Att כתב:
עמוס לב כתב:
Att כתב:
סליחה, אני עדיין לא מבין מה זה נותן לך.
אתה OKC ואתה הולך לבחור בדראפט.
אתה בוחר במקום השישי.
האם תכוון לשחקן עם אפסייד של רול-פלייר?
בשום אופן לא...
אתה תנסה לבחון את היתרון היחסי בסקילס, אתלטיות וממדים
ולהבין האם אותו שחקן יוכל ליצור מצבים לעצמו ולאחרים ברמה הבאה?
האם יש לו סיכוי להיות אחד מה-25-30 שחקנים הטובים בעולם בעוד 5-6 שנים?
זו שאלה קשה מאוד
ואני לא מבין איך חישובי תוחלת בבחירה מסוימת בדראפטים קודמים עוזרת לך בזה
מה זה נותן? זה נותן לך את ההבנה מה סביר שתקבל מהבחירה הזאת. אתה תמיד תכוון לבסט קייס סצנריו. אם יש שחקן שאתה מאד מעריך שנפל למקום שלך, ברור שלא תגיד שכדאי לקחת רול פלייר, כי זה הממוצע בבחירה הזאת. אבל כשלדוגמא אתה מתכנן לעתיד וחושב איפה אתה מתחזק, אתה מבין שבבחירה מספר 6, אם נאמין לנורטון, אז סביר להניח שתקבל איזה ג'וש הארט ולא ג'יימס הארדן
ולכן אי אפשר לבנות אסטרטגיה שאומרת שאני הולך לקבל שחקן משמעותי בדראפט הזה. אם נגיד אתה קבוצה כמו יוסטון ומקבל את בחירה מספר 6, אתה לא פוצח בצהלות שמחה ואומר שעכשיו אני הולך לקרוע את האן.בי.איי כי אני מוסף שחקן טופ ווטאבר לכישרון שכבר קיים אצלי.
במלים אחרות, אתה מסכים שזה לא נותן לך שום דבר
שעוזר לך לבחור טוב יותר בדראפט.
בנוגע לתכנון, אתה לא יכול לבנות על אף בחירת דראפט, כולל הבחירה הראשונה.
אתה כן יכול למקסם את הסיכויים שלך
לבחור כמה שיותר בחירות דראפט, לבחור כמה שיותר גבוה
ולבחון מה יש לך לאורך זמן.
* המשפט שהדגשתי הוא לא דוגמה לאסטרטגיה רעה. זו לא דוגמה לאסטרטגיה בכלל.
אני די איבדתי אותך. כל האסטרטגיה של הינקי עבדה על הסתברות שלבחור בבחירה מספר 1, נותן לך סיכויים עדיפים לבנות סגל של קונטנדרית ולכן כדאי להפסיד כמה שיותר לאורך כמה שנים, כדי שתעלה את הסיכוי שלך לבחור בבחירה מספר 1, או לפחות טופ 3. אסטרטגיה של בניה דרך הדראפט בדיוק מסתכלת על בחירות גבוהות כמה שיותר, כדי למקסם סיכויים. אם אין משמעות למקום שבו אתה בוחר, אז למה לרוקן את הסגל בדיוק?
עכשיו אם אתה יודע בהסתברות מסויימת איזה שחקן אתה צפוי לקבל בבחירה X או יותר מדוייק בטווח של בחירות, אז אתה יכול להפסיד יותר, אתה יכול להגיד שלא כדאי לי להפסיד, אלא שווה להתקדם כקבוצה, אתה יכול ללכת על עסקאות שיביאו לך שחקנים שיתרמו לניצחונות העונה, כי במילא הסיכוי שתקבל בחירה משמעותית הוא נמוך וכו' וכו'.
דרך אגב, אם אני מבין אותך נכון, הטענה שלך בדרך כלל היא שבדראפט כדאי לבחור את השחקן עם האפסייד הגבוה יותר. לכן בספר שלך פרסטי עשה את הבחירה הנכונה, כי האפסייד של גידי ביום הדראפט היה גבוה יותר מאשר של ווגנר. אפשר היה להתווכח עם גידי היה ה - BPA או קומינגה שהלך בחירה אחת אחריו. אבל לשניהם היה אפסייד גבוה מזה של ווגנר. המציאות כמובן הוכיחה אחרת.
זה לא שאיבדת כמו שמעולם לא מצאת.
אבל אתה לא יכול להישען על בחירה אחת גבוהה, אלא לתת לעצמך הזדמנויות מרובות ככל האפשר (כולל הסיבוב השני) לפגוע.
OKC בהחלט עושה את זה.
לגבי אפסייד, אתה מבלבל אותו עם אתלטיות.
אני חושב שיש מקום משמעותי לסקילס בהערכת כישרון ואפסייד.