סל ניוז

וכאקורד סיום, מי שדיבר פה על רווח לבעלים כנראה לא עקב אחרי האסון הכלכלי של הרוקטס שנגרם מהציוץ הליבראלי שלו על הונג קונג.
לפי כתבה מנובמבר, הם הפסידו כבר אז סדר גודל של 20 מיליון דולר. משער שעד סוף העונה הם חטפו עוד לא מעט.
https://www.sportspromedia.com/news/hou ... -nba-china

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

זה עובדתית לא נכון מה שאתה כותב.
כאילו יש אינסוף חומר שנכתב על זה.

אין לי מושג איך אתה לא מכיר את החומר. אבל מורי בנה קבוצה בכוונה לחלוטין שהבסיס שלה הוא שלשה או לייאפ. אין שום מקריות בנושא.
כל החלק הראשון של ההודעה שלך פשוט מוזר.

מעניין להסתכל על תקופת זמן של 13 שנים של ג'נרל מנג'ר, ולא מאמן, כדי להבין מה אנחנו מגדירים כהצלחה.

בתקופה של מורי ברוקטס הם ניצחו 61.5% מהמשחקים שלהם, שניים רק לסאן אנטוניו ספרס.

בתכלס, מה בעלים צריך יותר מג'נרל מנג'ר? ברור שהמטרה של כולם זה אליפות, כסף ודירוג כמה שיותר גבוה. אבל איפה נגמרת האחריות של הGM ומתחילה האחריות של המאמן? בתקופה כזו ארוכה הוא הצליח להביא אותם ל13 עונות עם מאזן חיובי, המון הופעות פלייאוף ובתכלס, קבוצה מנצחת.

נדמה לי שבפלייאוף, כשהרוטציות מצטמצמות והאינטנסיביות עולה, פחות זמן לאימונים והתאמות קבוצתיות שונות, כאן כבר יש גבול לאחריות של הGM.

אולי הבעיה שלו הייתה שלא הביא מאמנים טובים..

הגבתי לך בחריפות אתמול בערב, שמח לראות שלא הזיז לך יותר מדי (:
אבל שמע, התשובות שאתה נותן על השאלה הרטורית שלך ממחישות יפה את הנטייה לזיכרון קצר-טווח בשיח הספורט של ימינו. סופרסטארים למיניהם הם "לוזרים", "הד קייסים" או "הכי טובים בליגה", בהתאם למה שעשו בסדרת הפלייאוף האחרונה שלהם...מוריי ניהל את הרוקטס במשך 13 שנים, הוא קיבל קבוצה עם שני שחקני פרנצ'ייז פציעים וקיבל מנדט לשקם אותה מבלי לבקר במרתפי הלוטרי. כאן תוכל למצוא פירוט של כל מהלכיו:

https://www.basketball-reference.com/ex ... da99x.html

ליקטתי כמה מהלכים בולטים, כולל טעויות מזדמנות שסימנתי בסמיילי עצוב:

- בדראפט 2007, בחר את ארון ברוקס בשלהי הסיבוב הראשון ועשה טרייד עבור קארל לאנדרי, שנבחר בתחילת הסיבוב השני

- ניצל את הצורך של הספרס להיפטר מהחוזה של ג'קי באטלר בשביל להשיג את הזכויות על סקולה (תמורת ספאנוליס ובחירת סיבוב שני) והצליח להביא אותו סופסוף לליגה

- בחר את ניקולה באטום בשלהי הסיבוב הראשון של דראפט 2008, אבל העביר אותו תמורת הזכויות על דונטה גרין; מאידך, גרין הועבר כעבור חודשיים יחד עם בובי ג'קסון ובחירת סיבוב ראשון (שהפכה להיות עומרי כספי, אגב), תמורת שלום עולמי (;

- השיג את לאורי בעונתו השלישית בליגה תמורת רייפר אלסטון

- החתים את אריזה בקיץ 2009, לאחר עונת הפריצה שלו בלייקרס, על חוזה MLE מלא. כעבור שנה, כשהבין שלמרות הגיל, הנתונים הפיזיים והשיפור משלוש אין לאריזה לאן לצמוח כשחקן, החליף אותו בקורטני לי הצעיר יותר שהיה עדיין על חוזה רוקי.

- השיג את קווין מרטין, את ג'ורדן היל לאחר עונת רוקי בניקס, ובחירת סיבוב ראשון תמורת החוזה המסתיים של טימאק ולאנדרי. מרטין יהיה שחקן מפתח בטריידים עבור פאו גאסול (שנפל בגלל וטו) ועבור הארדן.

- השיג את דראגיץ', פלוס בחירת סיבוב ראשון (!) תמורת ארון ברוקס

- פגע בול בדראפט 2011 עם מרכוס מוריס (14), מירוטיץ' (23) ופארסונס (38). גם פטריק פטרסון בבחירה 14 שנה קודם לכן היה סיפור הצלחה בעונותיו הראשונות, והיה חלק מהחבילה שנשלחה לקינגס תמורת פרנסיסקו גארסיה (היה יופי של סווינגמן עד שהפציעות גמרו אותו) ותומאס רובינסון הרוקי (באסט רציני, אבל עדיין נבחר 5 בדראפט ובקושי הספיק לשחק בפרנצ'ייז בעייתי שהובל ע"י טייריק אוואנס וקאזינס).

- החתים את אשיק ולין על חוזי "גלולה רעילה" שהבולס והניקס לא השוו. אשיק הצעיר התבלט אז כעוגן הגנתי בחמישייה השנייה של הבולס והראה יכולת להתמודד בסוויצ'ים מול לברון על הפרימטר. הוא העמיד ממוצעי דאבל-דאבל בעונת הבכורה שלו ושל הארדן ביוסטון, אח"כ הגיע הווארד שדחק אותו לספסל (ועדיין אשיק הראה שיש לו מה לתת, למשל כשעלה בחמישייה לצד הווארד אחרי פיגור 2-0 מול הבלייזרס בפלייאוף 2014 ומנע מאלדריג' להמשיך להתעלל בהגנת הרוקטס). מוריי הצליח להשיג את אריזה פלוס בחירת סיבוב ראשון מניו אורלינס תמורת אשיק, שמאז לא הפסיק להיפצע ובכל זאת קיבל חוזה חדש ומיותר לגמרי.
לגבי לין, היתה המון ביקורת בזמנו על כך שמוריי ויתר הן על לאורי (שהתמורה עבורו היתה ראויה וסייעה להביא את הארדן, כאמור) והן על דראגיץ', במקום לוותר רק על אחד מהם, בשביל לצרף את לין. באופן אירוני יחסית להתפתחויות השנה האחרונה, נראה שהיה מדובר בהחתמה משיקולי יח"צ מול השוק האסייתי - יתכן שהוכתבה מלמעלה ע"י הבעלים?

- השיג בחירת לוטרי מוגנת בדראפט 2013 מטורונטו תמורת לאורי ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 2014 מהלייקרס תמורת ג'ורדן היל. שתי הבחירות האלה נארזו יחד עם קווין מרטין וג'רמי למב (בחירה 12 בדראפט 2012, היה פרוספקט צעיר עם אפסייד בזמנו) לאוקלהומה תמורת הארדן.

- הביא את בוורלי כל הדרך מרוסיה לליגה

- העביר את מרכוס מוריס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2013 ):

- החתים את דווייט הווארד, אומנם אחרי עונה פצועה ומאכזבת בקבוצת הכוכבים המאכזבת של הלייקרס, אבל עדיין נחשב לפרס הגדול של קיץ 2013.

-הביא את קובינגטון מחוץ לדראפט

- בחר את קאפלה בשלהי הסיבוב הראשון של דראפט 2014

- החזיר את אריזה לקבוצה, בנוסף לבחירת סיבוב ראשון, תמורת אשיק וכספי

- הקריב בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2015 (לארי נאנס ג'וניור) כדי להיפטר משנה האחרונה בחוזה של לין ):

- בחר את מונטרז הארל בבחירה 32 של דראפט 2015

- הימר על טיי לאוסון בעלות מינימלית של בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2016 (חואן הרננגומז), לא הסתדר...אבל לאוסון היה רכז נהדר עד שהמריחואנה בדנבר דפקה לו את המשך הקריירה ):

- החתים את ריאן אנדרסון ואריק גורדון כחלק מרענון השורות והמהפך הסגנוני של דאנטוני סביב הארדן

- השיג את לו וויליאמס מהלייקרס תמורת קורי ברואר ובחירת סיבוב ראשון מאוחרת בדראפט 2017

- השיג את כריס פול בעלות שנחשבה לדי מינימלית בזמנו (הארל, בוורלי, סוויט לו, בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2018 ועוד)

- החתים את טאקר בזול


וכאן מסתיימת הסקירה ההיסטורית, שאר המהלכים כבר טריים מספיק בזיכרון ותכף אגע בטרי ובבולט שבהם - הטרייד עבור ווסטברוק. מה שבולט מהסקירה הזאת זה המון wheeling and dealing, שאולי גם עלה לרוקטס בכמה בחירות טובות שהתפספסו, אבל בסך הכל העמיד אותם בעמדת מוצא נהדרת לצרף כוכב שהגיעה ההזדמנות המתאימה. מוריי הקפיד להחזיק בעוד ועוד נכסים עתידיים, אסטרטגיה שהינקי חיקה בהצלחה, רק שמוריי העמיד קבוצה תחרותית תוך כדי. דבר נוסף שבולט, זה שכמעט ואין החתמות מיותרות וחוזים מכבידים, הצגתי את הטיעונים בעד אשיק ואפילו לין, כשרק על האחרון מוריי נאלץ לשלם בשביל להיפטר ממנו.

אגב, מעלים מהאוב פה ושם את הטרייד המבוטל של הלייקרס עבור כריס פול, ושוכחים מהצד של יוסטון בסיפור...מרטין וסקולה תמורת פאו, יכול להיות שניו אורלינס היתה אמורה לקבל גם בחירת סיבוב ראשון מיוסטון (בנוסף לשניים הנ"ל + אודום), אבל גם אם כן, עדיין היה נשאר למוריי קאפ ספייס ובחירות דראפט עתידיות בשביל לצרף כוכב נוסף בהמשך.

א. גולדן סטייט היא אולי הקבוצה הטובה בהסטוריה (בעיני לא אולי), אז להגיד שתמיד יש כזו זה אוקסימורון.
ב. איזה להביא את לברון או דוראנט בראש שלך? אלוהים איזה זכרון קצר. יוסטון הייתה במצב קטסטרופלי ללא שום אפשרות להביא שם גדול. מוריי הביא את הארדן ובנה סביבו במהלך שגרר ביקורת כי הרוב הטילו ספק ביכולת שלו להיות מספר 1 בקבוצה (להזכירך באוקלהומה הוא היה השחקן השישי ובכלל חשבו עליו באותה תקופה כתואם ג'ינובילי). הבנייה הזו סביב הארדן הייתה הצלחה מסחררת. לבוא מהפרספקטיבה של היום ולהגיד שזו לא הייתה בחירה מוצלחת זה עיוות ההסטוריה בלשון המעטה.
ג. לגבי מה שהתותח המפוברק כותב, לטעון שמוריי לא שינה את הליגה זה או אי הכרת העובדות או התעלמות מהן. היום כל קבוצה בעולם כבר יודעת להגיד ששלשות מהפינות הן הזריקות הכי טובות וששתיים ארוך זו זריקה רעה. מוריי הוא זה שגרם לעולם הכדורסל לדבר במושגים של תוחלת של זריקה. לבוא ולטעון שזה הכל נובע מהשיפור בקליעה מבחוץ? מנותק מהמציאות. אני בכלל לא מדבר על כל מיני רעיונות אובר יצירתיים ומתקדמים שהוא הכניס ליוסטון במידות שונות של הצלחה. האיש פורץ דרך במלוא מובן המילה.

כשאני אומר לבנות קונטנדרית אני לא מדבר רק על איכות הסגל, אלא על כל המשתמע מכך. איכות הסגל, הגמישות שבו, צוות האימון, גודל חלון הזמן וכו'.
זה לא משנה את העובדה שיש גם הרבה גורמים שיש לך אפס שליטה עליהם.

על כל הדברים שהזכרת בהחלט יש שליטה. איכות הסגל, הגמישות שבו, גודל חלון הזמן, צוות האימון...

נכון, זה מה שכתבתי.
לעומת זאת על חוזק היריבות, ביצועי שחקנים ומאמנים ברגע האמת, פציעות ועוד המון גורמים אחרים שהם בפועל ההבדל בין לזכות ללא לזכות, ל- GM אין שום שליטה.

למה שיזיז?
או שיט! תודה שהזכרת. הביא את בובי ג'קסון!!! תחזיק לי את הבירה, אני הולך 5 דקות לעמוד דום ליד הדגל להצדיע לו.

בזמן שהוא היה עסוק עם להשיג את טאקר בזול או להביא את רוברט קובינגטון, הווריורס הנחיתו את קווין דוראנט, לייקרס הנחיתו את לברון ואנתוני דיוויס, והקליפרס הביאו את קוואי ופול ג'ורג'. במערב כ"כ תחרותי לא מספיק לבנות קבוצה מסביב לג'יימס הארדן וזהו. אולי במזרח זה היה מספיק וגם זה לא בטוח.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

זה עץ מאוד מוזר שאתה עולה עליו.
אני לא חושב שמישהו טען שצריך לעמוד דום או שמורי היה הג'י אם הכי טוב בהיסטוריה או שיוסטון היו הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה בזכותו.

שאלת איך הוא שינה את הכדורסל וזה דבר מתועד שאין עליו ממש שום מחלוקת בקרב מי שמסקר כדורסל או עוקב אחרי הנבא.

להגיד שסטף קארי היה זה שביטל את המידריינג' זה גם לא להבין את ההיסטוריה של הליגה. סטף אהבה בלב, אבל זה שונה לחלוטין ממה שמורי עשה. זו חוכמה מאוד קטנה לבוא אחרי שמישהו מאוד מילולית שינה את האופן שבו מסתכלים על יעילות התקפה ואז להגיד 'טוב זה ברור לא היה צריך אותו בשביל זה'.

שמע, זה לא רציני...הבאתי פירוט של מהלכים נהדרים ואתה נטפל לבובי ג'קסון, שאגב היה יופי של שחקן שישי בזמנו...
הווריורס נהנו מצירוף נסיבות ייחודי שאפשר להם לצרף את דוראנט, שמוריי בהחלט ניסה למצוא דרכים לצרף אותו...אני זוכר שהיו דיבורים על כך שיוסטון תנסה זאת. נראה לי שגם על כריס בוש בקיץ 2014.
גם הלייקרס, באופן מסורתי, נהנו מיכולת משיכה של כוכבים גדולים.
וכן, הקליפרס הצליחו באמצעות בנייה חכמה של השנים האחרונות, להרכיב קבוצה תחרותית שזכתה בפרס הגדול של קיץ אשתקד וצירפה את ג'ורג'. אבל כמו שראינו בפלייאוף האחרון, יש מחיר לבניית קונטנדרית אינסטנט.

מוריי ממש לא הסתפק בהארדן וזהו, הוא צירף לאורך השנים את הווארד, לאוסון, פול, ווסטברוק. מה לעשות שיש תקרת שכר.
אגב, אני מהסולדים ממהפכתו הסגנונית של מוריי ביוסטון, כך שסך הכל שמח שהוא לא הצליח לקחת את כל הקופה...אבל חייבים להודות שלולא הפציעה של פול בגמר המערב, יוסטון היתה עשויה לעשות זאת. למה כ"כ דחוף לי להגן עליו ולפאר את מורשתו הניהולית? אולי דווקא בגלל שאני סולד מגישת האנליטיקס שלקח עד לקצה, אני חושב שכדאי לזכור שלאורך החלק הראשון של הקדנציה שלו, הוא פשוט בנה קבוצת כדורסל מנצחת באמצעות עסקאות ובחירות דראפט חכמות. בלי לעשות טנקינג, להפך.

ובכלל, לזכותו של מורי ייאמר שהוא לא עשה את זה לבד אלא שיתף אחרים.
הייתה שם חבורה של אנשים חכמים מאוד פלוס פלוס והעבודה שם הייתה שיתופית, ממה שהבנתי.
לא פשוט להחזיק אנשים כל כך מוכשרים למשך זמן רב ולגרום להם לעבוד ביחד. חלק מהחבר׳ה האלו המשיכו לעבוד ביחד לאחר מכן אחרי שעזבו את יוסטון והמשיכו להשפיע על הליגה.

לגבי ההשפעה של מוריי על הליגה - לא להכיר בהשפעה שלו על המשחק זה לעצום עיניים.

אז מה אתה אומר בעצם? שעד שמורי הגיע ליוסטון כל הליגה שיחקה כדורסל של אהבלים שלא היה קרוב למקסם יעילות? אני מבין שלקח את זה לקיצון. מבין גם שהיו כל מיני הירו-בולז למיניהם שלאו דווקא לקחו זריקות טובות. במבחן התוצאה לא ראיתי או הרגשתי שזה הרים את טור הנצחונות של יוסטון בעוד 10 נצחונות כל עונה או העביר אותה כמה שלבים אקסטרה בפלייאוף. לא ראיתי לאורך השנים מישהו מתלונן על הקרש-סל של דאנקן או הפייד אוויז אוף דה רונג פוט של דירק מחצי מרחק.

לגבי סטף - זה מן הסתם קצת בהגזמה, אבל יש בזה גם אמת. הוא היה פורץ דרך במובן שפתאום הליגה ראתה פעם ראשונה בהיסטוריה שחקן שקולע ב-40-50% מחוץ לקשת ב-10 זריקות למשחק שחלקן גם אוף דה דריבל, ולא 2-3 קאץ' אנד שוט כמו שהיה סטיב קר, קייל קורבר וקלעים אחרים. ונפלה פתאום ההבנה שעם קלעים ברמה כזאת אפשר להגיע מאוד רחוק בליגה, במיוחד לאור האליפויות שהם לקחו. עד אז כבר היו כמה קבוצות שהיו מבוססות על קלעי חוץ, אבל אף קבוצה לא הגיעה לאליפות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לגבי הזריקות לשלוש, יוסטון עשו שתי קפיצות מדרגה בשתי נקודות זמן:
1. עונת 2012-2013 - העונה הראשונה של ג'יימס הארדן
2. עונת 2016-2017 - העונה הראשונה של דאנטוני

עונת 2012-2013 זו גם העונה עם הקפיצה המשמעותית הראשונה בזריקות של קארי - מ-4.7 שלשות למשחק ל-7.7 שלשות למשחק.

אז האמירה הזו כאילו מורי הוא שהמציא את העסק ומלכתחילה יוסטון היו פורצי דרך, היא רחוקה מלהיות נכונה באופן אבסולוטי כמו שאתם מנסים להציג.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

יוסטון היו הקבוצה שניצחה הכי הרבה משחקים בעונה הרגילה למעט הספרס בזמן שהיא משחקת כדורסל שונה לחלוטין משאר הליגה (וכל פעם ששאר הליגה סגרה פערים, מורי זז קדימה וכל פעם הליגה זזה אחריו. אולי באמת העונה האחרונה הייתה הפעם הראשונה שהוא זז "רחוק מדי", אבל עוד מוקדם להגיד).

שאר הדוגמאות לא ממש מובנות לי. אף אחד לא טוען שמורי היחיד שאי פעם בנה קבוצה טובה. ולא שכל השחקנים שלא שיחקו ביוסטון הם גרועים.

מורי והצוות שלו היו הראשונים לזהות משהו. הזיהוי הזה לא הגיע סתם ככה ולא היה טריוויאלי, גם אם הוא נראה לך ככה היום. זה חלק מהגישה שהוא הביא, או אימץ, לכדורסל. והגישה הזו, גם אם הוא לא היחיד שחשב עליה אי פעם, הפכה לסטנדרט באופן שבו מנהלים קבוצות נבא היום.

וכן, גם פופ וביופורד הם מנהלים מאוד מוצלחים. לא מבין למה זה סותר.

לגבי סטף, יש לו המון מניות באופן שבו המשחק השתנה. הרבה דרך הריינג' שלו שגרם לכך שהגנות צריכות לשמור אחרת לגמרי וכמובן היכולת לייצר שלשות לעצמו. לקלוע שלשות ולא לזרוק מיד ריינג' הם לא דברים זהים. גולדן סטייט כאמור לא הייתה קבוצה שנמנעה מהזריקה הזו. יוסטון היא משהו אחר לגמרי בחשיבה ובביצוע.

יוסטון היו פורצי דרך וזה נכון אבסולוטית. אני באמת מתקשה להבין מה המטרה בסטט' האלו. אני באמת חושב שאם תגגל ותקרא קצת כתבות מאנשים שאתה מאמין להם יותר מאיתנו יהיה לך יותר קל בנושא.

מורי לא 'המציא' את השלשה. אני לא חושב שמישהו טען את זה. אבל סטף קארי הוא קלע השלשות הגדול בהיסטוריה ואחד השחקנים הכי טובים בכל הזמנים. קרלוס דלפינו פחות. צ'נדלר פרסונס פחות. דנואל האוס פחות. פי ג'יי טאקר פחות. מורי פיתח, בעזרת הצוות שלו כולל דאנטוני שכמובן לא הגיע סתם בטעות, שיטת משחק סביב ההבנות האלו. וכאמור, זה רק השלשה, אלא ההתבססות המוחלטת על שלשות ולייאפים.

המהפכה שהליגה עברה בנושא הזריקות לא קשורה בשום צורה לסטף קארי. הוא עשה דברים שהליגה לא נתקלה בהם לפני, אבל זה לא שמישהו יכל ליישם את זה לקבוצה שלו.
כפי שכתבתי קודם, מה שמוריי הכניס לכדורסל (דרך גישת האנליטיקס) זה שלכל זריקה, מכל מקום על הפרקט, יש תוחלת. זה שינה לחלוטין את צורת ההסתכלות של הקבוצות על בחירת זריקות. פתאום הבינו שקלע של 33 אחוז מבחוץ ו-50 לשתיים זה היינו הך, או ששלשות מהפינות עדיפות על כל מקום אחר. אלה דברים שלא היו בשיח לפניו.

לא רוצה להרוס את הדיון המוצלח אבל אני רוצה להתמקם באמצע.
למורי יש גם יתרונות וגם חסרונות.
יתרונות:
מה שהוקיץ' כתב בתגובה שממש מעליי
העובדה שהוא תמיד דאג לשמר נכסים
אומץ לעשות פעולות נועזות

חסרונות:
אקטיביות יתר ושינוי מתמיד מונע יציבות והשתפרות. הביא את פול מתוך ידיעה שהוא פציע ויש לו היסטוריה של לוזריות. ואכן הוא נפצע בשלבים המכריעים בפלייאוף. אז הוא מיד מגוון ומביא את ווסטברוק, עם החסרונות הידועים שלו.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

מסכים בנוגע לתזזיתיות-אובר של מוריי. יכל לתת עוד צ'אנס לפול, או לפחות עוד ריצת פלייאוף אחת בהרכב המסורתי עם קאפלה.

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

אני חושב שכבר אמרתי שלדעתי טרייד ווסטברוק לא היה לגמרי "שלו" אלא היה לחץ לא מתון מהבעלים והארדן.

זה לא סוד שהארדן ופול רבו והארדן רצה את ווסטברוק, אז ברור שהיה לחץ והגיוני שמורי רצה להמשיך עם פול, אבל אני מתקשה להאמין שמישהו אחר הינדס את הטרייד על קאפלה

בנקודה אחרת בדיון קבלת על כך שמוריי לא הצליח לצרף סופרסטארים נוספים לצד הארדן, כפי ששתי הלוס אנג'לסיות עשו בקיץ האחרון, או אפילו אוקלהומה עם ג'ורג'. אז הנה, האסטרטגיה של מוריי גרמה לכך שקבוצה עם פול, הארדן ושורת רול פליירס הגיעה עד למשחק 7 בגמר המערב מול אחת הקבוצות הדומיננטיות בהיסטוריה. זו בהחלט היתה התקדמות של כמה שלבים אקסטרה בהשוואה למה שהיה איתם לפני כן.

מסכים כמעט לגמרי. אני כן חושב שקארי השפיע על האופן שבו שחקנים מסוימים משחקים כיום - לילארד החל לקחת זריקות מטווחים רחוקים יותר, לוקה מצליח כ"כ בליגה בין היתר הודות ליכולת שלו לקחת פול אפ ג'אמפר הרבה מעבר לקשת השלוש, מה שמחייב שומרים להיצמד אליו ומקזז את היעדר צעד ראשון אקספלוסיבי. גם הטווחים שמהם ברוק לופז זורק משחקים תפקיד חשוב מאוד בריווח הצבע עבור יאניס. בקיצור, ההשפעה של קארי היא ברמה הטקטית - כשיש לך long-distance bomber בקבוצה, אתה יכול לשנות באמצעותו את הגיאומטריה של המגרש. ההשפעה של מוריי, לעומת זאת, היתה ברמה האסטרטגית - העדפת שלשות, במיוחד שלשות מהפינה כשמדובר ברול פליירס, על פני כל זריקה אחרת למעט ליי אפים ודאנקים (שמתאפשרים הודות לריווח של אותן זריקות משלוש).

והנה טור יפה שמסביר מה היו המגבלות הפיננסיות שאיתן מוריי נאלץ להתמודד, יחסית לג'נרל מנג'ר של קבוצת צמרת משוק גדול. למה הוא בנה סביב הארדן, כוכב שני מזדמן (הווארד, לאוסון, פול, ווסטברוק) או החתמות באמצעות קאפ ספייס עם העלייה החריגה בתקרת השכר של קיץ 2016 (גורדון ואנדרסון), אבל חוץ מזה, כמעט ולא השתמש בMLE לניפוח הפיי רול של הקבוצה.

חוץ מזה, ציטוט שאהבתי מהכתבה, במיוחד החלק המודגש:

Morey and Beane were never underdogs fighting the system. They were the public faces of a system designed to shovel more money back to the people who ran it. A GM is ultimately a glorified middle manager. Their job is to make it work with the resources they are given.

https://www.theringer.com/nba/2020/10/1 ... tax-resign

קח את המאמר בעירבון מוגבל, כיוון שסימונס הוא חבר טוב של מורי

_________________
נערך יותר מפעם אחת