תומר כתב:
חד משמעית לא נכון
שטח הקיבוץ (מה שקרוי "קו כחול") אינו קרקע ציבורית.
מזמין אותך לקרוא בתקנון האגודות השיתופיות
תקנון האגודות השיתופיות אינו גובר על חוקי המדינה. במהלך הקורונה חלק מהקיבוצים ניסו לסגור את שערי הקיבוץ בפני מי שאינו גר בו כדי לצמצם הדבקות, עמדת משרד המשפטים היא שזה לא חוקי ואני רק יכול להניח שעם יגיע העניין לבית משפט, הוא יתמוך בקביעה הזו. אז אם אסור לך למנוע מאנשים להכנס לקיבוץ מחשש להדבקה בקורונה, קל וחומר שאסור לך למנוע מהם להכנס כדי להגיע לנחל שעובר בקיבוץ.
https://www.lawblog.idc.ac.il/post/%D7% ... 7%9C%D7%90ציטוט:
בפרופיל תקשורתי נמוך יותר, החלו עוד קודם לכן עשרות מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ לסגור את שעריהם בפני מי שאינם מתגוררים ביישוב כדי להפחית את החשש מהידבקות בנגיף הקורונה בקרב התושבים. כך, לדברי ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ: "הרעיון הוא למנוע כניסה בפני אנשים שאין להם סיבה להיכנס ... היתרון שלנו על פני רוב מדינת ישראל זה שאצלנו הקיבוצים בהתיישבות הכפרית בפריפריה מגודרים עם שער – מסיבות אחרות כמובן – אז יש לנו את האפשרות לעשות את זה ולהתנהל באופן נוח לפי הנחיות המדינה. אני מעריך שהרבה יישובים במדינה היו נוהגים כך לו היו יכולים" (עמיר קורץ ותומר גנון, "לא מחכים לממשלה: קיבוצים ומושבים סוגרים שערים ובודקים את זהות המבקרים", כלכליסט, 30.3.2020).
מסורבי הכניסה השתכנעו כנראה קצת פחות מנימוקים אלה, ובעקבות זאת הוגשו תלונות למשטרת ישראל בדרישה להתערב בנעשה. זו מצידה פנתה למשרד המשפטים בבקשה לחוות דעת בדבר החוקיות של מניעת הכניסה לשטחיהם של יישובים חקלאיים ויישובים כפריים. במכתב התשובה של משרד המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה – אזרחי) מיום 2.4.2020, צוין כי לעמדת המשרד, אין מקור הסמכה חוקי מכוחו ניתן למנוע כניסה ליישוב בנסיבות אלו (ראו גם פוסט בפייסבוק שפירסם משרד המשפטים בנושא). במכתב המלא, מצוינים ארבעה נימוקים לעמדה זו:
(1) ככל שמדובר בדרך סטטוטורית (להבדיל מדרך "חקלאית" העוברת בשטח פרטי), הרי שלא ניתן לחסום אותה ללא היתר מתאים של "רשות תמרור" לפי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
(2) מבחינה קניינית, לא ניתן לראות בחוזה החכירה שיש לאגודה השיתופית על הקרקע או בחלק ממנה (ביישובים חקלאיים) כמאפשר חסימה כאמור – וזאת משום שהדרכים הסטטוטוריות אינן מהוות חלק מחוזה המשבצת של היישוב.
(3) גם בדיני האגודות השיתופיות אין מקור סמכות המאפשר למנוע כניסה למקרקעין המצויים בשטח שנמסר לאגודה, "שכן דינים אלה נועדו להסדיר את מערכת היחסים בין החברים לבין עצמם ואינם אמורים לייצר השלכות כלפי צדדים שלישיים ולמעשה מערך הזכויות זהה ליכולת למנוע כניסה לשטחי כל תאגיד אחר".
(4) גם מבחינת דיני השלטון המקומי, הרי שחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961, שנועד להסדיר את השמירה ברשויות מקומיות בתנאים ובעקרונות שפורטו בו, למטרות שמירה על בטחון תושבי היישוב ורכושם, אינו מעניק סמכות לוועד המקומי של היישוב – שהוא גוף מנהלי הפועל מכוח חוק – לחסום כניסה לשטחו בנסיבות שתוארו בפנייה למשרד.
אני מניח שבעבור רבים במושבים ובקיבוצים, יש בחוות הדעת האמורה משום שינוי סדרי עולם, לא רק בעיתות חירום, אלא גם ואולי בעיקר בעיתות שגרה – שהרי שערי הכניסה ליישובים אלה והשליטה בהם בידי חברי היישוב לשם סינון הנכנסים היא פרקטיקה שהיא ותיקה כמשך ימיה של ההתיישבות העובדת. מכאן, איפוא, ששאלת החוקיות של מניעת הכניסה של זרים תמשיך ותעסיק את חברי המושבים והקיבוצים גם זמן רב לאחר שהקורונה תיעלם מחיינו (כך נקווה).
גם היועמ"ש באותה עמדה:
https://www.calcalist.co.il/local/artic ... 36,00.html
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
