סל ניוז

איזו שביזות שהנדרסון בבלייזרס. כזה מועדון חסר רעיונות והשראה שיתקע את השחקן המגניב או בטרייד מטומטם או בלימבו לחמש שנים עד שהם יצליחו אולי להבין, באיחור אופנתי, מה עושים סוף סוף כשלילארד כבר לא בן 28

אם יקשיבו לדיים אז ישלחו אותו לפליקאנס תמורת זאיון
בפליקאנס, יש סיכוי שיוכל להביא לידי ביטוי את המגניבות שלו

דיים על הזין שלי, אני מבואס בשביל הנדרסון ועכשיו ביאסת אותי יותר עם הרעיון לשים שם את זאיון הדוחה לידו

נשמע כמו רייט מוב:

https://basketball.realgm.com/wiretap/2 ... xtend-Deal

מעניין לי את התחת שדיים על הזין שלך P:

היה די משעמם הדראפט.
הסיפורים המלהיבים היחידים היו הנפילה האדירה של וויטמור, והחליפה של גריידי דיק, שהיה נראה כמו מין שילוב של דיוויד בואי עם דולי פרטון, ולא רק שיש לו שם כמו גריידי דיק, יש לו את הפרצוף של הרשע מקומדיית נעורים גרועה באייטיז.

וויטמור זה סיפור די הזוי ושיחוק אדיר של יוסטון. כנראה שיש סיבה שכל-כך הרבה קבוצות ויתרו עליו, וכשאימונים גרועים וראיונות גרועים משתלבים עם אחת העונות הכי פחות קבוצתיות של שחקן בהיסטוריית המכללות, כנראה שיש שם משהו, אבל עד לפני שבוע וויטמור הלך במוקים מסוימים ליוסטון בבחירה 4. להשיג אותו בבחירה 20 זה די מדהים.
הרוקטס בכלל הולכים להעמיד את אחת הקבוצות האתלטיות אי פעם עם אמן תומפסון, ג'יילן גרין ו-וויטמור לפעמים באותו ההרכב.
הכריזמה של אודוקה והיכולת שלו להיות הבוס בחדר ההלבשה תהיה קריטית להם, כי לפי מה שהלך שם עד היום, זו הסביבה הכי גרועה בערך ששחקן כמו וויטמור יכול להיכנס אליה.

אהבתי את הבחירה של אוסאר לדטרויט. המחסור בקליעה מבחוץ יימשך, אבל ווינג אתלטי ששומר טוב היה מאוד מאוד חסר שם.

אורלנדו ממשיכים לבנות קבוצה ענקית מבחינה פיזית. בלאק והווארד הם שני גארדים גדולים שלדעתי די מתאימים למה שנבנה שם. למרות שאני חושב שאולי אפשר היה לבחור אותם גם בבחירות 9 ו20 או משהו כזה.
אהבתי לראות כמה אנתוני בלאק, כמו גם קובי באפקין, הם בסהכ סטיב ארקל גבוה יותר עם שיער מצחיק. יש משהו חמוד בלראות קצת מהאנשים מאחורי השמות האלו.

וושינגטון כאילו מקבלים החלטות שאולי יהיו נכונות הקיץ, אבל פעם נוספת - אני לא מבין את המחיר. למה לעזאזל הם היו צריכים להוסיף בחירות סיבוב שני בשביל הריץ׳ הזה? שום סיכוי שהפייסרס באמת רצו אותו ב7.

ולגבי הבחירה של שארלוט, אני מאמין במילר, אבל יש בבחירה הזו כל כך הרבה רכיבים של עוד פקשוש בבחירה השנייה. והם עוד נתנו לג׳ורדן לקבל את ההחלטה!

לא יודע אם הוא ה-סיפור, אבל הוא בהחלט סיפור מעניין שניתן להפיק ממנו כמה וכמה לקחים.
בין ההשוואות שמצאו לו - ולא הסכמתי עם רובן - היתה אחת למיילס ברידג'ס. חשבתי שברידג'ס היה פרוספקט עדיף בכל הנוגע לסקילס והגנה עוד כפרשמן, ואכן הוא העמיד אז ממוצעים עדיפים של 1.5-2-8-17 (אסיסטים וחסימות בסוף). ואז הוא גם חזר לעונת סופמור, שבה התבקש לשחק תפקיד שונה לגמרי עבור מישיגן סטייט, ובכך הדגים את ה-ורסטיליות שלו (גם שיפר את העונשין מ 68% ל 85%).

למה אני נטפל דווקא להשוואה הספציפית הזאת? כי וויטמור, בתור פרשמן צעיר מאוד שאיתרע מזלו לשחק במכללת וילאנובה בדיוק בשנה שהתחלף שם המאמן, היה יכול להרוויח הרבה מהישארות לעונת סופמור. הוא היה מקבל תפקיד מוגדל בהתקפה, ובכך לקבל הזדמנות להפגין את הכישורים המשופרים שלו (בהנחה שהיה עובד עליהם כמו שצריך, כמובן).

השוויתי את ההחלקה שלו לזו של ג'ראלד גרין התיכוניסט, שבמחזור 2005 שלו היה מספר שיא של תיכוניסטים ורבים מהם נדחקו לסיבוב השני (אנדריי בלאטש, לו וויליאמס). נראה לי שזו היתה אחת הסיבות לכך שהליגה החליטה להעלות את גיל הכניסה לדראפט.
קשה להאשים את וויטמור ואת הסוכן שלו על הרישום לדראפט. המוקים חזו לו בחירת טופ 10 ואולי אף טופ 5, זה הרבה כסף מובטח על השולחן. ברידג'ס היה פרוספקט מוערך מאוד כפרשמן והיה עשוי להיבחר בטופ 10 של דראפט 2017, שהיה חלש יחסית לדראפט 2018 העמוק והמשובח. וראינו שאפילו פרוספקט מנוסה-יחסית כמו ברידג'ס היה זקוק לשלוש עונות של התבשלות עד לפריצה שלו שהגיעה בעונתו הרביעית, ובין היתר נבעה גם מנוכחותו של לאמלו כפליימייקר.

לקח נוסף הוא לגבי חשיבותם של האימונים האישיים, כי ממה שאני קורא בינתיים הם אלו שהשפיעו על החלקתו של וויטמור, יותר מחשש למצבו הבריאותי (למרות שאין ספק שעם מבנה גוף שלו בצירוף יכולת הניתור, הוא מועד לפציעות בדומה לזאיון). זה כמובן מידע פנימי שפחות זמין למי שמנסה את כוחו בהערכת פרוספקטים ובמוקים, כמוני למשל...זה לא גידור, יותר תזכורת שבנוסף למוק הראשוני (שבחרתי לפרסם בתחילת החודש בין היתר משיקולים של הימנעות מהשפעה של שמועות, דיווחים ומסכי עשן), כדאי להוסיף עוד אחד יום-יומיים לפני, שעדיין מבוסס ברובו על התרשמות סובייקטיבית אבל גם מטה אוזן לדיווחים ומגמות שנראים אמינים (ספציפית במקרה של וויטמור, מלכתחילה שמתי אותו במקום נמוך מאוד יחסית לשאר המוקים, 13, ואני בספק אם הייתי דוחק אותו למטה מכך גם בעקבות הדיווחים שהגיעו).

בצד הפוזיטיבי, אם ניקח בחשבון את האפשרות שוויטמור הולך לתת את הכל מעכשיו באימונים אישיים, קבוצתיים ובמשחקים, הרי שמדובר בגניבה פוטנציאלית של הרוקטס. עם זאת, הוא יצטרך לשפר הרבה דברים ברמת הכדרור, המסירה וקבלת ההחלטות, כי כרגע הוא בקבוצה שזקוקה כולה לשיפור שכזה, והוא לא בראש סדר העדיפויות מבחינת פיתוח באמצעות זמן פרקט. בכלל נותר לראות מה יקרה עם הרוקטס בשבועות הקרובים. יש להם המון קאפ ספייס ורשימת קניות ארוכה ומגוונת, גם אם שמו של הארדן יימחק ממנה עם תחילת הפרי אייג'נסי, עדיין יכולים להגיע כמה מצטרפים חדשים בעמדה של וויטמור - שכבר כוללת את טייט, איסון ואולי גם מרטין ג'וניור (רמת האתלטיות שיש שם כרגע היא פסיכית).

גם אני מאוד אהבתי את הבחירה של דטרויט באסאר, מזכיר שהיה רביעי ליוסטון במוק שלי. עם יכולות הפליימיקינג שלו, יש מצב שכדאי לדטרויט לבנות על קו אחורי שלו עם קייד, מעניין מה ניתן להשיג על ג'יידן אייבי בנקודה זו בקריירה שלו. אם הפיסטונס יצליחו לצרף צמד קלעים אבסולוטיים בעמדות הפורוורד, אז יהיה להם מספיק ספייסינג בחמישייה שכוללת את קייד, אסאר ודורן. מצד שני, אייבי הוא החודר הבכיר שם ופוטנציאל לסופרסטאר, אז קודם הייתי מחכה לראות איך קייד חוזר מהפציעה.

כמו אטט, אתה ממהר לחרוץ "שום סיכוי" ללא הצדקה. הפייסרס במצב של לנצח עכשיו, אז בהחלט היה יכול להיות הגיוני מצדם לבנות על נסמית והילד בסמול לעונה הקרובה (בנוסף לדקות של מתורין בעמדה לצד ניימבארד-הליברטון בקו האחורי), כשבינתיים קוליבאלי מתפתח בג'י-ליג או בכלל נשאר באירופה.
מה גם שאי אפשר לשלול את האפשרות שקבוצה כמו אוקלהומה או טורונטו היתה עושה טרייד אפ משלה עבורו.

לפי הדיווחים, וושינגטון ויוטה רצו מאוד את אנתוני בלאק, דווח שיוטה תנסה לעשות טרייד אפ עבורו, אבל ברגע שהמג'יק ננעלו עליו, שתיהן עברו לתכנית ב'. סביר מאוד להניח שקוליבאלי היה הבא בתור על הבורד של ווינגר (כלומר, בטופ 7 שלו אם לא למעלה מכך), והוא החליט שזה הפרוספקט שהוא רוצה ויהי מה.
זה לא בהכרח קשור לאפסייד בשמיים, יכול להיות שהוא רואה בו אבן בנייה מצוינת גם בתור אנאנובי הבא, במובן שלא תהיה בעיה לשלב אותו בחמישייה עם הפרוספקטים הבכירים יותר שהוא אמור לבחור בשנים הבאות.

מה שכתבתי בפסקה הקודמת על העניין של וושינגטון ויוטה בבלאק גם עונה על ההנחה שלך שהוא היה זמין בבחירה 9. אותו דבר נכון לגבי ג'ט הווארד, ממליץ לא להסתמך על מוקים, בסופו של דבר זה כל ג'יאם והביג בורד שלו. מה גם שלא היה למג'יק צורך בטרייד דאון שהיה מנחית אצלם בחירה נוספת או פרוספקט נוסף. כרגע הם צריכים להיכנס למוד קונסולידציה, קול אנתוני ואולי גם סאגס הופכים למועמדים טבעיים לטרייד.

לגבי הבחירה של שארלוט במילר מזווית של אוהד פורטלנד: מצד אחד, העדפת סקוט בבחירה השנייה היתה פותרת אותנו מעומס בעמדות הגארד (אלא אם היינו הולכים על אמן תומפסון, שלפי דיווחים טריים מלפני הדראפט מיצב את עצמו חזק בדיון אצלנו, ועם הרקורד של קרונין בכל הנוגע לפרוספקטים הייפר-אתלטיים, לא הייתי פוסל בחירה מפתיעה בו). מצד שני, אני חושב שזה מעיד הרבה שכל הדיבורים על רצון של קבוצות לעשות טרייד אפ לבחירה 2-3 התמקדו בסקוט.

לא רואה מצב שאינדיאנה תכננו לקחת את קוליבאלי ב7, אני חושב שאתה אוכל את אותו בלוף שהוויזארדס אכלו.
אם אינדיאנה באמת היו רוצים אותו עד כדי כך שהם ייבחרו בו ב7, הם לא היו מוותרים על זה בשביל שתי בחירות סיבוב שני.
היו הרבה דיווחים שווקר הוא האיש שהם רוצים והוא יושב בול על החוסרים שם.

אני חושב שהוויזארדס שילמו מחיר די קטן, אבל לא היו צריכים לשלם אותו באמת.

אוקיי, מסכים עם זה שהפייסרס היו לוקחים את קוליבאלי אם היו רוצים אותו מספיק.
בכל אופן, המחיר אכן לא משמעותי במיוחד, למרות שיוקיץ' וכו' P:

בדיוק

היו שמועות שספרס רוצים אותו בשביל וומבי, אולי הם חששו מטרייד אחר שאינדיאנה יעשו עליו וסגרו עניין.

וזה משהו שכאמור, למרות שגראנט לועג לי על זה, שווה לעקוב אחריו כי יש כאן התחלה של דפוס.
אם כי כמובן שההחלטות האסטרטגיות של וושינגטון והערכת הכישרון הן אלו שיקבעו בסופו של דבר לאיפה זה הולך.

מהמעט (מאוד) שראיתי, דווקא כן ראיתי אפסייד בשני הצדדים
ולא רק מישהו שישתלב לצד.

מעניין מאוד איך מילר יהיה. הוא נראה כמו צלף גדול (וזה כבר נותן לו אפסייד נאה, הזכיר לי כמה קלעים גדולים מהעבר)
אבל יכולת הכדרור ויצירת המצבים שלו, יחסית לבחירה 2, העלתה לי סימן שאלה.

ציונים לבחירות: https://nbadraft.theringer.com/draft-grades

מעניין מה ש-OKC עשו. הם בחרו רול-פלייר בלי אפסייד יוצא דופן (להבדיל מהבחירות הקודמות שלהם).
אמנם שחקן חביב ביותר שיכול להיות מרקוס סמארט הבא, אבל היו שחקנים עם פוטנציאל גבוה יותר על הלוח.
ובכלל, OKC לא הייתה עסוקה העונה בטנקינג.
הם כנראה מאמינים מאוד בצ'ט
ומעריכים שיש להם כבר את כל מה שהם צריכים מבחינת הגרעין.

ואם כבר okc, יהיה מעניין לראות אותם ואת הספרס.
לא ראינו הרבה שחקנים כמו וומבי וצ'ט והעונה אנחנו מקבלים שניים בבת אחת (כמובן שוומבי חייזר בפני עצמו)

בדיוק. הפייסרס היו שמחים לקבל את קלדון ג'ונסון בתמורה

איך יש כאן התחלה של דפוס, אם ראינו בדיעבד שהתמורה על ביל טובה מכפי שהיה נדמה בהתחלה?

זה לא המהלך היחיד שהם עשו. החבר'ה האלו היו פעילים (ובלי קשר, אני בטוח שיש להם עוד כמה מהלכים בקנה).

ושתי בחירות הסיבוב השני זה מה שעצר אותם?
אינדי סחטה אותם על כלום, סביר להניח

בבקשה אטט:

On today’s Lowe Post, Jeremy Woo noted that OKC was trying to trade up to 7 for Bilal, which is probably why Washington had to move up that one spot.

מתוך חשבון בטוויטר של הפודקאסט The Uncontested של זאק לואו

יכול להיות. הדראפט של OKC קצת אכזב אותי וזה כבר מהלך אופייני יותר,
אבל יש להם תחמושת מאוד מאוד גדולה כדי לעלות למעלה.
אני לא חושב שאינדי היו לוקחים סיכון ויורדים ל-12. מסתמן שהם מאוד מאוד רצו את ווקר.

יפה שבדיעבד אתה מדבר על מי שהפייסרס מאוד מאוד רצו, ושאתה לא חושב שהיו לוקחים את הסיכון הזה,
אבל התפקיד של ווינגר ודומיו הוא לנטר מידע חיצוני ולהחליט מה עושים לפיו. הדאון-סייד שהיה כרוך בשמירה על
שתי בחירות סיבוב שני עתידיות, תוך הסתמכות על כך שלא אוקלהומה ולא אף קבוצה אחרת תעשה טרייד אפ,
פשוט גדול מדי.

בדיוק לפני 4 שנים ראינו את הפליקנס עושים טרייד דאון בסדר גודל דומה, מבחירה 4 לבחירה 8, עם תמורה לא מדהימה (בחירה 17 והיפטרות מהחוזה של סולומון היל).
ועם כל הדיבורים על כך שאינדיאנה מחפשת חיזוקים למיניהם (ג'ון קולינס, טוביאס האריס) או פרוספקט משופשף יותר כמו קומינגה, בהחלט היה מקום להאמין שבחירה 7 תחליף ידיים.

כל המוקים דיברו על ווקר ב-7 לאינדי,
נראה כמו שחקן קלאסי לאינדי
ויש להם גם צורך חזק בעמדה הזאת.

שוב, אני לא מאמין שמה שמשנה כאן זה שתי בחירות סיבוב שני.
אם אינדי הייתה שוקלת את זה ברצינות, זה לא מה שהיה עוצר אותה.

אבל בסדר, וושינגטון חששו ושילמו.
זה לא נורא בעיניי.

בשלב הזה, אני מנסה מהצד להבין מי הם ומה היתרונות והחסרונות שלהם.
כרגע אני מרגיש שמו"מ זה לא הצד החזק שלהם. יכול להיות שאני טועה ויכול להיות שלא.
בכל מקרה, לא על זה דברים יקומו ויפלו.

יש בדראפט הזה של וושינגטון כמה אינדיקציות חיוביות.
הם מסתכלים רחוק מבחינת טווח זמן. הם הלכו על אפסייד.
זו לא עוד בחירה קלאסית של שפרד.

ב-NBA לא מבזבזים זמן, הא?
שניה אחרי שנבחר, ויקטור כבר הוצג בסאן-אנטוניו, שאני מניח שזה לא משהו חריג ונוהל דיי שגרתי, אבל היה מדהים לגלות שהוא כבר הספיק לשבת לארוחת ערב עם רובינסון, דאנקן ומאנו!!
זה מדהים בעיני, מראה לאיזה מועדון ולאיזה ארגון הוא הגיע.