סאבוניס כתב:
דניאל כתב:
גיאורגיה עולה לשלב הבא, כנראה מהמקום השני. הם כנראה יתקשו בשלב הבא (עם אוסטרליה וגרמניה) אבל הרוויחו אחלה אליפות ומקום במוקדמות המשחקים האולימפיים בשנה הבאה, כלומר עוד מעין מיני טורניר.
אני מסתכל עליהם ביחס לישראל. לא רק שזו נבחרת שאמורה להיות ברמה שלנו, גם הדרך שלה לאליפות העולם לא עברה דרך איזו התעלות מדהימה. עלו מבית ראשון שבו הם היו מעל אוקראינה וצפון מקדוניה, בבית השני הם ניצחו את הולנד ואיסלנד ועלו. שום נצחון מפתיע באמת (ניצחו את ספרד אבל הפסידו לאיסלנד, וספרד לדעתי היו בהרכב משני מאד), שום התעלות מיוחדת.
אין שום סיבה שהנבחרת שלנו לא תעשה מסלול כזה. יש מספיק שחקנים מוכשרים, מה שצריך זה מתאזרח נורמלי (לגיאורגיה יש את מקפדן), התייצבות סבירה ומאמן שיודע להוציא קצת יותר מהנבחרת. באמת שזה לא בשמיים.
אגב התייצבות, ארז אדלשטיין באחד השידורים מהאליפות דיבר על מתאזרחים ונתן את לורנזו בראון וסקוטי ווילביקין בתור חסרון - לאור העובדה שהם בחרו להעדר, אומר שכשאתה הולך עם מתאזרחים זו רמת המחוייבות שאתה מקבל. חתיכת צביעות - קודם כל אני חותם עכשיו על מתאזרח שיביא תואר אירופאי (בראון) ואז ייעדר. דבר שני, לאור כמות ההברזות של השחקנים ה"צברים", באמת בושה לדבר על רמת מחוייבות נמוכה של מתאזרחים.
מעבר למקפדן המתאזרח (שאגב נותן אליפות די חלשה), לגאורגיה יש שני שחקני נבא פעילים (ממוקלשווילי וביטאדזה), עוד שחקן עם עבר ב-נבא שהוא אחד מהשחקנים הטובים ביורוליג כבר לא מעט שנים (שנגליה הנהדר, שמוביל אותם באליפות הזו), ועוד אחד עם עבר ביורוליג והרבה שנים כשחקן מוביל בספרד (שרמדיני, שקולע 16 נקודות למשחק ב-68% מהשדה בארבע השנים האחרונות שלו בטנריפה). כל הארבעה בני 24 לפחות, כלומר בשיא הקריירה שלהם. ואגב, ממוצע הגובה של הארבעה האלה הוא בערך 2.11.
לישראל אולי יש פוטנציאל להגיע למשהו כזה תוך 5-8 שנים. אבל כרגע אנחנו ממש לא שם. יש לנו שחקן נבא בן 22 שעדיין מוצא את המשחק שלו, 3 שחקני יורוליג לגיטימיים, שאף אחד מהם לא מתקרב בינתיים לרמה של שנגליה (ואחד מהם רק בן 22), ואף שחקן עם הרמה והניסיון של שרמדיני. והמחליף של הסנטר הפותח שלנו (שגם הוא רק עכשיו מתחיל להגיע לשיאו) הוא צ'אצ'אשווילי, שאם המשפחה שלו הייתה נשארת בגאורגיה, לא היה לו שום סיכוי להגיע לנבחרת.
כתבתי לא מעט על הכיוון החיובי של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות עם כמות יפה של כשרונות צעירים. אבל זה עדיין רחוק כמה שנים ממימוש ואין ערובות שזה בכלל יקרה.
אני מסכים עקרונית, אבל - קודם כל כמו שכתבת הפערים לא כאלה גדולים, ומסורתית הנבחרת שלנו ידעה להתעלות ולנצח נבחרות שהפער ביניהן לבינה היה גדול יותר מהפער בינינו לבין גיאורגיה (ועם מתאזרח טוב אנחנו אפילו סוגרים הרבה מהפער). דבר שני, אני לא טוען שהפסדנו באיזה קרב ישיר לגיאורגיה, אלא שגיאורגיה ידעה להוציא את המקסימום מהסיטואציה ומהמסלול למונדובאסקט, וחבל שאנחנו לא יודעים לעשות את אותו הדבר.
אין לי טענות לאבדיה שלא מצליח לגמרי למצוא את המקום בנבא או שזוסמן החליט לעבור משחקן שולי ביורוליג ל-BCL. רמת הכישרון נתונה.
הטענות שלי הן למיצוי הכישרון:
- מתאזרח טוב - קודם כל עצם זה שאף מתאזרח קיים, לדוג' ג'ון די, לא בסגל לאור כל ההעדרויות - מחדל. דבר שני, החלטתם כבר לאזרח את קרינגטון (אגב בירושלים הייתי הולך אם כבר על רנדולף, הריצה שלו עם הדגל זה קייס חזק, או הנקינס שהוא הרבה יותר בעמדה הנדרשת) - איך לא מצליחים להעביר את זה בזמן לנבחרת.
- התייצבות מלאה יותר (מה שהלך בקיץ האחרון זה ברמת המחדל). אני מבין פציעות, למרות שאני לא יודע כמה התעקשו. אבל זוסמן, בלאט, מנקו - זה מחדל. אני גם לא מבין למה נונייז מספרד משחק בבוגרת ונעם יעקב לא אצלנו. בסוף היו בסגל 3 שחקנים שהיו צריכים להיות בסגל, ואכן רק הם הופיעו למשחק המכריע מול בוסניה. עוד 2-3 שחקנים והיינו אולי עוברים. לעלות במשחק המכריע עם נועם אביבי בעמדה 4 זה מביך.
- מאמן - בית הלחמי זה סביר, אני עדיין חושב שאפשר היה להביא יותר. הפרידה מקטש זה מחדל, ואם כיוונו לכל מיני פאבלו לאסו, לסיים עם בית הלחמי זה די מאכזב (2 הקבוצות שאימן בשנה שעברה סיימו אחרונות).
- דווקא בעתודה, ההבאה של דני וולף וכל הסיפורים שהיו מאחורי זה מראים על הרבה חשיבה מחוץ לקופסה, התמדה (שיחות איתו על פני חודשים ארוכים) בסוף זה באמת בינגו. למה בבוגרת לא מצליחים לעשות משהו כזה.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
