סל ניוז

אין לי שום בעיה עם שחקנים שוויצרים. כאלה שמעיפים מבטים לספל של הריביהאו עושים סטייר דאון אחרי דאנק וכו. זה מבחנתי לשחק את משחק והרבה פעמים באים יד ביד עם קילריות, אני אוהב. אבל זה ממש לא מה שדיברתי עליו. הבנאדם במשחק נערים פשוט כידרר וכידרר עד שלקח זריקה מזעזעת, פעם אחר פעם מנסה לעשות סל על 4 שחקנים ולא מוסר כדור, ומצד שני לא מקבל אפילו חצי הערה מהספסל או חלילה מוחלף. זה מבחנתי פשוט לא להבין את המשחק ולא לקבל שום משוב על זה שאתה לא מבין את המשחק. אני זוכר את אבדיה מעולה בגיל נערים, והוא היה שחקן מאוד חכם שיודע לקחת על עצמו כשצריך אבל גם יודע לקבל החלטות טובות, וזה אחת הסיבות שהיה קשה מאוד לשחק נגדו.

משחק מוזר היום בשמינית גמר הפלייאוף לנוער בין הפועל תל אביב לנס ציונה -- משחק שלישי וקובע על מקום ברבע הגמר.

קצת כמו במשחק הראשון, נס ציונה שלטו כבר מהפתיחה, כשהם מגדילים בהדרגה את ההפרש עד ל-18 הפרש דקה לסיום הרבע השלישי, 42:60. הפועל עם הרבה גובה (שלושה שחקנים 2.04 ומעלה; בנסצי אין נראה לי אף אחד יותר משני מטר) וגם לא מעט כישרון (טפירו הבן, דולינסקי, ג'ול כארם ואביב הנקין מנבחרת הקדטים האחרונה, וארונוב הצעיר שדיברנו עליו כאן) שוב נראתה מפוזרת וכבוייה ונסצי המטירה שלשות ונראתה בדרך לתבוסה קלה, כשרק דולינסקי מתפקד קצת אבל גם מחטיא המון.

ואז, משום מקום, דולינסקי נכנס לזון ואיתו כל הפועל. ריצת 1:29 תוך 5 דקות ברבע הרביעי, עם שלוש שלשות של דולינסקי ועוד כמה אסיסטים יפים שלו לשלשות של אחרים הביאה את הפועל ליתרון עשר, 61:71. פה הם שוב נתקעו ונסצי חזרה לפיגור נקודה ויכלה לנצח את המשחק, אבל החטיאה זריקות בדקה האחרונה והפועל מנצחת 72:75 בדרך לרבע הגמר.

בקיצור, הפועל ניצחה משחק שבו היא נראתה נורא במשך 35 דקות בזכות חמש דקות של התפוצצות.

הקדמת אותי
האמת היא שיצא לנו לדבר פה כמה פעמים על העונה המאכזבת של דולינסקי בפרט והפועל בכלל אחרי הקפיצה המטאורית שלו בחצי השני של העונה אשתקד, אז מסתבר שכל מה שהוא היה צריך זה פלייאוף. שלושה משחקים נהדרים שלו בסדרה הזו (כולל הראשון בה הפועל חטפה בראש והוא היה קרן אור בודדה), כשאתמול היה השיא עם התפוצצות אדירה שהביאה אותנו לניצחון בסדרה ללא ביתיות נגד המדורגת 3 (הפועל סוג של מדורגת 14, ענייני בית צפוני ובית דרומי).

כתבתי פה בעונה שעברה על רמת האימון הירודה במחלקה בעיני, כאשר הפסדנו את האליפות לגלבוע למרות סגל ברמה מאוד גבוהה. גם העונה זה מאוד נכון בעיני כאשר גם הקבוצה וגם השחקנים כבודדים לא קרובים למצות את הפוטנציאל שלהם, שהוא גבוה מלא מעט קבוצות שסיימו מעלינו. גם המשחק הזה, כפי שסאבוניס ציין, היה רע מאוד ברובו והיה ניתן לראות את הליקויים הגדולים ביסודות המשחק של הרבה שחקנים.
הפעם דולינסקי סחב אותנו לניצחון בסדרה, לא יודע עד כמה אפשר לבנות על זה הלאה.

בן ממן היה מת ליכולות הטכניות שלו, וכאמור, הוא מראה דברים מרשימים לא רק בנערים ב' אלא גם בליגה לנוער. הוא סיים את העונה הסדירה כשבשלושת מארבעת המשחקים האחרונים שלו הוא קולע בדו ספרתי, כולל שיא עונתי של 18 נקודות. גם בסדרה מול נס ציונה, כפי שסאבוניס ציין, היה לו משחק טוב של 11 נקודות. מדובר פה בשחקן שלפני חודש חגג 15 ומשחק מול חבר'ה בני 18, ואין לו שום יתרון פיזי עליהם.
לגבי ענייני האופי, אני גם ראיתי סימנים מדאיגים בגמר הגביע של נערים ב' (בנוער מן הסתם זה לא קיים), אבל אני דווקא ראיתי ממנו ניצוצות של אינטליגנציית משחק גבוהה. בכל אופן, זה שהוא תופס מעצמו כוכב זה לא דבר רע בעיני, כל עוד ידעו לשמור אותו בצלם.

סך הכל ברור שמאוד קשה להגיד כרגע לאן הוא עוד יכול להגיע וזה מאוד תלוי בגובה הסופי שלו, אבל הכיוון מבטיח בעיני.

גילוי נאות - יש לי חבר שמאמן במחלקת הנוער של הפועל ת"א.
בסך הכל הפועל ת"א מצליחים להביא הרבה כשרונות לאקדמיה ולהביא לא מעט שחקנים לרמות הגבוהות, גם אם יש פספוסים בדרך... וגם לשלב עם הישגים קבוצתיים של קבוצות הנערים ונוער. נכון שיש פספוסים פה ושם, גם מבחינת הכשרונות עצמם וגם ברמה הקבוצתית, אבל בגדול ב-5-7 שנים האחרונות הם עושים עבודה טובה ויחסית יציבים וזה לא מובן מאליו.
האם בלמצות פוטנציאל מהשחקנים אתה מתכוון לכך שהמאמנים לא מוציאים את המקס' מסגל השחקנים הקיים? או שהשחקנים כבודדים לא ממצים את מלוא הפוטנציאל? כי אני חושב שבסוף המטרה היא פחות ההישג הקבוצתי ואם המאמן דוגל בשיטת משחק חופשית יותר בשביל לעזור לשחקנים ללמוד את המשחק, גם על חשבון מיצוי מלוא הפוטנציאל מהסגל, אז זה אחלה.

האמת שמה שכתבתי היה קצת פשטני ולא מדויק.
קודם כל, אני לא באמת מכיר את העבודה במחלקה כולה, אלא בעיקר בקבוצת הנוער. העניין הוא שמי שאימן את הנוער בשנים האחרונות, ערן גמזו, היה גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער כולה ובוא נגיד שלא מאוד התרשמתי ממנו כאיש מקצוע. גם כששמעתי אותו מדבר בראיונות לא ממש אהבתי את מה ששמעתי.
לגבי מה לא אהבתי, אני מסכים איתך שבגילאי נוער פחות מעניין עד כמה הקבוצה מאומנת ויותר הפיתוח האישי של השחקנים, אבל אני חושב שההפרדה היא לא מוחלטת. חשוב שהשחקנים ידעו לשחק במסגרת קבוצתית ויבינו את הכדורסל המשחק. כמה דברים שהפריעו לי בקבוצה בשנים האחרונות בין היתר היו היסודות ההגנתיים של שחקנים (גם הגנה אישית וגם הגנה קבוצתית), בחירת זריקות של שחקנים ושיפור לא מספק באספקטים החלשים של שחקנים רבים.

אין ספק שבהפועל שמו דגש גדול על פיתוח מחלקת הנוער, הביאו שחקנים מאוד מוכשרים ממחלקות אחרות וגם ניפקו כמה וכמה שחקנים לבוגרים. אני לא רוצה לקחת את כל הקרדיט מהעוסקים המלאכה, במיוחד כאשר יש לא מעט צדדים לעסק שאני לא באמת חשוף אליהם, אבל אני כן ראיתי לא מעט סימנים מדאיגים מבחינתי.

מצטער אבל כל הסיפור הזה עם מחלקת הנוער של הפועל תל אביב (ולא רק היא) הוא קצת בלוף. בסוף הם מביאים לאורך 4-5 שנים של מחזור בלי סוף שחקנים ממועדונים אחרים, שלא מגיעים במקרה או בגלל שההורים שלהם נחמדים אלא כי הם השחקנים הכי טובים בארץ ושווה שיעברו.ואז אחרי 4-5 שנים, בגילאי נערים ונוער, כשהשכבה מלאה בשחקנים שעם חלקם לא עבדו יום במחלקת הנוער הנוכחית שלהם (כלומר זו שעברו אליה) הם מתחרים על אליפות, שולחים לנבחרות צעירות/בוגרים ואומרים - איזה עבודה גדולה אנחנו עושים. אני גם לא מבין איך להביא לשחקנים מוכשרים למועדון שלך נחשב כאיזו הצלחה או עדות על איכות העבודה של המועדון, כשהוא עושה את זה באופן אקטיבי ולעיתים קרובות בצורה לא אתית.

סבבה, אבל המבחן הוא גם בעיקר ביחס למועדונים אחרים. מה שאתה מתאר זה נכון באותה מידה למחלקות הנוער של מכבי ת"א, גלבוע, ראשל"צ, וגם עמק חפר בדרך.
האגודות האלה מביאות כבר בגילאי ז'-ח' ילדים מוכשרים מכל הארץ, זה נכון. לפעמים כאלה עם יותר פוטנציאל לעתיד ולפעמים כאלה ש"הבשילו" כבר בגיל צעיר כמו ארונוב. פה ושם יש גם כאלה שכן גדלו במחלקה מגיל צעיר. בהפועל ת"א למשל דולינסקי או אופק גול לפניו. במכבי ת"א זה דורי סהר, עידן אלבר. בגלבוע היה את חנוכי, בעמק חפר בן שרף.
חלק מהשחקנים שמביאים מבחוץ מצליחים וחלק לא, זה טבעי. אי אפשר לדעת בכיתה ז'-י' מי בהכרח יתפתח להיות שחקן נוער טוב ובטח לא מי יהיה שחקן בוגרים ברמות הגבוהות.
לכן כל מה שתיארת פה זה לא מיוחד רק להפועל ת"א ולדעתי גם אין שום בעיה אתית עם זה.

זה אפילו לא ייחודי לענף הכדורסל או לישראל.
מה שנקרא, ברוכים הבאים לספורט מקצועני.

ספורט נוער זה לא מקצועני וזה חלק ניכר מהבעיה בעייני, אבל האמת שזו לא הנקודה. הדיון היה האם עושים עבודה טובה בהפועל תל אביב ואני אומר שלהציג הישגים קבוצתיים/שחקנים שמשתחררים לבוגרים כהשיג במועדון שהבסיס שלו לאותה הצלחה היא שהשחקנים הכי טובים בארץ ממקומות אחרים מחזקים אותו באופן קבוע זה בלוף. יש פול מוגבל של שחקני נוער איכותיים בארץ, ברגע שאתה שובר את הפיזור שלהם ברחבי הארץ ושם אות כולם באותם 3-4 מועדונים ברור שמהמועדונים האלה יצאו הכי הרבה הישגים ושחקני בוגרים, אין לזה בהיכרח שום קשר לאיכות העבודה שם.

ולגבי העניין האתי - כשמנהל מקצועיים ומועדונים מציעים הצעות שקריות והבטחות מדומיינות על "מעטפות" ועל הסיכוי לצאת לשחקן אצלם וכו' זה הכי לא אתי. מאוד מאוד קל להשפיע על ילד בן 14 לעבור אליך, במיוחד שלרוב ההורים אין שמץ של יכולת לבחון את מידת האמינות של ההצעות האלה.

לגבי החלק הראשון (האם הפועל ת"א כמחלקת נוער עושים עבודה טובה) -
האם הם העדיפות הראשונה לכשרונות מרחבי הארץ? התשובה היא לא. הם מציעים חבילה לא רעה עם האקדמיה בכפר הירוק - בי"ס שנחשב טוב, מערכת גדולה, אימוני בוקר, קבוצות שמתמודדות ברמה הכי גבוה בארץ, מועדון עם מסורת וקבוצת בוגרים בליגת העל שכבר הצליחה בעבר לשלב בוגרי מחלקת הנוער. אז הגיוני ששחקנים צעירים ירצו לשחק שם. עובדתית, למעט ארונוב אני לא זוכר מתי הם הביאו שחקן שבאמת נחשב הכי טוב בשכבת הגיל שלו (ולא משחק כבר במועדון גדול). לדוגמא ניקח את ים מדר - הוא הגיע להפועל ת"א בגיל כיתה י' בגובה 1.80. היה שחקן נחמד, לא היה בנבחרות ויכול להיות שאקדמיות אחרות רצו אותו, אבל הוא לא היה הפרוספקט הכי טוב לגילו וגם לא טופ 10 כנראה.
לרוב הפועל ת"א מנסים להביא ילדים בפריפריה ובעיקר כאלה עם נתונים פיזיים בולטים. הרבה פעמים אגב עם מקבלים את ה"שאריות" של גלבוע כי המנהל בגלבוע הוא אוהד הפועל ת"א ומקורב לצוות של הפועל ת"א.
ביחס לכל זה, אני חושב שהתוצאות שלהם דיי טובות. הם הצליחו להתחרות עם גלבוע ומכבי ת"א בשנתונים מסויימים ושלחו כמות יפה של שחקנים לנבחרות.

לגבי החלק השני (הפועל ת"א כביכול מתנהגים באופן לא אתי בהעברות שלהם) -
זה נושא קרוב לליבי כי הרבה שנים הייתי מאמן ומנהל במועדון קטן שגידל שחקנים למועדונים גדולים יותר.
להגיד "אבל.. אבל.. כולם עושים ככה!" זה לא משהו שמצדיק.. אבל כולם עושים ככה! זאת אומרת בכל מועדון גדול מחרטטים את ההורים ואת השחקנים. אנחנו בכלל מדינה של חרטטנים גדולים. מנהל של מועדון שרוצה לגדול ולהצליח מבין בסופו של דבר שבלי לחרטט אי אפשר ומצטרף לחגיגה. יש מעט מאוד מנהלים ומאמנים הוגנים וישרים ולרוב הם נשארים דיי מאחור.
בכל מקרה, אני מסכים שגם בהפועל ת"א פונים לשחקנים צעירים ומשכנעים אותם לעזוב את הבית ולפעמים גם מקומות טובים, בשביל איזה חלום כשגם להם ברור שכנראה הילד לא יהיה שחקן ליגת על, אבל מה איכפת להם? מקס' ישחק בקבוצה המשנית. זה לא בסדר ואני כן הייתי שואף למצב שבו אקדמיות יתנהלו בצורה הרבה יותר הוגנת. יחד עם זאת, חייבים לציין שהרבה פעמים זה אינטרס הדדי וגם אותו בן 14 לא היה מצליח להתקדם ולהגיע לנבחרות אם היה נשאר במועדון הבית שלו, בטח בפריפריה. זה משהו שכבר צריך לשפוט כל מקרה לגופו. קשה להכליל.
אני אישית המלצתי לשחקנים שאימנתי ללכת למבחנים בהפועל ת"א כי אני חושב שיחסית זה מקום טוב להצליח ואני לא משוחד לטובתם או משהו, אבל ברגע שהם אמרו לשחקן שלי "כן התקבלת.. אבל... אין לנו כבר העברות לקבוצה בלאומית אז בוא תשחק שנה אחת בליגה מחוזית ושנה הבאה תהיה בלאומית" אז כבר אמרתי "רגע..." אם זה מישהו שאתם באמת רוצים ומעריכים, אז קחו אותו ללאומית. כל הפתרונות האלה של להתאמן עם הקבוצה הבכירה לגיל אבל לשחק בקבוצה השנייה כדי לעקוף מגבלת העברות זה חרטא ולרוב רק פוגע בילד.

אני לא ממש קונה את זה. הפועל תל אביב, כמו גלבוע, מכבי וחפר (זה בעיקר אלה) מנסות להביא את ההכי טובים אליהם. לפעמים זה מצליח (כמו ארונוב) לפעמים לא - הרי הכי טוב יש רק אחד. אם ההכי טוב לא מגיע אליך אתה פונה לבא אחריו וכו עד שאתה משיג מישהו שמשנה מהותית את הרמה במועדון שלך. אני בספק גדול שהמועדונים שבנויים על העברות יבזבזו את הכלי הזה על שחקנים שאף אחד לא שמע עליהם ולא הוכיחו את עצמם בלבל רלוונטי, ולכן הקבוצות האלה מביאות -לרוב- שחקנים שהם פוגשים במיוני נבחרות. אז גם אם ים מדר או אחרים לא עשו סגל סופי באיזה שנתון אני די בטוח שהחשיפה שלהם למועדונים האלה היא דרך האימונים בסגלים המורחבים ולכן האמירה כאילו הם מביאים שחקנים מהפריפרייה עם פוטנציאל - מצטער אבל כמו שאמרתי אני לא קונה את זה.

לגבי העניין האתי - לא יכול לקבל את זה. הקבוצות עושות את זה אך ורק למען האינטרסים שלהן, לצאת טוב כלפי חוץ ולהביא הישגים. זו הסיבה היחידה, הילד לא מעניין אותן בשיט ואין לי שום ספק שאם במרוץ השנים הוא לא יתקדם כפי שציפו יבואו לו העברה אחרת על הראש וכל ההבטחות ילכו לפח. מוסיף אחרי עריכה - אני כן מסכים שיש יוצאים מן הכלל ולפעמים זה טוב לילד לעבור למועדון אחר. וגם מסכים שחלק מהמועדונים האלה גם עושים עבודה טובה בסהכ

המממ... אתה יכול לא לקנות, אבל אני מדבר איתך מידיעה והיכרות מבפנים.
כשרונות העלית מהנבחרות היו הולכים לרוב למכבי ת"א וב-10 שנים האחרונות גם לגלבוע. הפועל ת"א בלית ברירה היו צריכים לחפש מקורות אחרים והיו שנים שהתמקדו בעיקר בכשרונות מאזור ב"ש, השפלה והצפון. פחות שחקנים שגדלו בהרצליה/רעננה/רמה"ש וכדומה.

גם אני מדבר מידיעה. גמזו מבלה ימים כלילות במיני נבחרות בU14 ומנסה להביא משם שחקנים, יכול להיות שהוא פונה בעיקר לאנשים מהפריפרייה כי הם בדרך כלל משתייכים למועדונים קטנים יותר ואולי ככה יותר קל לשכנע אותם. כמו שאתה מציג את זה זה נשמע כאילו הפועל תל אביב ארגון פילנתרופי שמחפש לקדם את הצעירים בפריפרייה... אז פחות. הוא מחפש לקחת גביעים, אליפויות ולהכריז שהוא מוציא שחקנים. כל אסטרטגיה שמונעת מהאינטרסים האלה, גם אם בפועל הם מביאים את השחקן ה10 ברמה של בשכבה ולא ה1 היא פסולה בעיניי וכשבוחרים בה לי קשה מאוד לשפוט את איכות העבודה.

אני התכוונתי שזה משהו שנעשה מתוך אילוץ. לא מתוך משהו אידיאולוגי או כתרומה לחברה.
בכל מקרה, בהרבה פעמים זה WIN-WIN לשני הצדדים, אבל אני כתבתי שאכן יש המון חרטוטים וגם הרבה התנהגויות לא הוגנות והבטחות שווא, אבל כאמור זה ממש לא ייחודי להפועל ת"א לצערנו.

זה נכון בלי ספק, דיברתי עליהם רק הדיון סבב סביבם.

עוד קצת שון אבייב, שקיבל לאחרונה כמה הצעות מלגה ממכללות היי-מייג'ור כמו פלורידה ואילינוי:

https://twitter.com/CBB_Europe/status/1 ... 9340932107

יש בציוץ גם דיבור על זה שהוא יכול להיות תוספת משמעותית לנבחרות ישראל הצעירות. אולי יש להם איזה מידע נוסף על זה? יהיה נחמד אם הוא בא לשחק בנבחרות הנוער ליד בן שרף. נראה כמו יופי של פוטנציאל.

אף אחד לא ציין עדיין את המשחק אתמול של בן שרף:
הוביל את נתניה עם 21 נק' בנצחון הגדול 85-69 על עפולה ועכשיו הסדרה (על העלייה??) הולכת למשחק 5.
רק מהסטט' - 21 נק' ב-26 דק' בלבד.. ורק עם שלשה אחת (מ-2 נסיונות). קלע 10-11 מהקו, 4 ריב', 2 אס', איבוד אחד.
מרשים מאוד.
אני אגב בכלל מעדיף שעפולה יעלו ליגה, אבל יהיה מדהים אם בן שרף יהיה אחד מ-2-3 שחקנים מרכזיים בקבוצה שתיקח אליפות בלאומית.
לשם השוואה בלאט ונדמה לי גם טימור כיכבו בקבוצות מרכז טבלה בלאומית, וגם עשו את זה בכיתה יב' לעומת שרף שהוא רק יא'.

ועוד דבר, פורסם שבדאלונה מתעניינים בו.
תכלס, מה באמת עדיף לו שנה הבאה? עוד עונה בלאומית כשחקן מוביל לכל דבר זה יכול להיות נחמד, אבל גם הגיוני שירצה להתקדם לרמה קצת גבוה יותר ולהתחיל להתמודד באמת מול גארדים זרים ובכלל לשחק ברמה פיזית גבוה יותר. מצד שני, ליגת העל שלנו נראית כמו קפיצה גדולה מדי, בטח מהבחינה שמאמנים (לפחות הישראלים) לא יתנו לו דק' ולא יהיו סבלניים מספיק.

בלאט לדעתי היה על הכרטיס הכפול, היה במקביל בהפועל ת"א בליגת העל וברמת השרון בלאומית

המספרים של נועם יעקב השנה די דומים לאלו של בלאט בגיל 18 -בערך 15 דק' ו-5 נק' למשחק. אבל בלאט כבר אז קלע ב-42% לשלוש, ובעיקר מאד השתפר מאז. נועם יעקב פתח את העונה בהייפ מטורף, בעיקר אחרי הניצחון על חיפה בגביע, אבל מאז זה מרגיש שהוא מקבל דקות שלא קשורות ליכולת שלו, ובדקות האלה הוא עושה הרבה יותר נזק מתועלת. יותר חשוב, אין משהו שהוא כבר ממש טוב בו (כמו לדוג' בלאט בשלשות) - לא קולע מאד טוב, לא גבוה ולא חזק, לא מהיר בצורה יוצאת דופן. יהיה מעניין לראות איך הקריירה שלו תתפתח.

כן, אבל באותה עונה (בגיל 17-18, בכוונה אני מעדיף להשתמש בכיתה ולא בגיל, כי יותר קל להשוות) הוא שותף רק ב-10 משחקים בליגת העל ול-5.5 דק' בממוצע.


כן, פה אתה כבר מתייחס לעונה שאחרי - כאשר בלאט שיחק רק בליגת העל וכבר היה אחרי גיל נוער (בן 18-19), בדיוק כמו יעקב העונה.

נועם יעקב אספלוסיבי מאוד וקולע יפה ג׳אמפ חצי מרחק. קולע גם לא רע משלוש לגילו.

נכון, ובגלל זה גם הוא מסוגל לחדור טוב מאוד לסל גם ברמת ליגת העל... בטח יחסית לשחקן ישראלי.

הוא גם שומר בסדר גמור למרות נחיתות פיזית ומוסר בכלל בכלל לא רע (לא כמו בלאט, אבל בלאט היה ועודנו מוסר גאון)

ההגנה של נעם מפתיעה אותי, לא חשבתי ששחקן כל כך קטן יכול לעשות צרות למוביל כדור גדול.
אבל אם נחזור לנוער של היום, אז יש דיבורים שהאקדמיה של בדלונה רוצה את בן שרף
כמה זה נחשב הישג, אם בכלל?