|
נזרוק פצצה, או דל"פ: אני חושב שהסגל של הפועל ת"א (אם נעבור שחקן-שחקן ו"נסכום"), שבטח עוד יורחב וישודרג - שווה על הנייר התמודדות על תואר היורוליג. במילים אחרות - אם אנדולו (הדוגמא הכי טבעית עבורי - מיצ'יץ', בראיינט, אוטורו, מוטלי מהיריבה הגדולה...) בונה סגל כזה - מדברים עליה כאחת מהמועמדות לתואר. אבל, וזה אבל ענק, זאת קבוצה שנבנית לגמרי מחדש, במערכת שלא רגילה לרמה/עומסים/לחץ שכאלה, ללא ביתיות, עם אינספור טיסות, עם בעיית ה"שני סגלים" (שהם יצרו לעצמם אמנם, זה לא גזירה משמיים במובן מסוים) וכו' וכו'.
תסתכלו על פנרבחצ'ה שזכו ביורוליג השנה (אולי לא עם הסגל הכי טוב על הנייר, אבל אחד מהם), ובואו נשווה רק את הסגלים על הנייר: קו חוץ - ווילבקין (נניח שאינו פצוע), בולדווין, גודוריץ', דבון הול. אל מול מיצ'יץ', כריס ג'ונס (לצורך העניין), בלייקני, מדר. יתרון קל לטורקים (אבל לא בשמיים). קו פנים - מלי, בירץ', סאנלי אל מול מוטלי, אוטורו, קבוקלו. נוק-אאוט של ממש. ווינגים/פורוורדים - הייז-דיוויס, ביברוביץ', קולסון, פייר אל מול בראיינט, וויינרייט, גינת (ועוד זר שיגיע). יתרון לטורקים (עד כמה משמעותי - תלוי אם יגיע איזה פטרושב). סך הכל, גם אם נכליל כיתרון לטורקים, אז להם לא היה את העומק (והחסינות מפציעות) שיש להפועל ת"א, וכך למשל שחקן כמו זאגארס (הרבה יותר טוב מטימור? לא בטוח) שיחק 15 דקות בממוצע למשחק, משך 22 משחקים (שסביר שאף שחקן מבין אניס/טימור/פלטין/בלייזר/שגב - לא יתקרב בכלל לנ"ל).
אם נלך שנה קודם - פנאתינייקוס זוכה עם טריו באמת אדיר של סלוקאס-נאן-לסור. אבל 17 דקות למשחק לפאפאפטרו הדי בינוני, 7 לאח של יאניס, 7 לבלצ'רובסקי, 6 לקלאיצקיס וכו'. כמו שכתבתי כבר זו גם קבוצה שלא עברה פציעות בכלל, כך שנתוני הדקות הנ"ל הם עוד המינימליים לכל אותם שחקנים שוליים.
כל הנ"ל רק "על הנייר" ובלי הרבה חשיבות בפועל, מסכים. אני לא רואה את הפועל ת"א מסיימת בטופ 4 של העונה הסדירה, אולי נכנסת לטופ 6 בדוחק, במקרה הטוב (קצת כמו אותה אנדולו אשתקד...). אבל זאת דעתי בגדול.
_________________ קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית: "זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".
24.4.2012
|