יש לי בעיה עם התחתית של העמדה הזאת. למעשה, אחרי המקום ה-10, 11 ככה העמדה הופכת להיות ממש מחורבנת. אבל אתם יודעים, עושים מה שאפשר וצריך.
HM מרווין בייגלי של סקרמנטו, מוכשר מוכשר, אבל שיחזור אליי כשהוא בריא. כולם חשבו בתחילת העונה שרוי הצ׳ימורה יתמודד (ויפסיד) דקות לדני אבדיה, אבל מה לעשות שהצ׳ימורה שחקן שאבדיה היה רק מת להיות כרגע. כריס בושה נתן עונת שיא, מה שזה לא אומר. ת׳אד יאנג ממשיך להיות פאוור (שלא לומר פוינט פאוור) סביר ומעלה. ברנדון קלארק דרך במקום, אבל זה לא כזה מקום רע. וחוץ מזה יש את גלינרי ומלו (שדורג 15 בדירוג הקודם) (יובל, אתה אמרת ששנה שעברה כולם היו לוקחים את גלינרי קודם, נדמה לי שמלו נתן עונה קצת יותר טובה מהאיטלקי), ואני חייב להגיד גלינרי נראה ז-ק-ן, אבל עדיין קולע שלשות, ומלו - נראה איך הוא יתמודד בלייקרס. אני תמיד בעדו.
15. קריספאס פורזינגיס (13 אשתקד) - בעיניי האיש כבר לא שחקן משמעותי, ואחרי כל הפציעות אז בכלל. אבל הוא עדיין צעיר, אז אולי אולי. (בניגוד למועמד השני למקום ה-15 המכובד, מלו, שהוא כבר, אפעס, לא צעיר). 14. בלייק גריפין (12 אשתקד) - עדנה מחודשת בברוקלין? יש מצב, והוא בהחלט נראה שם הרבה יותר טוב מאשר בדטרויט. 13. ארון גורדון - בניגוד לקבוצת הפח של אורלנדו, הרי שבקבוצה נורמלית (דנבר) הוא נראה הרבה פחות טוב, אבל כשהתחרות על 15 הראשונים בעמדה לא מדהימה, כנראה שעדיין יש לו מקום שם. 12. פי.ג׳יי וושינגטון - חזק, קולע מהשלוש. קצת גמד ובכל זאת ישחק הרבה סנטר השנה. משחק בקבוצה ״אינית״, אז צריך לתת לו קצת כבוד. 11. ג׳רמי גרנט - לא יודע, אני לא מאמין לשחקנים שפתאום הופכים להיות כוכבים בקבוצות ממש ממש מחורבנות. 10. גג״ג (7 שנה שעברה) - כשהוא בריא, הוא נפלא, גם אם הוא עדיין לא יודע לקחת ריבאונד. בוא נראה כמה בריא הוא יהיה העונה. 9. דריימונד גרין (10 שנה שעברה) - אני אוהב אותו ובעיניי הוא נתן עונה נהדרת הגנתית, אבל בעיקר כפוינט גארד של ממש. אבל יכול להיות שאני משוחד. 8. טוביאס האריס (8 גם אשתקד) - כי הוא ולא ההוא (בן סימונס) הוא כרגע בלי שום צל של ספק, השחקן מס׳ 2 של קבוצת צמרת. 7. ג׳ון קולינס (9 בדירוג הקודם) - עוד שחקן מס׳ 2 של קבוצת צמרת. לאיש יש 40% מהשלוש.. אי אפשר להוריד אותו מהמקום הזה. 6. פסקל סיאקם (5 בדירוג הקודם) - אחרי עונה קצת פחות טובה הן אישית והן קבוצתית (כמובן), ועדיין באול אראונד הוא בצמרת הגבוהה. 5. ג׳וליוס רנדל - הנה דווקא שחקן בעונת קריירה. 41% מהשלוש. 24 נק׳. 6 אס׳. אבל אני לא יודע כמה זה הוא וכמה זה השיטה של ת׳יבודו. בכל מקרה, הוא בלי שום ספק פאוור מצוין. 4. דומנטס סבוניס (4 אשתקד) - אין לי שום ספק שהרוב ידרגו את רנדל לפניו, אבל אני לא בטוח אם רנדל זה לא שיטה (כלומר ת׳יבודו). סבוניס לעומתו זה בעיניי קלאסיקה של שחקן. ועד כמה שרנדל מוסר גדול, סבוניס מוסר עוד יותר גדול. שחקן שאני מאד מאד אוהב. 3. אנתוני דייויס (2 שנה שעברה) - כן, הורדתי אותו במקום אחד, בגלל פציעתיות, ובגלל שלא נראה לי שהוא כבר יהיה טוב יותר משהוא היה. אין לו לאן להשתפר, ויש לו בהחלט לאן להיפצע. בעיניי, אפשר כבר לומר שמדובר בפספוס של קריירה שהיתה יכולה להיות היסטורית. 2. ציון (6 לפני שנה) - יום אחד הוא ייפצע ויגמור את הקריירה (בתור כוכב לפחות) לדעתי. אבל נדמה לי שהיום הזה לא יהיה השנה, והשיפור שלו בינתיים פנומנלי. האיש שחקן על. 1. יאניס (גם שנה שעברה) - אני חייב לומר משהו שנוי במחלוקת - אחרי שני mvp ואליפות אחת', כבר בגיל 26, יש ליווני קייס לפאוור מס׳ 2 בהיסטוריה ( כי מי? מאלון? לו יש אותו מספר mvp ופחות אליפויות. בארקלי? פחות ופחות. נוביצקי. פחות בקטגוריה אחת. גארנט... וכו׳ וכו׳.). אני לא יודע אם באמת שם, אבל הוא מאד מאד מאד קרוב.
_________________ ״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|