ido כתב:
אדם יודע לאן הוא טס כשהוא עולה על מטוס (לרוב. כבר היו מבצעי "טיסות בהפתעה"). אבל אין לו מושג אם בזמן שהוא באוויר הטייס מבצע פנייה שמאלה כשהוא "אמור" לקחת ימינה, וזה גם לא מעניין. מה שמעניין זה שמגיעים ליעד.
אתה ממשיך ללכת במעגלים. כל אדם בוגר חושב על השאלה הזו -> לכן יש משהו מאחוריה -> לכן כל אדם בוגר חושב על השאלה הזו.
1) יש סיבות פסיכולוגיות סבירות מאוד לרצון של האדם הממוצע למצוא משמעות ולהיות חלק ממשהו גדול יותר. אין בכך שום הוכחה לתקפות ההיפותזה שעומדת בבסיסה. ממילא, יש אנשים ששואלים את השאלה הזו ומוצאים לה תשובה במקומות שהם לא אמונה באלוהות. כמובן שבעולם של היום, עם שפע המידע שאנו נחשפים אליו מגיל אפס - אנשים עשויים להרהר בשאלה הזו פשוט כי הם נתקלו בה מספיק פעמים במהלך חייהם.
ומה הכוונה "לא תוצר לוואי של האבולוציה"? היכולת של ההומו-סאפיינס לחשוב על דברים שאינם קשורים להישרדות היומיומית, ובפרט היכולת לייצור מסגרות מדומיינות ולייחס להן חשיבות, הן בהחלט תוצרים אבולוציוניים. בלי שום ספק. (מוזמן לקרוא את "קיצור תולדות האנושות" של נח-הררי לפרטים נוספים)
2) שמח שכתבת "אם". הבריאה המתוכננת היא הנחה חסרת ביסוס. תאמין בה בכל מאודך, אין בדל של הוכחה, תצפית או מודל חישובי שתומך בה. יש הרבה מאוד שאלות וסתירות שעולות ממנה והדרך היחידה לענות עליהן היא "דברים נסתרים לא נבין לא נדע".
ברגע שאתה לוקח הנחה חסרת ביסוס (לא בהכרח מוכחת, אלא חסרת כל ביסוס תצפיתי) בתור אקסיומת המוצא של המחקר שלך, אתה בונה מגדלים על כרעי תרנגולת.
כל אדם עולה למטוס, עם תכלית. בין אם התכלית זה לקפוץ בצניחה, להפציץ יעדים בסוריה או לטוס לחופשה ארוכה. אפילו לטיסת הפתעה, אדם עולה בידיעה שיש תכלית גם אם הוא לא יודע מהי.
לגבי המעגליות, אני רק אסביר למה התכוונתי (לא ניסחתי את זה נכון מקודם) :
אחרי שברור שיש תכלית, ואני רואה שכמעט כל אדם שואל את עצמו את השאלה הזו לפחות פעם אחת בחיים, זו עוד ראיה לכך שיש תכלית.
לגבי זה שמגוון החיים (והדומם) והטבע מעידים על תכנון, לי זה די ברור.
הרי אם הינו נתקלים ב"כתב חרטומים" כלשהו על הירח או מאדים (מקום שבו אין לנו ניסיון בדברים כאלו), הרי לא הינו אומרים שזה קיים "סתם כך".
אם יש משהו בחוקי הטבע, באטומים, בגוף האדם וכו', שנראה מתוכנן - אז אני בוחר קודם כל להאמין שזה מתוכנן.
שוב, אני לא אומר שלאדם המאמין אין שאלות שנשארות פתוחות גם אחרי שהוא מתבונן בטבע ומקבל את האמונה למשל :
למה יש באבולוציה כל כך הרבה שבילים ללא מוצא? למה אלוקים היה צריך את זה אם הוא כל יכול?
למה גוף האדם ("נזר הבריאה") בנוי על כל כך הרבה נקודות תורפה?
וכו' וכו' וכו'.
אבל התשובות שמקבלים כאשר מאמינים (לפחות על שאלות אחרות) הם בסך הכל יותר טובות, מאשר השאלות שנשארות פתוחות כאשר לא מאמינים.
אבל חשוב להדגיש שוב, האמונה שיש מתכנן היא דווקא די נדרשת אחרי שמסתכלים בטבע, ועם כל הכבוד למה שאתה כותב שאין *שום ראיה*, אני לא מקבל את זה.
אני כן מבין ניסוח אחר (כמו ששמתי למעלה) שאומר - "אני יכול לראות תכנון מסוים בטבע, אבל יש גם מלא שאלות, ולכן אני בוחר לא להאמין . . . "
מה דעתך אגב על האטומים - על המבנה שלהם, על אופן התפקוד שלהם?
איך זה בכלל קיים מעצמו (או שזה תמיד היה קיים) ?