סל ניוז

אני חושב שכמו שהיה ראוי לנקוט זהירות בחרצית הדין כלפי הנערים האלו לגבי האשמת האונס, כך כדאי גם להיות זהירים עם האשמה של הבחורה בתלונת שווא.

בלי קשר לשאלה אם היה אונס או לא, אם הבן ש-(אין)-לי היה חלק מאירוע כזה אני בתור אבא הייתי מרגיש שנכשלתי לגמרי, צריך להיות חתיכת חרא רציני כדי להיות נוכח באירוע כזה בלי להרגיש גועל נפש מוחלט, בטח ובטח אם אנחנו מדברים על להיות משתתף פעיל.

ועל מה אתה מדבר? על עצם האירוע (כלומר אורגיה) או תיעוד והפצת המקרה?

הצעירה הודתה שבדתה את האונס לאחר שחשה פגועה מהם.

ועל מה אתה מדבר? על עצם האירוע (כלומר אורגיה) או תיעוד והפצת המקרה?

פוסט של אנונימית שעברה אונס (זו אזהרת תוכן בין היתר) - בבקשה קראו ותמכו, זה חשוב בדיוק כמו סיפור קפריסין (וקצת קשור לדיון קפריסין):

גבר תקף אותי. לפני מס' שנים עצרתי טרמפים, עצר לי בחור שנראה נחמד, במהלך הנסיעה הוא נסע בדרך שלא הכרתי וטען שזה קיצור דרך. פחדתי. הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל לא הצלחתי לדבר.. גם כי לא הייתי בטוחה.. בן אדם עשה לי טובה ועצר לי טרמפ אני יכולה להגיד לו דרך איפה לנסוע? וגם כי פחדתי. פחדתי שאם אגיד משהו הוא יעשה משהו. משהו לא טוב. שתקתי וחייכתי. חיוך מאולץ, אבל חייכתי.

הסו קולד קיצור דרך שלו הוביל לשטח חול, כבר לא ידעתי איפה אני נמצאת. ביקשתי ממנו שיעצור, אמרתי לו תודה על הטרמפ אבל זה בסדר שיעצור לי כאן. הוא אמר לי לא לדאוג, שתכף נצא לכביש ואני אזהה ואבין איפה אנחנו. כל האיברים הפנימיים שלי בערו והתהפכו, רעדתי מפחד והחזקתי את עצמי לא לבכות אפילו שהיה ברור שהעיניים שלי מלאות דמעות. באיזשהו שלב הוא עצר את האוטו באמצע השטח, הבנתי שזו ההזדמנות שלי לברוח, ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא היתה נעולה. הוא תקף אותי. באלימות. כשהוא סיים הוא העיף אותי מהרכב בבעיטות.

ישבתי על החול באמצע השטח עם בגדים קרועים והכל כואב בוכה את נשמתי ולא היה לי מושג איפה אני נמצאת. הבנתי שאני לא יכולה ללכת ככה הביתה, התקשרתי למשטרה כדי שיעזרו לי. שיבינו איפה אני נמצאת ויעזרו לי לצאת משם ולהגיע הביתה. דרך איכון הטלפון שלי וכשאני ברעד ובכי מנסה להסביר לשוטרת בטלפון מה אני רואה סביבי (כלום חוץ מתחנת דלק רחוקה שאפילו לא הצלחתי איזו תחנה) הגיעה אלי הניידת. יצאו ממנה השוטרת שאיתה הייתי בטלפון ושוטר. כשהשוטר יצא מהניידת התחלתי לצרוח ולבכות יותר. התחפרתי בעצמי והתחננתי שהחול יקח אותי ויקבור אותי בתוכו.

השוטר נכנס בחזרה לניידת והשוטרת נשארה איתי, אבל במרחק סביר. מדברת עם הידיים וכל פעם שהיא מזיזה יד אני קופצת. לא הצלחתי להגיד כלום מלבד לבכות ולמלמל "אני רוצה הביתה אני רוצה הביתה" השוטרת אמרה שאני חייבת להגיש תלונה, שאני בטח לא רוצה שהוא יעשה את זה לאחרות. לא הצלחתי לענות לה, רק רציתי ללכת הביתה. איכשהו היא הצליחה להעלות אותי לניידת, הסתכלתי מהחלון ורק המשכתי לבכות ולמלמל שאני רוצה הביתה.

כשהגענו לתחנה חקרה אותי שוטרת אחרת. היא ביקשה שאגיד לה מה הוא עשה לי. איפה. כמה זמן זה קרה. איפה הוא הרביץ לי. כמה זה כאב. אם היתה לי הכרות מקדימה איתו. אם היינו חברים ואולי רבנו ואני כועסת עליו. (אפילו בכתיבת הפוסט הייתי צריכה לעצור בשלב הזה ולהתאפס על עצמי.) בחקירה עצמה הצלחתי להוציא מעט מאוד מילים, בעיקר צרחתי ובכיתי. צרחתי "דייייי!". די. היא הציעה עימות. חשבתי שעוד רגע וכל כולי עומד להתפרק, אישה שהופכת לרסיסי אבק ונעלמת. סירבתי לעימות.

החקירה המשיכה. רק רציתי ללכת הביתה. עברה לי בראש המחשבה שאולי אגיד שזה לא נכון, ששיקרתי וככה יעזבו אותי כבר לנפשי ואוכל ללכת כבר הביתה. אפילו שזה לא נכון, לא שיקרתי. אבל לא הצלחתי. אולי אם הייתי קצת יותר חזקה באותו רגע הייתי מצליחה להגיד ואז הייתם קוראים לי זונה. אומרים שרציתי את זה. שמגיע לי כי.. (תכניסו כאן איזו סיבה שתרצו) שאני שקרנית. הייתם חוגגים אותו. אומרים שהוא גיבור. שאני נימפומנית שרצתה להרוס לו את החיים ובכלל, אני סתם זונה הזדיינתי גם לילה לפני אז מה אני משחקת אותה.

מה שאקח איתי מהסיפור זה את הראיון של האב של אחד החשודים לחדשות 12 בו הוא אמר שידע מראש שבנו לא יכול לעשות כזה דבר "אם היית אומר לי שהוא דקר אנשים הייתי מאמין אבל לאנוס בחורה אין מצב".

מלח הארץ.

ומה אתה חושב שהיה המצב הנפשי של הבחורה הבריטית שבעודה שיכורה קיימה יחסי מין (נאנסה?) עם מספר רב של גברים ותך כדי שהם מצלמים ומקללים אותה ואחר כך נאלצה לעבור מסכת חקירות ולחצים חיצוניים? ואם כבר שמועות, היו גם שמועות על כך שהם שילמו לה סכום כסף גדול כדי שתמשוך את התלונה, מי שיש לו אג'נדה מסוימת, מאוד קל לו להאמין לשמועות שנוחות לו ולפטור את השמועות שלא נוחות לא כהמצאות וסילופים.

השורה התחתונה שלי היא כזו: אנחנו לא באמת מצויים בחקירה, אנחנו מקבלים בעיקר שמועות והדלפות מגורמים בעלי אינטרסים, כשדי ברור שהנערים והוריהם הם הצד החזק כאן, כלכלית, תקשורתית וציבורית, ושבתקשורת הישראלית אנחנו מקבלים הרבה יותר את הצד שלהם והרבה פחות את הצד שלה. כל זה לא עוד הופך אותם לאשמים אוטומטית באונס, אבל זה כן אומר שצריך להיזהר כשאנחנו קובעים עמדה. שנית, גם העובדה שהאישה הזו עכשיו חזרה בה מההאשמה היא לא בהכרח "ראיית זהב" שמוכיחה תלונת שווא.

אני חושב שסוגיה כ"כ מתוקשרת, בה התוצאה הקלה ביותר היתה העמדת הנערים לדין בגין אונס, שנגמרה בקול ענות חלושה, מלמדת שאכן מסקנת החוקרים (שכמו שאמרת, מעורים בפרטי המקרה הרבה יותר ממני וממך) מבוססת ולא נשלפה מהמותן.

וחוץ מזה, ההיא מהפוסט זה אירוע יחסית קיצוני למצב נפשי המקשה על המותקפת למסור עדות. במקרים רבים בחורות מגישות תלונות בלי להניד עפעף.
והעניין הוא שהמדיניות היא שגם כאשר אין ספק שמדובר בתלונת שווא - גם אז הדבר לא יעמוד למתלוננת לרועץ. אם יש ספק של ממש שלא מדובר בתלונת שווא וכי התיק נסגר מחוסר ראיות, אז אכן לא צריך להעמיד לדין. אבל במקרים מובהקים צריך גם צריך.

אנצל את הת'רד כדי להביע את תסכולי על מציאות שבה חיים של גבר יכולים להיהרס בין רגע בגלל בדיה של אישה שפלה, ועם זאת, בחורה שחייה נהרסו בגלל גבר שפל, הרבה פעמים לא יכולה להוכיח זאת ולגרום לו לשלם את המחיר.

נחשפתי לאחרונה לכמה סיפורי סם אונס, אחד מהם של בחורה שאני מכיר באופן אישי. היא לא מכירה את הבן אדם וזוכרת הכל במטושטש. אם תיתקל בו ברחוב, יכול מאוד להיות שהיא אפילו לא תזהה אותו. ואני אומנם לא קרימינולוג, אבל הדבר הבאמת מזוויע הוא שכשגבר דוחף סם אונס באהלן אהלן באמצע מסיבה ביתית, סביר להניח שמדובר באנס סדרתי ומנוסה שעדיין מסתובב חופשי.

אני לא ממש מבין למה אתה מתכוון כשאתה חוזר על המנטרה של אירוע קיצוני ומצב נפשי רעוע. אונס זה אירוע טראומטי ודי הגיוני שהנפגעת תהיה נסערת (ובעתיד יתכן גם שתפתח פוסט טראומה).
כשאמרת "מצב נפשי מחריד" קפצה לי בראש ענבל אור...
כן, תקיפה ופגיעה מינית בהחלט מובילה ל"מצב נפשי מחריד".

זה קצת כמו להגיד שאתה מתוסכל ממציאות שבה אנשים יכולים למות גם כתוצאה מחגירת חגורת בטיחות וגם כתוצאה מאי-חגירת חגורת בטיחות. כלומר, ברור שיש מקרים גם כאלו וגם כאלו, ועדיין-הרבה יותר אנשים נפגעים כתוצאה מכך שלא חגרו חגורת בטיחות. באותו אופן, כמות תלונות השווא האמיתיות (כלומר-מקרים שבהם באמת לא היה כלום והאישה התלוננה כדי לפגוע בגבר) היא אפסית, זניחה ובטלה בשישים ביחס לכמות מקרי האונס והתקיפה המינית. רוב המקרים שבהם תיקי אונס ותקיפות מיניות נסגרים הם לא בגלל שהוכח שלא הייתה אשמה אלא בגלל שאין מספיק ראיות להרשעה, למשל, כמו שציינת, מקרים שבהם הקורבן הייתה מעורפלת ולא יכלה לזהות את התוקף.

אקח בדיון הזה דווקא את עמדת פרקליט השטן -
1. ככל הנראה רוב המעורבים בפרשה אם לא כולם היו שיכורים ו/או מסוממים. נוח מאוד לשפוט כמה מאות קילומטרים מהאי השכן מאחורי המקלדת.
2. הבחורה לא תמימה בלשון המעטה, ולפי עדויות, קיימה במשך מספר לילות רצופים מין קבוצתי. אז אם הם 3 ולא 12 והם זרים ולא ישראלים הכל סבבה אני מבין.
3. רובם בני נוער קטינים. ילדים שלאו דווקא אחראיים למעשיהם ומבינים את משמעות מעשיהם. יש הרבה אנשים שעושים מעשים לא מוסריים שאם היו יודעים שמצלמים אותם ומפיצים את זה אח"כ ברשתות חברתיות היו חושבים פעמיים. תשאלו את דונלד סטרלינג, שנאלץ לוותר על הקליפרס עקב הדלפה של שיחה פרטית שלו עם החברה שלו שבה השמיע הערות גזעניות נגד מג'יק ג'ונסון.
4. לפני שנה וחצי פורסם ברשתות חברתיות סרטון של שחקן בית"ר ירושלים שבו הוא מקיים מין קבוצתי יחד עם עוד מספר גברים ואישה אחת. הרשת געשה ורעשה עד שהגברת הודיעה - הכל בהסכמה, ובזאת תמה הפרשה. הבחורה הבריטית הודתה שאחד הדברים שגרמו לה להתלונן לשווא על אונס היה נושא הצילום וההפצה ברשתות החברתיות. במילים אחרות, הבעיה שלה לא הייתה עם האקט עצמו אלא עם הפצת הסרטון, בניגוד למה שחושבים כל הצקצקנים שהביעו את מורת רוחם על התנהלות הנערים כפי שהשתקפה בסרטון.
5. להבנתי, לפחות חלק מהנערים שנעצרו, לא היו חלק מהאירוע עצמו, ולכן גם שוחררו מוקדם יותר.

לא הבנתי מה הנקודה שלך כמעט באף משפט פה.
1. מה הכוונה נוח לשפוט? מה זה שדה קרב? גם אני השתכרתי בתיכון ולא זכור לי שאי פעם צילמתי מישהו מחברי עם מישהי או שקיללתי נשים בזמן אורגיה. ומילא אלכוהול אבל איזה סם אמור לגרום לך להתנהג ככה? ולמה לא לשפוט ילד בן 16-17 שלוקח סמים באיה נפה? (גראס בוודאות לא גורם לך להתנהגות כזאת, בספק אם קוק או MD).
2. אכן הנערה לא חסודה או קדושה. מה הנקודה? אפשר גם להתחיל לדבר על זה שגם הנערה הזאת דוחה שהיא הולכת לאורגיה עם 12 ילדים (חלקם קטינים). זה מה שהיה חסר לך? להגיד שגם היא חרא? היא האשימה אותם לשווא באונס, אני חושב שזה די קונצנזוס שהיא לא הדוגמא שאתן לבת שלי לאיך להתנהג (וכאמור, 12 ערסים זה גם פחות מגניב לטעמי)
3. את הנקודה הזאת בכלל לא הבנתי.
4. נכון, לה הפריע הצילום וזה שגירשו אותה מהחדר ברגע שהיא לא רצתה להיות עם אחד מהם. אתה באמת לא רואה הבדל בין בגיר שנמצא באורגיה לבין קטינים שנמצאים באורגיה, מצלמים ומקללים? ופאקינג 12 איש היו שם, כן?

ברגע שהאונס ירד מהפרק והצילום הוא לא עבירה פלילית בקפריסין אז אין פה שאלה אם הם עבריינים או לא. יש פה שאלה אם הם דוחים או לא וזה די קונצנזוס שכן

כמה דברים יש לי להגיד על המקרה:
1. הנערים המעורבים הם חארות של ממש. מה שיותר עצוב הוא שההורים שלהם לבטח מרגישים גאים, כי לאיזה הורים ניתן לצפות עם ילדים קקות כאלה? הדברים אמורים כמובן לעניין תיעוד האירועים (ככל הנראה בניגוד לידיעתה של המתלוננת) ובעיקר הפצתם.

2. הייתי שמח אם בפרקליטות היו מגישים נגדם כתב אישום על הפצת הסרטונים, בהיות המדובר בעבירה פלילית. למעשה, חבל שלא עשו זאת בקפריסין, היה נחמד לראות אותם יושבים בכלא במדינה זרה בלי אמא ואבא שמבקרים כל שבת שניה.

3. הלוואי שהיינו (כלומר מערכת המשפט) לומדים דבר אחד או שניים מהקפריסאים על ניהול חקירת תיקי אונס; יותר מכך - הלוואי שהיינו לומדים מהם כיצד יש להתייחס לבחורות שמגישות תלונות שווא על אונס ו/או עבירת אלימות מכל סוג. אין מקום לרחמים בנושא הזה. אבל כנראה שאין מקום לצפות לעשיית צדק - ולו למראית עין - ממערכת המשפט המחורבנת בארץ, המושפעת, בין היתר, מגורמים פמיניסטיים רדיקליים שאומרים בפה מלא: "עדיפות 100 תלונות שווא מאשר בחורה אחת שתחשוש להגיש תלונה על הטרדה מינית".