סל ניוז

אני באופן כללי בעד הורדת מספר הזרים סך הכל (בעיקר מגבלת הרישום המוגזמת), כי נמאס לראות פה זרים באים לכמה שבועות ומתחלפים.
אבל נקודתית למה שאמרת - ים מדר משחק הרבה יותר בתקופה זו, אבל לא ממש תורם יותר מבעבר. באופן כללי, השחקנים הישראלים ברמה הזו באיזשהו מקום אמורים לתפוס את מקומם בכל מקרה גם כשיש זרים - ואם זה לא המצב (למשל שהזרים הם באנקר של 30 דקות למשחק ויהי מה) - הרי שזו הבעיה מבחינת השמרנות של המאמנים וכו'.
היעדר הזרים בעיקר מפנה דקות לשחקנים אחרים מדרגים נמוכים יותר, בפרט בהפועל ת"א - אין סרט שרז אדם מקבל 10 דקות במשחק אם הפועל ת"א נשארים עם 4 זרים לכל אורך התקופה הזו. כנ"ל 25 דקות בממוצע לבן קרטר באילת, לצד 12 דקות לדוידי ו-9 לרוינה - זר רביעי שם היה לוקח בדיוק את מרבית הדקות הללו.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לגבי ים, בעיני זה מעבר לרק כמות הדקות. זו גם מידת האחריות וזה שהכדור בידיים שלו גם ברגעים מכריעים. זו הדרך להתחשל. נקווה לעוד משחקים כאלו. ואותו דבר גם לגבי בריסקר בחיפה.

אבל כן, אני גם שמח לראות את רז אדם, אביבי, רוינה, או בני מקבלים את ההזדמנות ומראים שיש להם מה לתרום. ומאוד נהנה לראות את מדר, דברת ובריסקר מקבלים הרבה דקות. והיה נחמד אם גם סהר ואלבר (וגם יאיר קרביץ, שמשום מה אף קבוצה לא הרימה) היו משחקים יותר.

אז תיכף יבוא ראי (או מישהו אחר) ויגיד שמי שברמה מספקת (מה שזה לא אומר) ימצא דקות גם אם יביאו 8 זרים או משהו כזה בלי הגבלות. ומי שלא, יצפה בהם מהספסל, וטוב שכך. וגם שמי שרוצה לראות ישראלים שיילך לצפות בלאומית או בליגה לנוער. אבל אני כידוע לא מסכים והייתי רוצה לראות מינון שונה גם בליגה הישראלית הבכירה.

"רמה מספקת" למתקשים - כמו שבני גילם ברחבי היבשת ברמה מספקת. מי שקובע את זה הם המאמנים שלהם. עד היום אף אחד לא נתן לי הסבר ברמה מספקת למה הישראלי לא מסוגל מה שמסוגל הספרדי, הצרפתי או הגרמני.

אבל אני לא דוגמה בימים אלה. אני הרי בעד שמכבי תשחק בעונות הקרובות עם הכי פחות זרים ככל שהליגה מתמרצת, וגם תתן הזדמנות לישראלים צעירים ככל שניתן - לכל קבוצת הנוער מצידי, ובסופו של דבר היא לא צריכה להיות חלק מהליגה הזו כלל. כשהליגה תחליט לחיות בבועה של פרחי בר מוגנים שלא יכולים להסתדר כמו עמיתיהם בשאר היבשת, כפי שאתה רוצה - זה לא ייגע לי כהוא זה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ראי לא נחזור שוב לדיון שלנו או להשוואות לאירופה. נראה לי שמיצינו.

אבל הנה מה שקורה בסיום העונה הזו, כשהישראלים מקבלים יותר הזדמנויות:

נתחיל מבוגרי שלוש נבחרות העתודה האחרונות (כזכור, גמר ושתי זכיות). לא פחות מ-13 (!) מהם שברו שיאי קריירה רק בשבוע האחרון:

* ימדר (28, אחרי שיא קריירה של 21 במשחק הקודם)
* צוף בן משה עם 23 (שיא קודם 16). הראה בעונה הזאת שהוא לגמרי שייך בליגת העל
* נתנאל ארצי עם 21
* רועי הובר עם 16 (כמו בן משה, גם הוא לגמרי שייך)
* עמית עבו עם 16
* בריסקר עם 15
*ליאור קררה עם 13 (וגם הפך לשחקן חמישייה בנס ציונה)
* עידן אלבר עם 13 היום (המשחק היחיד שהוא קיבל בו הזדמנות אחרי הפגרה)
* קופרברג עם 13
* זיס מבאר שבע עם 11 היום
* רז אדם עם 11
* אביבי עם 8
* רוינה עם 6

וזה בלי להזכיר את אבדיה, שהפך לשחקן השני הכי חשוב במכבי והישראלי הטוב בליגה, תמיר בלאט עם כמה תצוגות מצויינות, וגם הצעירים יותר -- נעם דברת עם המון קרדיט מגודס ויכולת נהדרת, ודורי סהר שגם הוא מקבל דקות ונראה בכלל לא רע.

מהבוגרים יותר:
* תומר גינת (27) ואדם אריאל (28) עם שיאי קריירה
* יפתח זיו עם היכולת הטובה בקריירה, כולל היום, עם ערב קליעה חלש, אבל עדיין תרומה גדולה עם 5 בריבאונדים, אסיסטים וחטיפות
* וגם אחרים עם כושר מצויין -- עוז בלייזר, בר טימור, עידן זלמנסון ורפי מנקו.

אז שוב, לי לפחות הרבה יותר כיף לראות ליגה כזו, גם במחיר של רמה כללית מעט יותר נמוכה.

קראת לי אז באתי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אכן. טוב שאתה פה לשמור על העניין

כידוע סאבוניס אני מסכים עם רוח הדברים. אבל הראיה הכי טובה לניצחון התזה שכל ציקצוקי הכדורסלן הישראלי הפריבילג, עצלן והכישלון כביכול של החוק הרוסי (האוזמן) כבר לא מוזכרים.

יותר מהכל היו שנתונים רעים, וכבר כמה שנים שהם טובים. לא קשור לגנום דפוק.

למרות שאתה צודק וכו', לא מסכים עם כל רשימת המכולת הזאת. היא כוללת שחקנים שהם בעונה לא טובה או סתם נגרים שהרביצו הבלחה.

_________________
Another gem from Tommy Heinsohn.

“I tell ya. I’d have to deck Nate. I’d have to deck him. He be coming and I’d lay one of those picks on him and he’d have to pick his teeth up off the court

לא נראה לי שאני מסכים עם המשפט האחרון (עם היתר כידוע כן).

מי הם הנגרים שהרביצו הבלחה? אולי ארצי, שלגביו גם "שחקנים בעונה לא טובה" תופס. היתר? בן משה בלי ספק עם משחק שיא. אבל זו לא הבלחה חד פעמית. מאז החזרה למשחק יש לו 14 נקודות (בכמעט 50% משלוש), 6 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים למשחק בקבוצה שאמנם לרוב הפסידה, אבל בהחלט הייתה תחרותית (יותר נגיד מחולון). גם הובר, בריסקר ועבו בהחלט לא עונים על ההגדרה של נגרים. וגם לא קררה, שקלע בספרות כפולות בחצי מהמשחקים אחרי הפגרה ומראה יד נאה מבחוץ, שהייתה לו עוד כשהיה נער. אלבר, קופרברג ואדם גם הם לא נגרים. כך שאנחנו נשארים עם זיס (שחקן די אנמי ביחס ליכולות שלו שהיום העיז קצת יותר) ורוינה, שהוא אכן נגר, אבל 6 נקודות זה לא בדיוק "תפס יום" ובכל מקרה התרומה שלו נמדדת בעיקר בהגנה.

לגבי המבוגרים יותר, לאדם אריאל בהחלט היה משחק חד פעמי מול חולון אחרי עונה חלשה, למרות שהוא המשיך ביכולת הקליעה גם בניצחון על מכבי. בכל מקרה, יד מבחוץ תמיד הייתה לו, כך שזה יותר עניין של תקופה (ממש) לא טובה, שנקווה שיצא ממנה.

הכוונה הייתה לזיס, הובר, רוינה, אביבי.

אלבר אני לא חושב שהוא נגר, אבל עד עכשיו הוא לא הראה הרבה. ככה שלא הייתי ממהר לציין את אחת ההופעות הטובות הראשונות שלו כשחקן ליגת על כהוכחה למשהו..

ארצי דווקא הראה שנה שעברה שהוא שחקן לגיטימי, אבל כאמור הוא ממש הלך אחורה השנה. ממש לא לעניין לציין משחק טוב אחד שלו כאינדיקציה למשהו.

אפשר היה לסדר את הרשימה אחרת עם שחקנים שבאמת פרצו/השתפרו השנה. לא חסר.

_________________
Another gem from Tommy Heinsohn.

“I tell ya. I’d have to deck Nate. I’d have to deck him. He be coming and I’d lay one of those picks on him and he’d have to pick his teeth up off the court

הובר בעיני בכלל לא נגר. קלעי טוב (2 שלשות למשחק ב-41% העונה בלאומית; 55% משתיים), שגם הייתה לו עונה טובה לפני המעבר לחולון (17 נקודות ו-5.5 אסיסטים למשחק). בעיני הוא מראה בפעם הראשונה שהוא גם יכול להוביל קבוצה בליגת העל כרכז (שני, או אולי אפילו ראשון עם עוד שיפור), כך שזו בהחלט פריצה. מה שעדיין חסר לו זו עוד יציבות, ובעיקר סיומת טובה יותר בחדירות ובפלואוטרים.

לגבי זיס, רוינה ואביבי שיאי הקריירה באמת לא אומרים הרבה, מסיבות שונות. אבל שים לב שזו לא הייתה רשימה של שחקנים שפרצו השנה, אלא רק התכוונתי לציין את העובדה (הבאמת יוצאת דופן אני חושב) ש-13 שחקנים משלוש נבחרות העתודה האחרונות קבעו שיאי קריירה תוך שבוע אחד. ולדעתי, זה בהחלט קשור לזה שהם מקבלים הזדמנות, לא רק מבחינת דקות משחק, אלא גם מבחינת האחריות שהם מקבלים בקבוצות (מדר, דברת, הובר, בריסקר וכו').

אני חושב שהמצב קצת יותר מורכב מהאם הישראלים טובים מספיק או לא.
ישראל נמצאת היום במעמד של קרש קפיצה. תודות לכל מיני ענייני מס ארה"ב אפשר להביא בכסף די קטן זרים טובים לפני פריצה ויחד עם כמויות הזרים המותרות ומספר ההחלפות הבלתי נגמר (שניתן לעשות פחות או יותר בכל מועד), אנחנו מקבלים פה רכבות זרים בלתי נגמרות.
זה יוצר סיטואציה מבאסת שבה מצד אחד אין שום המשכיות בסגל הזרים ומצד שני קשה מאוד לתת צ'אנסים לשחקנים צעירים. רק עילויים כמו אבדיה, מדר ודברת יכולים לקבל דקות לגיטימיות כבר בגיל צעיר ואני לא חושב שזו סיטואציה בריאה.
מצד אחד יש משהו כיף במצב החדש שנוצר מאז הקורונה שבו ללא מעט קבוצות יש 3 זרים והרבה ישראלים צעירים מקבלים צ'אנסים, מצד שני אם קבוצות רוצות להתקדם ולהשתתף במפעלים אירופיים הם לא יוכלו לעשות זאת עם שלושה זרים בלבד.
אני באמת לא בטוח מה הפתרון האידיאלי פה.

לגבי מדר, נראה לי שהוא קצת לקח ללב את ההייפ סביב נועם דברת כי הוא פשוט התפוצץ בשני המשחקים האחרונים. גם קולע הרבה נקודות וברמת קושי גבוהה, גם הגנה מצוינת ובעיקר נראה יותר נינוח וזורם במשחק שלו. מקווה שיהיה לזה המשכיות.

מסכים לגבי המצב, רכבות הזרים, חוסר היציבות, והיעדר ההזדמנויות לצעירים בשגרה (כאמור, לא רק דקות; גם הזדמנויות להשפיע על המשחק בדקות הללו ולקבל את הכדור ליד מדי פעם).

אבל אני לא מבין למה שקבוצות לא יוכלו להשתתף במפעלים האירופאים המשניים עם שלושה זרים. מקסימום לא יצליחו במיוחד (כאילו שאיזו שהיא קבוצה ישראלית שהיא לא מכבי הצליחה לעשות משהו גדול באירופה בחמש עשרה השנים האחרונות). בשביל זה שווה להרוס (לדעתי) את הליגה המקומית?

וכן, מדר נראה נהדר בשני האחרונים. נקווה שזה לא חד פעמי. אשמח להעלות אותו חזרה למקום השני ברשימה שאיתה התחלתי את הת'רד הזה.

השאלה גם כמה שחקנים חוץ מים מדר בלאט ואבדיה יהיו בסגל הנבחרת הבוגרת.

כרגע הסגל שאני רואה ליורובאסקט 2022:
חמישיה: בלאט, זוסמן, אבדיה, ג'ייק כהן, ליף או גבוה מתאזרח ( אלכסנדר, קליין, הוואל).
ספסל:
זלמנסון, גינת, גל מקל, דוסון ( בתקווה שיחזור לשחק) , נמרוד לוי, אדם אריאל, ים מדר.

( בהנחה שכספי כבר לא יחזור לכושר של פעם וכנ"ל פניני ואוחיון)

אשמח לצ'פר את מדר ולדעתי הוא יגיע לרמה שהוא הפגין בשני המשחקים האחרונים בסופו של דבר אבל..

פול סטול הוא המגן הכי גרוע בליגה מבין הפוינטים ובהפרש..בבקשה להסתכל בקליפ הביצועים של מדר להדגמות חיות.

ניב משגב גם כן, מדר ראה את הקוטן שלו וחגג עליו במשחק שלפני.

בקיצור, אני רוצה לראות אותו משכפל תצוגות כאלה מול מגנים גבוהים וחזקים יותר עם רצון מינימלי לכופף את הברכיים לפעמים.

_________________
Another gem from Tommy Heinsohn.

“I tell ya. I’d have to deck Nate. I’d have to deck him. He be coming and I’d lay one of those picks on him and he’d have to pick his teeth up off the court

נועם דברת יהיה בנבחרת גם כן, אני מניח שעל חשבון לוי או אדם אריאל, או במקום דוסון אם לא יבריא ויחזור לכושר.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

יכול להיות שהוא יהיה גם במקום מקל שיפרוש עוד שנתיים מהנבחרת.

מסכים שסיכוי טוב שגם דברת יהיה בנבחרת, בעיקר אם ימשיך בקו השיפור הנוכחי. לגבי "ליף או גבוה מתאזרח" -- זה לא בא אחד על חשבון השני, אפשר גם וגם אם רוצים ויש מישהו מתאים (אני לא בטוח). אם לא, אפשר גם לחשוב על מתאזרח אחר (ג'ון-די?) בכל מקרה, חמישייה כזו (עם ליף וכהן כגבוהים) תהיה חלשה מאוד הגנתית בצבע. מי שיכול לעזור בזה הוא איתי שגב שלא הזכרת כאן אבל בהחלט יש לדעתי סיכוי טוב שיהיה בסגל, בטח כשזלמנסון הסנטר הטבעי היחיד.

הסגל שלמעלה גם די חלש בעמדת הסמול, עם אבדיה בלבד כסמול טבעי, שיש סיכוי לא רע שישחק לא מעט בעמדה 4. אם כספי עדיין בעניינים, בהחלט הייתי מביא אותו עם הניסיון שלו (לאייש יחד עם אבדיה את עמדות 3-4). אבל מי שעוד יהיו בתמונה לדעתי הם רפי מנקו ועוז בלייזר. אולי אפילו חנוכי אם יעשה פריצה (כרגע זה לא נראה, אבל יש עוד שנתיים).

מי שקשה לי להאמין שיהיה שם זה דוסון, אחרי פציעות כל כך קשות, כשגם ככה, בשיאו, היה שחקן שולי מאוד בנבחרת. גם את אדם אריאל אני לא רואה תופס מקום, אלא אם יהיה במקרה בכושר קליעה מדהים. גם לגבי מקל, זה תלוי הרבה באיך הוא יראה עוד שנתיים, למרות שהוא שומר על עצמו נהדר, אז יש סיכוי שהוא עדיין יהיה ברמה טובה. אם לא הוא, אולי זיו כרכז שלישי.

בקיצור, נחמד לפנטז, אבל שנתיים זה המון זמן ונראה מי יהיה עד אז בכושר טוב יותר או פחות (שלא לדבר על פציעות, עונות ארוכות ב-נבא וכאלו).

אני מניח שזה יעורר פה תגובות - אבל מנקו לעת עתה צריך לדעתי להיות באנקר ברמת סגל הנבחרת. הרבה יותר עקבי ויציב מאשר אדם אריאל, גולן גוט, דאוסן הפצוע וכו'.
אין פה שאלה בכלל לגבי הצעירים, בלאט-מדר-דוברת-זוסמן זה שלד שחייבים להתחיל להריץ אותו גם אם בתקופה מאוד מסוימת יש שחקן אחר שנראה מעט יותר טוב מהם (בפרט למשל אסור פשוט להביא כעת מתאזרח בעמדות החוץ שייקח מהם חלק מהדקות והעול).
בלי קשר ובפרט ב"מציאות עולמית כאותית" - הסיכוי לראות בנבחרת את אבדיה (קל וחומר ליף...) הוא די קטן.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

עוד קצת על העניין הזה: פיב"א מפרסמת נתונים השוואתיים על ליגות באירופה וגם מכמה ליגות מיתר העולם (ארגנטינה, ברזיל, סין, יפן ואוסטרליה). כרגע, הנתונים הכי מעודכנים הם מעונת 2018-19, העונה האחרונה של החוק הרוסי, כך שמעניין אם המצב השתנה משמעותית השנה.

נתמקד כאן בהשוואה ל-11 הליגות באירופה שלגביהן מפורסמים נתונים -- ספרד, צרפת, גרמניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון, ישראל, בלגיה, האדריאטית, והליגה המזרח אירופאית (VTB). הסך הכל די מאושש את מבחן העין -- הליגה הישראלית היא ליגה שנשלטת על ידי זרים, כמעט כולם אמריקאים (ישראל היא השוק החמישי בגודלו בעולם לשחקנים אמריקאים, אחרי ספרד, אוסטרליה, גרמניה וצרפת), עם חוסר יציבות ותחלופה גבוהות במיוחד.

* נוכחות של שחקנים זרים: ישראל ממוקמת באמצע החבילה מבחינת אחוז הזרים בליגה (51.5%; ספרד מובילה בגדול עם 70%). האחוז הזה אגב עולה בהדרגה ברוב המדינות. בישראל שלוש שנים לפני כן הוא עמד על 46% (בספרד 64%).
* דקות משחק של שחקנים זרים: ישראל שנייה רק לטורקיה מבחינת ממוצע הדקות פר משחק ששוחקו על ידי שחקנים זרים, עם 23.9 דקות (ספרד אחרונה עם 17 דקות). אגב, אם אני לא טועה, מספר הדקות הזה קרוב מאוד למקסימום האפשרי תחת החוק הרוסי (3/5 מהדקות האפשריות). כך ששוב, יהיה מעניין לבדוק עד כמה זה השתנה השנה.
* יציבות: ישראל מדורגת אחרונה באירופה, בפער לא קטן, מבחינת יציבות של שחקנים בקבוצות. רק 26% (14% מהזרים) מהשחקנים שהיו בקבוצה בשנה הקודמת נשארו גם בשנה שלאחר מכן. בספרד זה 51% (42% מהזרים)...
* תחלופה (רכבת זרים): ישראל מובילה את הטבלה (לא רק בהשוואה לאירופה) בתחלופת שחקנים זרים, עם 2 שחקנים חדשים בממוצע שהוחתמו במהלך העונה (בבלגיה זה פחות משחקן אחד בממוצע). אגב, שנתיים קודם זה היה אפילו יותר גרוע, עם כמעט 3 החתמות חדשות לקבוצה במהלך העונה.

עוד כמה נתונים מעניינים:
* נקודות למשחק: ישראל שלישית באירופה (אחרי גרמניה ופולין) בממוצע הנקודות למשחק פר קבוצה עם 83.3. סין ואוסטרליה, שלא במפתיע, מובילות עם 89 (קצב משחק גבוה והגנות כהמלצה בלבד). יוון, גם כצפוי, עם הכי מעט נקודות למשחק -- 76.
* גובה: עוד נתון שלא מפתיע ("ליגת הגמדים"): ישראל אחרונה באירופה בגובה הממוצע של שחקנים בליגה (1.95). ספרד והאדריאטית מובילות עם 1.98.
* גיל: הגיל הממוצע בישראל כמעט הכי נמוך מכל הליגות האירופאיות (רק בבלגיה נמוך יותר) -- 25.7. כנראה שגם זה די הגיוני בהתחשב בדיון שהיה כאן לא מזמן על כמה שהקריירות של שחקנים ישראלים קצרות יחסית...

אפשר קישור לנתונים ההשוואתיים?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

האם ממוצע הנק' מאוסטרליה וסין הם פר משחק, או מנורמלים ל-40 דק'?

_________________
Gibon

זה נכון שהוא פגש שומרים לא טובים במשחקים האלה (אם כי חלק מהזמן שמרו עליו גם שומרים די טובים), אבל:
א. רבות מהנקודות שהוא קלע היו ברמת קושי וביצוע מאוד גבוהה, ללא קשר לשומר.
ב. הרבה שחקנים פגשו השנה את פול סטול וניב משגב, כמה נתנו מספרים כאלה? לשם השוואה, שיאי קריירה בנקודות של כמה מהגארדים המובילים בכדורסל הישראלי:
יפתח זיו - 23
תמיר בלאט - 22
רביב לימונד - 27
אבי בן שימול - 21
בר טימור - 23
יוגב אוחיון - 24

סטטיסטיקה מעניינת הוקיץ'. מצד אחד, שיאי קריירה יכולים להיות תוצאה של התפוצצות חד פעמית (ראה מקרה אדם אריאל לפני כמה ימים). מצד שני, העובדה שים מגיע לזה לפני גיל 20 היא כנראה לא מקרית. זכור לי שעודד קטש באותו הגיל נתן עונת פריצה (ברמת גן אני חושב) ופתאום היו לו משחקים של 20 ואפילו 30 נקודות. זה הרגע שאני לפחות הבנתי שיש כאן שחקן ברמה אחרת (אז היה עוד קשה לעקוב אחרי ביצועים בנוער וכאלה).

לגבי הרשימה שלמעלה, יש כאן שחקנים צעירים (זיו ובלאט) וכאלה שסקורינג אף פעם לא הייתה המומחיות שלהם (בן שימול, טימור, אוחיון). לכן, מי שבעיני הכי מעניין הוא לימונד. שחקן נבחרת ישראל במשך שנים, סקורר מוכשר, עם חתיכת קילומטרז'. כך שקצת מפתיע שהוא אף פעם לא קלע יותר מ-27. והעובדה שבגיל 19 ים כבר עבר אותו בהחלט לא טריוויאלית. זה אמנם קרה מול יריבה חלשה עם שומר חלש בעמדה, במשחק עם הארכה (למרות שהיו לו 26 כבר בסיום הזמן הרגיל), ועם מספר קטן של זרים. ובכל זאת, הזדמנויות צריך לקחת, וים עשה את זה יפה מאוד.

נקודה אחרונה -- למרות המשחק המצויין של מדר, את הכדור האחרון, גם בסיום 40 הדקות (בשוויון) וגם בהארכה (בפיגור נקודה) לקח סק הנרי בבידוד. בפעם הראשונה זה נגמר בחדירה לתוך יער של ידיים, בלי אפילו לחפש למסור לקלעים פנויים, ואיבוד. בפעם השנייה הוא שוב חדר לצבע, הסתבך, הצליח איכשהו למסור לזריקה קשה של רז אדם, והפועל הפסידה. אז מה זה מראה? שמדר עדיין לא בטוח מספיק בעצמו כדי לדרוש את הכדור בהתקפה האחרונה? שהוא לא סומך מספיק על היכולת שלו לייצר סל לבד או למצוא את האיש הפנוי? שסק התעקש לקחת את הכדור ולים אין עוד מספיק מעמד כדי לחלוק עליו (ראיתי אותם משוחחים בזמן זריקות העונשין של סטול שהעלו את אשדוד ליתרון האחרון)? או שאולי בכלל הייתה כאן הוראה מגבוה של המאמן? זה השלב הבא בגדילה של ים -- לא להתבטל בפני הזרים, להישאר אסרטיבי וליזום גם כששחקנים כמו ג'ורדן המילטון על המגרש, ולקחת כדור אחרון, לטוב או לרע. זה עוד ייגמר גם בכשלונות, אבל ככה מתחשלים וגדלים.

לפחות לגבי ההתקפה האחרונה, די ברור שזה היה תרגיל שהוחלט עליו בפסק הזמן (זה גם מה שקסטריטיס אמר בראיון אחרי המשחק).
בכל אופן, זה לא משהו שאני דואג לגביו אצל ים, אין לו בעיה של חוצפה.