סל ניוז

הזכרת ואני הוכחתי שאין שום קשר בין דקות משחק חסרות לבין זה שפוקו ומאן לא משחקים,
שכן שלושה שכן משחקים ברוטציה הקבועה הם... רוקיז

אם הת'אנדר יבחרו שחקן מצוין, הוא ישחק.
אם יש משהו שלא חסר בת'אנדר כרגע לצעירים זה דקות משחק.

ובמקרה הכי גרוע, יש להם קבוצת ג'י-ליג.

הבעייה עם ההנחה שלך כאן היא שכל (או רוב) הרוקים מגיעים מוכנים לתרום מיד לקבוצה מנצחת כמו צ'ט, ג'יי דאב וקייסון (שאולי אין לו תקרה גבוהה במיוחד, אבל הוא מאוד בוגר ולא עושה הרבה טעויות, בעיקר בהגנה). אבל מה היה קורה אם הת'אנדר היו בוחרים נניח שחקנים כמו הצעירים של פורטלנד -- שארפ, סקוט, או סיימונס. אלה שחקנים עם אפסייד ברור שאולי יהיו שחקנים מצויינים בעתיד, אולי אפילו כוכבים. אבל בשנים הראשונות שלהם בליגה הם לא משחקים (או שיחקו במקרה של סיימונס) כדורסל מנצח. שלא כמו פורטלנד (או נניח דטרויט עם אייבי), הת'אנדר לא יכולים כבר להרשות לעצמם לתת מרחב לטעויות לשחקנים הללו כדי שיוכלו לצבור ניסיון ולהשתפר מול רמה גבוהה של הגנות והתקפות (לא הג'י ליג). רואים את זה כשדיגאנו מנסה בכל זאת לתת דקות פה ושם לדיינג אבל החבל שלו קצר מאוד, כי אם זה עולה להם בהפסד זה לא משהו שהם מוכנים לספוג בשלב הנוכחי שבו הקבוצה נמצאת.

או במילים אחרות:
להתפשר על הגנה בעמדת הסנטר זו כמעט תמיד טעות.
אם אין לך אפשרות ריאלית - אתה יכול לחכות.
פעמיים הת'אנדר היו בעמדה שבה יכולים היו להתפשר על ההגנה בעמדת הסנטר ו-וויתרו.
אולי בהמשך.

מתעסקים כאן הרבה במה שפרסטי יעשה עם כל הבחירות שצבר, ומה כדאי שיעשה. האמת היא שאפשר ללמוד מניסיון העבר: מרוב עיסוק ברצף הבחירות של דוראנט, גרין, ווסטברוק, איבקה והארדן, אנחנו נוטים לשכוח מכך שפרסטי החזיק מגוון בחירות דראפט מאז 2009 והלאה (מניח שנקודת הסיום היא עזיבתו של דוראנט ותחילת ה"בנייה מהאמצע" סביב ווסטברוק ובאמצעות הטריידים עבור ג'ורג', מלו ואחרים).

נכון, התאנדר בגלגול ההוא לא החזיקו בכמות גדולה כ"כ של בחירות סיבוב ראשון, אבל עדיין היו להם עודפים שאפשר לבחון את המהלכים שנעשו בהם ולנתח.

התאנדר החזיקו בשלוש בחירות סיבוב ראשון לקראת דראפט 2009. כידוע, הם הגרילו את הבחירה השלישית ולקחו בה את הארדן. בחירה נוספת הגיעה להם דרך דנבר ואותה הם שלחו כבר בפברואר 2009 תמורת ספולושה, שהיה אז בן 24 ובעיצומה של עונתו השלישית בליגה. בבחירה ה25 שהגיעה להם דרך הספרס הם לקחו את רודריג בובואה, והעבירו אותו למאבס תמורת בי ג'יי מולנס שנלקח בחירה אחת לפני כן, יחד עם בחירת סיבוב שני.

בדראפט 2010 התאנדר החזיקו בבחירות 18, 21 ו-26. בזו הגבוהה ביותר הם לקחו את בלדסו והעבירו את הזכויות עליו לקליפרס, תמורת בחירה עתידית מוגנת. בחירה זו נשלחה כעבור שמונה חודשים יחד עם ג'ף גרין לסלטיקס, תמורת פרקינס. את שתי הבחירות המאוחרות המאוחרות יותר הם שלחו לניו אורלינס, תמורת בחירה 11 בה לקחו את קול אולדריץ' (הם גם ספגו את החוזה של מוריס פיטרסון בתמורה לקפיצה הזאת, למיטב זיכרוני נותרה לו אז רק שנה אחת).

בשלושת הדראפטים הבאים הם לקחו את רג'י ג'קסון (24, סיפור הצלחה), פרי ג'ונס (28, נחשב לפרוספקט מצליח מאוד אבל החליק עד אליהם מחשש לפציעות ובדיעבד גם בצדק) וסטיבן אדמס (12, בחירה של הרפטורס שהגיעה אליהם מיוסטון בעסקת הארדן). את הבחירה של עצמם (29, ארצ'י גודווין) הם העבירו לווריורס תמורת אנדרה רוברסון שנלקח שלוש בחירות קודם לכן (עקרונית סיפור הצלחה, אם כי שכפל את החיסרון ההתקפי של ספולושה אותו ירש).

בדראפט 2014 הם לקחו את מיץ' מגארי (21) וג'וש יוסטיס (29). מגארי דווקא התחיל טוב ממה שזכור לי, פיתח כימיה טובה עם ווסטברוק בעונת הסולו שלו, אבל הסתבך עם מריחואנה וגם סבל מכך שהתחיל אז תהליך הפיחות המואץ במעמדם של ביגמנים כמוהו. יוסטיס היה פרויקט שאפתני וזה התבטא גם בחוזה המיוחד שניתן לו אז, שחקן שיועד לליגת הפיתוח במטרה שבסוף התהליך יגיע מוכן כשחקן 3 & D אידיאלי, לא קרה.

בדראפט 2015 חזרו ללוטרי ונפלו בבחירה 14 עם קאמרון פיין, שהיה אמור להיכנס לנעליו של רג'י ג'קסון שהועבר ארבעה חודשים קודם לכן (לפני הפיכתו ל RFA). מעניין לציין שהתמורה לתאנדר בטרייד על ג'קסון היתה היפטרות מהחוזה של פרקינס וצירופם של אנס קנטר (גם לקראת הפיכתו ל RFA ואכן הבלייזרס אילצו את פרסטי להפוך אותו לבאק אפ יקר, שבהמשך הדרך ישמש כאחד החוזים להבאת כרמלו אנתוני), סינגלר ואוגוסטין.

בדראפט 2016 הם באופן נדיר לא בחרו, הבחירה ה 26 שלהם הגיעה לידי פילדלפיה, כשבמקור נשלחה לקליבלנד תמורת דיון ווייטרס (עונת 2015, השלישית שלו בליגה).

סה"כ התחילו עם 13 בחירות בשמונה דראפטים (הוצאתי את בחירה 3 בהארדן מהספירה, כי היא הגיעה כתוצאה ממאזן גרוע שלקבוצה הנוכחית כבר לא יהיה). לשם השוואה, בשבע השנים הקרובות (כולל הדראפט הנוכחי) יהיו להם 15 בחירות. יש פער מסוים אבל לא כזה משמעותי. 13 הבחירות הנ"ל הצטמצמו לכדי 9 רוקיז שצורפו לקבוצה, בעוד 4 שימשו בטריידים (אחת לחיזוק צעיר בדמות ספולושה, אחת לטרייד אפ, אחת לבחירה עתידית שלא מומשה - נארזה תמורת פרקינס - ואחת תמורת ווייטרס הצעיר). אפשר גם להזכיר את ג'רמי למב שצורף רגע לפני עונת הרוקי שלו (בטרייד על הארדן) ואת קנטר שצורף כשחקן צעיר שלכאורה הוגבל בג'אז (ע"י אל ג'פרסון, פייבורס ובהמשך גובר הצעיר).

מתוך 9 רוקיז, היו להם 6 נפילות (מולנס, אולדריץ', ג'ונס, מגארי, יוסטיס, פיין). אפשר לספור 7 אם מוסיפים גם את למב הרוקי לרשימה. ההצלחה הבולטת היתה עם אדמס.
בגזרת הטריידים, אני חושב שגם בזמן אמת וגם בדיעבד, העסקה הכי טובה היתה עבור פרקינס (הבחירה של הקליפרס היתה 22 בדראפט 2012, הסלטיקס נפלו בה עם פאב מלו, לא נבחר אף שחקן מעניין במיוחד בינה ועד לבחירה 28 שבה, כאמור, התאנדר הימרו על פרי ג'ונס).
גם הטרייד עבור ספולושה הכי מהלך נכון ומוצלח, לדעתי.

מה המסקנות? שפרסטי אוהב מאוד להסתמך על הדראפט, אבל שבחירות מאוחרות, בין אם בלוטרי או בשלהי הסיבוב הראשון, הן די אוברייטד אז חלאס, אטט (:

לא התעמקתי יותר מדי במה שכתבת כי אני לא חושב שזה רלוונטי מה היה בעבר
אבל בשביל הקטע...
הת'אנדר בחרו מתוך 9 בחירות דראפט
בהארדן, סטיבן אדאמס, בלדסו ורג'י ג'קסון
ואתה חושב שהמסקנה היא שבחירות דראפט לא שוות יותר מדי?

אם היית מתעמק, היית שם לב שהוצאתי את הארדן מהספירה של 13 בחירות דראפט, ומתוכן 9 מומשו לכדי בחירות ברוקיז (כלומר שבלדסו מחוץ לספירה של ה9).
אז מתוך 10 בחירות דראפט, שלוש הובילו לאדמס, בלדסו וג'קסון. כבר פחות מרשים מהקייס שאתה מנסה להציג.

אני האחרון שמזלזל בדראפט, אחרת לא הייתי טורח להתעמק בכל מחזור כמעט ולהכין מוק דראפטים.
אבל "בחירות דראפט" או אפילו "בחירות סיבוב ראשון" אלו הן כמובן הכללות גסות. כל מה שטענתי זה שבחירות לוטרי מאוחרות, ובמיוחד בחירות סוף סיבוב ראשון מאוחרות, הם נכסים אוברייטד. הכל כמובן תלוי קונטקסט.

כשמישהו כמוך שב ונרתע מהקרבת אפילו בחירת סיבוב ראשון אחת (!) ומאוחרת (!!) במחזור דראפט שמסתמן כחלש (!!!), כשאותה בחירת סיבוב ראשון יחידה היא אחת מתוך שלוש (!!!!), בתמורה לחיזוק כמו וונדל קרטר שגם מתאים מקצועית, גם צעיר יחסית, גם חתום על חוזה נוח לעוד שנתיים, אז בהחלט כדאי להדגיש את המסקנה שכתבתי.

וכמו שכבר כתבתי פה מספר פעמים, אני ממש לא במחנה שדוגל בכך שפרסטי חייב לבצע טרייד בשבועות הקרובים ויהי מה. לדעתי, יש סבירות טובה שבדראפט הקרוב הוא יצליח להוציא לפועל מהלך דומה לזה שעשה בדראפט 2010 - טרייד אפ באמצעות שתיים מהבחירות שלו, אולי גם ספיגת חוזה כלשהו על חשבון החוזה הבלתי מובטח של ברטאנס, וכך לבחור בשלהי הלוטרי איזשהו פרוספקט שיתביית עליו כמו במקרים של ג'יי-דאב וקייסון.

אבל שים לב שאפילו מהלך כזה ישאיר את התאנדר עם בחירה נוספת ומאוחרת בדראפט הזה.

מי שניסה להציג קייס הוא אתה
ולא רק שלא הצלחת בכך
אלא שירית לעצמך ברגל
ונתת דוגמאות שמחזקות את העמדה שלי.

לגבי קארטר ג'וניור, אם הייתי חושב שהוא מתאים מקצועית,
עמדתי אולי הייתה משתנה. אני ממש לא משוכנע בזה.

אגב, גם כשהם בחרו את ג'יילן וויליאמס בבחירה 12
הוא היה השחקן השלישי שבחרו באותו דראפט.

היית שולח את הבחירה בטרייד עבור קארטר
כי כבר בחרו שני שחקנים (צ'אטוש ודיינג) לפניו?

שמע, בניגוד לאחרים פה, אני לא מחפש להתכתש איתך. סבבה, לא חושב ש WCS מתאים מקצועית, ומה גם שטרם היתה לו עונה שבה שיחק למעלה מ 60 משחקים, מודה ועוזב ירוחם.

עם זאת, תרשה לי לגחך על ה"ירית לעצמך ברגל" ודוגמאות שמחזקות את העמדה שלי.
קודם כל, המטרה הראשונית שלי לא היתה "להציג קייס", אלא לערוך סקירה של הבחירות העודפות שפרסטי החזיק בהן בסבב הבנייה הקודם שלו, כדי ללמוד משהו מדרכי השימוש בהן על האופן שבו הוא עשוי להשתמש בשפע הבחירות הנוכחי.
מה לעשות שתוך כדי כתיבת הסקירה, נוכחתי לראות עד כמה גם ג'יאם עם עין לכישרון כמו פרסטי, נפל שוב ושוב ובעיקר בבחירות מאוחרות.
אז כן, לדעתי זה מראה שהתגובות העקשניות שלך על כל הצעת טרייד, שלא רק פוסלות שחקנים על אי התאמה מקצועית ו/או לטיימליין (על פניו לגיטימי), אלא גם מייחסות לכל בחירה ובחירה שאוקלהומה מחזיקה בה ערך של אבן חן יוקרתית, זקוקות למיתון מסוים.

באשר לחיזוק העמדה שלך לכאורה:

1. אדמס, בלדסו ורג'י ג'קסון הם 3 מתוך 10, כאמור. אחוזי פגיעה של 33% זה רע למדי.

2. הטריו הנ"ל נלקח בגובה בחירה ממוצע 18. שבע הבחירות האחרות נלקחו בגובה בחירה ממוצע 22 - בגלל שאולדריץ' בבחירה 11 מטה את הממוצע, בוא נראה כמה הוא יוצא עם שתי הבחירות המקוריות שנמסרו בטרייד אפ עבורו (קרייג בראקינס שנבחר 21, פונדקסטר שנבחר 26 והיה סביר עד לפציעות שגמרו לו את הקריירה, עדיין לא מדובר בסיפור הצלחה שראוי להיספר לצד אדמס, בלדסו וג'קסון): 25. חלק מהבחירות העתידיות של התאנדר ייפלו בטווח של הממוצע הזה. השנה, ככל הנראה הבחירה של הקליפרס. בדראפט 25, לפחות אחת מבין הבחירות של מיאמי ופילי.

3. גם מה בלדסו בבחירה 18 מוכיח בדיוק? שניתן למצוא כישרון (שמעולם לא הגיע לאולסטאר או להישג עונתי מעבר לחמישייה הגנתית ראשונה ושנייה) גם באמצע הדראפט? סבבה, אבל למה התאנדר ויתרו על כישרון כזה? אולי כי בלדסו היה פרשמן ומחליף של ג'ון וול בקנטאקי? אולי כי כבר היה להם רכז אתלטי עם קליעה מפוקפקת מבחוץ בדמות ווסטברוק שנבחר שנתיים קודם לכן?

4. גם רג'י ג'קסון הוא סיפור הצלחה חלקי מאוד שממחיש את הבעייתיות שבהסתמכות בלעדית על הדראפט כספק הכישרונות שלך. נתחיל מזה שמקצועית, הוא לא ממש הוסיף אלמנטים פוינטים טהורים לאיזון ווסטברוק ונטיות הסקור-פירסט שלו. מה שאולי גם הוביל לרצון שלו להישלח בטרייד לקבוצה שבה יהיה הרכז הפותח. אז סבבה, התאנדר הרוויחו רכז צעיר ומבטיח שגם פתח בזמן היעדרותו של ווסטברוק (כחצי מעונת 2013/14), וגם השיגו מספר מטרות בטרייד עליו, ועדיין - מבחינת הצורך המקצועי, לא היה עדיף לצרף רכז מנוסה ומיומן יותר באותן שנים של התמודדות בפלייאוף? (כן, היה את דרק פישר באותן שנים, אבל הוא כבר שיחק מעט משחקים ודקות, אני מתכוון לשחקן שקרוב יותר לשנות השיא שלו).

5. הכי מצחיק זה שאדמס, בלדסו וג'קסון הם פחות או יותר סוג השחקנים שאם היו בני 24-25 עכשיו וחתומים על הארכות חוזה סבירות, היית מגיב כנגד כל הצעת טרייד עבור אחד מהם, למה הוא לא מתאים מקצועית ולא "מזיז את המחט מספיק". כאילו, ברמה שלא מצדיקה העברת שחקני קצה רוטציה, או את ברטאנס והחוזה שלו, לצד הבחירות העתידיות הפחות אטרקטיביות (ציינתי שלוש כאלה בשני הדראפטים הקרובים).

כל בחירת דראפט היא חשובה לא כי היא בהכרח בול פגיעה
אלא בדיוק להיפך, כי אתה צריך כמה שיותר ניסיונות כדי לפגוע.

פרסטי יעשה שטויות כמו לבחור את דיינג
אבל הייתה לו עוד הזדמנות לפגוע בדראפט הזה
וההזדמנות הזאת שינתה לגמרי את האפסייד של הת'אנדר

לגבי השאר - אני מנסה להיות נחמד אז ברשותך לא אגיב.

אחלה, גם הבחירה המאוחרת באיבקה שינתה לגמרי את האפסייד של התאנדר. הוא והארדן שהגיע שנה אחריו, השלימו רביעייה (חמישייה אם סופרים גם את ג'ף גרין) צעירה ומבטיחה ביותר. עד כמה היה מקום לכל שאר הבחירות?

ופרסטי בעצמו העביר את חלקן תמורת חיזוק שמתאים לטיים ליין. בחירה אחת תמורת ספולושה בן ה 24. שחקן עונה רביעית (גרין) ובחירה עתידית של הקליפרס תמורת פרקינס בן ה 26.

חלק מהבחירות יכולות לשמש בטריידים אבל השאלה תמורת מי.
אני כזכור הייתי בעד טרייד על מרקאנן.

הטריידים על ספולושה ופרקינס, רול-פליירס מוגבלים וחד-מימדיים, היו טעות בעיניי (אין לי מושג מה חשבתי אז).
אני מקווה שהוא למד והחכים, כמו שהוא מעיד על עצמו.

מצחיק, כי בלי ספולושה ופרקינס בחמישייה, התאנדר לא מגיעים לגמר המערב ולגמר הפלייאוף שנתיים ברציפות.
ואז הם פשוט היו קבוצה צעירה וכישרונית, אבל לא קונטנדרית אמיתית.

יעלה המון כסף להשאיר את מרקנן החל מעונת 2025/26, שאחריה גם הארכות החוזים הדשנות של ג'יי-דאב וצ'ט ייכנסו לתוקף.
לא ברור מה המנדט שיש הפעם לפרסטי מקליי בנט, אחרי שקרה מה שקרה עם הארדן, ולעומת זאת, בתקופת הבנייה סביב ווסטברוק הפיי רול של התאנדר הגיע עד לפסגת הליגה.

ארון וויגינס ירד מ-24 דקות למשחק בעונת הרוקי שלו ל-19 בשנה שעברה ו-13 השנה. אבל זה קשור בעיקר לעומק בקו האחורי של הת'אנדר ולא לרמת המשחק שלו. למעשה, זה עומד ביחס הפוך ליכולת שלו, שממשיכה להשתפר כל שנה. בשנה השלישית שלו בליגה, וויגינס הוא כבר אחד משחקני הספסל היעילים בליגה, עם 53% משלוש ו-70% טרו שוטינג, כשהוא מוסיף הגנה טובה מאוד, קשיחות, ומשחק קבוצתי. הוא חתום לעוד שנה אחרי הנוכחית בחוזה מצחיק של פחות משני מיליון אבל אולי שווה לת'אנדר לנסות להאריך לו את החוזה כבר הקיץ, בדומה למה שהם עשו עם קנריך ודורט לפני שנה. ובינתיים, הוא שווה יותר מהדקות שהוא מקבל, כולל כמה משחקים השנה שבהם הוא בכלל לא שיחק, כשהדקות שלו הלכו לשחקנים כמו ווטרס ודיינג.

נכון לעכשיו, הוא שחקן הרבה יותר טוב מהוויגינס המפורסם יותר של גולדן סטייט (כמובן שאנדרו עושה הרבה לעזור לו בזה השנה).

אני דווקא אוהב את אייזיאה ג׳ו, שחקן הגנה קצת פחות טוב אבל איזה צלף, יאווארדי. הווין אלינגטון של הדור הנוכחי

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

נקודה מעניינת לגבי הארכת חוזה עבור וויגינס עוד הקיץ. השאלה היא האם הוא והסוכן שלו לא יעדיפו לבחון את השוק בקיץ 25, כשיהיה בן 27. זו תהיה ההזדמנות שלו להשיג את החוזה הכי גבוה שיוכל להשיג ככל הנראה בקריירה שלו, ועל הדרך גם יותר זמן משחק.

כדאי לציין שהוא נבחר בסיבוב השני, בעוד שדורט וקני-האסל לא נבחרו כלל בדראפט. גם זה תומך בקייס לפיו אין צורך להיאחז נואשות בכל בחירת סיבוב ראשון שנמצאת כרגע בידי התאנדר, רק בשביל לממש את "תורת הסיכויים" שאטט דוגל בה.

אגב, איך "אני מקווה שהוא למד והחכים, כמו שהוא מעיד על עצמו" (פרסטי כמובן), מתיישב עם "פרסטי יעשה שטויות כמו לבחור את דיינג"?

וגם בחוזה שלו יש אופציית קבוצה לעונה הבאה, אחריה יהפוך לפרי אייג'נט בלתי מוגבל. נבחר בסיבוב השני ע"י פילי ושוחרר ממנה לפני כשנתיים.

האנתוני מורו של הדור הנוכחי

וויגינס שחקן חמוד מאוד.
הוא חותך מצוין, קולע טוב משלוש...
אני בתחושה שהוא מאבד לא מעט דקות לקייסון שנחשב למגן טוב יותר.
איזייאה ג'ו ו-וויגינס הם שחקני הספסל החביבים עליי של הת'אנדר. מקווה שיישארו.

מעתיק את הדיון על גאפורד, מארקונן ושאר ירקות מהת'רד על דני, כי זה ממש לא שייך שם.

אטט, מארקונן הוא פחות או יותר השם היחיד שראיתי אותך מזכיר כיעד רצוי לאו קיי סי. הבעייה עם זה (מעבר לתסביך הרציני שזה ייצר לת'אנדר עם משכורות בעוד שנה וחצי) היא שיוטה מתמודדת על מקום בפלייאוף ופשוט אין תרחיש שהם יוותרו על מארקנן עד הטרייד דד ליין, אלא אם הת'אנדר יציעו להם משהו שאי אפשר לסרב לו (נניח ג'יי דאב, גידי, ובחירות דראפט). פרסטי לא הולך לעשות את זה.

אז בעולם האמיתי, איזה חיזוק היית בכל זאת מציע לקבוצה שהיא אחת הגרועות בליגה בריבאונד וגם הולכת להתקשות מאוד בהגנה בצבע מול הדייויסים, היוקיצ'ים, ואפילו הנורקיצ'ים של המערב בפלייאוף.

ג׳יילן דורן? בהחלט יכול להיות מעניין בתור גבוה ריבאונדר מעולה עם פוטנציאל. אבל כן, יצטרכו לוותר בשבילו על לא מעט, ואם הווריורס באמת רוצים לבנות מחדש, אז קוון לוני נראה לי מושלם.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

העתקתי את התשובה שלי לסתיו מהת'רד השני והוספתי קצת:

אני מגדיר את הצרכים שלהם אחרת.

הת'אנדר הכה רזים וחסרי נוכחות שהולכים להתקשות אפילו מול הנורקיצ'ים של העולם הם מקום 4 אאל"ט ביעילות הגנתית בכל הליגה.
אם אני במקומם, אני ממש רוצה שצ'אטוש ימשיך להיות העוגן ההגנתי,
ואני לא עסוק בחיזוק המחליף בעמדה 5 אלא החמישייה,
כי מה לעשות, זה מי שמשחק בפועל בפלייאוף
ויש לו השפעה גדולה יותר על התוצאה הסופית.

הם זקוקים לעזרה בריבאונד בעמדה מספר 4
ולדעתי, הם זקוקים לחיזוק התקפי.
עוד ריווח, עוד יוצר בהתקפה - מאוד יכול לעזור.

השחקנים שאני חושב שיכולים להיות פתרון לא רע לא נראים רלוונטיים כרגע
מרקאנן, JJJ ואולי אותו ג'יילן ג'ונסון מאטלנטה (שאני לא מכיר מספיק טוב אבל שווה בחינה).

בהינתן שמרקאנן אכן לא פנוי (לא בטוח), הייתי מתגלגל כך לפלייאוף.
הת'אנדר רק חוזרים לשם. לקחת אליפות הם לא יקחו העונה בכל מקרה
ואני עדיין מסתכל על הדראפט כאמצעי משמעותי לשיפור עבורם,
כך ששיפורים מינוריים קצרי טווח (לוני וכו') על חשבון בחירות דראפט, ריווח וכימיה פנימית הם לא מה שהייתי מחפש.

רק שמכיוון שאני חושב שחיזוק יכול להביא להם אליפות השנה או למצער שנה הבאה, אז כן
נדמה לי שאתה מאמין שמעמד בליגה הוא הרבה פחות שביר משהוא באמת. הזמן להכות בברזל, זה עכשיו. זה הטיים ליין

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

העונה זה לא ריאלי בעליל
עונה הבאה אולי...

ככל שאתה מכה בברזל עכשיו, כך אתה מחליש אותו להמשך הדרך.
לבחור את ההווה בקבוצה שקלירלי סופר צעירה (השנייה הכי צעירה בליגה) זו בחירה לא טובה בעיניי.
למה ליצור בעצמך באופן יזום את השבר?
למה להרוס את הכימיה?
למה לא להמשיך לעשות את מה שעשית עד כה שעבד כ"כ טוב?

האם ריבאונד הגנה נכנס ב"יעילות הגנתית"?
אם מודדים נקודות פר-פוזשן, אז האם המשך ההתקפה כתוצאה מריבאונד ההתקפה זה "המשך של אותו הפוזשן", או פוזשן חדש?

לוני זה רעיון ענק
גם בגדר שחקן שאפשר לא לתת לו דקה במשחקים מסוימים ולא יקרה אסון (אני מניח), ועדיין יהיה שם בשבילך בסדרת פלייאוף שתצטרך אותו
המחיר יהיה אפסי, צעיר רנדומלי כלשהו (שהם ממילא לא בונים עליו) ובחירת דראפט שולית (אני מניח)

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012