דניאל כתב:
הנווט כתב:
מבחינתי הסיפור כמו שחשבתי כל העונה הוא פשוט כשם שכדורסל הוא משחק פשוט.
הגנה זה אחלה, בסיס טוב לבנות עליו וזהות שאפשר להתבסס עליה לאורך זמן, נכון.
זה לא גורע מהעיניין שבסופו של עיניין צריך כישרון התקפי כדי לנצח והגנה טובה ככל שתהיה לא עובדת מול עליונות באספקט הזה.
היה להפועל אחלה ראן עם השיטה שלה אבל הגיע השלב שהמוגבלות ההתקפית לא רק בולטת- גם היריבות שמתכוננות אלינו מודעות אליה.
אז הצלחנו לשמור את ת״א על 16 נק׳ ברבע הראשון, מגניב, מנגד קלענו 8 וזה לא פעם ראשונה או שנייה שאנחנו קולעים חד סיפרתי ברבע ראשון של משחק מכריע.
יש מיצוי של עיניין השיטה, הגנה, האטת קצב משחק בשלב מסויים וכנראה שהגענו אליו, וזה לא מפתיע.
המובילים הם לא רוצחים התקפיים (חוץ מקארינגטון, למקטעים) וככ הרבה נגרים מסביבם…
הייתי שמח לשמור על הקור אבל חייבים למצוא כישרון שמתאים כעוגנים התקפיים לעונה הבאה, זה גם תכלס משעמם רצח לאהוד קבוצה כזו מבחיbת הנאה נטו מכדורסל.
אני מסכים בעיקרון - אבל זה לא פוגש את המציאות. זה אולי טקסט שמתאים לדצמבר, כשהקבוצה מביאה משהו חדש ואז עולה הטענה שהקבוצה עשתה אחלה ראן אבל הקבוצות האחרות ילמדו להתמודד. אבל אנחנו בחודש יוני, אחרי שהקבוצה הגיע לגמר גביע אירופה וניצחה 14 מ-18 משחקים בדרך (לשם השוואה בעונת היול"ב הקבוצה ניצחה 10 מ-17), זכתה בגביע המדינה, מחזיקה במאזן של 2 נצחונות מול הפסד מול כל אחת מהקבוצות האחרות שהגיעה לחצי גמר (עם מאזן של 9 מתוך 10 המשחקים האחרונים מול הקבוצות האלה) וגם עברה סדרת פלייאוף מול יריבה לא פשוטה. כלומר הראן הזה לא היה נקודתי, הוא למעשה כל העונה של ירושלים. לכל אורך העונה ירושלים ירושלים ניצחה בשיטה הזו, למרות שכדורסל זה משחק פשוט.
לדעתי יש פה בעיקר משהו מנטלי, מאז מלאגה ירושלים כבויה. יש בזה משהו הגיוני, הקבוצה למעשה צריכה להגיע ל-3 פיקים לאורך השנה (גביע, אירופה, פלייאוף) ולא הצליחה לעשות את המעבר לפיק השלישי. מאד יכול להיות שמה שקרה בספרד עם הטירוף של הקהל שם אותה בכזו פסגה שלא היה לה מספיק זמן להתאושש. היא גם הרגילה את עצמה להתחיל חלש את המשחקים, ב-2 המשחקים בספרד ו-3 מ-4 המשחקים מול הרצליה ירושלים פיגרה בתום הרבע הראשון, ולרוב זה הסתדר לה, אבל לא לעולם חוסן.
בנוסף להכל, ממול עומדת יריבה חזקה מאד, עם סגל רחב שכל העונה קרטעה קצת ויכול להיות שדווקא עכשיו הכל מתחבר. זה לא מאפשר לירושלים לזייף ועדיין להצליח להחליק את זה.
מפה קדימה זה הרבה עניין מנטלי. לדז'יקיץ' יש מעט מאד זמן לאזן מחדש את הקבוצה. אני לא בטוח שזה להוריד אותם לקרקע, אולי האתגר עכשיו הוא דווקא לגרד אותם בחזרה מהרצפה. מול הפועל ת"א תבוא עם דחיפה אדירה מהקהל, וירושלים תצטרך משהו מיוחד כדי לשמור את העונה בחיים. יכול להיות שזה כבר פשוט מאוחר מדי.
מסכים לגמרי עם ההודעה הזו, למעט האמירה שהפועל ת״א כל העונה קירטעה קצת - העונה שלהם אולי קצת חוסה בצל של העונה שלנו (כי הגענו רחוק יותר באירופה, וניצחנו אותם 3 פעמים ברצף לאורך העונה, כולל בגביע), אבל הפועל ת״א עשתה ממש ממש אחלה עונה ולא יכלה לצפות ליותר, לדעתי.
אבל הפועל ירושלים בהחלט נראית כמו קבוצה שטיפה איבדה את החשק לעונה, ובתור אוהד שחווה את אותו התהליך, אני יכול להבין אותה. אני מוצא את עצמי מתחיל באיחור כמעט כל משחק שאני רואה מהבית בשבועיים האחרונים, לפעמים כי קצת שכחתי ולא שמתי לב לשעה, ולפעמים כי החלטתי שאני מעדיף לדלג קצת על פרסומת או אפילו על כמה דקות של משחק. יש מעט תחושה שהעונה הזו כבר מוגדרת כהצלחה על מה שקרה בה ולכן קצת קשה לייצר את המתח הזה שמניע קבוצות ספורט לשחק בשיא האינטנסיביות.
מקווה שהכאפה לפרצוף מאתמול תעשה את העבודה הזו, אבל אני חייב לומר שהרבה זמן לא הייתי בכזו שלווה עם האפשרות שזה לא יקרה. הייתה עונה מדהימה והיינו כמעט לכל אורכה הקבוצה הכי טובה בארץ, שום דבר לא ישכנע אותי אחרת, אז אמנם דווקא בגלל זה יהיה יותר מבאס לא לקחת אליפות העונה, אבל בחיי שאיכשהו אני ממש בסדר עם זה. התוצאה הסופית היא לא כל מה שקובע בספורט, חשוב להנות גם מהדרך, והדרך הייתה פשוט מדהימה העונה.