טוב, החלטתי שאם אחכה ליום שבו יהיה לי זמן לכתוב את המגילה הרגילה, אני כנראה לא אספיק. אז מהר ובקצרה. יצאו מהרשימה:קונלי בעונה מזעזעת, רונדו, ברוגדון (שני האחרונים ב hm), ועוד הפתעה אחת שתראו בהמשך.
hm: רייג׳ון רונדו (עבר מהלייקרס לאטלנטה, 15 ברשימה הקודמת)- בחיי שניסיתי להכניס אותו ל 15, כי אני מת עליו, וכי הוא נתן פלייאוף גדול, אבל זו עמדה קשה ויש 15 שחקנים במובהק טובים יותר. מלקולם ברוגדון (פייסרס, 13 אשתקד)- עוד שחקן שאני מאד אוהב, אבל לא קפץ מדרגה באינדיאנה, וגם קצת פציע מדי (16.5 נק׳, 7.1 אס׳ ,4.9 ריב׳) גוראן דראגיץ׳ (מיאמי)- יופי יופי של בועה ופלייאוף. רק מה - קודם כל יש 15 טובים ממנו (באמת עמדה חזקה מאד) והוא כאמור לא נעשה צעיר בשנה. ועדיין, אם זו הרמה של ה hm זה אומר לא מעט (16.2 נק׳, 5.1 אס׳) דבונטה גרהאם (שארלוט)- סוג של עתיד בשארלוט, עד כמה שלקבוצה הזאת יש עתיד. (18.2 נק׳, 7.5 אס׳) קולין סקסטון - (קליבלנד) לא עתיד, אלא רק הווה, אבל גאנר לא רע גם אם מנהל משחק מחורבן (20.8 נקודות) דרק רוז (דטרויט)- וכדי לסיים את השלישייה הזאת, אז יש גם עבר, אבל הניסיון שלו והעובדה שלאחרונה הוא די בריא, מציבה את הגאנר הזה בתור רכז מצוין. (18.1 נק׳, 5.6 אס׳) שג״א (אוקלהומה)- קצת חסה בצילם של פול ושרודר בעונה הקודמת, שחקן הגנה עצום ושחקן התקפה טוב שבהחלט יכול למצוא את עצמו ברשימה בסוף השנה. (19 נק׳, 5.9 ריב׳) שרודר (עבר מאוקייסי ללייקרס)- נתן עונה מצוינת כשחקן שישי באוקלהומה, מעניין אם ייתן עונה דומה כשחקן שישי באלופה (18.9 נק׳, 38.5% משלוש) ון וליט (טורונטו)- סולידי מצוין, הממשיך האמיתי של דרון ווליאמס (תמיד מזכיר לי אותו). קצת לא מספיק מבריק בשביל מקום אמיתי ב 15. (17.6 נק׳, 6.6 אס׳, 39 אחוז משלוש, 1.9 חטיפות) וההפתעה הגדולה - קיירי (בוסטון, 3 אשתקד) כי חלאס, האיש הוא נזק מתמשך ובנוסף גם פצוע כל הזמן. לא באמת מגיע לו למרות כל הזיקוקים בכדרור. אשכרה אני לא בטוח שהוא אפילו בין עשרים המובילים היום. [ ה-15. 15. קייל לאורי (טורונטו, 14 אשתקד) - זקן , זקן, אבל קצת כמו יין שמשתבח. היה הרכז המוביל של אחת הקבוצות הטובות בליגה, וזה יותר ממספיק בשביל ה״מקום של הכבוד לשחקן זקן ברשימה״ שלי. (19.4 נק׳, 7.5 אס׳ , 5 ריב׳) 14. ספנסר דינווידי - טוב יותר מקיירי. קצת פציע מדי גם כן, אבל ווינר מוכח, מנהל משחק טוב, שומר חביב, מספיק טוב בשביל להוביל קבוצה לפלייאוף במזרח. מה רע? (20.6 נק׳, 6.8 אס׳) 14. זאק לאווין (שיקגו) - . 25.5 נקרודות, . אמנם בקבוצה חלשה. אבל האיש למד למסור (אם גם לא לשמור) והוא ימשיך להיות כזה גם בשנה הקרובה. (38% מהשלוש בנוסף ל 25.5 נקודות) 13. גא מוראנט (ממפיס) - יחד עם גג״ג, הוא הצליח להכניס את ממפיס לבועה. זה לא רע לרוקי. אני לא חושב שהתקרה שלו מאד גבוהה, אבל אין הרבה שחקנים שיכולים להוביל קבוצה לסף פלייאוף ברשימה הזאת. הוא כן. (17.8 נק׳, 7.3 אס׳) 12. ג׳רו הולידיי (עבר מהפליקנס למילווקי, 8 אשתקד) - הגנה מעולה יש, והשנה הוא כנראה ישחק פוינט אמיתי ויראה שוב את יכולת המסירה הנפלאה שלו. בהחלט שדרוג על פני בלדסו (ששכחתי בhm, לא בטוח שמגיע לו) (19.1, 6.7 אס׳ ,4.8 ריב׳' 1.6 חט׳) 11. מרקוס סמארט (בוסטון) - לא יודע, מבחינתי כששחקן ההגנה הטוב ברשימה הזאת, לומד לקלוע שלשות כמו שהאיש הזה למד לקלוע, הוא שווה מקום בעשירייה הראשונה (12.9 נק׳, 4.9 אס׳, 2.3 שלשות למשחק, 1.7 חטיפות) 10. קמבה ווקר (בוסטון, 4 אשתקד) - השנה האחרונה שלו לא היתה טובה, אבל הוא עדיין הפוינט גארד הבכיר של בוסטון. בקצת. (20.4 נק׳, 38% מהשלוש) 9. ד׳ארון פוקס (סקרמנטו, 10 שנה שעברה) - אולי חוזה המקסימום שהוא קיבל מסקרמנטו אומר שהקינגס יודעים משהו שאני לא יודע. בעיניי, הוא לא שחקן מקסימום. אבל הוא כן פוינט גארד מהיר ומגניב שגם משתפר בהגנה. עוד קפיצה קטנה השנה ואולי שיפור בעיקר בקליעה, והוא בקלות פוינט גארד על. (21.1 נק׳, 6.8 אס׳. אבל פחות מ 30 אחוז מהשלוש) 8. בן סימונס (פילדלפיה, 9 שנה שעברה) - יחד עם סמארט, ואולי הולידיי, מדובר בשחקן ההגנה הטוב ביותר ברשימה, כשההבדל הוא שהוא מסוגל לשמור על עמדות פנים. הוא גם אחד ממנהלי המשחק הטובים ברשימה. מה שהוא לא, זה סקורר. לא נורא. (16.4 נק׳, 8 אס׳, 7.8 ריב׳, 2.1 חטיפות, שלשה אחת, כלומר, בכל העונה) 7. ראסל ווסטברוק (יוסטון, 6 שנה שעברה). בחיי שלרגע אחד חשבתי להוציא אותו מהרשימה לצד קיירי, אבל לא באמת מגיע לו. בכל זאת היה השחקן מספר 2 של קבוצה מערבית לא רעה בכלל. הוא לעולם לא יוביל קבוצה למקומות רחוקים מדי. אבל הוא עדיין שחקן ששווה פלייאוף או כמעט פלייאוף לבדו. גם אם שם, אין לו סיכוי של ממש (27.2 נק׳, 7 אס׳ ,7.9 ריב׳, 1.6 חטיפות) 6. כריס פול (עבר מאוקלהומה לפניקס, 5 שנה שעברה) - אז דיברו עליו בתור אחד מחמשת הטובים בעמדה. בעיניי, הוא כמעט שם, אבל כבר לא. הוא עדיין מנהל משחק דגול, אבל הוא גם שחקן שלעולם לא לקח את הקבוצה שלו רחוק מדי בפלייאוף. פניקס ישמחו אם הם יגיעו, גם אם יפסידו בסיבוב הראשון. (17.6 נק׳, 6.7 אס׳ ,5 ריב׳, 1.6 חטיפות) 5. טריי יאנג (אטלנטה, 7 אשתקד). קיבל שני רכזים טובים שיחליפו אותו. אבל כאמור ,מדובר בשחקן של 30+10. מוסר ברמה של כמעט נאש, קלעי נפלא, וכמו הארדן גם הוא ממציא מהלכים (הזריקה הזאת של הכדור שני מטר קדימה בזמן כדרור). מטריף עד כמה הוא טוב היום, מטריף עד כמה יש לו פוטנציאל בקבוצה, הכעת בעלת בשר של אטלנטה. מטריף עד כמה הוא לא מנסה לשמור. (29.6 נק׳, 9.3 אס׳) 4. ג׳מאל מארי (דנבר , 12 שנה שעברה) - קנה את עולמו עם אחד מהדו-קרבות המרשימים ביותר שאני זוכר אי פעם בפלייאוף מול דונובן מיצ׳ל, כשהוא המשיך והיה נפלא גם מאוחר יותר. הוא אמנם לא בדיוק רכז, אבל הוא כן שחקן חכם שיודע לקלוע הרבה וטוב. בניגוד ללילארד, יש לו גם הגנה. (18.5 נק׳, 4.8 אס׳) 3. דמיאן לילארד (פורטלנד.שני אשתקד)- תותח על, אין ספק, סקורר עצום, אין ספק. השחקן הכי סטף קרי חוץ מאשר סטף קרי. אבל ההגנה שלו אפילו חלשה יותר משל סטף, ויש יותר מדי סימני שאלה סביב היכולת שלו עמוק בפלייאוף, ועדיין מהמוכחים ברשימה. (30 נק׳, 8 אס׳ ,40% מהשלוש) 2. סטף קארי (ווריורס, 1 אשתקד) - המקום הראשון הנצחי שלי, והשחקן האהוב עליי אי פעם, מקבל את המקום הזה קצת בחסד ולא לגמרי בזכות אחרי עונה פצועה. אבל אם הוא יחזור להיות קרי שרק לפני שנה וחצי הרס את לילארד בגמר המערב, אז הוא לפחות מקום שני כאן. אני אישית מפנטז לו עונת mvp, אבל ברור לי שזה פינטוז. 1. לוקה דונצ׳יץ׳ (דאלאס) - פנומן, סיכוי סביר ומעלה שהוא עוד יעבור את נוביצקי בתור האירופאי והדאלאסי הגדול בכל הזמנים. אין משהו שהוא לא יודע לעשות עם הגוף שלו, ועם היכולות שלו. בהחלט השחקן הטוב ברשימה הזאת. (28.8 נק׳, 8.8 אס׳, 9.4 ריב׳, מדהים אבל רק 32% משלוש. רק שהוא יודע לתקוע אותם מתי שצריך)
_________________ תודה לאלוהי הבירה
נערך לאחרונה על ידי נורטון בתאריך ו' נובמבר 27, 2020 1:49 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.
|