקן.
קמפ כמעט עבר אליהם עבור פיפן. לא סתם זרקתי.

ואם ריי אלן לא משווה להארכה שמצילה אליפות
ואם קיירי לא קולע שלשה מנצחת לאליפות
אז לברון עם אליפות אחת. מזל.

אתה בטח גם מאלה שחושבים שטקסס הולדם זה משחק מזל נטו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

0 מול 5 - כוונתך להפסדים בגמר ה-NBA ?

אם כן , אשמח להבין מדוע הפסדים דווקא בגמר נזקפים לגנותו של שחקן , כאשר המקבילה היא פשוט להפסיד קודם לכן וכלל לא להגיע לאותו גמר ...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

זה לא , אבל כל מקרה לגופו.
במקרה של לברון מול ג'ורדן.

לברון עלה לשמונה גמרים, זה נכון, אבל במזרח חלש כמעט תמיד (מי היו היריבות שלו? אינדיאנה של פול ג'ורג'? טורונטו הבינונית? בוסטון נטולת אייזיאה תומאס?), כלומר הוא עלה לשמונה גמרים שבתכל'ס אי עלייה אליהם היתה בושה.
הוא הפסיד 5 פעמים באותם 8 גמרים. היו לו הזדמנויות, היו לו קבוצות חזקות, במיוחד בשבע השנים האחרונות, והוא הפסיד יותר מאשר ניצח.

ג'ורדן לעומת זאת, אכן לא הצליח להגיע לגמר מול בוסטון ודטרויט של סוף שנות השמונים, אבל ברגע שהקבוצה שלו קצת התחזקה (וכן, גם ברגע שהקבוצות ההן נחלשו), הוא לא רק עשה גמר פעם אחר פעם, אלא גם לקח אליפות פעם אחר פעם. ולמרות שהוא לא עשה את זה מול קבוצות על, הוא עשה את זה מול המון קבוצות חזקות ומרביצות (אינדיאנה של הדייויסים, סמיתס, מקי וכמובן מילר. הניקס של יואינג, סטארקס, אלן יוסטון, אוקלי וצ'רלס סמית'. קליבלנד של נאנס, דוהרטי ופרייס).
אז כן, חמשת ההפסדים של לברון בגמרים להם הוא היה חייב להגיע בכל מקרה בהחלט עומדים לרעתו. הרבה יותר משיש משהו שעומד לרעת ג'ורדן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מנהלים: נא לפצל את הת'רד.
אפשר לקרוא לחלק החדש: דיון מס' עשרת אלפים בנוגע ללברון קובי וג'ורדן

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני מבין שאתה ציני אבל הטיעון שלך מדוייק.

לא אוהב למרוח את הדיון הזה יותר מדי, אבל ה-4 אליפויות התיאורטיות שלברון יזכה בהן כדי שהדיון הזה בכלל יהיה על השולחן יוצאות מנקודת הנחה שהוא יהיה סופר-דומיננטי ב-4 עונות הקרובות, וזה כבר כן נותן לו רגליים בדיון מול ג'ורדן, מה גם שהתקופה שבה הוא היה בטופ של הליגה, ביחס לג'ורדן, תהיה ארוכה משמעותית. ושוב, הדיון הזה תיאורטי לגמרי כי הסבירות שלברון יקח עכשיו 4 אליפויות רצופות (ועוד כאלפא דוג ועם שימור היכולת הנוכחית שלו) נושקת ל-0, אבל אני שוב אגיד שלדעתי בתרחיש הזה הוא לכל הפחות נמצא בדיון מול ג'ורדן.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף