נורטון כתב:
ATT אני מאד מצטער וזה חוזר על עצמו, אבל המודל שלך פשטני באופן מובהק. נדמה לי שזאת הבעיה של כולם פהץ
כלומר, כן - ברור שקבוצה צריכה X כוכבים ו Y כוכבי משנה ו Z שחקנים משלימים בשביל לקחת אליפות. אבל:
א/ X' Y Z הם משתנים שיכולים להשתנות הרבה, בהתאם לזהות ה X , לזהות ה Y ולזהות ה Z. קוואי לקח אליפות בלי כוכב לצידו. הפיסטונס 2004 לקחו אליפות עם חבורה של Yים. ואילו גולדן סטייט היו צריכים שלושה Xים (או ארבעה, תלוי איך סופרים את דריימונד). שנה הבאה, לאף קבוצה אין יותר משני Xים, ואלוהים רק יודע כמה Zים או Yים.
ב. וזה אולי חשוב יותר - אי אפשר לדעת מי יהיה X, מי יהיה Y ומי יהיה Z. גולדן סטייט לא ידעו שדריימונד יהיה מי שהוא כשהם בחרו אותו. כן, יש מתי מספר קבוצות שיכולות להרשות לעצמם לבנות דרך כוכב ראשי (גולדן סטייט יכלה להביא את דוראנט בגלל שהם כבר הצליחו. מיאמי בנתה סביב וויד ולברון). אבל זה נדיר וקשה. אלא אם יש לך כדור בדולח, זה די בלתי אפשרי.
ג. וגם כן - יש MATURITY. כלומר, קבוצה, נניח פילדלפיה, יכולה למלא את עצמה כמה שהיא רוצה בדראפט, אבל גם היא לא תדע, אם השחקן שהיא בחרה והחתימה יחליט להבשיל דווקא בעונתו החמישית בליגה (אולדיפו למשל שהיה צריך לעבור שתי קבוצות עד שגילו אותו, ואפילו סיאקם רק בעונה השלישית, עוד דוגמה - וראסל הפך להיות שחקן רק בעונתו הרביעית, וגם בקבוצתו השניה) . יש פה כל כך הרבה משתנים שונים.
ולכן אני אומר, זה לא שהמודל שלך לא נכון, זה שהוא פשטני ובגדול - לא אומר כלום.
מה שאני כן חושב, אבל כרגע לא יכול להוכיח זה שקבוצה צריכה לדעתי בסיס מנצח, בשביל להפוך אותו למשהו עוד יותר מנצח. קשה מאד לעשות את כל הדרך מ-0 ל -100, רק בגלל הנחות כלשהן (שכאמור, יכולות להשתנות אלף פעם) כמו שעשה הינקי. הרבה יותר קל להגיע מ 50 ל 100.
דוגמאות: בוא ניקח את כל האלופות האחרונות.
טורונטו - היתה קבוצה טובה במשך שנים על גבי שנים, עשתה קנייץ' קטן, והביאה את קוואי במקום דרוזן. זה הספיק לאליפות, אבל רק בגלל שהיה שם בסיס לא רע.
גולדן סטייט - עזוב, היתה שם אלילת מזל רצינית, אבל הם בהחלט השתפרו עם השנים. גם בשנתיים לפני עונת 14-15 המדהימה, גולדן סטייט הראתה דברים יפים, ופלייאופים. אמנם היתה חסרה לה הגנה. אבל ברגע שהם הביאו את איגודלה בתור פיסה חסרה - דברים בהחלט התחילו להשתנות. אבל כאמור, הווריורס היו לא רעים גם קודם. לא אלופים, אבל לא רעים. ובעיקר, צעירים.
קליבלנד - לברון מאוהיו וזה לא הזיק, למען האמת במזרח המאד חלש זה פשוט הספיק שנה אחר שנה. היתה לה קבוצה מחורבנת קודם, אבל גם הם קלטו שהיה להם ביד נכס אחד שיהיה שווה הרבה ליד נכס כמו לברון - קיירי כמובן. אין ספק שהם קבוצה שכן הגיעה מ 0 ל 100 תוך זמן קצר, בניגוד לשתיים הקודמות, אבל כאמור - לברון מאקרון, וזה לא מזיק.
מיאמי - היה להם את וויד כבר, ואליפות ב 2006...
דאלאס - דאלאס היא קבוצת צמרת בליגה מאז בערך שנת 2000, ועד האליפות ב 2011.
הלייקרס - האמת, קצת כמו קליבלנד השניה של לברון - המזל שלהם היה בכך שהיה להם כוכב אחד גדול כבר (קיירי, לעומת קובי), שהיה צריך לצרף אליו משהו בשביל להיות גדולים. המשהו הזה היה פאו גאסול (וביינום בשיאו, אחלה בחירת דראפט).
בוסטון - היה להם בסיס עם פול פירס, אבל אין ספק שהמון מזל עם גארנט ואלן. לא דבר שאפשר לבנות עליו.
בקיצור, זה לא תמיד נכון, ולא תמיד מדויק. אבל בגדול, עדיף שיהיה בסיס כלשהו והצלחה ראשונית כלשהי, בשביל לבנות אלופה. עכשי,ו ברור שבכל זמן נתון בליגה, יש 12 קבוצות "סבירות או "טובות", ולא כולן יעשו אליפות, אבל זה בטח לא מזיק, שהבסיס הוא לא 0.
אני לא מסכים שיותר קל להגיע מ-50 ל-100 מאשר מ-0 ל-100.
אם אתה מגיע ל-50 ללא סופרסטאר, שחקן שהוא כרגע או יהיה בעתיד טופ5 בליגה, סביר שלא עשית כלום.
אליפות ללא סופרסטאר כמו שדטרויט לקחה היא חריגה. הסיכוי קיים אבל הוא בערך 10%.
איך משיגים את הסופרסטאר הזה?
המקרה של טורונטו הוא חריג. הם קיבלו סופרסטאר ״במתנה״ תמורת אולסטאר, בהשאלה לשנה אחת.
זה לא קורה בדרך כלל. עוד דבר שלא קורה בדרך כלל זה שקבוצות מתחברות כל כך במהירות.
כמו כן, כמו שכתבתי כבר כמה פעמים, סיאקם בעיניי הוא כוכב לכל דבר.
שאר הקבוצות האלופות היו צריכות סופרסטאר בנמצא (דראפט לרוב - קובי, לברון, ווייד, דאנקן, ג׳ורדן, קארי וכו׳)
או סגל ותנאים מפתים (ערים מרכזיות ומושכות; מאמן שכיף לשחק עבורו + כוכבים נוספים) כדי להביא אחד.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
. למעשה, חזרתי על זה כמה פעמים. 
) היו 4 קבוצות שלקחו אליפות בלי סופרסטאר.