גמליאל כתב:
רלפי כתב:
דניאל כתב:
קפיצה לקיץ - מתחזקים הדיבורים על אוברדוביץ', כולל דיווחים על חוזה לשלוש שנים והבטחה לתקציב גבוה. אם זה נכון זה צעד משמעותי של אדלסון שמראה שהוא לומד וגם מעביר מסר של מחוייבות לטווח הארוך.
זה אכן איתות חיובי למחויבות של אדלסון, למרות שאני לא חושב שהבעיה השנה הייתה בעמדת המאמן. הבעיה היתה החתמת שני זרים ברמה נמוכה מאוד, וכישלון מוחץ עם לאמב שהיה אמור להיות סקורר מרכזי. זה הביא לבעיה קשה בעמדות 3-4 במשך רוב העונה. וכמובן המלחמה, קרינגטון וכד', אבל זה דברים שאי אפשר כל כך להיערך להם.
קודם כל המאמן לדעתי בוחר את השחקנים. ומי שלמשל אחראי על זה שהחתמנו את לאמב או שהשארנו את ג'סטין לגמרי חולק בקרדיט השלילי.
אבל בנוסף לזה, גם דברים שהם לא באשמת המאמן, סביר בהרבה שלא היו קורים עם מאמן עם מעמד ואוטוריטה כמו אובראדוביץ'.
יונתן אלון היה מאמן בלי מעמד עצמאי מחוץ לקבוצה, כשברור לכולם שאם יפוטר הוא לא יקבל הצעה מקבוצה בסדר הגודל של הפועל. וזה בד"כ יוצר דינמיקה שבה הוא כעובד מאד מפחד לעמוד מול ההנהלה שלו (כולל דנשה ומקל) והרבה יותר קל להנחית עליו דברים כמו ניסויי סקאוטינג בזרים 6,7, החתמות כמו לאמב וכו' (שוב בהנחה שהוא בכלל התנגד אליה).
יותר מזה, שם יותר גדול היה יכול לעמוד מול ההנהלה כבר בנובמבר ולומר שעם כל הכבוד לתהליך ולגבולות שקבעו לאמב הוא פלופ ודימה ו-JJJ לא יבשילו השנה. לדרישה שלו היה משקל יותר משמעותי משל יונתן ויכל היה להביא מחליף מוקדם יותר ואיכותי יותר ממובלי. הרי בסוף היה צריך שמישהו פה יסביר לאדלסון שהוא כבר מושקע ב-10M השנה ואם הוא לא שם עוד 500K אז הוא מסכן את כל ההשקעה בעונת הזדמנות עם יורוקאפ חלש מאיי פעם. שזאת ממש צומת של הקבוצה וששווה לכסות את כל הקצוות כדי למקסם סיכוי.... גם זאת יכולת של מאמן בכיר שהוא דמות עם אוטוריטה לבוא ולעשות.
אז כל זה אולי לא "באשמתו" של יונתן, אבל כן היה קורה הרבה פחות אם היה פה מאמן מסדר גודל אחר. וזו לבד סיבה להביא שם יותר גדול.
ד"א זה במיוחד נכון כי מתן כל כך צעיר ולא מנוסה, ולכן עוד יותר צריך את את הדמות עם הגרביטס שתדע לאזן (מקל ודנשה זה ממש לא זה). מנהל וותיק כמו גיא הראל או שמעון מזרחי עם מערכת משומנת אולי היה יכול לגדל מישהו כמו יונצ'וק בצורה טובה יותר כשהוא משלים אותו בכל מיני מובנים. אבל לא ההנהלה הזאת
כל מילה.
אוסיף ואומר: הנקודה הפיבוטלית שבה אבד ליונצ'וק הקרדיט הציבורי הייתה נאום הנשיקות ברגליים אחרי ההדחה ברבע הגמר אשתקד.
עד אותו רגע הוא נהנה, לפחות בקרב חלקים מסוימים בקהל, מתדמית האיש שהצליח לייצב את הקבוצה אחרי המלחמה ואפילו לעשות איתה כמה דברים נאים למרות המגבלות החריפות שלכאורה הוטלו עליו.
אף אחד לא ציפה שייצא נגד הבעלים שלו בפומבי, כמו שקטש עושה לעתים ברמיזה כשהוא חמוש בגב מהקהל, אבל מאותו ראיון הוא הפך להיות "אחד מהם" - וכשאתה אחד מהם, בכזו סיטואציה, אתה צריך לדלבר ב-400% כדי להרוויח מחדש קרדיט. הוא לא דילבר ב-400% ולכן יש עכשיו קונצנזוס כמעט מוחלט נגד המשך דרכו.
התקווה הגדולה שלי עם הגעתו של אוברדוביץ' זה שאחרי שנתיים וחצי שבהן המועדון נראה קצת אבוד מאז העזיבה של דז'יקיץ' סוף סוף יש דמות שתוכל להחזיר את ה"סנטר" ולמקד את כולם סביב הצרכים והרצונות שלה. הפועל של השנים האחרונות הייתה בליל של בעלי תפקידים עם הרבה סמכות ומעט אחריות, ובהינתן האופי של מתן היא הפכה להיות גוף נטול פנים וראש. אוברדוביץ' אמור למלא את החלל הזה ובתקווה לסדר ולייצב את שאר החוליות סביבו. הוא יכול להיות פנים של הצלחה ופנים של כישלון, אבל הדבר הכי גרוע שקרה להפועל של השנים האחרונות זה שהיא פשוט הייתה חסרת פנים, וזה בדרך לתיקון.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
