אז כהמשך לפוסט על המזרח, סקירה של המערב לפי 'הקבצות' של פאוור רנקינגס.
תהיה קצת יותר קצרה, כי של המזרח לקחה יותר זמן משחשבתי.
השורה התחתונה היא שהמערב שוב קשוח מהמזרח, רק שהפעם זה בגזרת התחזית לעונה הקרובה ופחות מבחינת כדורסל (שם זה די מאוזן לדעתי). היה ממש קשה לחלק לטירים, ועוד יותר לתת להם כותרת, הרבה קבוצות נעות בין שני טירים, הסדר של הקבוצות הרבה פחות מחייב בעיני מאשר במזרח, אבל עשיתי כמיטב יכולתי.
היידה לוטרי:
אוקלוהומה סיטי:
הגיעו דרק פייבורס על תקן הוטרן התורן שכנראה ייחתך כh לא יצליחו לקבל עליו בחירת סיבוב ראשון (או שכן תמורת אפסון של איזה ג'ון וול?), וכמה שחקנים מהדראפט - ג'וש גידי בבחירה ה6, טריי מאן, ג'רמיה רובינסון ארל. עזב בעיקר הורפורד, אבל גם כמה סקראבס, כולל צ'רלי בראון ג'וניור, למורת רוחו של אביו הגאה והכלב שלו סנופי.
הת'אנדר עוד התחילו את העונה שעברה טוב והיו על 50% בערך אחרי שליש עונה, ואז הם כאילו קלטו שהם עפים קרוב מדי לשמש, השביתו את הורפורד ושג"א והפכו לאחת הקבוצות הכי מביכות שהליגה ראתה.
השאלה העיקרית היא האם הם בכלל ינסו לנצח העונה. אני לא מאמין שעם שג"א ודורט הם קבוצה של 41 נצחונות מן הסתם, גם לא 31 כנראה, אבל אולי לא רחוק משם. ומנגד, פרסטי כנראה יסתפק ב11.
אז התסריט האופטימי מבחיתנו, כצופים, זה עונה שלמה (כמעט) של אלו שיודעים לשחק שם כדורסל, 21-25 נצחונות והת'אנדר מסיימים 14-15 במערב.
התסריט הפסימי הוא שפרסטי שם זין על הכל, מושיב את שג"א ודורט בצד מפברואר והת'אנדר מסיימים עם 10-13 נצחונות מביכים, אבל לפחות נראה את פוקו עושה שטויות.
יוסטון:
הגיעו דניאל תייס, דאנטה אקסום ובחירות דראפט מגניבות - ג'יילן רין, שנגון, גארובה וג'וש כריסטופר.
הלכו קלי אוליניק, סטרלינג בראון ואייברי בראדלי (מסתבר).
כבר אמרתי שבעיני יוסטון תהיה הסוס השחור של הליג-פאס. קבוצה עם כמה צעירים כיפים ומעניינים, שאולי תסריח את הפארקט ואולי אולי אפילו לא כל-כך.
כמו במקרה של דטרויט התסריט האופטימי והפסימי בכלל צריכים לעסוק בהתפתחות של ג'יילן גרין ושנגון, אבל אם אני חייב לזרוק מיקומים/נצחונות, אני מניח שהם עוד יכולים לסיים 12-13 במערב, ובתסריט די קיצוני גם לסיים מתחת לת'אנדר. הכי סביר שזה הם ינצחו להפסיד הרבה וגם יצליחו, אבל יהיו הבלחות של אחלה כדורסל מדי פעם.
יאבקו על פליי-אין:
סאן אנטוניו:
הביאו את דאג מקדרמוט, תאד יאנג, אל-פארוק אמינו, זאק קולינס, ברין פורבס וג'וש פרימו וג'ו וויסקמפ מהדראפט.
איבדו את דרוזן, רודי גיי, פאטי מילס ואחרים.
התלבטתי אם לשים את הספרס בקבוצה הקודמת כמין הוט-טייק על זה שהם ילכו על טאנקינג לשם שינוי, אבל אז הגעתי למסקנה שהם לא, ואני מהמר שאפילו יסיימו מעל לפחות קבוצה אחת בהקבצה הזו.
קצת קשה לנחש מה יהיה עם הספרס, שהפכו בשנים האחרונות לקבוצה מאוד פרווה - כזו שלא מוכנה להיות trainwreck מצד אחד, אבל לא מספיק טובה כדי לעשות דברים מעניינים מהצד השני. יש להם קאדר צעיר ואתלטי, אבל לא מאוד מוכשרת ומאמן ענק, שאולי בכל זאת כבר לא הכי מיושר עם הכדורסל המודרני.
אני מניח שהתסריט האופטימי הוא השחלות נוספת לפליי-אין, לא חושב שמעבר לזה, ופסימי יהיה עונת טאנקינג, גם אם לא הארד-קור, ראשונה מאז דאנקן, כזו שבה הם מסיימים 13 במערב. אני חושב שהם כן יפתיעו מעט לטובה.
ניו אורלינס:
הגיעו דבונטה גרהאם, סאטורנסקי, ולנצ'ונאס, גארט טמפל וטריי מרפי הרוקי שנראה מעולה (!) בינתיים בהכנה.
עזבו לונזו, סטיבן אדאמס, בלדסו ואחרים.
הפליקאנס מעניינים, אבל הרבה פחות משהייתי מקווה. אני מאמין גדול בזאיון, ראיתי אותו הרבה והתקפית הוא מיוחד מאוד מאוד מאוד. הבעיה היא שהגנתית הוא לא טוב והקבוצה הזו לא טובה, ואינגרם שאמור להיות הכוכב השני, אני לא בטוח כמה מתאים לידו ואפילו לא עד כדי כך מאמין בו.
הקיץ הזה הם לא עשו בערך שום דבר טוב חוץ מלבחור טוב (אני חושב) בדראפט. הגארדים שם... בסדר, ולנצ'ונאס אחלה, אבל לדעתי לא מתאים ליד זאיון. מין תחושה meh כזאת.
תסריט אופטימי לדעתי יהיה פליי-אין, נגיד ממקומות 7-8, תסריט פסימי הוא פספוס נוסף ומקומות 11-12.
בעצם לא, התסריט הפסימי הוא פציעה / רצון לעזוב מצד זאיון, השאר פחות חשוב.
סקרמנטו:
הגיעו טריסטן תומפסון, אלכס לן ודביון מיטצ'ל בבחירה ה9 (ונחמיאס קטה הפורטוגלי). הלכו חסן ווייטסייד ודלון רייט בעיקר.
אני אתן פה טייק מעט אמיץ, אבל לא ממש ואומר שלדעתי הקינגס יכולים לעשות אחלה של עונה. יש להם שלישיית גארדים צעירה ומגניבה, הילד הוא קלעי אדיר, הריסון בארנס אחלה, ראשון הולמס גם כן, חבל שבאגלי כזה גרוע, אבל יש שם יופי של פוטנציאל לסמול-בול, הם יכולים להיות יעד טרייד טוב לסימונס (ואני חושב שפוקס שחקן לא פחות טוב ממנו, אבל מסימונס על פוקס יכול להיות ששני הצדדים ירוויחו), התקרה שם לא מאוד גבוהה, אבל אני כן יכול לראות אותם עושים פלייאוף ומשחקים כדורסל מגניב.
אז אני מניח שהתסריט האופטימי הוא בערך מקום 8, אולי אפילו 7 והפסימי הוא שנה נוספת בחוץ, איפשהו באיזור מקומות 12-13.
מינסוטה:
הגיעו טאוריין פרינס, פאט בוורלי ונייתן נייט, עזבו רוביו, ג'ארט קלבר וחואנצ'ו.
באיזשהו מקום הוולבס הם קצת כמו הקינגס - קבוצה צעירה שמאכזבת כבר תקופה, אבל יש שם פוטנציאל לריצה מפתיעה. השני שליש הראשונים של העונה הקודמת שלהם היו ביזיון אמיתי, בסוף הם נראו הרבה יותר טוב, אבל אני לא יודע כמה קרדיט לתת להם על זה. הסיכוי לשינוי שם הוא בעיקר דרך שיפור של אדווארדס או של טאונס, שיחליט שהגיע הזמן לשחק כדורסל שמנצח משחקים לשם שינוי.
אני חושב שהתסריט האופטימי מבחינתם הוא כניסה לפליי-אין, אבל כנראה ממקומות 9-10, הפסימי הוא עוד עונה כושלת של 30 נצחונות ומטה ומקומות 12-13.
ישאפו להימנע מפליי-אין:
פורטלנד:
אני לא מאמין גדול בבלייזרס ואני אמנם לא חושב שלילארד יעזוב העונה, אבל חושב שזו ההזדמנות האחרונה שלהם לתת ריצה אמיתית בפלייאוף לפני שלכולם שם מתחיל להישבר.
הגיעו לארי נאנס ג'וניור, פאטריק פטרסון, טוני סנל, קודי זלר, הרבה פועלים שחורים שיכולים לחזק את הקבוצה, אבל בספק כמה יעשו שינוי אמיתי.
עזבו כרמלו, קאנטר, דרק ג'ונס וזאק קולינס, אז לפחות כנראה שההגנה תשתפר.
התסריט האופטימי הוא איפשהו באיזור מקומות 5-6, אולי אפילו סיבוב שני בפלייאוף? לא כזה מאמין בזה.
תסריט פסימי יהיה פליי-אין ואפילו ממקומות 9-10.
ממפיס:
עוד קבוצה צעירה שיכולה להפתיע בעיניי, אבל התקרה שלה בכל זאת נמוכה משל הטיר הבא.
הגיעו סטיבן אדאמס, קאלבר, קריס דאן, זאיר וויליאמס מהבחירה ה10 וסאנטי אלדאמה מהבחירה ה30, שאני לא יודע עליו הרבה חוץ מזה שהיו לו אחלה מספרים במכללות לעומת 8-43 מהשדה (
אין פה סמיילי מבועת מספיק בשביל זה) בליגת הקיץ.
עזבו גרייסון אלן, ואלאנצ'ונאס, ג'סטיס ווינסלו.
למרות שג'ה הוא שואו-טיים אנושי, משהו בממפיס עדיין מרגיש לי מאוד לא נוצץ, אבל עם JJJ, קייל אנדרסון, אדאמס, ביין, דילון ברוקס ואחרים זו קבוצה ממש חביבה ולא פראיירית.
יכולים להשתחל אפילו למקומות 5-6 בתסריט טוב ויפלו לפליי-אין בתסריט הפחות טוב, אני די אופתע ממשהו אחר.
עם קצת מזל, קונטנדריות:
קליפרס:
הגיעו אריק בלדו, ג'סטיס ווינסלו, איזייאה הרטנשטיין, הארי ג'יילס ומהדראפט קיאון ג'ונסון האתלטי ואחרים.
עזבו בוורלי, פטרסון, רונדו.
החלק של המזל פה הוא כמובן חזרה של קאווי עוד לפני הפלייאוף, לצורך העניין.
בלי זה הם די קבוצת מרכז-תחתית (או דטרויט של 2018 אני חושב) מחוזקת בפול ג'ורג'. זה עדיין יכול להספיק לפלייאוף, בעיקר אם רג'י ג'קסון יראה כמו בפלייאוף האחרון. הכי סביר בעיני זה פליי-אין, בין אם ממקום 7 או 10.
דאלאס:
הביאו את רג'י בולוק, סטרלינג בראון, ניליקינה ומוזס בראון (שנתן עונה חמודה בת'אנדר לפני שנה), ג'וש ריצ'ארדסון עזב וג'י ג'יי רדיק פרש.
קיוויתי שיעשו יותר באופ-סיזן, לא הצליחו להביא עוד סקורר שיורד מלוקה את העומס קצת במהלך 3 הרבעים הראשונים, כי לוקה היה נראה גמור בכל רבע רביעי מול הקליפרס, אבל בולוק הוא קלעי מצוין, משהו שחסר להם מאוד לפני שנה.
אני מרגיש שהרבה זמן לא היה לנו פרנצ'ייז שכל-כך תלוי בשחקן אחד, יש בזה וייב של שנות ה2000 המוקדמות קצת לדעתי.
המבאס יגיעו לאן שלוקה ייקח אותם ובתסריט אופטימי זה יכול להיות אפילו גמר המערב. זה יכול אבל גם להסתיים בהדחה נוספת בסיבוב הראשון.
דנבר:
הגיעו ג'ף גרין (אחרי עונה טובה בנטס) ונחשון 'בונז' היילנד מהדראפט. הלכו מילסאפ וג'בייל.
בלי מארי הנאגטס כמעט קוראים תיגר על מה שכתבתי על התלות הייחודית של דאלאס בלוקה, אבל משהו שם בכל זאת מרגיש יותר כמו קבוצה מאוזנת, למרות קו אחורי חלש למדי.
עם מארי זו יכולה להיות קונטנדרית, אבל אני לא סגור אם הוא עשוי לחזור בכלל העונה. גם בלעדיו, יהיה מעניין לראות את יוקיץ' והאם פורטר יכול לתת עוד זינוק קדימה, אבל זו קבוצה הרבה יותר מוגבלת.
אז תסריט אופטימי עם מארי יכול להיות אפילו זכייה במערב. בלעדיו אני מניח שחצי גמר, אולי גמר מערב, אל מול תסריט פסימי של הדחה בסיבוב הראשון, לא ייפלו עד לפליי-אין בעיני.
גולדן סטייט:
הגיעו בייליצה, אייברי בראדלי, איגוודלה ואוטו פורטר, לצד קומינגה ומודי כשני פרוספקטים מעניינים מהדראפט.
עזבו בייזמור, אוברה, אריק פסקל, ג'ורדן בל.
הנה עוד קבוצה שממש נשענה על הכוכב שלה בעונה שעברה! וגם היא תלויה בחזרה של כוכב מפציעה! המערב מרגיש די מתסכל לקראת העונה הזו...
הווריורס מרגישים כבר כמה שנים במין עונות מעבר והמתנה לחזרה של קליי ושלהם למירוץ האליפות. הוא אמור לחזור בחודשים הקרובים ואם הוא יראה טוב, הווריורס עוד יכולים לתת אחלה ריצה בפלייאוף, לא יודע אם לזכות במערב, אבל גמר מערב לגמרי, הם עמוקים למדי ואמנם עדיין חסר להם שחקן יוצר נוסף, אבל יש שם הרבה וווינגים טובים.
בתסריט הפסימי בעיקר קליי לא חוזר כמו שכולנו מקווים, והם נופלים שוב לפליי-אין, אולי אפילו שוב מודחים שם. קשים לניבוי, בקיצור.
יוטה:
הגיעו רודי גיי, ווייטסייד, אריק פסקל וג'ארד באטלר אלוף המכללות הטרי.
עזבו בעיקר דרק פייבורס וג'ורג' ניאנג.
אני מאמין גדול בג'אז של העונה הסדירה, הם לגמרי איום על המקום הראשון במערב הפצוע והמבולבל, השאלה שם היא לגבי הפלייאוף. הלחץ כנראה הולך וגובר (הופה, משחק מילים לא מכוון), והדרך שבה הקליפרס נטולי קאווי גרמו להם להראות חסרי אונים בפלייאוף האחרון הייתה די משפילה. בתסריט אופטימי הג'אז עשויים להיכנס לפגוש קבוצה עם מצ'אפ גרוע מבחינתם ולהיכנס לסחרור והדחה כבר בסיבוב הראשון. תסריט אופטימי יהיה גמר המערב, האם הם יכולים לזכות ממש במערב? אני קצת סקפטי.
פיניקס:
כמו הבאקס במזרח, אני חושב שלסאנס מגיע יותר קרדיט על הפלייאוף האחרון משהם מקבלים. 3-0 על הלייקרס נטולי דיוויס, 4-0 על דנבר בלי מארי, ניצחון על הקליפרס בלי קאווי (שחבטו כאמור בג'אז רגע קודם) ויתרון 2-0 על הבאקס בגמר הNBA. נכון שהם נהנו מהרבה מזל, אבל הם הפגינו דומיננטית מרשימה במשך 80% מהפליאוף ההוא והחמישייה נראתה פשוט מצוין.
אייטון אמור להראות יותר טוב החל מתחילת העונה, הביאו את ג'בייל, אלפריד פייטון ולאנדרי שאמט, אולי אפילו ג'יילן סמית' יקבל דקות ויראה כמו שחקן אחרי שיובש לגמרי בעונת הרוקי.
איבדו את ג'בון קרטר, טורי קרייג ואיטוואן מור אז הספסל שם עדיין קצת קצר, ובסוף העונה האחרונה באמת הרגישה כמו הבסט קייס של הבסט קייס סנריוס, אבל אני מאמין שאם הכל ילך טוב הם יכולים לשחזר את ההישג הזו, זכייה באליפות כבר מרגישה לי קצת ריץ'.
התסריט הפסימי הוא להגיע לפלייאוף בלי ביתיות ואולי אפילו הדחה בסיבוב הראשון. אני כן חושב שאלמלא החלמה מהירה של איזה קוואי או מארי, הסאנס צריכים להיות טופ 3 במערב.
פייבוריטית, אם כולם בריאים:
לייקרס:
הגיעו ראסל ווסטברוק, כרמלו אנתוני, דוויט האוורד, רג'ון רונדו, דיאנדרה ג'ורדן, טרבור אריזה, חחח פאק - אף שם פה לא הפתיע אותי, אבל כשכותבים את זה ברצף זה מדהים כמו זו מרגישה קבוצת פנטזי ב2012. בנוסף אליהם, מאליק מונק, קנדריק נאן, ווין אלינגטון וסייקו דומבויה.
עזבו KCP, קרוסו, דראמונד, קוזמה, בן מקלמור, מרקיף מוריס, שרודר, הארל, מארק גאסול וג'רד דאדלי פרשו באיחור של שנה עד 11 שנים בהתאמה.
אז ווסטברוק, רונדו ומלו הם סוג של סימני שאלה, דיאנדרה או אפילו לא זה, אבל שאר המהלכים של הלייקרס בקיץ הזה היו די סולידיים ונחמדים סה"כ.
בסופו של דבר הקבוצה הזו, שקצת מרגישה כמו קומדיה מהשנים האחרונות עם דה-נירו ומורגן פרימן על חבורת קנים בסיטואציה X שמנסה להוכיח שעדיין יש להם את זה, תהיה תלויה בעיקר בבריאות של לברון ודיוויס, אבל כל עוד השניים האלו יהיו בריאים זה בכל זאת המועמדת העיקרית לצאת מהמערב. קצת בזכות וקצת בחסד, כי המערב אמנם פצוע ומוזר העונה, אבל עדיין מדובר באלופה מלפני שנה וחודש.