סאבוניס כתב:
Amos Gueta כתב:
בוש בשום פנים לא היה אחרי השיא אלא בשיאו לגמרי, הוא פשוט קיבל על עצמו רול משלים.
וייד היה אחרי השיא אבל לא בהרבה בעונה הראשונה, כמובן שזה התדרדר בכל עונה.
הבעייה הקרדינלית של מיאמי היתה שהיא לא נבנתה על ידי GM אלא על ידי השחקנים עצמם, לברון ווייד לא ממש התאימו לשחק אחד ליד השני.
אם זה היה שיאו זה רק ממחיש נקודה חשובה: מיאמי לא באמת הייתה קבוצה של 3 סופרסטארים. יותר שני סופרסטארים (אחד בקו ירידה) ועוד שחקן טוב. אגב, אני גם בספק אם לאב עם היכולת שהציג בקליבלנד עונה על ההגדרה של סופר-סטאר. עד כמה שניהם היו טובים יותר נניח מלמאר אודם כששיחק בלייקרס לצד קובי?
פשוט מדהים איך אתה מוריד מאיכות הצוות מסביב ללברון רק כדי להוציא אותו טוב.
קווין לאב בעונה שלפני המעבר: 26 נקודות, 12.5 ריב' ו-4.4 אסיסטים. ויתרו בשבילו על בחירה ראשונה בדראפט שכולם חשבו שיהיה סופרסטאר.
כריס בוש בעונה שלפני המעבר: 24 נקודות ו-11 ריבאונד || דוויין ווייד בעונה שלפני המעבר: 26.5 נקודות, 6.5 ריבאונד, 5 אסיסטים, 2 חטיפות ובלוק.
פאק, אפילו אם ניקח את אנטואן ג'יימיסון בעונה לפני שהגיע לשחק לצד לברון ב-2009 (כשכולם טענו שאין לו צוות מסייע): 22 נקודות ו-9 ריבאונדים.
אז מעניין שבאורח פלא כולם הפכו לפחות טובים לצד ה'מלך'. תוך קיץ אחד שכחו לשחק כדורסל. לאב כבר לא אולסטאר, בוש כבר לא אולסטאר, וללברון אין עם מי לשחק בגמר. ממש רחמים עליו.
זה גם במקרה במקרה אותו לברון שאמר NOT ONE, NOT TWO, NOT THREE, NOT FOUR מכיוון שהוא היה כ"כ בטוח שהחבר'ה לצידו הם לא ממש אולסטארים.
לפי ההודעה שלך זה נשמע כאילו דריימונד גרין יכל להיות אופציה ראשונה או אפילו שניה באיזשהי קבוצה בליגה. כמו בוש. כמו לאב.
בתור חובב סטט', אתה צריך לקחת בחשבון עוד דבר אחד: גולדן סטייט היא קבוצה עם קצב יותר גבוה, משחק התקפה יותר טוב כנראה, אבל בכדורסל יש 2 צדדים.
ואם כבר אתה מזכיר כוכב רביעי, אז ראוי שתיתן גם איזו מילה או שתיים על ריי אלן שעשה משהו בכדורסל ודי הציל את הקריירה של לברון בזריקה ההיא.
חוץ מזה, אני לא מקבל את האמירה של עמוס שווייד ולברון לא התאימו לשחק אחד ליד השני. בקבוצות אחרות בעבר הצליחו להסתדר שני שחקנים דומיננטים בעמדות 2 ו-3 (או 1 ו-3).